זיתא ג'מעין
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | שכם |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 1,962 (2006) |
| קואורדינטות | 32°08′00″N 35°11′00″E / 32.133333333333°N 35.183333333333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
זיתא ג'מעין (בערבית: جمّاعين) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם בצפון יהודה ושומרון, הממוקם כ-16 קילומטר דרומית מערבית לשכם. הכפר ממוקם צפונית לג'מאעין, משם מקבל הכפר את שמו. על פי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה התגוררו בכפר ב-2006 כ-1,962 תושבים.[1]
הכפר גובל בג'מאעין ועסירה אל-קבלייה ממזרח, תל מצפון, דיר איסתיא ממערב, כיפל חארת', קירה וג'מאעין מדרום.[2]
בזיתא ג'מעין נמצאו חרסים מתקופת הברונזה התיכונה, יחד עם חרסים מתקופות הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומאית,[3] הביזנטית,[4] העבאסית, צלבנית, איובית, ממלוכית ועות'מאנית.
לפי רשומות המס של האימפריה העות'מאנית משנת 1596, האוכלוסייה כללה 26 משקי בית של מוסלמים. התושבים שילמו שיעור מס קבוע של 33.3% על מוצרים חקלאיים שכללו חיטה, שעורה, יבולי קיץ, עצי זית, עזים, כוורות, שמן זית וסירופ ענבים, בנוסף על הכנסות מזדמנות ומס קבוע. בסך הכל תושבי הכפר שילמו כ-10,114 אקצ'ות.[5]
במאות ה-18 וה-19, הייתה ג'מאעין בירתו של חבל הארץ "בילאד ג'מאעין", החופף במידה ניכרת את נחלת שבט אפרים המקראית. אזור זה היה על התפר שבין הרי יהודה והרי השומרון, והוא סבל מחוסר יציבות פוליטית עקב הגירת שבטים ותחרות מתמדת בין משפחות תקיפות על גביית מיסים בשם השלטונות העת'מאניים.[6]
בשנת 1870 ויקטור גרן תיאר את זיתא ג'מעין כממוקם על גבעה נמוכה מזו של ג'מאעין. הכפר הוקף גם במטעים של עצי זית ותאנה, והכיל שמונה מאות תושבים.[7] במפת הקרן לחקר ארץ ישראל שפורסמה ב-1882 הכפר תואר כ"כפר אבן קטן, על קרקע גבוהה. הכפר עם בארות מים במערב, ומטעי זיתים."[8]
במפקד האוכלוסין של ארץ ישראל משנת 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, מנתה האוכלוסייה כ-283 מוסלמים.[9] מספר התושבים גדל במפקד 1931 ל-404 מוסלמים ונוצרי אחד שהתגוררו ב-113 בתים.[10] בסקר הכפרים של 1945 אוכלוסיית זיתא ג'מעין מנתה 510 מוסלמים.[11] שטח הקרקע הכולל של הכפר היה 12,887 דונם.[12] מתוך שטח זה 2,429 דונם נועדו למטעים וקרקע להשקיה, 4,277 לדגנים[13] ואילו 43 דונם סווגו כשטחים בנויים.[14]
מפקד האוכלוסין הירדני בשנת 1961 מצא 708 תושבים.[15]
לאחר הסכמי אוסלו 99.7% מאדמות הכפר הוכרזו כשטח B, ואילו 0.3% כשטח C.[16]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Projected Mid -Year Population for Nablus Governorate by Locality 2004- 2006 Palestinian Central Bureau of Statistics
- ^ Zeita Jamma’in Village Profile, ARIJ, p. 4
- ^ Finkelstein et al, 1997, p. 496
- ^ Dauphin, 1998, p. 805
- ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 131
- ^ רועי מרום, גִ'נְדַאס בשערה של לוד: אבן פינה לחקר העורף הכפרי של העיר 1948-1459, לוד-דיוספוליס 7, 2021, עמ' 26.
- ^ Guérin, 1875, p. 173
- ^ Conder and Kitchener, 1881, SWP II, p. 287
- ^ Barron, 1923, Table IX, p. 25
- ^ Mills, 1932, p. 66
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 19
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 61
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 108
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 158
- ^ Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 25
- ^ Zeita Jamma’in Village Profile, ARIJ, p. 16
 | ||
|---|---|---|
| ערים | שכם | 
|
| מועצות מקומיות | עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ | |
| כפרים | עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסאן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובאן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זאוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה | |
| מחנות פליטים | בלאטה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||