יששכר דכפר מנדי
| לידה |
המאה ה-3 לערך פרובינקיה סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה-4 לערך פרובינקיה סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית |
| כינוי | רבי יששכר, יששכר דכפר מנדי, יששכר מכפר מנדי |
| מקום קבורה |
 כפר מנדא (זיהוי מהמאה ה-16) |
| מדינה | פרובינקיה סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית |
| מקום מגורים | כפר מנדי |
| מקום פעילות | כפר מנדי |
| השתייכות | חז"ל, אמוראים, אמוראי ארץ ישראל |
| תחומי עיסוק | אגדה |
| תפקידים נוספים | דרשן |
| בני דורו | רבי חמא ברבי חנינא השני או רב חמא בר חנינא הראשון |
  | |
רבי יששכר דכפר מנדי (או בקיצור רבי יששכר) היה אמורא ארץ ישראלי, ככל הנראה בן הדור השני לאמוראים. נודע כדרשן ודרשותיו נזכרו בתלמוד הירושלמי ובמדרשים רבים. בן דורו ואולי אף בר פלוגתא של רבי חמא ברבי חנינא השני או רב חמא בר חנינא הראשון. מקום מוצאו, על פי שמו, הוא היישוב הקדום כפר מנדי שבגליל התחתון.
רבי יששכר הוא החכם היחיד בתקופת חז"ל (הידוע לנו) הקרוי בשם זה (למעט יששכר איש כפר ברקאי אותו חז"ל דנו לגנאי).
מאמרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרש ר' יששכר דכפר מנדי: "כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן" (איוב יא: יא). בנוהג שבעולם אדם עושה גדישים גדישים של עבירות ועושה תשובה כביכול "וירא און ולא יתבונן"
— תלמוד ירושלמי (מסכת ראש השנה, פרק א הלכה ג / דף ז עמוד ב)
פסיקתא דרב כהנא (כה יג)
ילקוט שמעוני (איוב, רמז תתקו)
מה בין נביאי ישראל לנביאי אומות העולם? רבי חמא ב"ר חנינא ור' יששכר מכפר מנדי: ר' חמא אמר: אין הקדוש ברוך הוא נגלה על נביאי אומות העולם, אלא בחצי דבור... אמר רבי יששכר דכפר מנדי: אין הלשון הזה ויקר, אלא לשון טומאה, היך מה דאת אמר: (דברים כג): כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה, אבל נביאי ישראל בדבור שלם, בלשון חיבה, בלשון קדושה, בלשון שמלאכי השרת מקלסין אותו, שנאמר (ישעיה ו): וקרא זה אל זה ואמר קדוש וגו'
אָמַר רַבִּי יִשָֹּׂשכָר דִּכְפַר מַנְדִּי: דַּרְכָּן שֶׁל רְשָׁעִים לְהִנָּתֵן בִּדְיוֹטָא תַּחְתּוֹנָה שֶׁל גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לד, כו): תַּחַת רְשָׁעִים סְפָקָם
— קהלת רבה (ז, ב)
אָמַר רַבִּי יִשָֹּׂשכָר דִּכְפַר מַנְדִּי: וּמָה אִם מִי שֶׁמָּחַל וְאָמַר (בראשית מה, ח): לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וגו', רְאֵה עַד הֵיכָן הִיא מְתֻקֶּנֶת, שֶׁהֲרֵי עַד יְמֵי מָרְדֳּכַי אוֹתוֹ עֹנֶשׁ שֶׁל מְכִירַת יוֹסֵף קַיָּם, מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹחֵל, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה
— אסתר רבה (ז, כה)
קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקום קבורתו לא נזכר בספרות חז"ל, אך ישנה מסורת כתובה מראשית המאה ה-16 הטוענת לקברו במקום מגוריו - כפר מנדא, לצד התנאים עקביא בן מהללאל ורבן שמעון בן גמליאל.
כפר מנדא, שם עקביא בן מהללאל ורבי יששכר, רבן שמעון בן גמליאל, כולם תחת הכפר
כפר מנדה, שם עקביא בן מהללאל ע"ה, ור' יששכר ורבן שמעון בן גמליאל ע"ה
— "ייחוס האבות", סביב שנת 1537 לערך
חוץ לכפר מנדא, קבורת עקביא בן מהללאל ורבי יששכר דכפר מנדי
— חיים הלוי הורוויץ בספרו "חיבת ירושלים", סביב שנת 1835 לספירה
חוקרי המקומות הקדושים ישראל מאיר גבאי, ישראל הרצברג והארכאולוג ד"ר יוסי סטפנסקי סיכמו בספרם "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" את נושא קברו:
בקצה המזרחי-דרומי של הכפר העתיק נמצאת באר עתיקה שעליה ובסמוך לה היה מבנה עתיק הנקרא 'בנאת שועיב', הנראה עוד בתמונות שלפני 80 שנה. זהו כינוי לבנות יתרו, סימן זיהוי לקבר יהודי נערץ. בסמוך למבנה היו 3 ארונות קבורה כנ"ל. מקום זה הוא הנזכר אצל עולי הרגל כחוץ לכפר או תחת הכפר, בחדר יפה עם כיפה. ויקטור גרן מציין כי בהיותו שם בשנת 1852 היו שם עדיין נציבי עמודים פגומים, ושלושת הארונות היו נטולי מכסה. שלושת הארונות יוחסו לר' יששכר, עקביא בן מהללאל ורבן שמעון בן גמליאל.
— "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל". כרך א', עמוד 170 (מהדורות: 2007, 2011)
על פי אותו מחקר שפורסם בשנת 2007 אותר הקבר אותו זיהו עולי הרגל כקברו של רבי יששכר.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "יששכר דכפר מנדי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמוד 840, באתר היברובוקס
- ישראל מאיר גבאי, "רבי יששכר דכפר מנדי", מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, ישראל, 2007 (מהדורת 2011), חלק א, עמוד 170
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]