יוחנן דקציון
| לידה |
המאה ה-3 לערך פרובינקיה סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה-4 לערך פרובינקיה סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית |
| כינוי | רבי יוחנן דקציון, רבי יוחנן דקרציון |
| מקום קבורה |
 חורבת קציון (השערה על בסיס מסורת עממית מהמאה ה-14) |
| מדינה | פרובינקיה סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית |
| מקום מגורים |
קציון קיסריה (לפי שלמה סיריליו) |
| השתייכות | חז"ל, אמוראים, אמוראי ארץ ישראל |
| רבותיו | נחום בר סימאי (מנחם בר סימאי) |
רבי יוחנן דקציון (או רבי יוחנן דקרציון) היה אמורא ארץ ישראלי שלא נודע זמנו, אך ככל הנראה היה בן הדור השני לאמוראים. שלמה סיריליו, מראשוני פרשני התלמוד הירושלמי, טען כי יש לגרוס את שמו "רבי יוחנן דקיסריון" (מקיסריה).
אמרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ומברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת. רב חייה בר אשי בשם רב: אם היו הגחלים לוחשות מברכין. ר' יוחנן דקציון בשם ר' נחום בי ר' סימאי: ובלבד בנקטפת
— תלמוד ירושלמי, מסכת ביצה פרק ה', הלכה ה', גמרא
מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת. ר' חייא בר אשי בשם רב: אם היו גחלים לוחשות מברכין. ר' יוחנן דקרציון בשם רבי נחום בר סימאי: בלבד הנקטפת
— תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות פרק ח', הלכה ו', גמרא
קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקום קבורתו לא נזכר בספרות חז"ל, אך ישנה מסורת כתובה מסוף המאה ה-14 הטוענת לקברו במקום מגוריו - קציון. בספר "לוח קברות צדיקי ארץ ישראל"[1], משנת 1400 לערך[2][3], מתאר עולה הרגל את קציון וכותב:
קיסון היא קשיון, ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש
כמו כן, מספר עולי רגל נוספים ציינו מסורת זו[4]. יצוין כי מסורת קברו של שמעון בן לקיש בקציון קדומה יותר, אותה תיעד לראשונה מנחם החברוני בראשית המאה ה-13 (1215 לערך).
חוקרי המקומות הקדושים ישראל מאיר גבאי, ישראל הרצברג והארכאולוג ד"ר יוסי סטפנסקי סיכמו בספרם "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" את נושא קברו:
מסתבר שבמהלך הדורות החליפה המסורת העממית את רבי יוחנן דקציון עם רבי יוחנן בר נפחא, שקברו מצויין בטבריה בוודאות, היות ורבי שמעון בן לקיש, גיסו וידידו של רבי יוחנן (בר נפחא), קבור כאן... טעו וסברו שאף נקברו יחדיו דוקא בגלל שכאן בקציון נזכרה קבורתו של רבי יוחנן
— "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל". כרך א', עמוד 90 (מהדורות: 2007, 2011)
על פי אותו מחקר שפורסם בשנת 2007 אותרו הקברים אותם זיהו עולי הרגל כקברם של יוחנן דקציון ושמעון בן לקיש בסמיכות לקברים שצוינו בטעות עד אז.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "יוחנן דקציון", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, באתר היברובוקס
- ישראל מאיר גבאי, "רבי יוחנן דקציון", מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, ישראל, 2007 (מהדורת 2011), חלק א, עמוד 89
- אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל (52), "קציון", "בתי-כנסת בגליל ובגולן", בגליל העליון, מאי 1987 (אייר תשמ"ז)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי יוחנן דקציון, באתר אהלי צדיקים
- רבי יוחנן דקציון, באתר טלחופש
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רשימת (כתב יד) אילן א'
- ^ "קברי צדיקים בארץ ישראל", אילן תשנ"ז
- ^ "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל", מהדורת 2011, חלק א, עמוד 89
- ^ "איגרת ייחוס האבות" ו"יחוס הצדיקים" (גרסת "הוספות ושינויים בספר יחוס הצדיקים" ברוך טולידאנו)
