שעת המוזיקה
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי |
ריילי תומסון  |
|---|---|
| הופק בידי |
וולט דיסני |
| מדבבים | בילי בלטשר, פינטו קולביג, וולט דיסני, ג'ון מקליש |
| מוזיקה |
אוליבר ולאס |
| אנימטור | ג'ק קמפבל, לס קלארק, אד לאב, ג'יימס מור, קנת' מוס, ריילי תומסון, ברנרד וולף |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברת הפקה | וולט דיסני הפקות |
| חברה מפיצה | RKO Radio Pictures |
| הקרנת בכורה | 20 במרץ 1942[1] |
| משך הקרנה |
6 דק' |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה | סרט קצר, סרט הנפשה, סרט לכל המשפחה, סרט מוזיקלי |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
שעת המוזיקה (באנגלית: Symphony Hour) הוא סרט הנפשה קצר אמריקאי משנת 1942, שהופק על ידי וולט דיסני הפקות והופץ על ידי RKO Radio Pictures. הסרט מציג את מיקי מאוס מנצח על תזמורת סימפונית בחסותו של פיט. הסרט בוים על ידי ריילי תומסון וכולל מוזיקה שהועבדה מתוך האופרטה "הפרשים הקלים" מאת המלחין האוסטרי פרנץ פון סופה. זהו הסרט הקצר ה-117 בסדרת סרטי "מיקי מאוס" שיצאו לאקרנים והשני באותה השנה.[2]
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקי מנצח על תזמורת רדיו המבצעת את "הפרשים הקלים" (Light Cavalry Overture) של פרנץ פון סופה. נותן החסות (פיט, מופיע בסרט תחת השם סילבסטר מקרוני) אוהב את החזרה ומסכים להציג אותה בקונצרט. בליל ההופעה כולם מוכנים, חוץ מגופי כמובן, שמפיל בטעות את כל הכלים מתחת למעלית, שפוגעת בהם קשות ובכך גורם להם לא להשמיע צלילים מוזיקליים תקינים.
מיקי, שלא מודע לתקלה המצערת עד שעת העלייה לאוויר, מתחיל לנצח על הנגנים ש"מנגנים" בכלים ההרוסים. לאורך כל הקונצרט המקומם, מיקי החרד מתקשה בתפקידו בזמן שמקרוני נכנס להתקף זעם בחדר הצפייה הפרטי שלו. מקרוני מתייפח עד דמעות כשהקונצרט מסתיים, מאמין שהמוניטין שלו נהרס, אך מפסיק כשהוא שומע את מחיאות הכפיים הסוערות מהקהל. הוא רץ מיד לבמת התזמורת ומרים את מיקי ונושק לו, תוך שהקהל משליך לעברם זרי פרחים.
דמויות ומדבבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיקי מאוס – וולט דיסני
- סילבסטר מקרוני – בילי בלטשר
- גופי – פינטו קולביג
- שדרן רדיו – ג'ון מקליש
לדונלד דאק, הוראס הורסקולר, קלרבל הפרה וקלרה קלאק אין דיאלוג בסרט.
הסרט דובב בגרסה העברית על ידי שפרירה זכאי.
אודות הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלבד מיקי המנצח, חברי תזמורת נוספים כוללים את גופי, דונלד דאק, קלרבל הפרה, הוראס הורסקולר וקלרה קלאק, שבאופן מוזר, למרות שהיא נראית בסצנות החזרות בהתחלה, היא לא נראית בסצנות ההופעה עצמה בסוף.
סצנה בסרט מראה את דונלד, שבשלב מסוים מואס כל כך בכאוס שנגרם על ידי הכלים הפגומים, אורז את חפציו ועוזב. אך מיקי, שנחוש להמשיך בהופעה, מפנה אקדח לראשו בכדי למנוע ממנו לעזוב. סצנה זו נחתכה בכמה גרסאות בטלוויזיה.
סרט זה סימן את הופעתם הקולנועית האחרונה של הוראס הורסקולר, קלרבל הפרה וקלרה קלאק במשך למעלה מ-40 שנה, כאשר הפעם הבאה שדמויותיהם הופיעו שוב הייתה בסרט "חג שמח מיקי מאוס" משנת 1983. הסרט הוא גם הפעם האחרונה בה מיקי הופיע לצד דונלד דאק או גופי בסרט קולנוע במשך אותו פרק זמן.[3][4][5]
הסרט נושא קווי דמיון עם הסרט "קונצרט הלהקה" משנת 1935. מבקר הקולנוע ליאונרד מלטין כינה את הסרט כ"גרסת ספייק ג'ונס ל'קונצרט הלהקה'" (ספייק ג'ונס היה מוזיקאי אמריקאי שהתמחה בעיבודים מזויפים לשירים פופולריים ומוזיקה קלאסית).[6]
הפסקול של הגרסה ה"הרוסה" של "הפרשים הקלים" שימש בפרק של מועדון מיקי מאוס ב-22 באוקטובר 1956.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"שעת המוזיקה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"שעת המוזיקה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kaufman, J.B.; Gerstein, David (2018). Walt Disney's Mickey Mouse: The Ultimate History. Cologne: Taschen. ISBN 978-3-8365-5284-4.
- ^ Lenburg, Jeff (1999). The Encyclopedia of Animated Cartoons. Checkmark Books. pp. 107-109. ISBN 0-8160-3831-7. נבדק ב-6 ביוני 2020.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ תבנית:IMDb title
- ^ Symphony Hour at the Big Cartoon DataBase
- ^ Symphony Hour on The Encyclopedia of Animated Disney Shorts
- ^ "Mickey Mouse in Living Color, Volume Two"