מיזוג זהות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיזוג זהות, מבנה (קונסטרוקט) פסיכולוגי שהוגדר בפסיכולוגיה החברתית ובאנתרופולוגיה הקוגניטיבית, הוא סוג של יישור קו עם קבוצות חברתיות בהן החברים חווים תחושת אחדות מוחשית עם הקבוצה. המבנה (הקונסטרוקט) נשען על הבחנה בין העצמי (מאפיינים ההופכים אדם לייחודי, כגון גובה, גיל או אישיות) לבין העצמי החברתי (מאפיינים המצוותים את האדם עם קבוצות שונות, כגון לאום משותף, תחומי עניין או מניעים). מיזוג זהות כרוך באיחוד העצמי האישי והחברתי. כאשר קורה מיזוג, העצמי האישי והחברתי נותרים בולטים ומשפיעים, אך הגבולות ביניהם נעשים חדירים מאוד. בנוסף, לפי התיאוריה, אנשים שעברו מיזוג זהות רואים את חברי הקבוצה האחרים כ"משפחה" ומפתחים קשרי יחס חזקים אליהם וכן קשרים עם הקולקטיב. לכן אנשים שעברו מיזוג זהות אינם קשורים רק לקולקטיב; הם קשורים לחברים האינדיבידואליים בקולקטיב.

העוצמה של העצמי האישי והקשר הנובע מהיחסים, מבדילה בין מיזוג זהות לבין צורות אחרות של יישור קו עם קבוצות, כגון "הזדהות קבוצתית", בה נאמנות לקולקטיב מאפילה על העצמי האישי ועל קשרים יחסיים לחברי הקבוצה האחרים. מסיבה זו, העצמי האישי וקשרי היחס אינם מעורבים באותה מידה בתיאוריות של הזדהות קבוצתית. לפי תאוריית מיזוג הזהות, אמצעי מיזוג יהיו בעלי יכולת ניבוי טובה יותר בהתייחס להתנהגות פרו-קבוצתית קיצונית מאשר דרכי הזדהות שהוצעו והועלו כאפשרות בעבר. מתרבות העדויות לכך שאמצעי מיזוג זהות הם מנבאים חזקים במיוחד להתנהגויות פרו-קבוצתיות יקרות באופן אישי, כולל עידוד להתנהגויות קיצוניות, כמו לחימה ומוות למען הקבוצה.[1][2][3][4][5][6][7] [8][9][10] [11]

יסודות תאורטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזוג הזהות מתבסס על מחקר קודם ומדגיש היבטים של יחס האנשים לקבוצות מתוך נקודת מבט של הזהות החברתית (תאוריית הזהות החברתית[12] ותורת הסיווג העצמי [13]). בדומה לתורת הזהות החברתית, תאוריית מיזוג הזהות נשענת על ההבחנה בין הזהות האישית והחברתית.[14] עם זאת, גישת הזהות החברתית מניחה שקיים קשר הפוך בין זהויות אישיות וחברתיות. כלומר, העלייה בבולטות ובהשפעה של זהות אחת מקטינה את הבולטות וההשפעה של האחרת. השלכה חשובה אחת של הנחה זו היא שככל שהזהות הקבוצתית הופכת בולטת ומנחה התנהגות, הזהות האישית הופכת פחות בולטת ופחות נוטה להנחות התנהגות. לעומת זאת, תאוריית מיזוג הזהות מציעה כי שתי הפנים של זהותו של האדם - האישית והחברתית - יכולות להיות בולטות ומשפיעות בו זמנית.[4]

Pictorial Scale Measure of Identity Fusion.
תיאור ציורי של מיזוג זהות. אנשים ש"התמזגו" עם הקבוצה שלהם יבחרו באפשרות 'E'

