קלאסיקת המבורג
 | |
 | |
| מדינות |
 גרמניה |
|---|---|
| סוג | חד-יומי |
| אורך המסלול | 216 קילומטרים |
| חודש | אוגוסט |
| משך | יום אחד |
| היסטוריה | |
| התקיים לראשונה | 1996 |
| מרוצים עד כה | 26 |
| מנצח ראשון |
 רסאנו רוסי |
| מוביל במספר הניצחונות |
3 ניצחונות: אליה ויוויאני |
| מנצח אחרון |
 מאדס פדרסן |
| שנת מרוץ אחרונה | 2023 |
  | |
.jpg)
קלאסיקת המבורג (בגרמנית: Cyclassics Hamburg, בתעתיק מדויק: סייקלאסיקס המבורג, רשמית לצורכי חסות: BEMER Cyclassics, בין השנים 1996–2005: HEW Cyclassics, בין השנים 2006–2015: Vattenfall Cyclassics – קלאסיקת ואטנפאל, בין השנים 2016–2019: EuroEyes Cyclassics – קלאסיקת יורו-אייס) היא מרוץ אופניים חד-יומי מגרמניה בדרג הוורלד טור שמתקיים מאז שנת 1996, אז נקרא "HEW Cyclassics". המרוץ מתקיים בהקפות סביב המבורג ומתאים לספרינטרים, שיאן הניצחונות במרוץ הוא אליה ויוויאני, שניצח שלוש פעמים ברציפות, בשנים 2017–2019.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
HEW Cyclassics[עריכת קוד מקור | עריכה]
המרוץ נוסד בשנת 1996, בדרגה הנמוכה ביותר של מרוצי האופניים ונקרא "HEW Cyclassics", חברת חשמל מהמבורג (גר') הייתה הספונסר הראשי של המרוץ והוא נקרא בהתאם. המנצח במהדורה הראשונה של המרוץ היה רוסאנו בראסי האיטלקי.
כחודש לאחר שניצח בטור דה פראנס ב-1997, ניצח במרוץ הרוכב הגרמני, יאן אולריך. כתוצאה מהעלייה בפופולריות של מרוצי הכביש בגרמניה, צורף המרוץ ב-1998 לסבב הגביע העולמי באופני כביש, שכלל את עשרת המרוצים החד-יומיים שנחשבו כחשובים ביותר באותה עת.
ב-2001 ניצח אריק צאבל הגרמני, שניצח בהמשך הקריירה שלו שש פעמים בקטגוריית הנקודות בטור דה פראנס, לאחר ספרינט רב משתתפים.
קלאסיקת ואטנפאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2002, הספונסר של המרוץ התחלף לחברה השוודית ואטנפאל (אנ'), וב-2006 גם שונה שם המרוץ ל"קלאסיקת ואטנפאל". במהדורה הראשונה בשם החדש ב-2006 ניצח אוסקר פריירה הספרדי.
ב-2008, כל שלושת הראשונים הגיעו מאותה המדינה (אוסטרליה). כאשר רובי מקיואן ניצח, מארק רנשו היה שני, ואלן הווארד דייוויס סגר את השלישייה הפותחת[1].
טיילר פראר האמריקאי היה הרוכב הראשון לנצח פעמיים ברציפות (2009–2010).
קלאסיקת יורו - אייס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2016 חברת "יורו אייס" (גר'), שהיא חברה גרמנית לטיפולי עיניים בלייזר, החליפה את ואטנפאל והפכה לספונסרית המרוץ החדשה. באותה שנה נאסר בואהני ניצח במרוץ, אך נפסל לאחר שחסם את קיילב יואן שקיבל את הניצחון במקומו. בשלוש השנים הבאות, אליה ויוויאני ניצח במרוץ והפך לרוכב היחיד עד כה שמנצח שלוש פעמים ברצף.
קלאסיקת במר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שבשנים 2020 ו-2021 לא נערך המרוץ מפאת מגפת הקורונה בגרמניה, לקחה את החסות על המרוץ חברת BEMER Group. ב-2022 ניצח מרקו האלר הגרמני מתוך קבוצת בריחה של חמישה רוכבים וב-2023 ניצח מאדס פדרסן בספרינט רב משתתפים.
מנצחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | רוכב | קבוצה |
|---|---|---|
| 1996 | רסאנו רוסי |
קבוצת פולטי |
| 1997 | יאן אולריך |
קבוצת טלקום |
| 1998 |  לאון ואן בון |
רבובנק |
| 1999 | מירקו צ'לסטינו |
למפרה |
| 2000 | גבריאלה מיסאליה |
קבוצת פולטי |
| 2001 | אריק צאבל |
קבוצת טלקום |
| 2002 |  יוהאן מוזיאו |
דומו–
פארם פריטס |
| 2003 | פאולו בטיני |
קוויק סטפ |
| 2004 |  סטיוארט אוגריידי |
קופידיס |
| 2005 | פיליפו פוצאטו |
קוויק סטפ |
| 2006 |  אוסקר פריירה |
רבובנק |
| 2007 | אלסנדרו באלאן |
למפרה |
| 2008 | רובי מקיוואן |
סילנס - לוטו |
| 2009 |  טיילר פראר |
גרמין |
| 2010 | טיילר פראר |
גרמין |
| 2011 |  אדוואלד בואסון האגן |
קבוצת סקיי |
| 2012 |  ארנו דמאר |
FDJ |
| 2013 | ג'ון דגנקולב |
ארגוס - שימאנו |
| 2014 | אלכסנדר קריסטוף |
קטיושה |
| 2015 | אנדרה גרייפל |
לוטו - סודאל |
| 2016 | קיילב יואן |
אוריקה בייק-אקסצ'יינג |
| 2017 | אליה ויוויאני |
קבוצת סקיי |
| 2018 | אליה ויוויאני |
קוויק סטפ |
| 2019 | אליה ויוויאני |
קוויק סטפ |
| 2020 | לא נערך בשל מגפת הקורונה בגרמניה | |
| 2021 | לא נערך בשל מגפת הקורונה בגרמניה | |
| 2022 | מרקו האלר |
בורה–הנסגרוהה |
| 2023 | מאדס פדרסן |
לידי–טרק |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קלאסיקת המבורג
