שיחת משתמש:Drork/ארכיון נובמבר04-אוקטובר05

שלום דרור, קראתי את הערותיך בשיחה:הלוח העברי, ונראה לי שראוי להכניסן לגוף הערך, לבל יאבדו בדף השיחה. דוד שי 05:12, 8 נוב' 2004 (UTC)

שלום דרור, מאוד נהניתי מהשפורים שעשית בערך אסלאם. עשית עבודה טובה. עכשו הערך ראוי ביותר מבחינת ההיקף ומבחינת האיכות. והוא גם יכול להיות ערך מומלץ. --אפי ב. 21:42, 22 נוב' 2004 (UTC)

תמונות

שלום,
בעקבות הערתך בשיחה אסלם העתקתי כמה תמונות מהערך מסגד אל הערך על האסלם. להבא תוכל לחפש תמונות, אשר מתאימות לערכיך בנושאים דומים ולשלבם. כמו כן ניתן לעלות תמונות מהויקיפדיות בשפות השונות ללא חשש מהפרת זכויות יוצרים. בברכה, גילגמש 20:33, 23 נוב' 2004 (UTC)

הליגה הערבית

שלום Drork. יש בוויקיפדיה כבר ערך בשם הליגה הערבית. התוכל לשלב את הערך שיצרת - ליגה הערבית לתוכו, ולהפוך את ליגה הערבית להפנייה? בברכה, ערןב 11:15, 26 נוב' 2004 (UTC)

מדינה פלשתינאית

שלום

אני רואה שעשית עבודה טובה מאוד בערך מדינה פלשתינאית (וגם באינתיפדת אל אקצא). נראה לי שכדאי גם להוסיף דברים לגבי ההתפתחות בעמדה הפלסטינית מדרישה על מדינה על כל שטח פלשתינה המנדטורית, דרך תוכנית השלבים, להסכמה (לפחות כלפי חוץ) למדינה בגבולות 67 eman 23:38, 6 פבר' 2005 (UTC)

אני חושב שתמצא עניין בקישורים [1] ו[2] הם ההחלטות הרלוונטיות לעבר הירדן (של חבר הלאומים ושל בריטניה). טרול רפאים 21:09, 28 פבר' 2005 (UTC)

ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות

אני מציע לך לקרוא את דיר יאסין לפני שאתה משנה שוב פעם את הפסקה הזאת, נראה לי שקשה לחשוד באוניברסיטת דיר זית בפרו ישראליות. אפשר ואפילו רצוי לציין את האירוע בכפר בצורה שהוא הוצג בזמנו, אבל כיום ידוע שהאמת שונה לחלוטין מהתעמולה שהייתה בזמנו (שדרך אגב נוהלה גם על ידי הנהגת היישוב, בשביל לדפוק את האצ"ל) . טרול רפאים 22:27, 15 אפר' 2005 (UTC)

ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות (2)

לדרור שלום,

לעובדת היותי מבוגר ממך אין כל יתרון (כשתגיע לגילי תבין זאת). הצעתך שלא להכנס למלחמות עריכה היא נר לרגלי מאז שנכנסתי כמשתמש לויקיפדיה. יש לי רק 3 הערות:

א. זריקת מטבע הלשון "גזענות", כלאחר יד, אינה עולה בקנה אחד עם המסר השקול והעניני של הודעתך בדף המשתמש שלי.

ב. בערך המקורי (ראה "גרסאות קודמות") כתבתי את הדברים הבאים, ששונו או נמחקו:

• "...ההרג של 250 אזרחים ערביים בדיר יאסין שנגרם ע"י כוחות האצ"ל".

"...המטלטלין הדלים שנותרו הפכו לבז".

מכאן תוכל ללמוד שנחפזת בהענקת הציון "גזענות". (וראה את הגרסה המקורית של הערך אורי אבנרי שנכתבה על ידי, גירסת 9 במאי 2004).

ג. לא נראה לי כי יש מקום לוותר על הסיומת המקורית בדבר מצבם העגום של הפליטים במקומות פזורתם, מאחר והיא מופניית כלפי שליטי ערב ולא כלפי הפליטים, דעה שהיא בגדר המקובלות בישראל.

כללית הצורך בערך זה ברור לי מאליו. לא ניתן לראות את הערך על מלחמת השחרור כשלם בלי לציין את שקרה "בצד האחר של הגבעה".