תאוריית הזהות החברתית מציעה גם כי חברי קבוצה קשורים זה לזה רק דרך נאמנותם לקולקטיב; תאורטית, יחסים אישיים בין חברי הקבוצה אינם מטפחים הזדהות עם הקבוצה[15] (למעט מחקר אחד [16]). לעומת זאת, אנשים שהתמזגו חשים קשר עמוק לחברי הקבוצה האחרים כיחידים, כמו גם לקבוצה הגדולה כולה. קשר זה בא לידי ביטוי במדדים של זיהוי מיזוג. לדוגמה, המדידה המילולית של מיזוג זהות מבטאת תחושות היזון הדדי בין הפרט לקבוצה (למשל, "אני חזק בגלל הקבוצה שלי"; "הייתי עושה יותר למען הקבוצה שלי מכפי שכל חברי הקבוצה האחרים היו עושים") כמו גם תחושות של אחדות עם הקבוצה (למשל, "אני אחד עם הקבוצה שלי"; "הקבוצה שלי היא אני").[3]

ארבעת העקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאפיינים של תאוריית מיזוג הזהויות תומצתו בארבעה עקרונות:

  1. עקרון העצמי הסוכן-והאישי – כאשר אנשים שזהותם עברה מיזוג מיישרים קו עם קבוצה, הם מניחים שישמרו על עצמי אישי פעיל, גם כאשר האני החברתי מופעל. בהתאם לרעיון זה, הפעלת האני האישי על ידי הגברת העוררות[17] או עידוד אנשים לחשוב כיצד יגיבו אם היו מאוימים באופן אישי,[1] עשויים להגביר את תמיכתו של האדם בהקרבת קרבנות פרו-קבוצתיים קיצוניים. לעומת זאת, נקודת המבט של ההזדהות החברתית מניחה שהעצמי האישי והחברתי קשורים זה לזה באופן הופכי. כלומר, הפעלת העצמי האישי אמורה להקטין את ההסכמה להתנהגות פרו-קבוצתית. לא כך קורה עם אנשים שמיזוג הזהות שלהם עם הקבוצה היה חזק: אלה הפגינו השפעה הפוכה. גדלה הסכמתם להתנהגות פרו-קבוצתית.
  2. עקרון הסינרגיה הזהותית – העובדה שניתן להפעיל את העצמי האישי והחברתי באופן עצמאי מעלה את האפשרות שאנשים עשויים להשתלב באופן סינרגטי כדי להניע התנהגות פרו-קבוצתית. בהתאם לאפשרות זו, מחקרים הראו כי הפעלת האני האישי או האני החברתי מעצימה את נכונותם של אנשים שעברו מיזוג זהות להתנהג בצורה פרו-קבוצתית. לדוגמה, הפעלת האני האישי על ידי נידוי המשתתפים מהקבוצה על פי העדפותיהם האישיות, או הפעלת האני החברתי על ידי נידוי המשתתפים על בסיס חברותם בקבוצה,[18] הביא אנשים שעברו מיזוג זהות חזק להגברת פעולה פרו-קבוצתית, אך לא אנשים שעברו מיזוג זהות חלש יותר. לפיכך, בניגוד לתורת הזהות החברתית המניחה כי העצמי האישי אינו ממלא תפקיד בהתנהגות פרו-קבוצתית, תאוריית מיזוג הזהות גורסת כי התנהגויות פרו-קבוצתיות מונעות על ידי האני האישי והחברתי ושני סוגים אלה של ידיעת העצמי עשויים לעיתים לעבוד יחד.
