יחסי פקיסטן–קנדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי פקיסטןקנדה
פקיסטןפקיסטן קנדהקנדה
פקיסטן קנדה
שטחקילומטר רבוע)
796,095 9,984,670
אוכלוסייה
244,010,540 39,025,701
תמ"ג (במיליוני דולרים)
376,533 2,139,840
תמ"ג לנפש (בדולרים)
1,543 54,832
משטר
רפובליקה אסלאמית פדרלית ודמוקרטיה פרלמנטרית דמוקרטיה פרלמנטרית, מונרכיה חוקתית

יחסי פקיסטן–קנדה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן לבין קנדה.

נכון לסקר ה-BBC שנערך בשנת 2013, 11% מהקנדים הם בעלי נקודת מבט חיובית על פקיסטן, לעומת 72% עם נקודת מבט שלילית. לעומת זאת, נקודת המבט הפקיסטנית על קנדה היא יותר חלוקה, עם 27% שרואים את קנדה באופן חיובי ו-29% שרואים את קנדה באופן שלילי.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדה ופקיסטן כוננו את יחסיהן הדיפלומטיים תקופה קצרה לאחר שזו קיבלה את עצמאותה מן הבריטים. קנדה הייתה אחת מהמדינות שהיו חברות בכוח שמירת השלום בקשמיר של האו"ם במהלך המהומות שהיו שם בשנת 1949.[2]

הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגירה הפקיסטנית לקנדה החלה לפני זמן רב והיא בעלת היסטוריה ארוכה מאוד. היא החלה עוד כאשר פקיסטן הייתה בשליטת האימפריה הבריטית. מפקד האוכלוסין של שנת 2006 בדק ומצא כי בקנדה היו מצויים כ-124,000 אזרחים ממוצא פקיסטני.[3] ישנם מקורות אחרים המשערים כי מספר האזרחים הקנדים ממוצא פקיסטני עולה על 250,000.[4] הממשלה הקנדית עצמה שיערה לפי דפוסי ההגירה כי המספר עולה על 300,000. הממשלה ציינה בנוסף כי היא מעודדת את ההגירה הרבה ואמרה כי: "היא שמחה שהאזרחים החדשים מפקיסטן ממשיכים לתרום לתרבות הרב-גונית של קנדה".

ייצוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קנדה מיוצגת בפקיסטן בדרג השגרירות באמצעות נציבות גבוהה שהיא מחזיקה באסלאמבאד, בירת המדינה. קנדה מיוצגת בפקיסטן גם בדרג הקונסולרי באמצעות שתי קונסוליות שהיא מחזיקה בלאהור ובקראצ'י.
  • פקיסטן מיוצגת בקנדה בדרג השגרירות באמצעות נציבות גבוהה שהיא מחזיקה באוטווה, בירת המדינה. פקיסטן מיוצגת בקנדה גם בדרג הקונסולרי באמצעות טורונטו, מונטריאול ובונקובר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 2013 World Service Poll
  2. ^ ג'יימס ווד, The Canadian Army, האנציקלופדיה של קנדה
  3. ^ 2006 Census Topic-based tabulations, משרד ההגירה והאוכלוסין של קנדה
  4. ^ עותק מאורכב של המקור המקורי, משרד החוץ היפני