בברכה, אדר

אני אף חושב שיש צורך דחוף בהרחבת הערך הזה. איפה המבצעים של הערבים? האם אתה חושב שהערבים היו אדיוטים שלא עשו דבר? טרול רפאים 17:31, 16 אפר' 2005 (UTC)

בוודאי שלא. היו מבצעים ערביים במלחמת העצמאות, אולם כיוון שלמדתי היסטוריה בבית ספר ישראלי, כמעט שלא עסקנו בכך. אף פעם לא למדתי היסטוריה צבאית לעומק, ולכן לא הייתה לי הזדמנות עד כה להשלים את הפער הזה. אתה יכול לראות שהתיקונים שערכתי עוסקים בעיקר בפרשנות לאירועים היסטוריים, ולא באירועים עצמם. מילה כמו "גאולה" למשל, לא מציינת עובדה, אלא פרשנות, שהיא קצת מרחיקת לכת עבור אנציקלופדיה. גם שאלת הערכת מספר ההרוגים בדיר יאסין זכתה לפרשנות קצת מרחיקת לכת. מבחינתי מה שחשוב הוא שנהרגו למעלה ממאה ערבים ע"י כוח של האצ"ל. אין לי עניין לעסוק בסיבה למגוון ההערכות המספריות (אלא אולי בערך אחר שיעסוק בפוליטיקה של היישוב, או בפוליטיקה של הסכסוך היהודי-ערבי). כיוון שאנחנו ישראלים ויהודים, אין לנו מנוס מלכתוב מפרספקטיבה ישראלית-יהודית. המונח "מלחמת העצמאות" עצמו הוא מונח פרשני, אבל אלה המשקפיים שדרכם אנשים כמונו רואים את העולם וזה לגיטימי. ועם זאת, יש גבול - אם אנחנו רוצים להיות אינפורמטיביים, אנחנו חייבים להניח שהטענות של הצד השני הן כנות, ואנחנו חייבים לתאר את האירועים ההיסטוריים בצורה מאופקת ככל האפשר. אני אסכם את העניין כך: אין מנוס מהרכבת משקפיים כדי לראות את העולם, אבל צריך להקפיד שהעדשות תהיינה דקות וצלולות. Dror_K 18:04, 16 אפר' 2005 (UTC)

המממ... מישהו בדק את הכדורים בדיר יאסין? אתה כותב "נהרגו ע"י האצ"ל" - למען השם, תעורר! גם לערבים היו רובים (במלחמת העצמאות עוד יותר מאשר ליהודים ובוודאי שיותר מלאצ"ל), מה הסיכויים לדעתך, שאף ערבי לא נהרג מירי ערבי!? אפילו בימינו מספר חיילי צה"ל הנהרגים מאש כוחותינו איננו נמוך עד כדי כך שזה לא יהיה סביר, במלחמה לא מאורגנת, הסיכוי רב בהרבה. אני ממליץ לך שוב לקרוא את דיר יאסין, נראה לי שאתה לא מודע למצב שם.

מלחמת העצמאות הוא איננו מונח פרשני, גם בויקיפדיה האנגלית הערך מופיע כמלחמת העצמאות של ישראל. זאת מכיוון שהשם מציין עובדה. אני מסכים ששאר השמות המקובלים למלחמה הם פרשניים ולכן אינם שם הערך.

אני מציע לך לחפש מידע על המבצעים הערביים (מה דעתך להתחיל מתקיפת נהריים? אחד המעשים המטופשים ביותר במלחמה שלא נודעה בחוכמת הצדדים), אולי זה ישנה את דעתך וגם יתרום לויקיפדיה יותר מאשר השינוי שאתה רוצה לעשות. טרול רפאים 18:13, 16 אפר' 2005 (UTC)

השאלה היא לא מה קרה בדיר יאסין, אלא למה חשוב לך כל כך להציג את העמדה שלך בנושא. האם אתה חושב שהיא לא הוצגה די הצורך? ואם כך, האם ויקיפדיה היא המקום המתאים לכך? למה כל כך קריטי לך להוכיח שהערבים נהגו בצורה לא-ראויה? במה זה תורם לאינפורמציה שהקורא מקבל על המלחמה? אגב, בהקשר של מדינת ישראל, מלחמת העצמאות באמת הייתה על עצמאותה של המדינה, אבל בהקשר הרחב יותר הייתה לה השפעה הרבה יותר גדולה. השם "מלחמת העצמאות" מצמצם את ההתייחסות לאספקט אחד, ומכאן הפרשנות. יכול להיות שוויקיפדיה האנגלית מתייחסת לאספקט של עצמאות מדינת ישראל, ולכן היא בצדק קוראת לה "מלחמת העצמאות". בהקשרים אחרים השם הזה פחות מתאים. Dror_K 18:42, 16 אפר' 2005 (UTC)