  3. עקרון הקשרים האישיים – גישת ההיתוך מניחה שאנשים שעברו מיזוג זהות חזק דואגים לא רק לקשרים הקולקטיביים שלהם לקבוצה (כישות מופשטת), אלא גם ליחסיהם (בין אם אמיתיים או מדומיינים) עם חברים אחרים בקבוצה.[19][20][21] תאוריית מיזוג זהויות טוענת כי אנשים שעברו מיזוג חזק חשים קרבה לחברי קבוצה אחרים, אפילו כאלה שאולי היה להם עמם קשר מועט או לא היה להם עמם קשר כלל. מספר מחקרים תומכים אמפירית בעקרון קשרי היחסים. תוך שימוש בכמה וריאציות בין-אישיות של בעיית הקרונית הקלאסית, אנשים שחשו התמזגות עם ארצם תמכו בהצלת בני ארצם בקפיצה אל מותם מול עגלה דוהרת.[2] יתר על כן, משתתפים כאלה אישרו תסריט לפיו היה עליהם לדחוק הצידה בן ארצם שהיה מוכן לקפוץ אל מותו כדי להועיל בסופו של דבר לקבוצה, ובמקומו – לקפוץ בעצמם. מחקר זה מצביע על כך שאנשים שהפגינו מיזוג זהות חזק מתיישרים בצורה כה חזקה עם חבריהם לקבוצה, עד שהם מעדיפים שהם עצמם ימותו מאשר חבר בקבוצה. בנוסף, כאשר אנשים שהפגינו מיזוג זהות חזק לומדים שחברי קבוצה אחרים עלולים להיהרג בבעיית קרונית היפותטית, הם מפגינים תגובות רגשיות הדומות לאופן שבו אנשים מגיבים כאשר בן משפחה נמצא במצוקה. תגובות רגשיות אלה ניבאו התייחסות חיובית להקרבה עצמית עבור הקבוצה.[6] לשם השוואה, גישת הזהות החברתית מניחה שכאשר הזהות החברתית בולטת, אנשים רואים בעמיתיהם את חברי הקבוצה רק כפרטים שניתנים להחלפה בתוך הקבוצה (כלומר, הם מעריכים חברי קבוצה אחרים על סמך "קשריהם הקולקטיביים" כלפי הקבוצה).
  4. עקרון הבלתי-הפיכות – גישת ההיתוך מניחה כי לאחר שהתפתח המיזוג, הוא יישאר יציב במידה רבה לאורך זמן. יציבות זו נמשכת גם במצבים משתנים. תאוריית מיזוג הזהות מציעה כי הדבר נובע מהרגשות החזקים, האמונות והיחסים הפנימיים שחווים האנשים הממוזגים. כלומר, אף על פי שההתמזגות הכוללת של קבוצת אנשים עשויה להשתנות בתגובה לכוחות מצבים חזקים, סדרי הדירוג של אנשים בקבוצה יישארו יציבים. החוקרים בדקו את השערת "פעם התמזגו, התמזגו תמיד" על ידי השוואת היציבות הזמנית של ציוני היתוך עם מדינה עבור אנשים התמזגו מאוד עם אלו של אנשים התמזגו באופן בינוני או חלש. מקדמי היציבות של משתתפים התמזגו מאוד היו גבוהים משמעותית מהמקדמים הקשורים למשתתפים חלשים או מתונים.[4] גם כאשר אנשים ממוזגים וחזקים מאוד יתאמצו כדי לאשר מחדש את איתנותם לקבוצה.

השלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמיכה בהתנהגויות פרו-קבוצתיות קיצוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר הניסויי של פעולות קיצוניות בעד קבוצה מעלה דגלים אדומים אתיים, וחוקרים התמקדו בתמיכה במעשים פרו-קבוצתיים קיצוניים. מספר מחקרים הראו כי מיזוג הוא מנבא חזק של נכונות להילחם ולמות בשם הקבוצה.[3][17][5][6] מחקרים אחרים בחנו תגובות לוואריאציות של בעיית הקרונית המותאמות לקבוצות. בתרחישים שהעלו את הרצון לשימור העצמי מול הקרבה עצמית למען אחרים, אנשים שהתמזגו באופן ניכר היו מוכנים במיוחד לתמוך בהקרבת חייהם למען חברי הקבוצה האחרים (אך לא למען אלה שאינם חברי הקבוצה).[2] חוקרים בחנו את תגובות חברי הקבוצה לאובדן משמעותי בקבוצה ומצאו כי אנשים מזוהים מאוד נוטים להתנתק מהקבוצה בעקבות כישלון קבוצתי, ואילו אנשים ממוזגים מאוד חזו שהם יהיו מוכנים "לטבוע עם הספינה". לדוגמה, במחקרים מקבילים על הבחירות לנשיאות 2008 בספרד ובארצות הברית, אנשים שחשו הזדהות עם מפלגתם הפוליטית הפנימו את הניצחון ואת התבוסה, אך אנשים שחשו התמזגות הפנימו רק את הניצחון. [22] מחקר שדה נוסף בנוגע לקבוצות טרור כמו דאעש [23] [24] [25] וקבוצות מורדים[7] [26] בודק את התפקיד של מיזוג זהות בהתנהגויות פרו-קבוצתיות קיצוניות. [27]

עיסוק בהתנהגויות פרו-קבוצתיות שעליהן משלם האדם ביוקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוריית מיזוג הזהות חוזה תמיכה בהתנהגויות פרו-קבוצתיות קיצוניות. בנוסף לכך, מחקרים מראים כי אדם שעבר מיזוג זהות צפוי לקיים מגוון התנהגויות פרו-קבוצתיות שעולות ביוקר לאדם המפגין אותן.[28] במחקר שנערך על טרנסקסואלים ששוקלים ניתוח לשינוי מין, אנשים שהתמזגו חזק עם המין הרצוי שלהם עברו הליכים כירורגיים שנועדו לשנות לצמיתות את מאפייני המין העיקריים שלהם. המשתתפים הממוזגים באופן רופף נטו הרבה פחות לעבור הליכים אלה. [29]

מחקרים נוספים הראו כי מיזוג יכול להיות גם מנבא חזק להתנהגויות סיוע המכוונות כלפי קבוצות. במחקרים מסוימים אנשים תרמו כסף לקבוצה.[17] באחרים הם סיפקו תמיכה חברתית ורגשית לחברי הקבוצה האחרים. [30] מחקרים אחרים העלו כי אנשים בעלי תחושת מיזוג חזקה מוכנים לצאת מגדרם כדי להגן על הקבוצה ולשמור על שלמותה. למשל, עובדים בעלי תחושת מיזוג חזקה דיווחו כי הם חשפו שחיתויות במהלך העסקתם. יש להניח שפעילות כזו הונעה מתוך אמונה כי מעשיהם יועילו בסופו של דבר לקבוצה.[31] מחקר אחר מצא כי סטודנטים שחשו התמזגות חזקה עם האוניברסיטה שלהם היו מוכנים לחשוף סטודנט עמית שרימה, למרות עלות הזמן, האנרגיה והסיכון לתגמול מהרמאי.[32]

מיזוג מקומי לעומת מיזוג מורחב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז צ'ארלס דרווין, הנכונות של בני אדם מסוימים להקריב את עצמם למען חברים שאינם קשורים גנטית לאותה קבוצה גדולה ומפוזרת (כמו דת או אומה) העלתה אתגר תאורטי. נקודות מבט של פסיכולוגיה חברתית טענו כי קורבנות כאלה מונעים ממחויבות לקולקטיב הגדול[12] ואילו נקודות מבט אנתרופולוגיות טענו כי נכונות כזו להקרבת קורבנות נוצרת על ידי מחויבות לחברים אחרים בקבוצה.[33][34] ההבחנה בין מיזוג מקומי לבין מיזוג מורחב מספקת הסבר לכך שהסברים אלה נראים מתחרים זה בזה. מיזוג מקומי מתרחש בקבוצות הומוגניות קטנות יחסית שחבריהן מתחברים זה לזה באמצעות קשר אישי ישיר (למשל משפחות או צוותי עבודה). לעומת זאת, מיזוג מורחב מתרחש בקבוצות גדולות יחסית שחבריהן לא מקיימים יחסים אישיים (למשל, מפלגות פוליטיות או מדינות לאום). בהתמזגות מורחבת, אף על פי שאנשים שעברו התמזגות לא מכירים בפועל את כל חבריהם לקבוצה, הם עדיין מרגישים שהם מכירים אותם ואף חושבים עליהם כמו על משפחה.[4][35] [36]

