טובאס

**טובאס**
**طوباس**
	נוף טובאס
	נוף טובאס
טריטוריה	הרשות הפלסטינית
נפה	טובאס
ראש העיר	חוסאם דראע'מה
שפה רשמית	ערבית
שטח	295.123 קמ"ר
גובה	407 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	22,000 (2018)
קואורדינטות	32°19′20″N 35°22′07″E / 32.322222222222°N 35.368611111111°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.tubas.ps/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת צפון השומרון רגילה) טובאס

טוּבַּאס (בערבית: طوباس) היא עיר פלסטינית במזרח השומרון, כ-19 ק"מ דרום מזרחית לג'נין. העיר משמשת כמרכז מינהלי של נפת טובאס.^[1] גובהה הממוצע הוא כ-360 מ' מעל פני הים.

על פי מפקד האוכלוסין שנערך ב-2017 על ידי הלמ"ס הפלסטינית, אוכלוסיית טובאס הייתה 21,431 איש.^[2]

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המזהים את טובאס עם תבץ המקראית, העיר שבה מצא את מותו אבימלך בן גדעון מידי אישה שזרקה עליו פלח-רכב.^[3]^[4] אדם זרטל סבור שהעיר תבץ היתה על התל הסמוך לעיר מדרום מזרח – תל עיינון.

פרופ' אברהם מלמט זיהה בו את טַבָּֽת, שמוזכר בשופטים, ז', כ"ב.^[5] ביישוב נמצאים שרידים ארכאולוגיים מן התקופה הישראלית ואילך.

בפי התושבים סברה שהמילה טובאס באה מהמילה הכנענית "טוּבָּה-סְיוֹס" (Tuba Syoys), או "הכוכב המאיר" או "ברק" ובתקופה הרומית העיר נקראה "תֶפָּאס" (Thepas).^[6]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העת העתיקה

שרידים ארכאולוגיים בכפר ובסביבתו, כמו קברים חצובים וגתות, מצביעים על כך שבמקום היה יישוב בתקופה הרומית בארץ ישראל.^[6]

התקופה העות'מאנית

לפני כמה מאות שנים הגיעו לטובאס משפחות משבט א-דראע'מה (الدراغمة) שחיו בבקעה, בשטחים הסמוכים לנהר הירדן. בהמשך, הגיעו לטובאס משפחות מחצי האי ערב, מירדן, מסוריה וכן מאזורי שכם וחברון.^[6]

חוקר ארץ ישראל הצרפתי ויקטור גרן ביקר בטובאס בשנת 1870, וכתב שיושבים בה כ-2,500 איש. בזמנו, העיירה התחלקה לשלושה רבעים, שבראש כל אחד מהם עמד שייח'. בתים רבים חרבו ברעידת האדמה של שנת 1837, שהרגה רבים מתושבי העיירה, ולא נבנו מחדש. הוא ציין כי כמה מאות גרים במערות שנכרו בסלע מתחת לאדמה, וכי סקר מחוץ לעיירה מספר קברים עתיקים חצובים בצלע, "אך כולם שדודים, אחדים חסומים, ואחרים – הכניסה לתוכם הוגדלה מאוד כדי שיוכלו לשמש כמחסה לעיזים, לכבשים ואף לשוורים".^[3]

בשנת 1887 ביקר במקום קיצ'נר, מצוות הסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל, ובין היתר ציין שתושבי הכפר שילמו שוחד לפאשה של שכם כדי למנוע את גיוס צעיריהם לצבא הטורקי הנלחם בקרים.^[7]

על פי מסורת שומרונית שתועדה במאה ה-19, הדמות המקראית אשר, בנו של יעקב, נקבר ב"נבי טובא" שבטובאס.^[8]

המנדט הבריטי

בשנת 1917 כבשו הבריטים את ארץ ישראל מהעות'מאנים וטובאס הייתה תחת המנדט הבריטי.

