משה צבי פוקס
הרב משה צבי (הרש) פוקס (ה'תר"ג[1] – א' בתמוז ה'תרע"א, 1843–1911) היה רב הונגרי, פוסק הלכה ומנהיג ציבור מרכזי בהונגריה ובטרנסילבניה, אשר שימש כרבה של גרוסוורדיין וראש הישיבה בה. מחבר שו"ת "יד רמה".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בלובשבריני (לעיתים: לאוואשברון) לרב בנימין זאב (וואלף) פוקס, תלמיד "החתם סופר", רבה של עיר הולדתו ולימים רבה של סירט (סערעט). סבו, הרב משה צבי פוקס, שימש בדיינות בלובשבריני. למד אצל אביו, וכן אצל מהר"ם שיק בירגן (אנ'), הרב דוד שיק בסצ'ן, הרב חיים צבי מנהיימר והרב אברהם שמואל בנימין סופר ("הכתב סופר") בפרשבורג. באותה עת למד בלשנות באופן אוטודידקטי, וכן לטינית ויוונית בעזרת מורה פרטי. לאחר נישואיו התגורר בסירט ונסמך על שולחן חותנו שמונה שנים. באותה תקופה למד בחברותא עם הרב יהודה גרינוולד (לימים רבה של סאטו מארה – סאטמר).
תחילה תכנן לעסוק במסחר כחמיו, ואף התנסה בכך, אולם אביו שכנע אותו להיות רב. בשנת ה'תרל"ה (1874), בהיותו כבן 31, החל לכהן כרבה של סירט, על מקום אביו. באותה תקופה הוזמן לכהן כרבה של פאפה, אולם משנודע לו שהבימה נמצאת ליד ארון הקודש ולא במרכז בית הכנסת, סירב לתפקיד.[2]
היה מחותן של הרב אליעזר חיים דייטש, בעל שו"ת פרי השדה, ורבה של באניהד.[3]
רבה של גרוסוורדיין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשבט ה'תרמ"ב (ינואר 1882),[4] בהיותו כבן 39, החל לשמש כרבה של הקהילה החרדית בגרוסוורדיין (נאג'ווארד) אשר מנתה באותה עת 15,000 איש, והייתה הקהילה החרדית הגדולה במדינה אחרי קהילת בודפשט, והתרחבה בימיו עד כ-35,000 חברים.[5] הוא הקים ישיבה מפורסמת במקום, עמד בראשה והעמיד אלפי תלמידים (בישיבה שהו בקביעות לאורך עשרות שנים כ-400–500 תלמידים).[6] כן ייסד בעיר "חברה ש"ס", "חברה משניות", מוסד חינוכי בשם "יסוד תורה", בית חולים יהודי ו"בית מזון כללי" לנזקקים.[7] לצדו כרב העיר שימש הרב פנחס צימטבוים כאב בית הדין בעיר.
הרב פוקס נחשב כרב מרכזי בטרנסילבניה והונגריה, סמך רבנים רבים ששימשו ברבנות, מתלמידיו ובכלל, והעמיד רבנים בערים ובעיירות. לצד ארבעה מנהיגים נוספים, היה חבר בלשכה האורתודוקסית בבודפשט (ארגון הגג של הקהילות החרדיות במדינה). היה חבר בהנהלת עיריית עירו, אולם לא השתתף בפועל בישיבותיה.[8] תחת רבנותו התחזק הפילוג בין הקהילות היהודיות בגרוסוורדיין, החרדית (עליה נמנו רוב יהודי העיר) והנאולוגית, פילוג שהתבטא גם במעשי איבה הדדיים,[9] אולם ככלל הביע תחושת אחווה ביחס לכל אחיו היהודים. את עמדתו בנושא זה ביטא בדבריו: "נוכל לחיות ולהתקיים זה ליד זה, אבל בשום פנים לא ביחד".
