יהודה גרינוולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה גרינוולד
Grünwald Juda
לידה 1849
ברזובה, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 במרץ 1920 (בגיל 71 בערך)
סאטו מארה, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת פרשבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 9 במרץ 1920 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות אורתודוקסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יהודה גרינוולדהונגרית: Grünwald Juda ברזוב, 1849סאטו מארה, י"ט באדר תר"פ 1920) היה רב הונגרי חסידי, הרב הראשי האורתודוקסי של סאטו מארה במשך 22 שנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת הגדול האורתודוקסי בסאטו מארה

נולד בשנת 1849 בברזוב, ליהושע פאלק ולחיה שרה, למשפחה אמידה. למד בברזוב אצל הרב דוד משה פישר (מכונה: ר' דוד סערדאהעלי, על שם עירו מולדתו דונה-סרדהלי), אצל הרב דוד דייטש בבלשגיארמט (יארמאט), ובין השנים תרכ"ג-תרכ"ו אצל הרב דוד שיק בסצ'ן. לאחר מכן למד בישיבת פרשבורג אצל הכתב סופר, שהיה לרבו המובהק. לאחר נישואיו למד תריסר שנים בסיוע חותנו. לאחר שסיים את לימודיו בישיבה נסמך לרבנות.

בשנת תרמ"ב החל לכהן כרב בסובוטיש (אנ'), אחר כך בבוניהאד, בשוראני ולבסוף בתרנ"ח (1898) בסאטו מארה (סאטמר).

נפטר ללא ילדים.

בחירתו לרב ראשי בסאטמר והתפצלות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב הקודם של סאטו מארה היה הרב זאב (וולף) מנדלבאום, רב אורתודוקסי נוקשה שהתנגד לחידושים, כולל כאלה שהמסורת האורתודוקסית מאפשרת (למשל, אסר שירת מקהלת ילדים וגברים בבית הכנסת). עם זאת, כוח המנהיגות והכריזמה שלו שמרו על אחדות הקהילה, ואפילו מתנגדיו החריפים קיבלו את מנהיגותו והשתתפו בהנהגת הקהילה. אף על פי כן, מתנגדיו קיוו שלאחר פטירתו ימונה רב אורתודוקסי מקל יותר.

לאחר פטירת הרב מנלדבאום הוזמן הרב גרינוולד לכהן כרב על ידי הקהילה שהייתה על סף קרע. ב-22 בפברואר 1898 (תרנ"ח) נבחר לרב הראשי. בחירתו של הרב גרינוולד לרב הראשי הייתה מכה גדולה לחלק מהקהילה, בשל היותו רב חסידי בעל הונגרית גרועה, שהעדיף שימוש ביידיש על פני הונגרית. מינויו חתם את הקרע ביהדות הונגריה בקהילת המקומית.

הסכסוך על השימוש בשפה ההונגרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מסורתי במחנה האורתודוקסי בהונגריה התקיימו דרשות בהונגרית רק ביום השם של המלך והמלכה וביום השנה לפטירתו של פרנץ דיאק, ובשאר השנה ביידיש. אך עם השנים ננקטו יוזמות להחלפת השימוש ביידיש להונגרית. כזו הייתה הצעתו של הרב וייס מהעיר אסטרגום בשנת 1882 לשאת דרשה בהונגרית אחת לשבועיים.

אף על פי שהרב מנדלבאום התנגד לחידושים אלה, הוא ויתר רבות והנהיג שהספדים בלוויות נישאו בהונגרית על ידי דוברי הונגרית טובה. ויתור זה כובד גם על ידי הרב גרינוולד, אך בכל שאר התחומים הוא הטמיע את שפת היידיש והחסידות בחיי הקהילה (למרות שחסידיו הפכו רובם גם לדוברי הונגרית).

התפצלות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר כחודש לאחר בחירתו של גרינוולד לרב ראשי, החלו ראשי הקהילה לעזוב. הרמן טייטלבאום, שהיה ידוע כמחזיק ברעיונות הנאולוגים, היה הראשון שפרש ב-24 במרץ, אחריו מאיר קארוי צ'נגרי וגם בנה מרקוביץ'. הקהילה החדשה שהוקמה לא הייתה ניאולוגית, אלא הגדירה את עצמה כקהילת הסטטוס קוו אנטה.

בחירתו של יהודה גרינוולד לרב הראשי יחד עם עזיבת הנאולוגים היוו תפנית בקהילה והיא הפכה לשמרנית וחסידית עוד יותר מבעבר. שינוי זה התקבע בתקופתו של הרב יואל טייטלבוים, כאשר החסידות המחמירה ביותר במארמורש עברה לסאטו מארה.

פעילותו כרב הראשי של סאטו מארה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת כהונתו של הרב יהודה גרינוולד הייתה עידן של התחדשות הקהילה האורתודוקסית בעיר. אחד הצעדים הראשונים שנעשו היה שיפוץ המקווה[א]. בנוסף הוא חיזק את תלמודי התורה ושם דגש מיוחד על חיזוק ישיבת סאטו מארה, שהפכה לראשונה לישיבה בולטת ברמתה. בשני העשורים שלו כרב של סאטו מארה, הוא לימד אלפי תלמידים. הוא גם דאג להקמתם של שלושה בתי כנסת: חברה משניות, מחזיקי תורה ובית כנסת ברחוב סנטוור.

הרב גרינוולד כתב מספר חיבורים, שחלקם שרדו בכתב יד בלבד.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידי סאטמר משמרים את זכרו. קברו בבית הקברות היהודי האורתודוקסי בעיר משמש מקום עלייה לרגל עבור החסידים, ששוטחים את תפילותיהם על הקבר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי מחקריו של צ'אבה צ'יראק, עלויות העבודות היו 128,407 כתרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]