במהלך המרד הערבי הגדול היו כמה פעילים מהכפר ומכפרים אחרים שפעלו בסביבת הכפר נגד הבריטים.^[9] עקב פעילות זו, נכנס הצבא הבריטי לטובאס בפברואר 1938^[10] והטיל עוצר על הכפר.^[11]

במהלך מלחמת העצמאות בשנת 1948, פאוזי אל-קאוקג'י הגיע עם 750 חיילים של צבא ההצלה (ALA) מעבר הירדן והקים שם בסיס, שפעל נגד יהודים, לאורך כל המלחמה.^[12]

במהלך מלחמת ששת הימים נמלטו רבים מתושבי העיירה לממלכת ירדן, ורובם חזרו אליה לאחר המלחמה.^[13] מייד לאחר המלחמה סייעו שלטונות צה"ל בקציר החיטה בטובאס, מה שהיה ניצן ראשון של שיתוף פעולה בין ישראל לאוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון.^[14] בהמשך טובאס הייתה אחת העיירות הראשונות ביהודה ושומרון שבהן נשבר החרם נגד פתיחת בתי ספר,^[15] וכן העיירה הראשונה שהממשל הצבאי התקין בה רשת מים זורמים.^[16] באופן כללי בטובאס היו מעט הפגנות נגד ישראל, יחסית למקומות אחרים ביהודה ושומרון,^[17] וראש העיר אף קרא לשיתוף פעולה עם השלטונות. עם זאת, מטובאס יצאו מספר מחבלים.^[18]^[19]^[20]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי אוכלוסין – טובאס
שנה	תושבים	מקור	הערות
1870	2,500		ויקטור גרן.
1922	3,349	^[21]
1931	4,097	^[21]^[4]	ב-773 בתים. כולל 29 נוצרים
1945	5,530	^[21]^[22]	5,470 מוסלמים ו-60 נוצרים
1961	5,709	^[21]
1967	5,262	^[4]	חלק מהתושבים ברחו במהלך מלחמת ששת הימים
1982	5,300	^[21]
1987	10,600	^[21]
1997	11,760	^[21]^[6]	1,989 משקי בית שהתגוררו ב-2,308 בתים
2005	15,591	^[21]
2007	16,366	^[21]
2017	21,431	^[2]

אדמה, חקלאות, מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סקר הקרקעות בשנת 1945, שטח הכפר הוא 313,123 דונם. מתוכם: 220,594 רשומים כאדמות פרטיות ועוד 92,529 דונם – מושע. מתוך כלל השטח, השטח הבנוי היה 204 דונם, 117,076 דונם שימשו לחקלאות ועוד 195,903 דונם היו אדמות בּוּר.^[22]

מאמצע שנות ה-70 הופקעו אדמות רבות של טובאס לצורך הקמת היישובים רועי ובקעות.^[23]^[24] בעקבות עתירה לבג"ץ נגד ההפקעה, ניתן תצהיר לגבי החשיבות הביטחונית של הקמת יישובים באזור טובאס:^[25]

מדובר בגיא המתחבר לנהר הירדן, בלב האזור שבו עוברות דרכי הגישה מהירדן והבקעה אל האזורים המאוכלסים ביהודה ושומרון. ... זהו ציר החדירה הנוח ביותר מירדן לישראל, ובאזור בוצעו מאות חדירות של חוליות מחבלים. כן נערכו בו עשרות מרדפים וסריקות והעקבות הוליכו לכפרים שבאזור טובאס.

— האלוף אברהם אורלי

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגזר הכלכלי העיקרי בטובאס הוא חקלאות. האדמה פורייה, אך יש מחסור במים להשקיה. החקלאים מסתמכים על משקעים, בורות אגירה ועל מי מעיין אחד. בשנת 2005, על 49% מהקרקע הניתנת לעיבוד, גידלו גידולי שדה, מטעי פרי היו על כ-40% מהקרקע וכ-11% שימשו לגידול ירקות.^[6]

לרבים מתושבי טובאס יש "משק חי", בעיקר כבשים. בשנת 2005 היו בכפר 6,670 כבשים, 96 ראשי בקר, 880 עיזים, 126,500 עופות ובנוסף, 123 כוורות.^[6]

בשנת 2006 נוסדה בטובאס מחלבה בשם Golden Sheep Dairy ("כבשי הזהב"), בעזרת הארגון האיטלקי UCODEP (ארגון חברתי, לא ממשלתי). המפעל מתמחה בייצור גבינות איטלקיות, כמו מוצרלה, פקורינו וריקוטה, ומכוון בעיקר לצרכנים קוסמופוליטיים ברמאללה, בית לחם וירושלים, וכן עובדים ודיפלומטים בין-לאומיים המתגוררים בגדה המערבית.^[26]

נכון ל-2005, עסקו כ-17% מהתושבים בשירותים ציבוריים, כ-10% במסחר וכ-8% עבדו בתוך ישראל.^[6]

משטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 נחנך בניין משטרת (מחוז) טובאס בכפר, בנוכחות מפקד המשטרה הפלסטינית.^[27]

תשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מים: טובאס מחובר לרשת המים מאז 1968.^[6]

חשמל: משנת 1963 עד 1997 סיפקה העיר טובאס את צרכי החשמל שלה (גנרטורים). ב-1997 העיר חוברה לרשת חשמל אזורית בשיתוף הפעולה עם חברת החשמל הישראלית.^[6]

ביוב: אין בטובאס רשת ביוב. משקי בית מפנים את מי השפכים שלהם לבורות ספיגה (אחד ממקורות הזיהום העיקריים למי התהום).^[6]

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקברות לחללי הצבא הירדני: חללים, בעיקר מיחידת שיריון, שנפלו באזור במהלך מלחמת ששת הימים. נמצא ביציאה מטובאס לצד הכביש לכיוון העיר ג'נין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא טובאס בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של טובאס
טובאס באתר הרשות הפלסטינית (בערבית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ בתקופות השלטון הירדנית והישראלית, טובאס הייתה תחת ניהול נפת שכם, לאחר הסכמי אוסלו, בשנת ב-1996 הכריזה הרש"פ שטובאס וסביבתה הקרובה תהיה מחוז בחירות, ומאוחר יותר כאזור מנהלי עצמאי – מחוז טובאס.
^ ¹ ² Preliminary Results of the Population, Housing and Establishments Census, 2017 (PDF). Palestinian Central Bureau of Statistics (PCBS) ראה: https://www.pcbs.gov.ps/Downloads/book2364-1.pdf
^ ¹ ² ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל - כרך רביעי: השומרון (א), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1983, עמ' 237
^ ¹ ² ³ זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 2611-2610
^ אברהם מלמט, ‏מלחמת גדעון במדין, באתר "דעת"
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ - ARIJ - The Applied Research Institute - Jerusalem, Tubas City profile, 2006
^ Kitchener, H.H. (1878). "Journal of the Survey". Quarterly Statement - Palestine Exploration Fund pp. 62-67
^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 219
^ أ. عبدالعزيز أمين عرار - א' עבד-אל-עזיז אמין עראר, قائمة بأسماء رؤساء وقادة فصائل الثورة العربية الفلسطينية الكبرى1936_1939 - רשימת שמות ראשי ומנהיגי הפלגים של המרד הערבי הפלסטיני הגדול 1936-1939, دنيا الوطن, 14.1.2016
^ צבא בכפרים בסביבות שכם, דבר, 25 בפברואר 1938
^ בסביבות שכם - ג'נין, דבר, 27 בפברואר 1938
^ Daniel Pipes, Greater Syria: The History of an Ambition - סוריה הגדולה: ההיסטוריה של שאיפה, Oxford University Press, 1990, עמ' 57
^ יואל דר, הגירה ערבית מישראל ואליה, דבר, 6 בספטמבר 1967; המשך
^ יואל דר, נסתיים הקציר בעיירה טובאס, דבר, 3 באוגוסט 1967
^ חודשו הלימודים בבתי הספר ב-3 עיירות בנפת ג'נין, מעריב, 12 באוקטובר 1967
^ הקמת מפעל המים בטובאס, מעריב, 12 באוקטובר 1967
^ התלמידים שוב הפגינו - העוצר הוטל מחדש בערי הגדה, מעריב, 28 באוקטובר 1968
^ נלכדה רשת פתח, דבר, 22 באפריל 1969
^ י. וקסמן, נכבדי טובאס הסתייגו מרשת החבלנים, מעריב, 11 במאי 1969
^ מאסר עולם לשלושה מחבלים, דבר, 16 ביוני 1971
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ طوباس - Tubas - טובאס, באתר palestineremembered, ‏2007
^ ¹ ² Government of Palestine, Department of Statistics (1945). Village Statistics, April, 1945 p.19 ראה: http://users.cecs.anu.edu.au/~bdm/yabber/census/VSpages/VS1945_p19.jpg
^ מחא בטובאס על סגירת שטח ממזרח לעיירה, דבר, 13 ביוני 1976
^ דני רובינשטיין, צפויות פניות נוספות לבג"ץ, דבר, 4 ביוני 1978
^ עמוס לבב, חלק ממערכת ההגנה של המדינה, מעריב, 23 בנובמבר 1978
^ Tubas Golden Sheep Cheese
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , اللواء حازم عطا الله يفتتح مبنى شرطة طوباس الجديد - האלוף חאזם עטאללה חנך את בניין משטרת טובאס החדש, maannews, 13/09/2008

[1] בתקופות השלטון הירדנית והישראלית, טובאס הייתה תחת ניהול נפת שכם, לאחר הסכמי אוסלו, בשנת ב-1996 הכריזה הרש"פ שטובאס וסביבתה הקרובה תהיה מחוז בחירות, ומאוחר יותר כאזור מנהלי עצמאי – מחוז טובאס.