תמך באגודה למען יישוב ארץ ישראל,[10] ובמכתב לרב אליעזר דייטש הביע את תמיכתו ברכישת אתרוגים מארץ ישראל, שנועדה לחזק את ישוב הארץ, ואמר "בודאי כל מי שחבת ארץ הקודש תובבי"א יקר בעיניו יתן קדימה לאתרוגים הבאים מארץ הקודש אם גם אינם עדיין מהודרים כל כך כאתרוגי קארפו... יש בזה חבוב ארץ הקודש וחיזוק לישובה בודאי מצווה רבה עושה".[11]
התנגד בתוקף לכל שינוי או ויתור במנהגי המסורת. התעמת עם הנהלת קהילתו על לימודי בני הנוער של הקהילה בישיבות.[12] לצד אלה, נודע כבעל צדקה וכמי שעל פי רוב פעל בדרכי נועם לשם קבלת עמדותיו. קיים קשרים חיוביים עם מנהיגי הדתות השונות בעירו.
נטה לעמדתו של הרב משה שמואל גלזנר, שהביע בחוברת "חקור דבר" תמיכה בגיור בני זוג לא יהודים הנשואים ליהודים בנישואים אזרחיים, כדי למנוע התבוללות. עם זאת, ביקש מהרב גלזנר שלא לפסוק כך הלכה למעשה מבלי לקבל הסכמה מרבנים נוספים, כדי שפרסום המדיניות ההלכתית החדשה לא יעורר פליאה.[13]
נפטר בעיר טרנצ'ין, סלובקיה, בעת שהות לצורכי הבראה, בא' בתמוז ה'תרע"א.[14] בהלווייתו השתתפו מעל חמשת אלפי איש. עם פטירתו הניפה עיריית גרוסוורדיין דגלים שחורים והרחוב בו התגורר במרכז העיר נקרא על שמו "פוקס מור" (הרחוב היה קיים במשך עשרות שנים).[15]
לאחר פטירתו, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוציא לאור נכדו הרב דוב בער קליין את ספר השו"ת שלו "יד רמה",[16] הכולל כ-260 תשובות מכתב ידו (גרוסוורדיין ה'ת"ש).[17]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נישא לבתו של דוד גאנצל, מעשירי סירט.
כשבע שנים לאחר פטירתו, בשנת ה'תרע"ח (1918), נבחר בנו הרב בנימין פוקס (ה'תרל"ד – ה'תרצ"ו), תלמידו של הרב שמחה בונם סופר ("השבט סופר"), למלא את מקומו ברבנות בעיר. קודם לכן שימש כרבן של קהילות בבראשוב, יאקא, פזינוק (אנ') (בעזינג) ובאיה מארה (נאג' באניא), בה גם עמד בראשות ישיבה. בנו, שלמה זלמן, שירת כרב צבאי (אחד משלושה בלבד) בדרגת סרן בצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה. בנים נוספים היו הרב דניאל (נפטר בתל אביב בשנת ה'תשי"ז)[18] ואברהם שמואל.
