LVM-3
 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משגר בשיגור | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ייעוד | שיגור לוויינים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יצרן | הארגון ההודי לחקר החלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ארץ ייצור |
 הודו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריית שיגורים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סטטוס | בשימוש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתרי שיגור | מרכז החלל סאטיש דאוון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגורים | 7 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הצלחות | 7 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגור ראשון | 5 ביוני 2017 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יכולת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטען ל־LEO | 10,000 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטען ל־GTO | 4,000 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
LVM-3 (קיצור של Launch Vehicle Mark-3, עד לשנת 2022 - GSLV Mk III) הוא משגר לוויינים וחלליות רב שלבי שפותח על ידי הארגון ההודי לחקר החלל ומשמש לשיגור לוויינים כבדים של הודו ולקוחותיה.
מתקני השיגור של המשגר נמצאים במרכז החלל סאטיש דאוון הממוקם בחוף הדרום־מזרחי של הודו. לצורכי שיגור הותאם כן שיגור SLP.
המשגר יכול להביא מטען של 10,000 ק"ג למסלול לווייני נמוך או 4,000 ק"ג למסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי. הוא מיועד לשיגורי חלליות לכיוון הירח, מאדים ונגה. כמו כן הוא ישיש המשגר לטיסות מאוישות עתידיות של הודו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפיתוח החל בתחילת המאה ה-21 עם תכנון לבצע את השיגור הראשון בשנת 2010. עקב בעיות טכניות הפיתוח לקח זמן יותר מהצפוי.
בדיקות ראשונות נחלו בשנת 2010. בשנת 2014 בוצע טיסה תת-מסלולית. לאחר ביצוע מוצלח של טיסה זו הוחלט לבצע מספר שינויים.
בשנת 2017 בוצע שיגור מוצלח ראשון שהיה מוכרז כשיגור ניסיון. בשנת 2019 בעזרת המשגר שוגרה גשושית צ'אנדריאן 2 לכיוון הירח.
בשנת 2022 בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה חברה OneWeb הפסיקה שיגוריה בעזרת משגרים רוסים והחלה שיגורים בעזרת משגר LVM-3.
בשנת 2023 שוגרה גשושית צ'אנדריאן 3.
לשנת 2024 מתוכננים שיגורים לא מאוישים של חללית מאוישת הודית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
