אגם אמרלד (קולומביה הבריטית)

אגם אמרלד
Emerald Lake
מידע כללי
סוג	אגם
מידע נוסף
מקור לנהר	אמרלד (נהר)
מדינות באגן הניקוז	קנדה
קואורדינטות	51°26′38″N 116°31′52″W / 51.444°N 116.531°W
	(למפת קנדה רגילה) אוטווה אדמונטון ויניפג ונקובר טורונטו מונטריאול מיסיסוגה קוויבק סיטי סנט ג'ונס רג'יינה שארלוטטאון ילונייף איקאלואיט וייטהורס ארצות הברית אלסקה גרינלנד איס. ים בופור מפרץ; הדסון; ה; ש; ק; ט; האוקיינוס; האטלנטי; אגם אמרלד

אגם אמרלד (באנגלית: Emerald Lake - מילולית "אגם הברקת") הוא אגם בפארק הלאומי יוהו, בהרי הרוקי הקנדיים בפרובינציית קולומביה הבריטית, קנדה. האגם נודע בצבע הטורקיז של המים, הנגרמת על ידי אבקת גיר, ונקרא על שם צבעו זה^[1]. צבע הטורקיז בולט במיוחד בחודש יולי כאשר מימי האגם מועשרים במי הפשרת השלגים מההרים שמסביב.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגם זה הוא הגדול מבין 61 האגמים והבריכות בפארק יוהו, והוא אחד מאתרי התיירות המובילים בפארק. על גדת האגם ממוקמת אכסניית אגם אמרלד המפוארת.

סביב האגם מצוי מסלול הליכה מעגלי, פופולרי בין המבקרים בפארק, שאורכו 5.2 קילומטרים. חלקו של המסלול (כמחציתו) נגיש לנכים ומאפשר מעבר כיסאות גלגלים ועגלות ילדים. במהלך חודשי הקיץ, ניתן לשכור סירות קאנו ולשוט באגם; בתקופת החורף, האגם הוא יעד סקי מים פופולרי.

אגם אמרלד ורכס ואן הורן, צילום משנת 1902 לערך.

האגם מוקף בהרי רכס הנשיא, בהר ברג'ס ובהר ואפטה. אגן הררי זה המקיף את האגם הוא מלכודות סערות, הגורמת לגשם בחודשי הקיץ לעיתים תכופות, ולשלג כבד בחודשי החורף. המשקעים והלחות הרבה באזור מביאה לכך שבאזור פלורה ייחודית. העצים סביב האגם אופייניים לאזורים הלחים במרכז קולומביה הבריטית, ושונים ממיני העצים האחרים הגדלים בפארק יוהו ובהרי הרוקי. סוגי העצים כוללים: ארז אדום מערבי (Thuja plicata), טקסוס פסיפי (Taxus brevifolia), אורן לבן מערבי (Pinus monticola), וצוגה מערבית (Tsuga heterophylla). אזור מניפת הסחף שנוצר על ידי מפולות השלגים מאפשר שפע רב של פרחי בר הפורחים בין סוף יוני ותחילת יולי.

בשל גובהו הרב של האגם מעל פני הים, האגם קפוא בין החודשים נובמבר עד יוני.

מימי האגם נשפכים לנהר אמרלד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירופאים הראשונים שגילו את האגם היה החוקר והמגלה תום וילסון, שגילה את האגם במקרה בשנת 1882. קבוצת הסוסים שלו ברחה, ועת שעקב אחרי עקבותיהם, נכנס לעמק האגם לראשונה, והוא נדהם מיופיו של האגם. וילסון נתן לאגם את שמו בשל צבעו (זה האגם השני לו נתן וילסון את אותו השם - כאשר האגם הראשון שווילסון גילה וקרא לו אגם אמרלד, נקרא כיום אגם לואיז).