1981 בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
««« 
1980
1979
1978
דגל ישראל
דגל ישראל
1981
בישראל
»»»
1982
1983
1984
כל ערכי השנים בישראלאירועים בולטים בעולם ב-1981
כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל
פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1981

1981 (ה'תשמ"א - ה'תשמ"ב) הייתה השנה בה חגגה ישראל 33 שנה מיום היווסדה. במוקד האירועים במדינה עמדו מערכת הבחירות לכנסת העשירית, שהייתה רווית מתיחות בין-עדתית; והפצצת הכור הגרעיני שפיתחה עיראק.

הנהגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלת ישראל ה-19 בראשות מנחם בגין ב-6 באוגוסט 1981, יום לאחר השבעתה, בבית הנשיא יצחק נבון

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לכנסת העשירית (יוני)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הבחירות לכנסת העשירית געשה. הליכוד הואשם על ידי מתנגדיו בהנהגת "כלכלת בחירות". במיוחד זכור ראיון של אחד מבכירי המפלגה, יעקב מרידור, ב-28 ביוני (ערב הבחירות) שבה הוא מבטיח כי מצא דרך להפקת אנרגיה חלופית, שדרכה יהיה ניתן "להאיר עיר גדולה כמו רמת גן" ב"נורה רגילה של בית", מה שכונה מאוחר יותר בלעג "הנורה שתאיר את כל רמת גן". בתשדירי התעמולה של הליכוד משתתף הקומיקאי ספי ריבלין, והם זוכים לשיעורי צפייה גבוהים.

שלושה ימים לפני הבחירות בעצרת הבחירות המרכזית של המערך בכיכר מלכי ישראל ב-27 ביוני נאם דודו טופז את "נאום הצ'חצ'חים" : "תענוג לראות את הקהל הזה, ותענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים שהורסים אסיפות בחירות... הצ'חצ'חים של הליכוד הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות". בגין והליכוד השתמשו בתקרית בנאומם למחרת, על מנת ללכד את הציבור המזרחי מסביב לליכוד, ובכך ייתכן שהוכרעו הבחירות.

עוד בהקשר העדתי, במאי פורש אהרן אבו חצירא מן המפד"ל מקים את תמ"י, בעלת האוריינטציה "מזרחית".

ב-30 ביוני הליכוד בראשות מנחם בגין זוכה בבחירות לכנסת העשירית ומגיע לשיא כוחו - 48 מנדטים (לעומת 47 של המערך). ב-5 באוגוסט - מנחם בגין מציג את ממשלתו השנייה (התשע עשרה במניין הממשלות) בפני הכנסת. בעקבות ניצחונו בבחירות, נערך הליכוד ליישום מדיניותו. ב-14 בדצמבר מקבלת הכנסת בשלוש קריאות את "חוק רמת הגולן" המחיל את החוק הישראלי על רמת הגולן. ניצחונו של הליכוד מסמן תחילתה של תקופה חדשה בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית - התקופה הדו-גושית בפוליטיקה הישראלית, שתימשך עד 1996.

יחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הממשלה, מנחם בגין, בוושינגטון, 1981

צבא וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה ותשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצב הכלכלי ממשיך להתדרדר, והאינפלציה הופכת תלת-ספרתית. שר האוצר, יגאל הורביץ, מתפטר בשל חוסר גיבוי מצדו של ראש הממשלה ומחליף אותו שר התקשורת יורם ארידור עם מדיניות כלכלית שונה מזו של קודמו, שחיפש לבצע קיצוצים ככל הניתן. ארידור, שכיהן קודם לכן כשר התקשורת, נקט מספר צעדים פופולריים טרם הבחירות לכנסת, כגון ביטול ה"מחיקון" בטלוויזיה. מבקריו האשימו אותו ב"כלכלת בחירות" ובדרדור הכלכלה הישראלית.

ספנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברה ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק ומשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות ותרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום חתונה לבנה שזכה להצלחה

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1981)

נפטרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1981)

משה דיין
אורי צבי גרינברג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]