שלי חושן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלי חושן
לידה 1931 (בת 93 בערך)
סופיה, בולגריה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלי חושן (נולדה ב-1931) היא יועצת חינוכית ישראלית, שהקימה בשנת 1982 את אגודת יד ביד, במטרה לסייע לילדים צעירים משכבות חלשות בחברה הישראלית ולהוריהם. במהלך הזמן התרחבה פעילות האגודה, והוקמו פרויקטים מגוונים של עזרה ותמיכה לאנשים במצוקה.

משנת 1982 מכהנת חושן כנשיאת העמותה[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חושן ילידת סופיה, בולגריה, בת בכורה, לבלינה ושלמה סולומון, אחות למשה ולאסתר. היא למדה בבית הספר "דויציסקה" שברחוב דובדוקוב בסופיה. בתקופת מלחמת העולם השנייה נכלאה במחנה הריכוז בעיר לום בבולגריה במשך כ-14 חודשים. בפברואר 1948, בגיל 17, יצאה לכיוון ארץ ישראל, עם עוד 1000 בני נוער, באניית המעפילים "בונים ולוחמים". שלטונות המנדט הבריטי היגלו את נוסעי האנייה לקפריסין. חושן שהתה מספר חודשים במחנה לבני נוער, ומשם הגיעה לקיבוץ אורים שבנגב.

חושן שירתה בצה"ל כקצינה במחלקת התרבות של חיל הרפואה. השתחררה בדרגת סג"ם. עם שחרורה מצה"ל עברה משפחתה, אשר עלתה למדינת ישראל ב-1951, להתגורר ברמלה. אחיה נהרג על ידי מסתננים סמוך לכפר מנחם.

חושן למדה בסמינר לוינסקי וקיבלה תעודת הוראה. חושן החלה ללמוד לתואר ראשון בחינוך, ייעוץ ופסיכולוגיה ועבדה כיועצת בית ספר "בר כוכבא" בתל אביב. במקביל התנדבה בויצו והייתה אחראית לנושאי משפחה.

בשנת 1981 פרשה חושן מעבודתה כמרצה ויועצת לגיל הרך בבתי הספר, והקימה את פרויקט "אוזן קשבת" לילדים והורים שנזקקו לאוזן קשבת. מטרת הפרויקט הייתה עזרה לנשים במצוקה, קשר בין מתנדבים לבין נזקקים, והפעלת שירות טלפוני לעזרת חירום לאנשים במצוקה רוחנית.

משנת 1982 מנהלת חושן בהתנדבות את אגודת "יד ביד". העמותה מפעילה עשרה "בתים חמים" המטפלים בילדים בגילאי שלוש עד שבע בשעות אחר הצהריים.

חושן הקימה בשנת 1983 את "הקרן להצלת חיי אדם". הקרן מושיטה סיוע לנזקקים לניתוחי חירום והשתלות בחוץ לארץ שאינם מטופלים על ידי מערכות אחרות. כ-250 חולים טופלו במסגרת הקרן והם נשלחו להשתלות וניתוחי לב, כליות, כבד, מח עצם באירופה וארצות הברית. הקרן מסייעת כספית וארגונית בארץ ומפעילה סניפים בחוץ לארץ לרווחת החולה ובני משפחתו[2][3][4].

תקציב העמותה עמד בשנת 2013 על שלושה מיליון ש"ח. חושן זכתה במספר פרסים על פעילותה בעמותה.

חושן כיהנה כחברת מועצת עיריית תל אביב-יפו וכיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה בתל אביב-יפו.

חשן הקימה את "שבת של תרבות" ואת "שבת של זהב" ב-אופרה הישראלית, כדי להנעים את השבתות לגמלאי תל אביב-יפו.

חושן מכהנת כדירקטורית בתיאטרון הלאומי הבימה, חברה בחבר הנאמנים בבלט הישראלי, חברה בהנהלת גמלאי תל אביב ומכהנת כיושבת ראש חוג ידידי "בית צבי" למען אמנים צעירים מכל הארץ.

חושן ממלאת מקום יושב ראש דירקטוריון המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב וכן משמשת כחברת הנהלה ב"התאחדות עולי בולגריה".

חושן נשואה לעו"ד דוד חושן, אם לבת ולבן וכן, סבתא.

פרסים, אותות ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ישר ללב" - סיפורים מהחיים שיצאו לאור בטלוויזיה - נתנאל סמריק, הוצאת קונטנטו דה סמריק, מאי 2017 (שלי רחל חושן - ילדים רעבים, עמודים 95-102)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלי חושן - נשיאת אגודת יד ביד
  2. ^ "בן 10 לניתוח נדיר" דבר, 25 בספטמבר 1989
  3. ^ "תנו לבכם לגלית", אינדקס השפלה, 12 באוקטובר 1989
  4. ^ מאה אלף דולר דרושים להצלת חיי פעוט בן 16 חודשים", ידיעות אחרונות, דבורה נמיר, 30 בנובמבר 1989
  5. ^ זוכי אות הנשיא למתנדב תשס"ג, באתר "התנדבות בישראל"
  6. ^ יקירי העיר תל אביב לשנת 2010אתר עיריית תל אביב
  7. ^ יקירי העיר תל -אביב לשנת 2010"זמן תל אביב", מוריה בן יוסף, 22 בפברואר 2010
  8. ^ גיבורי השנה של קשת ומפעל הפיס 2021 ראו שלי חושן