חתנו הוא הרב יעקב שלום קליין (ה'תרל"ז – ה'תש"ד, 1877–1944), אשר למד בישיבתו, שימש כדיין בגרוסוורדיין ובהמשך כרבה של האלמין. נספה בשואה.[19]
ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יד רמה – שו"ת, נדפס 29 שנים לאחר פטירתו בידי נכדו הרב דוב בער קליין (בפתח הספר נוסף מבוא עם קורות חייו מאת חתנו הרב יעקב שלום קליין) גרוסוורדיין ה'ת"ש
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 'הרב ר' משה צבי בהגאון ר' זאב זצ"ל פוקס', בתוך: שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 226
- 'הרב מו"ה משה צבי פוקס', בתוך: פנחס זליג שוורץ, שם הגדול מארץ הגר, כרך א, פקש תש"א, מערכת גדולים עמ' 30 (יד,ב)
- הרב שמואל זאב גולדמן, שלשלת הזהב – על קורות בני משפחת פוקס, הרב בנימין, בנו הרב משה צבי (הרש) ונכדו הרב בנימין, ה'תש"ב
- צבי גרוסמן, 'חייו ופעילותו של הגאון ר' משה הרש פוקס זצ"ל', בתוך: ספר זיכרון ליהדות גרוסוורידיין, אוראדאה, נאג'וואראר, תל אביב תשמ"ד, עמ' 128–134
- פנחס מילר, עולמו של אבא, ירושלים תשמ"ד, עמ' רעח-רפב
- 'ר' משה הירש ב"ר זאב וואלף פוקס', בתוך: יצחק יוסף כהן, חכמי טראנסילוואניה, ירושלים תשמ"ט, עמ' 177–178
- ברוך טרקטין ולוסיאן-זאב הרשקוביץ, אנציקלופדיה ליהדות רומניה, כרך ב, ירושלים תשע"ב, עמ' 667
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ במקורות אחרים: ה'תר"א (1841)
- ^ יצחק ידידיה כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ירושלים תשנ"ז, עמ' 37 (שו"ת יד רמה, חלק א סימן קז); וראו עוד: שו"ת יד רמה, חלק א סימן ז
- ^ משה צבי פוקס, שו"ת יד רמה, סימן נא
- ^ ספר זיכרון ליהדות גרוסוורידיין, אוראדאה, נאג'וואראר, תל אביב תשמ"ד, עמ' 75–79
- ^ משה גולדשטיין, 'חיי דת ומסורת של יהודי טרנסילבניה', בתוך: על יהודי רומניה בארץ גלותם ובמולדת, תל אביב 1959, עמ' 75
- ^ אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, כרך ב, ירושלים תשמ"ז, עמ' 236–241; י' לוי, דין תורה דגאלאנטה, בני ברק תשמ"ג, עמ' פה
- ^ יהודה שוורץ, תולדות הקהלות בטרנסילבניה, חדרה תשל"ו, עמ' 132–133
- ^ ספר זיכרון ליהדות גרוסוורידיין, אוראדאה, נאג'וואראר, תל אביב תשמ"ד, עמ' 37
- ^ 'נאג'-ואראד (גרוסוורדיין)', בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, ירושלים תשס"ט, עמ' 243–246; יצחק יוסף כהן, חכמי טראנסילוואניה, ירושלים תשמ"ט, עמ' מט
- ^ יצחק אלפסי, דורשי ציון בפועל, ירושלים תשס"ו, עמ' 426; וראו עוד: יצחק יוסף כהן, חכמי טראנסילוואניה, ירושלים תשמ"ט, עמ' רלג-רלד (יד רמה, חלק א סימן נא)
- ^ יד רמה, סימן נא
- ^ יהודה שוורץ, מורשת רבני הונגריה, חדרה תשמ"ז, עמ' 181–182
- ^ שו"ת יד רמה, אבן העזר סי' יא
- ^ ספר זיכרון ליהדות גרוסוורידיין, אוראדאה, נאג'וואראר, תל אביב תשמ"ד, עמ' 54–57
- ^ צבי גרוסמן, 'חייו ופעילותו של הגאון ר' משה הרש פוקס , בתוך: ספר זיכרון ליהדות גרוסוורידיין, אוראדאה, נאג'וואראר, תל אביב תשמ"ד, עמ' 132
- ^ ראשי תיבות של שמו: רבי משה הרש.
- ^ ראו עוד: י' יוסף כהן, 'גרוסווארדיין וחכמי בספרי שאלות ותשובות', ספר זיכרון ליהדות גרוסוורידיין, אוראדאה, נאג'וואראר, תל אביב תשמ"ד, עמ' 157–163
- ^ על אודותיו ראו: דבר ההתאחדות נא, תשרי תשס"ה, עמ' יג
- ^ על אודותיו ראו: ברוך טרקטין ולוסיאן-זאב הרשקוביץ, אנציקלופדיה ליהדות רומניה, כרך ב, ירושלים תשע"ב, עמ' 719
בקרת זהויות  |
|
|---|