הסריס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הסריס
Eunuchus
עטיפת המהדורה בהוצאת מאגנס
עטיפת המהדורה בהוצאת מאגנס
מידע כללי
מאת פובליוס טרנטיוס אפר
שפת המקור לטינית
סוגה קומדיה
הוצאה
תאריך הוצאה המאה ה-2 לפנה"ס
מספר עמודים 103
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת מאגנס
תאריך 1999
תרגום דבורה גילולה
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001861873

הסריסלטינית: Eunuchus) הוא קומדיה רומית מאת פובליוס טרנטיוס אפר (המאה ה-2 לפנה"ס). הספר תורגם מלטינית לעברית על ידי דבורה גילולה, ויצא לאור בהוצאת מאגנס בשנת 1999.

פרולוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרולוג של הסריס דן בפולמוס שהתפתח בין טרנטיוס לבין לוקיוס לוניבימיוס שעורר שערורייה בטרום הצגת הבכורה של מחזה הסריס. במהלך הפרולוג מכפיש טרנטיוס את שמו של לוקיוס וטוען כי הוא מחזאי גרוע שיודע לבחור יצירות טובות. עם זאת, הוא אינו מוכשר בתרגום והתאמה של המחזות היווניים אותם הוא בוחר להעביר לתרבות הרומית. בנוסף, הוא מגן על יצירותיו ומתכחש בתוקף שהיא "הכתמה", דהינו תרגום חוזר ליצירה שבה השתמשו כבר הרומים. אלא שביצירתו יש דמויות קבועות (Stock character) וסצנות קבועות (לדוגמה הנער המאוהב הממתין מחוץ לדלת אהובתו) דומות.

הפרולוג של הסריס הוא דוגמה להתפתחות שחלה בתרבות הרומית עם אימוץ התרבות היוונית. הפרולוג כבר אינו מתפקד כתפקידו הקודם והופך להיות פרולוג של פולמוס. הפרולוג הפולמוסי היה ראשית היצירות הרומיות.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה נפתח בדיאלוג בין צעיר מאוהב לעבד תחמן. הצעיר מחכה לאהובתו מחוץ לדלת. האהובה שלו היא הטאירה עמה לא ניתן למסד קשר נישואים אלא יחסי מין ואהבה בלבד. מטרתה ההטאירה היה למצוא פטרון שיממן את מחיתה ויגן עליה ובמקרה בו עוסק המחזה, גם על אחותה. טרנטיוס מעצב את דמות ההטאירה באופן חדש שלא היה נהוג ברומא - אישה טובת לב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסריס בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.