שלמה קלהורה

שלמה קלהורה
שלמה קליפארה

לידה	1530? קלאורה, ספרד
פטירה	7 בדצמבר 1596 (בגיל 66 בערך) ט"ז בכסלו ה'שנ"ז קרקוב
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
מקום מגורים	קרקוב
ידוע בשל	רופאו של זיגמונד השני, מלך פולין, ומראשי הקהילה היהודית בקרקוב
השכלה	אוניברסיטת פדובה
תקופת הפעילות	ה'ש"ך–ה'שנ"ז
מקצוע	רפואה
בת זוג	לאה בת אברהם
צאצאים	בנו רבי ישראל שמואל קליהרי, ועוד
מספר צאצאים	5

שלמה קלהורה (נכתב גם: קאלהורא, קאלהורי, קאלווארי, קליפארי; נפטר בט"ז בכסלו ה'שנ"ז, 7 בדצמבר 1596) היה רופא, איש עסקים ושדלן יהודי בפולין במאה ה-16. שימש כרופאו של זיגמונד השני, מלך פולין והיו לו קשרים הדוקים עם האצולה הפולנית. שלמה הוא אבי משפחת קלהורה שרבים מצאצאיה היו מפורסמים כרופאים, רוקחים ובנקאים.

ביוגרפיה

נקרא ככל הנראה על שם העיר קלהורה שבספרד , שלמה היגר לפולין בשנת ה'ש"ך (1560) והתיישב בקרקוב (לדברי אחד מצאצאיו שימש כרופא המלכה אצל פרדיננד השני, מלך אראגון).^{[דרושה הבהרה]}

שלמה נחשב מתלמידי החכמים שבקרקוב. הוא היה אחד ממנהיגי הקהילה בימי הרמ"א וגיסו רבי יוסף כץ. גדולי הדור התייעצו עמו בנושאים הלכתיים-רפואיים, וכך הוא מוזכר גם בספרות השו"תובספר השל"ה.

השו"ב רבי צבי הרש, בעל "הגהות מהר"ץ" על "שחיטות ובדיקות" של מהר"י וייל, השתמש בבקיאותו הרבה בדיני טריפות. הוא מביא בחיבורו כי פעם בא לפניו עניין של פרה בעלת שני לבבות; "והראיתי לרבי שלמה קליפארה, הרופא מומחה דק"ק קראקא, ואמר לי שבדין הטרפתי".

בשנת 1570 (ה'ש"ל) מונה על ידי זיגמונד השני, מלך פולין לרופאו האישי. בזכות כך הוא נפטר על ידי המלך מכל מסי הקהל והמדינה, והמרות עליו ועל בני משפחתו הייתה בידי המלך בלבד שלא כיהודי קרקוב האחרים שהיו נתונים גם לשליטת העירייה. שלמה השתמש בזכויותיו היתרות לצורכי עסקי מסחר מסועפים. ב-24 בינואר 1580 העניק לו המלך את הזיכיון להפיק מלח ולמוכרו בכל רחבי פולין למשך שש שנים. הוא היה שותף עם אחיו אברהם ויהודי נוסף בשם שלמה חדידה בכריית מלח במכרות המלח ברוסיה האדומה (באזור פלשטין).

אחרי מותו של זיגמונד, המשיך בתפקיד רופא החצר אצל יורשו סטפן בטורי, לא אחת נקרא גם לזאמושץ' לטפל ביאן זאמויסקי ובבנו, ואף הוזמן על ידו להתיישב בזאמושץ' אולם הוא העדיף להישאר בקרקוב.

קשריו של שלמה עם האצולה הפולנית היו הדוקים ביותר עד כדי כך שבשנת 1593, כאשר הופקע ממנו סכום כסף גדול, פנה הסיימיק (מעין פרלמנט אזורי) של פרובינציית קרקוב , שהתכנס בפרושוביצה, אל ציריו בסיים בדרישה שיבקשו מהמלך להשיב לו את כספו.

נפטר בט"ז בכסלו ה'שנ"ז בקרקוב.

משפחתו

ערך מורחב – משפחת קלהורה

• אשתו לאה (נפטרה בי"ח בכסלו ה'שנ"ט) – בת אברהם.

בניו

• יעקב (נפטר בכ"א בשבט ה'שע"ד) – פרנס בקרקוב, ונחשב כתלמיד חכם.
• משה (נפטר בי"ד בתמוז ה'שפ"ב) – רוקח ואיש עסקים. עסקיו הסתעפו עד לגרמניה ואיטליה. הרחיב את רובע היהודים בקרקוב – קז'ימייז'. ממנהיגי הקהילה היהודית בקרקוב, ובתקופה מסוימת אף עמד בראשות הקהילה. נכדו (בן בנו דוד) הוא מתתיהו קלהורה.
• רבי יצחק – גבאי צדקה בקרקוב.
• רבי ישראל שמואל קליהרי מקרקוב (נפטר בי"ג בשבט ה'ת') – תלמיד חכם מקרקוב. חיבר את הספר "ישמח ישראל" (קרקוב ה'שפ"ו), חיבור קצר על ארבעה חלקי שולחן ערוך, הכולל פסקי דינים ומנהגים.
• בתו שבע (נפטרה בי' בכסלו ה'ש"ץ) – נישאה לרבי חיים לוריא, בנו של רבי שלמה לוריא.

קישורים חיצוניים

• שלמה זלמן לאנדסברג, תואר פני שלמה, קרוטושין תר"ל, עמ' 72–24, באתר אוצר החכמה.
• רבי חיים נתן דמביצר, כלילת יופי, חלק א', קרקוב תרמ"ח, עמ' כ"ג-כ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
• אלכסנדר גוטרמן, "יהודים ספרדיים על אדמת פולין", בתוך: פעמים, גיליון 18 (חורף תשמ"ד), הוצאת יד בן צבי, עמ' 53-79.
• דוד הלחמי, רבי שלמה קאליהרו הספרדי, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' מ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)