תאוריית מיזוג הזהויות טוענת כי אנשים בעלי תחושת התמזגות מקרינים תחושות של קשרים שיש להם עם חברי קבוצה שהם מכירים, על חברי קבוצה שהם אינם מכירים. השלכת הקשרים מסבירה מדוע אנשים שעברו התמזגות מוכנים לעיתים להקריב קורבנות עבור חברי קבוצות הטרוגניות גדולות באופן שרוב האנשים היו מוכנים להקריב רק עבור קבוצות קטנות ומסודרות. בתהליך ההשלכה הם נקשרים באופן פסיכולוגי לאנשים שאינם קשורים אליהם גנטית.[4]

מנגנונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהות משותפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית מחקרי המיזוג עד כה התמקדו באופיו והשלכותיו של המיזוג. מחקרים נוספים חשפו נקודות התחלה להבנת גורמי ההיתוך.[4][5] תפיסות המהות המשותפת, האמונה שהאדם חולק עם הקבוצה איכויות ליבה חיוניות, נראית אבן בניין מרכזית למיזוג זהות. תפיסות של מהות משותפת עולות בדרכים שונות במיזוג מקומי ובמיזוג מורחב. במיזוג מקומי, אנשים חווים חוויות ישירות עם חברי קבוצה אחרים שמגיעים למסקנה שהם חולקים תכונות חיוניות עם אותם אנשים. במיזוג מורחב, תפיסת הקרבה הפסיכולוגית מטופחת על ידי נוכחותם של מאפיינים מסוימים הנתפסים כתכונות בסיס של האדם. לדוגמה, אנשים נוטים יותר להתמזג עם קבוצות מורחבות גדולות כאשר הם משוכנעים שחברי הקבוצה חולקים איתם גנים או ערכי ליבה, במיוחד אם מבחינתם אלה ערכים מקודשים.[37]

אי פגיעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקרון הקשרים התלויים ביחסים של מיזוג מציע כי אנשים שהתמזגו באופן חזק ירגישו שהם וחברי הקבוצה האחרים מחזקים זה את זה באופן סינרגטי. תפיסה זו של חיזוק הדדי אמורה לטפח את התפיסה שביחד חברי הקבוצה הם בלתי פגיעים באופן ייחודי. תחושות אלה של אי פגיעות עשויות לשמש אנשים שהתמזגו באופן ניכר על מנת לבודד אותם מפני הכרה מלאה בסיכונים הכרוכים במעשים קיצוניים. הוכח כי תפיסות של אי פגיעות מתווכות ומחזקות את השפעות המיזוג על תמיכה בהתנהגות פרו-קבוצתית.[3][10] [38]

תיווך, סוכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקרון הסינרגיה הזהותית של מיזוג מניח שהגבולות בין העצמי האישי לחברתי הם חדירים מאוד עבור אנשים שהתמזגו באופן חזק. גבולות נקבוביים אלה מעודדים אנשים לתעל להתנהגות קבוצתית את היותם מתווכים בין קבוצות, מה שמעלה את האפשרות כי אנשים ממוזגים באופן חזק יתעלו את תחושות היותם מתווכים להתנהגות פרו-קבוצתית. הוכח כי תפיסת העצמי כמתווך מחזקת את האפשרות שאדם יעביר הלאה, לסוכני תיווך חברתי אחרים, את השפעת המיזוג על התנהגות פרו-קבוצתית.[17][3]

