יעקב שליש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יעקב שליש
לידה 2 במרץ 1925
אוקראינה
פטירה 10 בספטמבר 2018 (בגיל 93)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל מקים ומזכ"ל קיבוץ שובל
מקצוע עיתונאי בסוכנות עתי"ם
בת זוג לאה שליש
צאצאים

אהוד שליש

יואב שליש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יעקב שליש בכרזת בחירות לעיריית בת ים

יעקב (קופיק) שליש (1925 - 10 בספטמבר 2018) היה עיתונאי בסוכנות הידיעות עתי"ם, לוחם פלמ"ח וממקימי קיבוץ שובל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1925 באוקראינה להוריו חנה פסיה וצבי שדכן[1][2]. הוריו עלו לארץ ישראל ב-1925, ולאחר שאמו נפטרה ב-1926, יעקב ואחיו אליהו גדלו אצל דודתם, אחות אמם, מלכה שליש (אסט)[2]. הוא למד מספר שנים בכפר הנוער בן שמן, שם היה תלמידו של המחנך דוקטור זיגפריד להמן. לאחר שמצבה הכלכלי של דודתו התערער ולא יכלה לתמוך בו עוד, לקח עליו חסות המחנך חיים בר נחום, שהקים את קבוצת הנוער "עלומים", שאיפשרה לבני נוער חסרי יכולת כלכלית להתחנך בבן שמן באמצעות העסקתם בעבודה במוסד[3]. על תקופת לימודיו בכפר הנוער נכתב הספר "מעבר לכביש או חבורת עלומים" של דבורה עומר[4]. בבן שמן למד עם שמעון וסוניה פרס ושם גם הכיר את אשתו לעתיד לאה שליש[5].

לאחר סיום לימודיו בבן שמן התגייס לפלמ"ח והושם במתקן כליאה בלטרון תקופה ארוכה עקב פעילותו כנגד הבריטים. היה ממקימי קיבוץ שובל וכיהן כמזכיר בקיבוץ. בנו אהוד הוא הבן הבכור של קיבוץ שובל.

ב-1953 עזבו הוא ומשפחתו את הקיבוץ יחד עם קבוצת משפחות ובודדים נוספים על רקע של חילוקי דעות פוליטיים בעקבות משפטי פראג. בשנים שלאחר עזיבת הקיבוץ עבד כמלטש יהלומים[6] ולאחר מכן שינה את עיסוקו והחל לעבוד כעיתונאי בסוכנות הידיעות עתי"ם. שימש בתפקידים שונים באגודת העיתונאים בתל אביב, ביניהם מזכיר האסיפה הכללית [7], חבר ועדת האתיקה[8]. כמו כן, ערך את גיליונות העיתון "גן שדה ומשק" של ארגון מגדלי הפלחה במשך כ-40 שנים עד פרישתו לגמלאות.

בשנות ה-50 וה-60 היה חבר המפלגה הקומוניסטית[6], סניף בת ים [9][10][11][12]. בשנות השישים התמודד מטעמה על ראשות עיריית בת ים, אך לא נבחר.

משנות ה-40 התמחה בשחמט [13]. ב-1965 היה אחד מחמישה ישראלים שמסעות השחמט שלהם נכללו באלבום פיד"א הבינלאומי לשנים 1945-1955[14]. לקראת גיל 80 הוציא חוברת משיריו והגיגיו בשם "מן המחרוזת"[15].

נפטר ב-10 בספטמבר 2018, נקבר בבית העלמין ירקון[1].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דבורה עומר, מעבר לכביש או: חבורת עלומים, הוצאת שרברק, 1972

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]