חיים אבולעפיה (השני)

חיים אבולעפיה

קברו של רבי חיים אבולעפיה בטבריה
לידה	1660 ה'ת"כ חברון, האימפריה העות'מאנית
פטירה	מרץ 1744 (בגיל 84 בערך) ו' בניסן ה'תק"ד טבריה, האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה	טבריה, ישראל
מדינה	האימפריה העות'מאנית
תקופת הפעילות	?–1744
תלמידיו	חיים מודעי
חיבוריו	יוסף לקח, עץ החיים ועוד (ראו כאן)
חתימה

רבי חיים אבולעפיה השני (ה'ת"כ 1660 – ו' בניסן ה'תק"ד מרץ 1744) היה רב, שד"ר ומדינאי ארץ ישראלי, ממחדשי היישוב היהודי בטבריה.

ביוגרפיה

רבי חיים אבולעפיה (השני) נולד בחברון לרבי יעקב אבולעפיה. נצר למשפחה יהודית ענפה של רבנים ואישי ציבור ממגורשי ספרד, שמוצאה מן האזור ההיסטורי קסטיליה שבספרד. אבי השושלת בארץ ישראל, רבי חיים אבולעפיה (הראשון), שימש כדיין בצפת, עבר לחברון ולבסוף התיישב בירושלים. היה ראש משלחת הרבנים שיצאה ב-1662 לתהות על טיבו של נתן העזתי ולפי דברי השבתאים, הוא זה שהביא לגירושו של שבתי צבי מארץ ישראל. נפטר ב-1670.

בצעירותו עקרה משפחתו לירושלים, שם למד בישיבת בית יעקב, מיסודו של רבי ישראל יעקב חגיז, שבראשה עמד אז רבי משה גאלנטי (השני), שם למד גם מפי רבי שלמה אלגאזי, רבי אברהם אמיגו. למד בחברותא עם הרב חזקיהו דה-סילווה.

בשנת 1699 נתבקש על ידי יהודי חברון לצאת כשד"ר למסע גיוס תרומות בטורקיה עבורם, בתקופה בה הם נלחצו תחת עול תשלום המיסים שהוטל עליהם מהממשל.

לאחר שש שנים בטורקיה, חזר לארץ ישראל, השתקע בצפת וכיהן כרבה של העיר. באותה עת הזדמן לעיתים קרובות אל העיר טבריה החרבה והשוממה כמה עשרות שנים, כדי להשתטח על קברות הצדיקים בה ובסביבותיה. בין תלמידיו נמנה ר' חיים מודעי שנחשב לראש חכמי צפת.

אחרי פטירתו של ר' ישראל בנבנישתי, ראש קהילת איזמיר, נענה רבי חיים אבולעפיה לבקשת ראשי הקהילה, וחזר לאיזמיר לכהן כרב הקהילה. בין השנים 1721 ל-1740 כיהן כרבה של איזמיר, שם זכה לכבוד רב ולהערכה אף בקרב התושבים המוסלמים. ר' משה ירושלמי, בן דורו הצעיר, כותב עליו שהיה "מפורסם מאד בכל הארצות... שאין דומה לו בכל ארץ תוגרמה, וגם הישמעאלים והערבים נוהגים בחכם זה כבוד, כי הם יודעים שגדול הדור הוא".

חידוש היישוב היהודי בטבריה

בית הכנסת עץ החיים בטבריה

בשנת 1738 נודע לדאהר אל עומר, שליט הגליל, כי הרב אבולעפיה רוצה לעלות ארצה מאיזמיר. דאהר כתב לו כי הוא מזמין אותו לחדש את היישוב היהודי בטבריה, שהיה הרוס מזה 70 שנה, ובכך לחדש את היישוב היהודי בגליל. שאיפתו של הרב חיים אבולעפיה לבוא לטבריה נבעה מכך שסבו, הרב חיים אבואלעפייא הזקן, היה המרא דאתרא (רב העיר) של טבריה טרם נחרבה.

בשנת 1740, כשהגיע הרב אבולעפיה מאיזמיר בראש משלחת של עשרות אנשים, קיבל אותו דהאר אל עומר בכבוד, "הלבישו לבוש יקר הערך כלבוש מלכות. וכל אשר שאל ממנו הרב לא חסר דבר". בעיר נבנה בית כנסת "נאה ומפואר מאין כמוהו בכל ארץ ישראל", על חורבות בית הכנסת העתיק שבו התפלל האר"י. בית הכנסת נקרא בשם "עץ החיים", וכן כונה בשם "בי כנישתא רבא דטבריא". יש מסורת בלתי מבוססת שבאותו מקום היה מושבה האחרון של מוסד הסנהדרין. ר' חיים אבולעפיה ותלמידיו חידשו אף את בית הכנסת העתיק בשפרעם.