חוויה משותפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר מצא כי קבוצות החולקות חוויות שליליות כואבות או חזקות עלולות לגרום לקשר הדוק ולהתנהגות פרו-קבוצתית.[39]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Swann, W.B.; Gómez, Á.; Seyle, D. Conor; Morales, J. Francisco; Huici, C. (2009). "Identity fusion: The interplay of personal and social identities in extreme group behavior". Journal of Personality and Social Psychology. 96 (5): 995–1011. doi:10.1037/a0013668. PMID 19379032.
  2. ^ 1 2 3 Swann, W.B.; Gómez, Á.; Dovidio, J.F.; Hart, S.; Jetten, J. (2010-07-09). "Dying and Killing for One's Group". Psychological Science (באנגלית). 21 (8): 1176–1183. doi:10.1177/0956797610376656. PMID 20622141.
  3. ^ 1 2 3 4 5 Gómez, Á.; Brooks, M.L.; Buhrmester, M.D.; Vázquez, A.; Jetten, J.; Swann, W.B. (2011). "On the nature of identity fusion: Insights into the construct and a new measure". Journal of Personality and Social Psychology. 100 (5): 918–933. doi:10.1037/a0022642. PMID 21355659.
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 Swann, W.B.; Jetten, J.; Gómez, A.; Whitehouse, H.; Bastian, B. (2012). "When group membership gets personal: A theory of identity fusion". Psychological Review. 119 (3): 441–456. doi:10.1037/a0028589. PMID 22642548.
  5. ^ 1 2 3 Swann, W.B.; Buhrmester, M.D.; Gómez, A.; Jetten, J.; Bastian, B.; Vázquez, A.; Ariyanto, A.; Besta, T.; Christ, O. (2014). "What makes a group worth dying for? Identity fusion fosters perception of familial ties, promoting self-sacrifice". Journal of Personality and Social Psychology. 106 (6): 912–926. doi:10.1037/a0036089. PMID 24841096.
  6. ^ 1 2 3 Swann, W.B.; Gómez, Á.; Buhrmester, M.D.; López-Rodríguez, L.; Jiménez, J.; Vázquez, A. (2014). "Contemplating the ultimate sacrifice: Identity fusion channels pro-group affect, cognition, and moral decision making". Journal of Personality and Social Psychology. 106 (5): 713–727. doi:10.1037/a0035809. PMID 24749820.
  7. ^ 1 2 Whitehouse, H.; McQuinn, B.; Buhrmester, M.D.; Swann, W.B. (2014). "Brothers in arms: Libyan revolutionaries bond like family". Proceedings of the National Academy of Sciences. 111 (20): 17783–17785. doi:10.1073/pnas.1416284111. PMC 4273349. PMID 25385591.
  8. ^ Besta, T.; Gomez, A.; Vazquez, A. (2014). "Readiness to deny group's wrongdoing and willingness to fight for its members: the role of Poles' identity fusion with the country and religious group". Current Issues in Personality Psychology. 1: 49–55. doi:10.5114/cipp.2014.43101free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  9. ^ Atran, S.; Sheikh, H.; Gomez, A. (2014). "Devoted actors sacrifice for close comrades and sacred cause". Proceedings of the National Academy of Sciences. 111 (50): 17702–17703. doi:10.1073/pnas.1420474111. PMC 4273409. PMID 25472844.
  10. ^ 1 2 Gomez, A; Vazquez, A (2015). "The power of "feeling one" with a group: Identity fusion and extreme pro-group behaviours". International Journal of Social Psychology. 30 (3): 481–511. doi:10.1080/02134748.2015.1065089.
  11. ^ Monahan, J. (2016). "The Individual Risk Assessment of Terrorism: Recent Developments". In LaFree, G.; Freilich, J.D. (eds.). The Handbook of the Criminology of Terrorism. Hoboken, New Jersey: Wiley-Blackwell. pp. 520–534. ISBN 978-1-118-92395-5.