אם תשים לב, העניין של האם כולם נהרגו מירי אצ"ל לא הוכנס לערך מהסיבה הטריוואלית היא שאין שום דרך לברר זאת. מה שעיצבן אותי הוא העובדה שהעלמת את הקרב שהתחולל במקום (גם לגירסת הערבים כיום) והפכת את האירוע (הנורא לכשעצמו) לטבח המוני ומכוון. אני לא חושב שויקיפדיה היא המקום לפרט את התהיות בנושא הסיבות להעלמת ההרוגים של הערבים מאש כוחותיהם (מדיניות שנמשכת בעוז עד היום, תוך הסכמה שבשתיקה של ישראל בכמעט כל המקרים). אבל יש עדיין מרחק רב בין הכנסת מידע לא ברור לבין טענה שגם הטוענים אותה בעבר מודים שהיא שגויה לחלוטין.

הערך באנגלית מקביל בדיוק לערך כאן, אני לא יודע האם יש באנגלית ערך השפעות מלחמת העצמאות של ישראל על מדינות ערב, אבל בוודאי שיש בו צורך כאן (למשל מהפכת הקצינים במצרים, התמוטטות המשטר ההאשמי בעיראק אם נמנה רק שתיים). אתה כמובן מוזמן לכתוב אותו.

בכלל מילת המפתח היא "השפעות", כמובן שיש לכל דבר השפעות, אפילו משמעותיות מאוד (ראה למשל את מלחמת האזרחים בספרד), אבל זה לא גורם לשינוי השם (בדוגמה הקודמת, היית רוצה שנקרא לזה ההכנה של גרמניה, איטליה וברית המועצות למלחמת העולם השנייה?). טרול רפאים 18:55, 16 אפר' 2005 (UTC)

אם אורשה להתערב - הבעיה עם המינוח 'מלחמת העצמאות' הוא שהוא מניח שהתוצאה והסיבה היחידה, או לפחות העיקרית ללא תחרות של מלחמה זו הייתה עצמאות מדינת ישראל. זה נכון מנקודת המבט שלנו, אך מנקודת המבט הפלשתינית השם 'נכבה' יותר מתאים, בהיבט זה. נדב 20:44, 16 אפר' 2005 (UTC)

אני מניח שהתכוונת לתוצאה ולא לסיבה... אבל בכל מקרה, אין ספק בנושא הסיבה לפרוץ המלחמה, הערבים לא רצו שמדינת ישראל תקום ולאחר מכן ניסו לחסל אותה. מכיוון שזאת הסיבה ואחת מהתוצאות העיקריות נראה לי שהשם מתאים (דרך אגב, נכבה אמור להיות הפניה למלחמת העצמאות). אני בהחלט לא חושב שיש להתעלם מהפלסטינים (למרות שטיפשותם הרבה במלחמה תרמה רבות לתוצאותיה). טרול רפאים 20:49, 16 אפר' 2005 (UTC)

