אמציה לבקוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמציה לבקוביץ'
מידע אישי
לידה 27 בדצמבר 1937
תל אביב-יפו, ישראל
פטירה 4 בנובמבר 2021 (בגיל 83)
עמדה בלם
מועדוני נוער
גדנ"ע יהודה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1955–1968 הפועל תל אביב 278 (5)
נבחרת לאומית כשחקן
1957–1965 ישראל 42 (1)
קבוצות כמאמן
1969–1972
1970
1972–1974
1974–1976
1976–1977
1979–1980
1980–1981
1981–1982

1988–1990
1992–1993
1994
1994
נבחרת הנוער
נבחרת ישראל (עוזר מאמן)
הפועל ירושלים
הפועל באר שבע
הפועל ירושלים
הפועל באר שבע
הפועל פתח תקווה
הפועל ירושלים
נבחרת סיירה לאון
מכבי חיפה
בני יהודה תל אביב
הפועל חיפה
בית"ר ירושלים
בית"ר תל אביב
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

אמציה לביא-לבקוביץ' (27 בדצמבר 19374 בנובמבר 2021) היה כדורגלן ומאמן ישראלי, מגדולי הבלמים של ישראל, שיחק בהפועל תל אביב ובנבחרת ישראל.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבקוביץ' נולד וגדל בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב, למד בביה"ס לבנים מזרחי ושם גם החל לשחק בנבחרת בית הספר. בגיל 13 החל לשחק במחלקת הנוער של גדנ"ע יהודה אצל המאמן שוני מושקוביץ, ובגיל 17 הוחתם בקבוצה הבוגרת של הפועל תל אביב ועלה לשחק במקום הבלם ישראל וייס בשנת 1955. לבקוביץ' לא עזב את הקבוצה עד שפרש ממשחק פעיל בשנת 1968. עם הפועל תל אביב זכה בשתי אליפויות, גביע המדינה, ובשנת 1967 זכה עמה באליפות אסיה לקבוצות, בפעם הראשונה בתולדותיה. בהפועל תל אביב שיחק לבקוביץ' 278 משחקים וכבש חמישה שערים. לבקוביץ' היה לכדורגלן הראשון בישראל שזוכה בתואר כדורגלן העונה בישראל וגם הראשון שזוכה בתואר פעמיים ברציפות (בשנים 1960-1961)[1] עת לקחה הפועל תל אביב את גביע המדינה, וסיימה כסגנית אלופת הליגה.

לבקוביץ' נחשב לשחקן אהוד במגרש ומחוצה לו גם בזכות משחקו המסור וכן בזכות אישיותו השקטה והנעימה. בתקופתו נחשב לאחד הבלמים הטובים בישראל והיה חלק בלתי נפרד מסגל נבחרת ישראל. עם זימונו לנבחרת, הוא נדרש לעברת את שמו, ובתעודת הזהות שלו נרשם שם המשפחה לביא־לבקוביץ'[2]. ב-8 באוקטובר 1957 ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת, במשחק ידידות מול נבחרת צרפת. במאי-יוני 1964 זכה עם נבחרת ישראל בגביע אסיה. בתחילת המשחק הראשון בטורניר, נגד הונג קונג, נפגע לבקוביץ בראשו והוא אושפז במחלקה הנוירוכירורגית בבילינסון מחשש לסדק בגולגולת[3]. למחרת התברר שפציעתו אינה חמורה[4] והוא שוחרר לאחר כמה ימים מבית החולים כדי להספיק להגיע לטקס קבלת הגביע[5]. בסך הכל שיחק במדי הנבחרת 42 פעמים וכבש שער בודד לזכותה. ב-13 ביוני 1965 ערך את הופעתו האחרונה בנבחרת, במשחק מול נבחרת בולגריה במסגרת מוקדמות מונדיאל 1966.

משנת 1969, לבקוביץ' היה עוזרו של עמנואל שפר, מאמן נבחרת ישראל וסייע לה להעפיל למונדיאל בשנת 1970. בשנים 1969–1972 היה מאמן נבחרת הנוער של ישראל והוביל אותה לזכייה בגביע אסיה. לאחר מכן אימן את הפועל ירושלים, אותה הוביל לזכייה בגביע בשנת 1973.

כמאמן הפועל באר שבע, לבקוביץ' זכה בשתי אליפויות רצופות (19761975). לאחר מכן אימן גם את הפועל פתח תקווה, ואת מרבית שנות ה-80 העביר באימון נבחרת סיירה לאון ובבופוטאצוואנה. לבקוביץ' חזר לארץ בשנת 1987, והוביל את מכבי חיפה לזכייה באליפות בשנת 1989, וזאת לאחר שהקבוצה סיימה לפני כן פעמיים בירכתי הטבלה במקום התשיעי. לאחר מכן אימן גם את בני יהודה, הפועל חיפה, בית"ר ירושלים ובית"ר תל אביב.

לבקוביץ' היה פרשן כדורגל בתוכנית הרדיו "שירים ושערים", ובערוץ הראשון במהלך מספר גביעי העולם. בנוסף, שימש כחבר בוועדה המקצועית מטעם ההתאחדות לכדורגל[6].

לבקוביץ הלך לעולמו ב-4 בנובמבר 2021 בגיל 83[7]. נטמן בבית העלמין באבן יהודה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ישראל
הפועל תל אביב
תארים אישיים

כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל ירושלים
הפועל באר שבע
מכבי חיפה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


‏נבחרת ישראל‏ - גביע אסיה בכדורגל 1960 (מקום שני)

 אמר |  אהרונסקינד |  עצמון |  בנבנישתי |  גולדשטיין |  גלזר |  חודורוב |  קלמי |  ר. לוי |  ש. לוי |  לבקוביץ' |  מויססקו |  מנצ'ל |  נהרי |  סטלמך |  טיש |  ויסוקר | מאמן: מאנדי

ישראלישראל
‏נבחרת ישראל‏ - גביע אסיה בכדורגל 1964 (אלופת אסיה)

 לוין |  ויסוקר |  בכר |  קלמי |  ליאון |  מתניה |  פרימו |  קצב |  לבקוביץ' |  מהלל |  שפיגלר |  סטלמך |  טיש |  אהרוני |  קליש |  לוי |  טלבי |  יאנג | מאמן: מרימוביץ'

ישראלישראל