תבץ
תֵּבֵץ היא עיר באזור שכם המוזכרת גם כאתר המקראי שבו נהרג אבימלך בן גדעון בידי אישה שזרקה עליו פלח־רכב (החלק העליון של הריחיים).[1]
וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ אֶל תֵּבֵץ וַיִּחַן בְּתֵבֵץ וַיִּלְכְּדָהּ. וּמִגְדַּל עֹז הָיָה בְתוֹךְ הָעִיר וַיָּנֻסוּ שָׁמָּה כָּל הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְכֹל בַּעֲלֵי הָעִיר וַיִּסְגְּרוּ בַּעֲדָם וַיַּעֲלוּ עַל גַּג הַמִּגְדָּל. וַיָּבֹא אֲבִימֶלֶךְ עַד הַמִּגְדָּל וַיִּלָּחֶם בּוֹ וַיִּגַּשׁ עַד פֶּתַח הַמִּגְדָּל לְשָׂרְפוֹ בָאֵשׁ. וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ. וַיִּקְרָא מְהֵרָה אֶל הַנַּעַר נֹשֵׂא כֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמוֹתְתֵנִי פֶּן יֹאמְרוּ לִי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ וַיִּדְקְרֵהוּ נַעֲרוֹ וַיָּמֹת.
— שופטים ט, נ-נד
בתקופה מאוחרת יותר מסר אוסביוס באונומסטיקון כי בימיו היה קיים כפר בשם תבץ בגבול ניאפוליס (שכם) במיל ה־13 על הדרך מניאפוליס לבית שאן.[2]
חוקרים מזהים את תבץ עם העיירה טוּבַּאס, כ־20 ק"מ מצפון מזרח לשכם, בדרך לבית שאן, בשל הדמיון בצליל השם.[3] חוקר המקרא אברהם מלמט שלל את זיהוי תבץ עם העיירה טובאס וזאת מסיבה לשונית – האות ב' היא היחידה אשר משותפת לשני השמות. מלמט הציע את תרצה. לטענתו השם תבץ משובש וזיהוי תבץ הגיוני יותר עם תרצה המקראית מבחינה היסטורית, ארכאולוגית וגאוגרפית. לשיטתו הזיהוי נכון יותר גם מבחינה לשונית היות שהאות היחידה אשר שונה היא ב' והיא קרובה מאוד לאות ר' המקראית, כלומר, השם "תבץ" אינו אלא שיבוש גרפי של השם "תרצה".[4][5]
על שם העיר המקראית מכונה בשם זה בסיס צה"לי הממוקם כ־5 ק"מ מזרחית לעיר.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר שופטים, פרק ט', פסוקים נ'–נ"ד, ספר שמואל ב', פרק י"א, פסוק כ"א
- ^ אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ח : שם - תתני, מוסד ביאליק, ירושלים, 1982, עמ' 413
- ^ ראו דעת מקרא שם.
- ^ אברהם מלמט, ישראל בתקופת המקרא, ירושלים, מוסד ביאליק, 1983, עמ' 110-109.
- ^ כך גם כותב יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא : גאוגרפיה היסטורית, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 1987 תשמ"ח, עמ' 210