אני חושש שאתה טועה. ראשית, השאיפה להקים את מדינת ישראל הייתה אחת הסיבות, ואולי הסיבה העיקרית, לפרוץ המלחמה, ולא רק התוצאה שלה. מלחמה, כידוע, היא המשך הדיפלומטיה בדרכים אחרות (וגם להפך), ומלחמת העצמאות הייתה המשך ישיר למה שהתחולל באו"ם ב-29 בנובמבר 1947. שנית, ה"נכבה" ו"מלחמת העצמאות" הם מושגים שונים ולא נרדפים. מדובר בשני אספקטים של אותה התרחשות היסטורית, אבל עדיין שני אספקטים שונים ונבדלים. אולי אפשר לכלול את שניהם תחת הכותרת "מלחמת 1947-49", אבל גם אז מדובר יהיה בערך בעל שני פרקים ארוכים ונפרדים: "מלחמת 1947-49 כמלחמת העצמאות של ישראל", "מלחמת 1947-49 כנכבה (=האסון) הפלסטינית". ולסיום: אתה אומר "הערבים לא רצו שמדינת ישראל תקום ואחר כך ניסו לחסל אותה" וסותם את העניין, בשעה שאתה חייב לשאול: מדוע לא רצו הערבים שמדינת ישראל תקום? לשאלה הזאת אין תשובה פשוטה (בניגוד למה שמקובל לחשוב). בכל זאת אני חייב להזכיר סיבה אחת די טריוויאלית - מדובר היה בהבאת 700,000 פליטים יהודים לפחות, ובהקמת שתי מדינות שקשורות בטבורן בקשר כלכלי. מדובר היה בשינוי דרמטי, דמוגרפי, פוליטי וכלכלי באופיה של הארץ, ולא לטובת הפלסטינים. לו אתה היית פלסטיני בתקופה ההיא (בלי לדעת מראש את תוצאות המלחמה), האם היית מסכים לסידור כזה? בצדק לחמו היהודים על יישום התוכנית - מבחינתם זו הייתה שאלת חיים או מוות, אבל גם הדחייה הפלסטינית של התוכנית הייתה מוצדקת מבחינתם. הטעות שלהם הייתה שהם לא העריכו נכון את המוטיבציה היהודית להילחם על מדינה, את כושר הארגון של היישוב היהודי בארץ, את חולשת מדינות ערב, ואת המחיר הכבד של אפשרות הכישלון. היום, בדיעבד, אני מניח שלא מעטים מהם היו חותמים על תוכנית החלוקה, אבל כבר מאוחר מדי. ואגב, כל מה שאמרתי כאן זו פרשנות היסטורית שלי, שיש לה מקום בדיאלוג כאן, אבל לא בערך עצמו. אם אתם חושבים שכדאי להעביר את הדיאלוג כולו ל"שיחה" של הערך, אתם מוזמנים. Dror_K 21:44, 16 אפר' 2005 (UTC)

איפה אתה חי!? הנכבה ומלחמת העצמאות הם שני מאורעות שונים!? ממש לא! זאת טענה ממש מגוחכת. אפשר להרחיב את יום הנכבה לערך יותר גדול על ההתייחסות הפלסטינית לאירוע, אבל זה לא משנה את הזהות בין האירועים.

אני טענתי שהפלסטינים לא צדקו שפתחו במלחמה? אני מסכים עם דעתך שהם צדקו בהחלט, אבל הם עשו זאת ומה שאתה מציע זה לטאטא את העובדה הזאת מתחת לשטיח. זאת המדיניות של הפלסטינים, בגלל זה הם קוראים לזה "הנכבה" ("האסון") כאילו הם לא אשמים...

לא ברורה לי הטענה שאין תשובה פשוטה למה הפלסטינים לא רצו שתוקם מדינה יהודית, אתה ציינת אותה בעצמך. יש להסבר הזה מקום בערך, מכיוון שמעולם שמעתי מישהו שסותר אותו. טרול רפאים 21:54, 16 אפר' 2005 (UTC)

מקומו של דיון זה בשיחה:ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות, אני מבקש מ-Drork שיעבירו לשם. דוד שי 19:32, 17 אפר' 2005 (UTC)

מסכים עם דוד שי. אבל אם כבר ממילא אתה עושה קופי\פייסט, אתה יכול להעתיק גם את תגובתי :-)

אתה אומר: 'אין ספק בנושא הסיבה לפרוץ המלחמה, הערבים לא רצו שמדינת ישראל תקום ולאחר מכן ניסו לחסל אותה.'. עובדתית, זה לא נכון - תקרא קצת מההיסטוריונים החדשים. לטענתם, עבדאללה הראשון שיתף פעולה עם דוד בן גוריון בהשתלטות על השטח שהורצה למדינה פלסטינית, וגם המצרים והסורים לא ניסו באמת לחסל את ישראל. אתה רשאי לא להסכים איתם, אבל ודאי וודאי שיש ספק בטענה שהצגת. נדב 19:38, 17 אפר' 2005 (UTC)

