המועצה הציונית בישראל

המועצה הציונית בישראל היא זרוע הפעילות והחינוך של ההסתדרות הציונית העולמית בישראל. המועצה פועלת להעמקת האופי היהודי והציוני של ישראל.

פעילות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה הוקמה ב-1970 על ידי העיתונאי אריה צימוקי במטרה להוות את ארגון הגג של קהילות וגורמים ציוניים בישראל. מטרותיה המוצהרות הן הגברת הזיקה לעולם היהודי, טיפוח חינוך לציונות והעמקת מעורבות חברתית אצל ילדים, נוער ומבוגרים.

המועצה היא מסגרת התנדבותית אל-מפלגתית. היא מורכבת מנציגי מוסדות ציוניים, הקונגרס הציוני והוועד הפועל הציוני.

הפעילות נעשית בפריסה ארצית, בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות בחלוקה לשלושה פלחי גילאים עיקריים: ילדים ונוער, סטודנטים, מבוגרים. מיזמים בולטים:

מיזם אשכולות: פעילויות חינוכיות להרחבת אופקים וידע למבוגרים.
מיזם יובלים: פעילויות חינוכיות להעמקת הזיקה הציונית בקרב סטודנטים. הפעילויות מתקיימות בקמפוסים של אוניברסיטאות ברחבי הארץ, ומעודדות פולמוס ציוני, לאומי והתיישבותי.
מיזם נטעים: פעילויות חינוכיות לאוכלוסייה צעירה בגילאי בית הספר.
המכינה הקדם צבאית עמי-חי: מכינה קדם צבאית מעורבת של בנות ובנים, חילונים, מסורתיים ודתיים הממוקמת בקיבוץ כרמים.
מיזם ברית חיים: קירוב בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הדרוזית באמצעות לימוד שתי האוכלוסיות על המנהגים, ההיסטוריה והתרבות אלו של אלו, ומועבר על ידי מדריכים משני המגזרים, בדגש על בנות שירות דרוזיות.
תנועת הנוער צמרת - פועלת לפיתוח מנהיגות ציונית צעירה ומעורבות חברתית עם דגש על חיזוק הזהות היהודית-ישראלית והעמקת השיח בין דתיים לחילונים ובניית אחריות משותפת דרך פעילות סביבתית.
פורומים ציבורים
קונגרסים ציוניים
תוכנית חילופי נוער אחווה.

פרס גיבורי העורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת חרבות ברזל הכריזה המועצה על חלוקת פרס "גיבורי העורף"^[1]. וועדה בראשות מרים פרץ ובה חברים עדי אלטשולר, גדי ירקוני, גיל סגל ואסנת ברדה בחרה 16 זוכים. ^[2].

בין הזוכים הארגונים: ידידים, זק"א, מטה משפחות החטופים והנעדרים, לב אחד, אגודת הכובסות העבריות, חמ"ל אזרחי, ישראייד, בייביסיטר ארצי, השומר החדש, קהילת ביתא ישראל בחריש ומסעדת האחים מתל אביב.^[3]

כמו כן זכו גם האישים הבאים: יוסף חדאד, תמיר סטיינמן, עומר אדם, גיא הוכמן ןבסמה חיר.