יצחק בן חיים אבולעפיה

רבי יִצְחָק אַבּוּלְעָפְיָה היה מחכמי ומנהיגי הקהילה היהודית בטבריה, מחליפו של חיים אבולעפיה בהנהגת חצר היהודים בטבריה.

קורותיו

נולד, כנראה, בצפת, בנם הבכור של רחל וחיים אבולעפיה. בילדותו עבר לאיזמיר עם אביו, שכיהן שם כרב הקהילה, ועלה עמו לארץ ישראל בשנת 1740 לאחר קריאתו של דאהר אל-עומר להקים מחדש את היישוב היהודי בטבריה. בשנת 1743 יצא בשליחות קהילתו, בין היתר לסוריה. בראשית שנת 1744, עת שהה בדמשק, נקרא על ידי אביו חזרה לטבריה להחליפו בראשות הקהילה. מצוטט כי התברך על ידי אביו בברכת "חזק ואמץ בעד עמנו ובעד עיר אלוהינו". זמן לא רב לאחר מכן נפטר חיים אבולעפיה, ויצחק התמנה תחתיו לראשות הקהילה על ידי דאהר אל-עומר, ואותה הנהיג יחד עם אחיו, יששכר אבולעפיה.

בנו, חיים נסים אבולעפיה, היה אף הוא רב בטבריה והראשון לציון.

אבולעפיה חיבר פירוש על ספר יראים מאת רבי אליעזר ממיץ בשם "פחד יצחק".