לא הבנתי את הקשר בין הטענה שעבדאללה שיתף פעולה עם בן גוריון לבין הטענה שהם רצו לחסל את מדינת ישראל. אני לא נתקלתי במישהו שחושב שעבדאללה היה אוהד ישראל, בין לנסות לנצל את ישראל לבין לרצות בקיומה יש הבדל גדול (למרות שלא אתפלא אם יתברר כי ההיסטוריונים החדשים מתעלמים מכך, כמו מכל העובדות שלא נוחות להם). לגבי הטענה של הסורים והמצרים לא ניסו לחסל את ישראל, זאת הפעם הראשונה שאני שומע על זה וזה די מפתיע בהתחשב בעובדה שאני קורא את "הארץ" שמפרסם השכם והערב את כל התיאוריות האפשריות של ההיסטוריונים החדשים. הייתי רוצה לראות טענה כזאת, זה עשוי להיות משעשע. טרול רפאים 19:45, 17 אפר' 2005 (UTC)

אני לא הסטוריון, ולכן איני עומד מאחורי הטענות אלא רק משמיע אותן. אבל אם נכונה הטענה שעבדאללה ובן גוריון חילקו ביניהם את המדינה הפלסטינית המתוכננת, הרי שעבדאללה לא רצה לחסל את ישראל. מכיוון שכך, גם אם אני טועה בקשר לטענות ההסטוריונים החדשים לגבי מצרים וסוריה (ואין לפני מקור, כך שזה יכול להיות), הרי שהטענה שציטטתי היא מכלילה מדי. הסיבות לפרוץ המלחמה הן לא רק זה שהערבים רצו לחסל את הישראלים, אלא גם זה שעבדאללה ובן גוריון רצו לחלק את המדינה הפלסטינית בין ירדן לבין ישראל. נדב 19:55, 17 אפר' 2005 (UTC)

אזרחות

שלום דרור, בעקבות הערותיך בשיחה:אזרחות המשכתי לערוך אותו. אשמח לשמוע את דעתך על השינויים. נדב 07:47, 2 יוני 2005 (UTC)

הארגון לשחרור פלסטין

אודה לך אם תוכל לעבור על הערך הזה, הרחבתי אותו במידה רבה, ורצוי שמישהו שאיננו תומך בדעותי הפוליטיות יעבור עליו. אני אמנם השתדלתי לא להכניס אותן, אבל אני מפקפק בסיכויי ההצלחה של הניסוי. טרול רפאים 20:14, 14 יוני 2005 (UTC)

רשימת עיצורים

הנך מוזמן לבדוק את תקינות המונחים בעברית עבור העיצורים השונים בערך רשימת עיצורים
Wondergrace 14:42, 20 יוני 2005 (UTC)

האם התרגומים הבאים תקניים בקשר לרשימת העיצורים:

• implosive - מפוצץ
  
• affricate - מחוכך
  
• click - מוקש
  
• flap (tap) - חבוט
  
• aproximent - מקורב
  
• retroflex - מהופך
  
• בקשר לתרגומים בלי קשר לרשימת העיצורים, האם תרגום sonorant הוא הגה שוטף?

וכמה שאלות נוספות:

1. האם לאפיגלוט יש תרגום לעברית?
2. האם עיצור צדי הוא בסיס חיתוך או אופן חיתוך, שכן הגדרתו נגיעת קצה הלשון במכתש מבלי לחסום את מעבר האוויר משני הצדדים, שזה כמו עיצורים "מהופכים" רק שבמהופכים נטיית הלשון היא אחורה ולא קדימה והם מוגדרים כבסיס חיתוך.
   Wondergrace 05:38, 28 יוני 2005 (UTC)

• התרגומים שהבאת נשמעים הגיוניים, אבל קשה לי לומר אם הם תקניים, כי בכל אקדמיה ובכל אוניברסיטה בארץ משתמשים במונחים שונים. אפילו יצא לי לראות טבלה שבה "bilabial click" תורגם למרבה הזוועה ל"מציצה דו-שפתית". באופן אישי, אני חושב שאפשר לכתוב בעברית "קליק", כיוון שזו ממילא מילה מוכרת בעברית, והיא גם יותר מדויקת מ"מוקש". אני לא כל כך אוהב את המילה "חבוט" ל-flap, אבל אני לא מכיר תרגום אחר (באוניברסיטה פשוט קראנו לזה "פלאפ"). לגבי "מחוכך", "מקורב" ו"מהופך" - אני מכיר אותם אפילו מאוניברסיטת ת"א, מה שאומר שהם התקבלו אפילו במעוז הלועזיות.
• ממה שידוע לי האפיגלוטיס מכונה בעברית "מכסה הגרון". זוהי לשונית קטנה שנסגרת בעת הבליעה ומונעת חדירת מזון לקנה הנשימה. הבעיה היא שאני לא יודע איך יוצרים שם-תואר מ"מכסה הגרון". הביטוי "סף-גרוני" הוא מבלבל, שכן לא ברור לאיזה איבר בגרון הוא מתייחס. לפיכך, אני חושב ש"עיצור אפיגלוטי" הוא הבררה הטובה ביותר.
• עד כמה שידוע לי, הגה שוטף והגה נזיל הם שני תרגומים לאותו מונח "liquid". אני לא מכיר תרגום למונח "סונורנטי".

