רבי מני בר פטיש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי מני בר פטיש היה אמורא בדור השני של אמוראי ארץ ישראל. מתלמידי רבי ינאי. לפי הרב אהרן הימן היה רבי מני גדול הדור בתקופת רבי יוחנן.[1]

ביהדות אשכנז נהגה שמו בקמץ מָני (כמו: מוני), אך הוא אינו זהה לשם מוני שנגזר מהשם הלועזי לקוף ולכן נכתב לפי כללי ההלכה בכתיב מלא עם האות ו'.[2]

מתורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד הבבלי השתמרו מדבריו של רבי מני בר פטיש בשם עצמו ובשם רבותיו, בהלכה ובאגדה.

מפורסמת אמרתו בגנות הכעס: ”כל שכועס, אפילו פוסקים עליו גדולה מן השמים - מורידין אותו”[3]

לפי הרב סולובייצ'יק תפיסתו ההלכתית של רבי מני בר פטיש בהלכות שומרים הייתה שכאשר השומר שמר כדינו, מהווה השמירה פְּטור מתשלומים, ולא שלילה של שורש התחייבותו.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב אהרן הימן, "ר' מני בר פטיש", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמוד 888, באתר היברובוקס
  2. ^ שו"ת מהר"י מברונא, סימן קד
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ו, עמוד ב'.
  4. ^ להרחבה על השלכותיה של תפיסה זו, ראו עוד: הרב סולובייצ'יק, רשימות שיעורים, בבא קמא נה:, בעיקר בד"ה לאור זה מוסברת.