מטען פורמלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
המטען הפורמלי לכל אטום מסומן בתוך העיגול

בכימיה, מטען פורמלי הוא מטען חשמלי חלקי על אטום בתוך מולקולה. המטען מוגדר על פי ההנחה כי אלקטרונים של קשר כימי משותפים באופן שווה בין האטומים, ללא תלות בהבדלי האלקטרושליליות היחסית ביניהם. הגדרה נוספת למטען פורמלי היא, המטען שיישאר על כל אטום לאחר פירוק כל הקשרים שלו בצורה הומוליטית (שוויונית).

חישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר:

דרך חלופית לקביעת מטען של אטום עם התחשבות באלקטרושליליות היא בעזרת קביעת דרגות חמצון.

בבחירת מבנה לואיס עבור מולקולה, הצורה המועדפת היא זו שתיתן לכל אטום מטען פורמלי מינימלי.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • CH4 - פחמן במתאן: 0 = 4 - 0 - 4
  • NO2 - חנקן בקבוצת ניתרו: 0 = 3 - 2 - 5
  • NO2 - חמצן בקשר כפול עם חנקן: 0 = 2 - 4 - 6
  • NO2 - חמצן בקשר בודד עם חנקן: 1- = 1 - 6 - 6
ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.