במילון של שורצולד וסוקולוף מצאתי את התרגומים "צליליות" ו"עוצמה" ל-sonority ואת התרגום "צולל" (מלשון "צליל") ל-sonorant. לא הייתי ממליץ על התרגומים האלה. ראשית, המונחים "סונורנטי", "סונורנטיות" מקובלים בעברית. שנית, לא שמעתי מעולם בלשן המתעקש לומר "עיצור צולל" או "רמת הצליליות של העיצור", גם לא מצאתי הופעות כאלה בחיפוש ב"גוגל". המונח "עוצמה" הוא רב-משמעי ולכן עוד פחות מומלץ. בקיצור, קיים אבל לא מומלץ. Dror_K 12:01, 29 יוני 2005 (UTC)

• "צידי" הוא אופן חיתוך ולא מקום חיתוך. הכוונה לכך שהאוויר נחסם במרכז הזרימה, וממשיך לזרום משני צדי האיבר החוסם (הלשון, הענבל וכד'). עיצורים כאלה הם קוליים מאוד, ולכן הם נכנסים גם לקטגוריית "שוטפים/נזילים" (liquids). הביטוי האחרון, אגב, הוא יותר פונולוגי מפונטי, ומבטא עיצורים בעלי רמת "קוליות" גבוהה במיוחד ("קוליות" היא המידה שבה שומעים את הרטט במיתרי הקול בזמן ההגייה).
• סונורנטיות היא בעצם מידת הקוליות של העיצור. מקובל לדרג את ההגאים לפי הסונורנטיות שלהם, כשהנמוכים ביותר הם עיצורים כגון p, t והגבוהים ביותר הן תנועות כגון a. "עיצורים סונורנטיים" הם אלה שרמת הקוליות שלהם גבוהה במיוחד: המקורבים, ה"שוטפים/נזילים", האפיים. בעברית עתיקה, למשל, עיצורים סונורנטיים עוברים שׂיכול: שׂמלה<>שׂלמה, ורחשמן>מרחשוון ועוד. זהו מונח שנמצא על הגבול בין פונטיקה לפונולוגיה.

Dror_K 08:02, 28 יוני 2005 (UTC)

ומה לגבי implosive, האם תרגומו כ"מפוצץ" הוא תקני?
Wondergrace 08:13, 28 יוני 2005 (UTC)

בדקתי ב"מילון למונחי בלשנות ודקדוק" של אורה רודריג-שורצולד ומיכאל סוקולוף, ולא מצאתי את המונח הזה. Implosive מתורגם אצלם כ"אימפלוסיבי" או "עצוּר". Dror_K 14:43, 28 יוני 2005 (UTC)

האם תרגום postalveolar כ"מכתשי-שיני" הוא תקין?
Wondergrace 11:07, 29 יוני 2005 (UTC)

התרגום שאני מכיר הוא "בתר-מכתשי". בדרך-כלל נוהגים להתעלם מהשימוש בשיניים בהגיית העיצורים האלה. אגב, העברת האוויר דרך השיניים אפיינית גם לעיצורים מכתשיים. בפונטיקה אקוסטית ובפונולוגיה יש קבוצה מיוחדת שמכונה "שורקים" (stridents) שכוללת עיצורים כאלה. Dror_K 11:52, 29 יוני 2005 (UTC)

ממשל צבאי

אודה לך אם תוכל לעבור על הערך הזה, במיוחד על החלק ארץ ישראל. טרול רפאים 19:57, 22 יוני 2005 (UTC)

תודה, שעשית זאת, אבל לא שמת לב שכבר היתה פסקה על השטחים (היא בסוף). בבקשה תאחד אותן. טרול רפאים 21:07, 22 יוני 2005 (UTC)

