צ'אנגג'נג 7

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'אנגג'נג 7
משגר בכן שיגור
משגר בכן שיגור
ייעוד משגר לוויינים וחלליות
יצרן Shanghai Academy of Spaceflight Technology (SAST)
ארץ ייצור סין
היסטוריית שיגורים
סטטוס פעיל
אתרי שיגור מרכז שיגור הלוויינים וונצ'אנג
שיגורים 13
הצלחות 12
כישלונות 1
שיגור ראשון 25 ביוני 2016
שיגור אחרון 3 בנובמבר 2023
יכולת
מטען ל־LEO 13,500
מטען ל־GTO 7,000
מטען ל־TLI 5,000
מידע נוסף
גובה 53-60 מטר
קוטר 3.35 מטר
משקל -597,000- 573,000 ק"ג (כולל דלק)
שלבים 2-3
שלב ראשון K3
קוטר 3.35
מספר מנועים 2
סוג מנוע YF-100
דחף 2,400 קילו־ניוטון
מתקף סגולי 300 שניות (בגובה פני הים)
דלק חמצן נוזלי/RP-1
שלב שני
קוטר 3
מספר מנועים 4
סוג מנוע YF-115
דחף 706 קילו־ניוטון
מתקף סגולי 342 שניות (בגובה פני הים)
דלק חמצן נוזלי/RP-1
שלב שלישי
קוטר 3
מספר מנועים 2
סוג מנוע YF-75
דחף 167 קילו־ניוטון
מתקף סגולי 300 שניות (בגובה פני הים)
דלק חמצן נוזלי/LH2

צָ'אנְגְגֶ'נְג 7 או צעדה ארוכה 7סינית: 长征五号, בפיניין: Chángzhēngwǔ, "צעדה ארוכה" על שם מצעדו המפורסם של מאו דזה-דונג, בקיצור CZ-7[1], באנגלית: Long March 7) הוא משגר לוויינים בינוני ממשפחת צ'אנגג'נג שפותח על ידי תאגיד הטכנולוגיה בתחום החלל של סין בשיתוף פעולה עם אקדמיה למדע החלל של שנחאי. השיגור הראשון בוצע בשנת 2016 כמשגר דו-שלבי. בשנת 2020 בוצע שיגור ראשון של דגם 7A במתכונת 3 שלבים.

הפיתוח התחיל בשנת 2008 במטרה לשנות לדק של משגר "צעדה ארוכה 2F/H". תוך כדי התכנון התברר שנדרשים התאמות טכנולוגיות רבות. בהתאם לכך בשנת 2010 הוחלט על פיתוח דגם חדש "צָ'אנְגְגֶ'נְג 7".

המשגר כולל 3 שלבים. השלב הראשון זהה למשגר צ'אנגג'נג 5. בשלב השני הותקנו 4 מדחף בודד YF-115 (כמו ב-צ'אנגג'נג 6 שבו הותקן מדחף מאותו דגם).

השיגור הראשון בוצע המתכונת דו-שלבית. בשנת 2020 בוצע שיגור ראשון של דגם 7A בו התווסף השלב השלישי. בהמשך בוצעו שיגורים נוספים כאשר מתכונת המשגר תאמה את יעדי המשימה.

לשיגורים הותאם כן שיגור LC-201 במרכז שיגור הלוויינים ונצ'אנג. למעט שיגור בודד בשנת 2020 כולם הסתיימו בהצלחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'אנגג'נג 7 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בתקשורת המערבית מוכר כ-Long March