  12. ^ 1 2 Tajfel, H.; Turner, J. C. (1979). "An integrative theory of intergroup conflict.". In William G.A. (ed.). The social psychology of intergroup relations. Monterey, California: Brooks/Cole. pp. 33–47. ISBN 978-0818502781.
  13. ^ Turner, J.C.; Oakes, P.J.; Haslam, S.A.; McGarty, C. (1994). "Self and Collective: Cognition and Social Context". Personality and Social Psychology Bulletin (באנגלית). 20 (5): 454–463. doi:10.1177/0146167294205002.
  14. ^ James, W. (1890). The Principles of Psychology (2 vols). New York: Henry Holt & Co.
  15. ^ Turner, J.C.; Hogg, M.A.; Oakes, P.J.; Reicher, S.D.; Wetherell, M.S. (1987). Rediscovering the social group: self-categorization theory. Oxford, UK: Basil Blackwell. ISBN 9780631148067.
  16. ^ Hogg, M.A.; Hardie, E. A. (2016-07-02). "Social Attraction, Personal Attraction, and Self-Categorization, A Field Study". Personality and Social Psychology Bulletin (באנגלית). 17 (2): 175–180. doi:10.1177/014616729101700209.
  17. ^ 1 2 3 4 Swann, W. B.; Gómez, Á.; Huici, C.; Morales, J.F.; Hixon, J.G. (2010). "Identity fusion and self-sacrifice: Arousal as a catalyst of pro-group fighting, dying, and helping behavior". Journal of Personality and Social Psychology. 99 (5): 824–841. doi:10.1037/a0020014. PMID 20649370.
  18. ^ Gómez, Á.; Morales, J.F.; Hart, S.; Vázquez, A.; Swann, W.B. (2011-11-01). "Rejected and Excluded Forevermore, but Even More Devoted". Personality and Social Psychology Bulletin (באנגלית). 37 (12): 1574–1586. doi:10.1177/0146167211424580. PMID 22045779.
  19. ^ Aron, A.; Aron, E.N.; Smollan, D. (1992). "Inclusion of Other in the Self Scale and the structure of interpersonal closeness". Journal of Personality and Social Psychology. 63 (4): 596–612. doi:10.1037/0022-3514.63.4.596.
  20. ^ Brewer, M.B.; Gardner, W. (1996). "Who is this "We"? Levels of collective identity and self representations". Journal of Personality and Social Psychology. 71 (1): 83–93. doi:10.1037/0022-3514.71.1.83.
  21. ^ Markus, H.R.; Kitayama, S. (1991). "Culture and the self: Implications for cognition, emotion, and motivation". Psychological Review. 98 (2): 224–253. doi:10.1037/0033-295x.98.2.224.
  22. ^ Buhrmester, Michael D.; Gómez, Ángel; Brooks, Matthew L.; Morales, J. Francisco; Fernández, Saulo; Swann Jr., William B. (2012-11-01). "My Group's Fate Is My Fate: Identity-Fused Americans and Spaniards Link Personal Life Quality to Outcome of 2008 Elections". Basic and Applied Social Psychology. 34 (6): 527–533. doi:10.1080/01973533.2012.732825. ISSN 0197-3533.
  23. ^ Wilson, Lydia (21 באוקטובר 2015). "What I Discovered From Interviewing Imprisoned ISIS Fighters". The Nation. נבדק ב-6 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Bartlett, Tom (20 במאי 2016). "The Road to ISIS". The Chronicle of Higher Education. נבדק ב-6 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Bower, Bruce (23 ביוני 2016). "New studies explore why ordinary people turn terrorist". Science News. נבדק ב-6 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Jones, Dan (2013-01-24). "Social evolution: The ritual animal". Nature (באנגלית). 493 (7433): 470–472. Bibcode:2013Natur.493..470J. doi:10.1038/493470a. PMID 23344341free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  27. ^ Whitehouse, H. (21 מרץ 2016). "What Motivates Extreme Self-Sacrifice?". Pacific Standard. נבדק ב-6 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל)
