יהדות מונקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המיקום של מונקו במפה

יהדות מונקו היא קהילה יהודית ותיקה באופן יחסי, אשר ממוקמת במדינה מונקו. יש המאמינים כי התחילה בסביבות שנת ה-1000 לספירה. לפני השואה, יהדות מונקו הייתה קטנה מאוד, ומנתה כ-300 נפשות.[1] במהלך מלחמת העולם השנייה, הנפיקה ממשלת הנסיך של מונקו תעודות זהות מזויפות לתושביה היהודים, על מנת להגן עליהם מפני גירושם לגטאות ולמחנות ריכוז.[2] לואי השני, נסיך מונקו, סירב לפטר עובדי מדינה יהודים והגן על אדוארד דה רוטשילד, חבר בענף הצרפתי של משפחת רוטשילד, מפני גירוש.[3] עם זאת, משטרת מונקו עצרה והסגירה לנאצים 42 פליטים יהודים ממרכז אירופה.[1] 60 יהודים נעצרו בין 27 ל-28 באוגוסט 1942, ו-90 בסך הכול נעצרו על פי אלגעמיינער זשורנאל.

ב-1948, האגודה "Cultuelle Israelite de Monaco" נוסדה והייתה אגודה רשמית של הקהילה היהודית של מונקו, והיא סיפקה לקהילה בית כנסת, בית ספר עברי וחנות מזון כשר.[2] כיום, יהדות מונקו מורכבת בעיקר מפנסיונרים מצרפת ומבריטניה, ויש גם אוכלוסייה קטנה של יהודים צפון אפריקאים וטורקים.[4]

בעוד שכיום כמעט ואין אזרחים יהודים במונקו, כ-1,000 גולים יהודים מהווים כ-2.86% מכלל תושבי מונקו.[5] המשמעות היא שמונקו היא המדינה עם אחוז היהודים הגבוה ביותר חוץ מישראל. בשנת 2017 הסתיימה בעיר מונקו בניית בית הכנסת אדמונד ספרא.

למונקו יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל.[2]

החל מ-2017, משמש הרב דניאל תורג'מן כרבה הראשי של הנסיכות והקהילה. החל מ-2022, משמש הרב שמואל שפירו (אנ') כרב בנסיכות, חזן ראשי, סגן ומ״מ הרב הראשי.

מלחמת העולם השנייה וההתנצלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2015, הנסיך אלברט השני התנצל על כך שמונקו גירשה יהודים למחנות הריכוז של גרמניה הנאצית. באותה הזדמנות, הנסיך חשף אנדרטה שהוקדשה ליהודי מונקו שגורשו; האנדרטה ניצבת בבית הקברות של מונקו (אנ').[6]

בית הכנסת אדמונד ספרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – בית הכנסת אדמונד ספרא

בית הכנסת אדמונד ספרא (נקרא גם: בית הכנסת של מונקו; בצרפתית: Synagogue de Monaco) הוא בית כנסת הממוקם ב-15 Avenue de la Costa במונטה קרלו, מונקו. בית הכנסת הוא היחיד בנסיכות והוא מופעל על ידי האגודה Association Culturelle Israelite de Monaco (ACIM) שהיא האגודה הרשמית של הקהילה היהודית של מונקו.

בית הכנסת הוקם על ידי ז'אן-בטיסט כומר (אנ') והקמתו הושלמה בשנת 2017 לאחר שנה וחמישה חודשים.[7]

הבית של גרימלדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבת של קרוליין, נסיכת הנובר - שארלוט קסיראגי, הייתה במערכת יחסים עם סטנדאפיסט מרוקאי-יהודי, גד אלמלח, שזכה להשמצות רבות בצרפת, במרוקו ובארצות הברית.[8] יש להם בן שנולד ב-17 בדצמבר 2013 ונטבל.[9][10] כיוון שהם לא התחתנו, בנם לא נמצא בשושלת הנסיכים של מונקו. בני הזוג נפרדו ביוני 2015.[11]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Michael Curtis, Verdict on Vichy: Power and Prejudice in the Vichy France Regime, Arcade Publishing, 2002, ISBN 978-1-55970-689-6. (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 Monaco Virtual Jewish History Tour | Jewish Virtual Library, www.jewishvirtuallibrary.org
  3. ^ Monaco, European Jewish Congress (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ The Jewish Community of Monaco, web.archive.org, ‏2007-10-09
  5. ^ Bureau of Public Affairs Department Of State. The Office of Electronic Information, Monaco, 2001-2009.state.gov, ‏2008-09-19 (באנגלית)
  6. ^ Prince Albert of Monaco Apologizes for Nazi Deportation of Jews, The Forward, ‏2015-08-28 (באנגלית)
  7. ^ Synagogue, JB Pastor & Fils - Monaco (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ Film fest gala a spicy melting pot for Sephardic Jews, Jewish Journal, ‏2010-11-17 (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ Monaco Gets Its Own (Jewish) Royal Baby, The Forward, ‏2013-12-18 (באנגלית)
  10. ^ No Jewish Royal Baby — Gad Elmaleh's Son Baptized, The Forward, ‏2014-06-26 (באנגלית)
  11. ^ Maria Mercedes Lara Updated May 12, 2016 05:20 Pm, Gad Elmaleh Confirms Split from Charlotte Casiraghi, PEOPLE.com (באנגלית)