יהודה בר-נתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

יהודה בר-נתן (25 באפריל 190312 בספטמבר 1989) היה תעשיין ישראלי, נשיאה השני של התאחדות התעשיינים בישראל או בשמה בשנות נשיאותו, התאחדות בעלי התעשייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה בר-נתן נולד כיהודה גרינשפן בעיירה דמבציה בפולין.

אביו נתן גרינשפן היה תעשיין בתחום מוצרי העץ. התחנך בגרמניה.

בשנת 1934 עלה לארץ ישראל והצטרף כשותף למפעל לייצור אלכוהול "התוסס".

בר נתן יזם את מיזוגם של 10 מפעלי חמצן בארץ לשני מפעלים גדולים, בחיפה ובת"א, ובשנות השבעים חלש על 9 מפעלים בארץ, ביניהם מפעל לבירה, מפעל לייצור שמרים ואלכוהול, ומפעל לשפופרות אלומיניום.

במקביל לפעילותו כתעשיין, התמסר לפעילות ציבורית, והיה חבר הוועד הפועל של התאחדות בעלי התעשייה, ויושב הראש שלו, חבר הנהלת "בנק ישראלי לתעשייה" ונציג ההתאחדות בגופים שונים. כמו "הבנק לפיתוח התעשייה".

בשנת 1959, עם מותו של אריה שנקר, נשיאה הראשון של ההתאחדות ששימש בתפקיד למעלה מרבע מאה, נענה לבקשת חבריו לאתגר להיכנס לנעלי הענק של שנקר והתמנה לנשיאה השני של התאחדות התעשיינים.

בתקופת כהונתו פעל רבות, כמו שנקר לפניו, יחד עם עמיתו, מנהל "הבנק הישראלי לתעשייה", אלוף ליטא בשחמט לשעבר, אלכסנדר מאכט, לקידום וחיזוק התעשייה בישראל.

תקופת כהונתו תיזכר כתקופה ה"פוסט שנקרית".

בשל בעיות בריאותיות, פרש בר נתן מתפקידו בשנת 1962, לאחר כשנתיים בלבד בתפקיד, אך המשיך למלא תפקידים אחרים בהתאחדות.

בר נתן נשא לאישה את קלרה.לזוג נולדו שני בנים.

כעשור לאחר פרישתו מהתפקיד נשא בנו לאישה את נכדתו של עמיתו לשעבר, מנהל "הבנק לתעשייה" אלכסנדר מאכט, בתם של רבקה ומשה מילר מולאור, משפטן, עיתונאי ופעיל ציוני.

בנם, נכדו של נשיא ההתאחדות לשעבר הוא השחקן והקומיקאי רועי בר נתן.

נכדו הוא הפסנתרן הישראלי ינון ברנתן.

בר נתן זכור לרבים כאדם מאופק וג'נטלמן בהופעתו ובסגנונו, "תעשיין בלי רעש" נהגו לכנותו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.