סבב הגביע העולמי באופני כביש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"סבב הגביע העולמי באופני כביש
סוג מרוץ אופני כביש
משך 10 ימים
היסטוריה
התקיים לראשונה 1989
מרוצים עד כה 16
מנצח ראשון שון קלי
מוביל במספר הניצחונות פאולו בטיני (3)
מנצח אחרון פאולו בטיני
שנת מרוץ אחרונה 2004
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סבב הגביע העולמי באופני כביש הוא סבב שנתי של מרוצי אופניים חד-יומיים שנערך בין השנים 1989-2004 על ידי איגוד האופניים הבינלאומי (UCI). ברוב שנותיו כלל הסבב 10 מרוצים חד-יומיים ונקרא בקיצור "הגביע העולמי". סבב זה החליף במידה רבה את סבב הסופר פרסטיז' פרנו אינטרנסיונל שנערך בחסות חברת המשקאות פרנו והתקיים בשנים 1958-1988. החל מ-2005 ועד 2008 התקיים סבב מורחב שנקרא פרו-טור וכולל מרוצים נוספים, כולל מרוצי קטעים וגרנד טורים ומ-2009 נקרא UCI World Tour. במשך שנות קיום הסבב, נחשב, בדרך כלל, המנצח בסבב כרוכב הטוב ביותר במרוצים החד-יומיים. כיוון שסבב הפרו-טור כולל גם מרוצי קטעים רבים, בהם גם הגרנד טורים, אין קשר ישיר בין יכולת המנצח בסבב ובין הצטיינות במרוצים חד-יומיים.

חלק מעשרת המרוצים הללו היו מרוצים ותיקים ויוקרתיים, שזכו לתואר קלאסיים, וחלק אחר מהמרוצים היו פחות ותיקים ונכללו בסבב בזכות המדינות בהם התקיימו, שהיו בעלות מסורת עשירה במרוצי אופניים, או מדינות שה-UCI רצה לקדם בהם את הספורט. הכללת המרוצים הללו בסבב הביאה לעלייה נוספת ביוקרתם לעומת מרוצים אחרים שלא נכללו בסבב. מספר מרוצים הוחלפו במהלך שנים אלו על ידי מרוצים אחרים. חמשת המרוצים החד-יומיים היוקרתיים ביותר, שזכו לכינוי חמשת המונומנטים, נכללו בסבב במשך כל שנות קיומו.

רוכב שניצח במרוץ קיבל 100 נקודות וניתן ניקוד יורד גם לרוכבים שהגיעו עד למקום ה-25 במרוץ. המנצח בסבב כולו היה מי שצבר בתום הסבב את מירב הנקודות. כדי לזכות בתואר, על רוכב היה לסיים לפחות שישה מרוצים מתוך העשרה. בנוסף לתחרות האישית, זכו גם הקבוצות לניקוד עבור השגי רוכביהן, אך יוקרתה של התחרות הקבוצתית נפלה מזו האישית. על הרוכב המוליך בסבב היה ללבוש חולצה הדומה לחולצת הקשת בענן של אלוף העולם, בהבדל שפסי הצבעים היו לאורך החולצה.

החל משנת 1998 נערך סבב דומה גם לנשים. בניגוד לגברים, הסבב לנשים המשיך להיערך עד 2015.

רשימת מרוצי הגביע העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

(בסוגריים השנים בהן נכלל המרוץ בסבב)

רשימת הרוכבים המנצחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה זוכה מקום שני מקום שלישי
1989 אירלנדאירלנד שון קלי שווייץשווייץ טוני רומינגר דנמרקדנמרק רולף סורנסן
1990 איטליהאיטליה ג'אני בוניו בלגיהבלגיה רודי דננס אירלנדאירלנד שון קלי
1991 איטליהאיטליה מאוריציו פונדריסט צרפתצרפת לורן ז'אלאבר דנמרקדנמרק רולף סורנסן
1992 גרמניהגרמניה אולף לודוויג שווייץשווייץ טוני רומינגר איטליהאיטליה דווידה קסאני
1993 איטליהאיטליה מאוריציו פונדריסט בלגיהבלגיה יוהאן מוסיאו הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת מקס שיאנדרי
1994 איטליהאיטליה ג'אנלוקה בורטולמי בלגיהבלגיה יוהאן מוסיאו בלגיהבלגיה אנדריי צ'מיל
1995 בלגיהבלגיה יוהאן מוסיאו בלגיהבלגיה אנדריי צ'מיל איטליהאיטליה מאורו ג'אנטי
1996 בלגיהבלגיה יוהאן מוסיאו איטליהאיטליה אנדראה פריגאטו איטליהאיטליה מיקלה ברטולי
1997 איטליהאיטליה מיקלה ברטולי דנמרקדנמרק רולף סורנסן איטליהאיטליה אנדראה טאפי
1998 איטליהאיטליה מיקלה ברטולי הולנדהולנד לאון ון בון איטליהאיטליה אנדראה טאפי
1999 בלגיהבלגיה אנדריי צ'מיל הולנדהולנד מיכאל בוכרד בלגיהבלגיה פרנק ונדנברוק
2000 גרמניהגרמניה אריק צאבל בלגיהבלגיה אנדריי צ'מיל איטליהאיטליה פרנצ'סקו קזגרנדה
2001 הולנדהולנד אריק דקר גרמניהגרמניה אריק צאבל לטביהלטביה רומאנס ויינשטיינס
2002 איטליהאיטליה פאולו בטיני בלגיהבלגיה יוהאן מוסיאו איטליהאיטליה מיקלה ברטולי
2003 איטליהאיטליה פאולו בטיני הולנדהולנד מיכאל בוכרד בלגיהבלגיה פיטר ון פטגם
2004 איטליהאיטליה פאולו בטיני איטליהאיטליה דווידה רבלין ספרדספרד אוסקר פריירה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]