בשנת 1741 הקים מערכת איסוף כספים עבור טבריה בקהילות בארצות הולנד ואיטליה.

הרב בנה בטבריה גם בית מרחץ, חנויות ליום השוק ובית בד לשמן שומשמין. כדברי חתנו, רבי יעקב בירב: "כל אנשי טבריה דשנים ורעננים שמחים אלי גיל כי הארץ שקטה מפחד רעה ואין מחריד". רבי חיים אבולעפיה התמסר להתפתחות העיר ודאג למקורות פרנסה ליושבי העיר.

חידוש היישוב העברי בטבריה עשה רושם רב בגולה, ורבים ראו בכך סימן לגאולה הקרובה. גם רבי חיים אבולעפיה האמין שחידוש היישוב היהודי בגליל הוא פתח לימות המשיח, וגאולת העם היהודי כולו. לפיכך בתקופתו התגברה העלייה לארץ. ב-27 במרץ 1742 ביקר גם ר' חיים בן עטר את ר' חיים אבולעפיה בטבריה.

כפי הנראה, שלטונו של דאהר אל עומר לא מצא חן בעיני השלטון המרכזי בטורקיה, והסולטאן הורה למשנה למלך, הפאשה היושב בדמשק, סולימאן פאשה, להרוג את דאהר ולהחריב את ממלכתו. הדבר נודע לרבי חיים אבולעפיה באוגוסט 1742, והוא פנה לדאהר. בהנהגתו של רבי חיים אבולעפיה, תמכו יהודי הגליל בדאהר אל עומר. ב-1 בדצמבר 1742 ניצח דאהר את הפאשה, ויום זה הפך ליום חג עבור יהודי טבריה.

בין תלמידיו של רבי חיים אבולעפיה בטבריה, נמנה גם ר' חיים מודעי, שנחשב לאחד מגדולי המשיבים בדורו.

ב-27 בפברואר 1744, הזעיק רבי חיים אבולעפיה את בנו הבכור, ר' יצחק אבולעפיה, שהתגורר בסוריה, והטיל עליו להמשיך את ההנהגה אחריו. ב-19 במרץ באותה שנה נפטר ר' חיים אבולעפיה, ונטמן בבית העלמין הישן בדרומה של העיר טבריה.

אחרי מותו הנהיגו בניו, רבי יצחק אבולעפיה ורבי יששכר אבולעפיה, את היישוב היהודי בטבריה.

צאצאיו

רבי יצחק, רבי יעקב, רבי יששכר, יחזקאל, וארבע בנות, אחת נישאה לרבי יעקב בירב (מחבר ספר זמרת הארץ), אחת לרבי שמואל אברבאנאל ואחת לרבי חיים וינטורה, ואחת לרבי שלמה אלפאנדרי,

תקופת חייו של הרב חיים אבולעפיה על ציר הזמן
ציר הזמן

מספריו

במהלך שהותו באיזמיר הודפסו ספריו:

• יוסף לקח - על התורה.
• עץ החיים - על התורה.
• מקראי קודש - על פסח ויום טוב וחידושים על הש"ס ועל הרמב"ם.
• ישרש יעקב - על עין יעקב.
• שבות יעקב - על עין יעקב.
• חנן אלוהים.

לקריאה נוספת

• ר' יעקב בירב, הרפתקאות מחדשי היישוב בטבריה, בתוך זכרונות ארץ ישראל מאת אברהם יערי, הוצאת ספרים מסדה - רמת גן, 1974 - הדפסה שנת 1983, פרק ב, עמודים 74–100.
• ארזים, הגהות על ספר פרשת דרכים, הקדמה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיים אבולעפיה בוויקישיתוף

• "אַבּולְעֲפִיָא, חַיִּים בן יעקב", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 24, באתר היברובוקס
• רבי חיים אבואלעפיא, באתר בית הכנסת "עץ חיים"
• רבי חיים אבואלעפיא, באתר "MyTzadik"
• חיים אבולעפיה (השני), באתר "החכם היומי"
• חיים בן יעקב אבולעפיה, דף שער בספרייה הלאומית