[:4-2] ¹ ² Preliminary Results of the Population, Housing and Establishments Census, 2017 (PDF). Palestinian Central Bureau of Statistics (PCBS) ראה: https://www.pcbs.gov.ps/Downloads/book2364-1.pdf

[:02-3] ¹ ² ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל - כרך רביעי: השומרון (א), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1983, עמ' 237

[:1-4] ¹ ² ³ זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 2611-2610

[5] אברהם מלמט, ‏מלחמת גדעון במדין, באתר "דעת"

[:0-6] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ - ARIJ - The Applied Research Institute - Jerusalem, Tubas City profile, 2006

[7] Kitchener, H.H. (1878). "Journal of the Survey". Quarterly Statement - Palestine Exploration Fund pp. 62-67

[8] Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 219

[9] أ. عبدالعزيز أمين عرار - א' עבד-אל-עזיז אמין עראר, قائمة بأسماء رؤساء وقادة فصائل الثورة العربية الفلسطينية الكبرى1936_1939 - רשימת שמות ראשי ומנהיגי הפלגים של המרד הערבי הפלסטיני הגדול 1936-1939, دنيا الوطن, 14.1.2016

[10] צבא בכפרים בסביבות שכם, דבר, 25 בפברואר 1938

[11] בסביבות שכם - ג'נין, דבר, 27 בפברואר 1938

[12] Daniel Pipes, Greater Syria: The History of an Ambition - סוריה הגדולה: ההיסטוריה של שאיפה, Oxford University Press, 1990, עמ' 57

[13] יואל דר, הגירה ערבית מישראל ואליה, דבר, 6 בספטמבר 1967; המשך

[14] יואל דר, נסתיים הקציר בעיירה טובאס, דבר, 3 באוגוסט 1967

[15] חודשו הלימודים בבתי הספר ב-3 עיירות בנפת ג'נין, מעריב, 12 באוקטובר 1967

[16] הקמת מפעל המים בטובאס, מעריב, 12 באוקטובר 1967

[17] התלמידים שוב הפגינו - העוצר הוטל מחדש בערי הגדה, מעריב, 28 באוקטובר 1968

[18] נלכדה רשת פתח, דבר, 22 באפריל 1969

[19] י. וקסמן, נכבדי טובאס הסתייגו מרשת החבלנים, מעריב, 11 במאי 1969

[20] מאסר עולם לשלושה מחבלים, דבר, 16 ביוני 1971

[:2-21] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ طوباس - Tubas - טובאס, באתר palestineremembered, ‏2007

[:3-22] ¹ ² Government of Palestine, Department of Statistics (1945). Village Statistics, April, 1945 p.19 ראה: http://users.cecs.anu.edu.au/~bdm/yabber/census/VSpages/VS1945_p19.jpg

[23] מחא בטובאס על סגירת שטח ממזרח לעיירה, דבר, 13 ביוני 1976

[24] דני רובינשטיין, צפויות פניות נוספות לבג"ץ, דבר, 4 ביוני 1978

[25] עמוס לבב, חלק ממערכת ההגנה של המדינה, מעריב, 23 בנובמבר 1978

[26] Tubas Golden Sheep Cheese

[27] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , اللواء حازم عطا الله يفتتح مبنى شرطة طوباس الجديد - האלוף חאזם עטאללה חנך את בניין משטרת טובאס החדש, maannews, 13/09/2008

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

Flag of Senegal יישובי נפת טובאס (נפה)
ערים	טובאס
מועצות מקומיות	טמון • עקאבה
כפרים	אבזיק • אל-עקבה • אל-בוקיעה • ברדלה • ואדי אל-פארעה • כרדלה • סלחב • עין אל-בידה • ראס אל עמר • ראס אל פארעה • תיאסיר
מחנות פליטים	פארעה
נפות הרשות הפלסטינית