  28. ^ Buhrmester, M.D; Fraser, W.T.; Lanman, J.A.; Whitehouse, H.; Swann, W.B. (2015). "When Terror Hits Home: Identity Fused Americans Who Saw Boston Bombing Victims as "Family" Provided Aid". Self and Identity. 14 (3): 253–270. doi:10.1080/15298868.2014.992465.
  29. ^ Swann, W.B.; Gomez, A.; Vazquez, A.; Guillamon, G.; Segovia, S.; Carillo, B. (2015). "Fusion with the Cross-Gender Group Predicts Genital Sex Reassignment Surgery". Archives of Sexual Behavior. 44 (5): 1313–8. doi:10.1007/s10508-014-0470-4. PMID 25666854.
  30. ^ Semnani-Azad, Z.; Sycara, K.; Lewis, M. (2012). Dynamics of helping behavior and cooperation across culture. 2012 International Conference on Collaboration Technologies and Systems (CTS). pp. 525–530. doi:10.1109/CTS.2012.6261100. ISBN 978-1-4673-1382-7.
  31. ^ Miceli, M. P; Near, J.P.; Dworkin, T. M. (2008). Whistle-blowing in organizations (Revised ed.). New York: Lawrence Erlbaum Associates/Psychology Press. ISBN 978-0805859898.
  32. ^ Buhrmester, M.D. (2013). "Understanding the cognitive and affective underpinnings of whistleblowing (Doctoral dissertation)". Retrieved from University of Texas Libraries Database.
  33. ^ Atran, Scott (2010). Talking to the enemy : violent extremism, sacred values, and what it means to be human. London: Allen Lane. ISBN 978-1846144127.
  34. ^ Whitehouse, Harvey (2004). Modes of religiosity : a cognitive theory of religious transmission. Walnut Creek, CA. [etc.]: Alta Mira Press. ISBN 978-0759106154.
  35. ^ Newson, M.; Buhrmester, M.D.; Whitehouse, H. (2016). "Explaining Lifelong Loyalty: The Role of Identity Fusion and Self-Shaping Group Events". PLoS ONE. 11 (8): e0160427. Bibcode:2016PLoSO..1160427N. doi:10.1371/journal.pone.0160427. PMC 4980014. PMID 27508386.
  36. ^ Besta, T.; Gomez, A.; Vázquez, A. (2014). "Readiness to deny group's wrongdoing and willingness to fight for its members: the role of Poles' identity fusion with the country and religious group". Current Issues in Personality Psychology. 2 (1): 49–55. doi:10.5114/cipp.2014.43101free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  37. ^ Atran, Scott; Ginges, Jeremy (2012-05-18). "Religious and Sacred Imperatives in Human Conflict". Science (באנגלית). 336 (6083): 855–857. Bibcode:2012Sci...336..855A. doi:10.1126/science.1216902. ISSN 0036-8075. PMID 22605762.
  38. ^ Paez, D.; Rime, B. (2014). "Collective emotional gatherings. Their impact upon identity fusion, shared beliefs and social integration". In von Scheve, C.; Salmela, M. (eds.). Collective emotions. Oxford: Oxford University Press. pp. 204–216. ISBN 9780199659180.
  39. ^ Whitehouse, Harvey; Jong, Jonathan; Buhrmester, Michael D.; Gómez, Ángel; Bastian, Brock; Kavanagh, Christopher M.; Newson, Martha; Matthews, Miriam; Lanman, Jonathan A. (2017). "The evolution of extreme cooperation via shared dysphoric experiences". Scientific Reports. 7: 44292. Bibcode:2017NatSR...744292W. doi:10.1038/srep44292. ISSN 2045-2322. PMC 5349572. PMID 28290499.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מיזוג_זהות&oldid=36836083"