שפות כרתווליות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השפות הכרתווליות
ქართველური ენები
אזור דוברי השפות הכרתווליות
אזור דוברי השפות הכרתווליות
אזורים מערב עבר הקווקז, צפון־מזרח אנטוליה
דוברים 5.2 מיליון
כתב אלפבית גאורגי
משפחה אחת ממשפחת השפות העיקריות
קוד שפה kart1248
ראו גם שפהכתברשימת שפות

השפות הכַּרְתְּווֶלִיּוֹת (ידועות גם כשפות דרום קווקזיות ואיבריות) הן משפחת שפות של הילידים בדרום הקווקז והן מדוברות בעיקר בגאורגיה. ישנם כ-5.2 מיליון דוברי משפחת השפות הזו בעולם, בהן קבוצות גדולות של דוברים ברוסיה, באיראן, בארצות הברית, באיחוד האירופי, בישראל,[1] ובצפון־מזרח טורקיה.[2] למשפחת השפות הכרתווליות אין קשר ידוע לשום משפחת שפות אחרת, מה שהופך אותה לאחת ממשפחות השפות העיקריות בעולם.

השפה המדוברת ביותר בשפות אלו היא הגאורגית. המקור הספרותי הקדום ביותר בכל שפה כרתוולית היא הכתובות הגאורגיות העתיקות של ביר אל-קוט (אנ'), שנכתבו בכתב עתיק במנזר הגאורגי שהיה פעם בסמוך לבית לחם, ומתוארך לבערך שנת 430 לספירה. כתבים גאורגיים משמשים לכתיבת כל השפות הכרתווליות.

מעמד חברתי ותרבותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאורגית היא השפה הרשמית של גאורגיה (המדוברת על ידי 90% מהאוכלוסייה) והשפה העיקרית לשימוש בתחומי הספרות והעסקים בגאורגיה. לגאורגית אלפבית מקורי וייחודי, והטקסט הספרותי העתיק ביותר ששרד הוא מהמאה ה-5 לספירה. ייתכן והכתב הגאורגי הישן נגזר מהכתב היווני.

מגרלית נכתבה עם האלפבית הגאורגי מאז 1864, במיוחד בתקופה שבין 1930 ל-1938, כאשר המגלרים נהנו מאוטונומיה תרבותית.

לאזית נכתבה בעיקר בין 1927 ל-1937, וכעת שוב בטורקיה באמצעות האלפבית הלטיני. אולם לאזית הולכת ונעלמת כיוון שדובריה משתלבים בחברה הטורקית המרכזית.

עץ משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
פרוטו כרתוולית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרוטו כַּרתו זאן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרוטו זאן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סוואנית
 
לאזית
 
מגרלית
 
גאורגית
 
 

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת השפות הכרתווליות מורכבת מארבע שפות הקשורות זו לזו:

לא הוכח קשר בין השפות הכרתווליות לשפות אחרות, כולל צפון מערב קווקז ו/או צפון מזרח קווקז. על פי ההשערה הנוסטרטית, בה דוגלים איליץ'-סוויטץ' ובית ספרו, שש משפחות השפות האלטאיות, האוראליות, ההודו-אירופיות, הדרווידיות, האפרו-אסיאתיות והכרתווליות חוזרות לשפת מקור משותפת ולכן הן קשורות גנטית. עם זאת, מחקרים אחרים מצביעים על כך שהקשר בין המשפחות הגרעיניות הוא כה מועט עד כי נראה שהוא למעשה נובע מצירופי מקרים.

לעיתים קרובות הצביעו על קווי דמיון דקדוקיים מסוימים עם בסקית, במיוחד בהטיות השם. עם זאת, ההשערה של מערכת יחסים, הנוטה גם לקשור את השפות הקווקזיות עם שפות אחרות שאינן הודו-אירופיות ולא-שמיות של המזרח הקרוב של ימי קדם, נחשבת בדרך כלל כחסרת ראיות חותכות.

פונטיקה ופונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועות
פרוטו-כרתוולית גאורגית זאן סוואנית
*ა (*a)

[ɑ]
a

[ɑ]
o

[ɔ]
a

[ɑ]
*ე (*e)

[ɛ]
e

[ɛ]
a

[ɑ]
e

[ɛ]
*ი (*i)

[i]
i

[i]
i

[i]
i

[i]
*ო (*o)

[ɔ]
o

[ɔ]
o

[ɔ]
o

[ɔ]
*უ (*u)

[u]
u

[u]
u

[u]
u

[u]

דקדוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיווג שמות עצם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשפות הכרתווליות יש מין דקדוקי המבוסס על חי מול דומם וסיווג אובייקטים כישות אינטליגנטית ("מי" ) ולא אינטליגנטית ("מה").

ערכת סיווג שמות עצם
מוחשי מופשט
חי דומם
יצורים אנושיים ו"כמו אנושיים" (למשל אלוהים, אלוהויות, מלאכים) בעלי חיים ישויות פיזיות דוממות חפצים מופשטים
אינטליגנטי לא אינטליגנטי
"מי" "מה"

פועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעלים כתוולנים יכולים לציין שלושה גופים, ראשון שני ושלישי. מבצע הפעולה נקרא הנושא והמושפעים מהפעולה הם האובייקטים ( מושאים ישירים או עקיפים).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישראל באתר אטנולוגיה (באנגלית)
  2. ^ שפות כרתווליות באתר אטנולוגיה (באנגלית)
  3. ^ גאורגית יהודית בפרויקט גוטנברג
  4. ^ הרכב אוכלוסיית אבחזיה לשנת 2015 (ברוסית)