התנועה הלאומית הפלסטינית

ביקשתי מאלמוג לעבור על זה, אולם הוא לא מגיב כרגע. אין לי ספק שמומלץ ביותר שמישהו פרט לי יעבור על הערך הזה. אתה מוכן בבקשה לעשות זאת? טרול רפאים 20:13, 28 יוני 2005 (UTC)

זה ייקח לי קצת זמן, אבל אני מקווה שאספיק לעשות זאת עוד השבוע (למרבה המזל לכל שבוע יש סוף-שבוע). תודה. Dror_K 04:46, 29 יוני 2005 (UTC)

רשימת תנועות

לגבי תרגום מונחים מתחום התנועות, מהי הדרך התקינה ביותר לתרגם את המונחים הבאים:

• mid vowel (לגבי גובה) - תנועה בינונית
• near-close vowel - תנועה כמעט סגורה
• near-open vowel - תנועה כמעט פתוחה
• close-mid vowel - תנועה חצי סגורה
• open-mid vowel - תנועה חצי פתוחה

• central vowel (לגבי מיקום) - תנועה תיכונה
• near-front vowel - תנועה כמעט קדמית
• near-back vowel - תנועה כמעט אחורית

Wondergrace 14:05, 1 יולי 2005 (UTC)

פונטיקה - מונחים

התחלתי את הערך פונטיקה - מונחים הינך מוזמן לתרום ולהרחיב אותו.
Wondergrace 5 יולי 2005 08:35 (UTC)

בקשה

אשמח אם תעבור על הערך הגייה אשכנזית, תתקן ותוסיף לפי הצורך. תודה, נתנאל 05:49, 13 יולי 2005 (UTC)

בקשה משותפת מדליק וגילגמש

אשמח אם תתן מבט בשיחה שהתנהלה בדף המשתמש שלי ==>שיחת משתמש:דליק כלבלב, בנושא: "שכחתי משהו קטן במיון"- עניין תרגום המילים מאנגלית לעברית. תודה מראש. דליק כלבלב 16:24, 15 יולי 2005 (UTC)

הודעה לעיתונות בערבית

העברתי לויקיפדיה: הודעה לעיתונות בערבית ומחקתי את המקור... טרול רפאים 14:59, 16 יולי 2005 (UTC)

מייל

מקווה שראית את המייל ששלחתי לך בנושא השיר בערבית של סבא שלי. בברכה, Ofeky 20:19, 16 יולי 2005 (UTC)

הערך חג המולד

קראתי וממש רציתי להגיד, כל הכבוד- ערך מצויין, כתוב היטב. A&D 19:20, יולי 18, 2005 (UTC)

תודה :) Dror_K 21:09, 18 יולי 2005 (UTC)

מייל

מקווה שראית את המייל ששלחתי לך בנושא השיר בערבית של סבא שלי. בברכה, Ofeky 09:25, 26 יולי 2005 (UTC)

יש תשובה?

האם יש לך תשובה על השאלה ששאלתי אותך, בעניין מיון עולם הטבע? ואם אתה לא זוכר, מה שאני וגילגמש שאלנו אותך עדיין מופיע בדף השיחה שלי. תודה מראש. דליק כלבלב 21:01, 28 יולי 2005 (UTC)

לצערי לא. בדקתי באתר האקדמיה ללשון העברית, ושאלתי קולגה שלי שמתמצאת בעניין, ובשום מקום לא מצאתי מקבילות עבריות למונחים הספציפיים ששאלתם עליהם. אני יכול לעשות עוד כמה ניסיונות עם מורים לביולוגיה, או פשוט לצלצל לאקדמיה ללשון העברית (באתר שלהם כתוב שהלקסיקון למונחי ביולוגיה עדיין נמצא בהכנה, אבל אולי הם יוכלו לתת הצעות בטלפון). Dror_K 10:34, 29 יולי 2005 (UTC)

שאלה בעברית

הי דרור, כבעל תואר ראשון בבלשנות, התואיל לחוות דעתך בנושא הנמצא במחלוקת ביני ובין שש"ז? המדובר בערך ג'יימס קוק, ובכותרת "צעירותו" שצורמת לעיני בעילגות שלה. האם צודק שש"ז שזהו שימוש רווח בשורש? או אולי, כהצעתי, מוטב לשנות ל"ילדותו ונעוריו"? תודה חשמלית 11:35, 31 יולי 2005 (UTC)

אין פה בעיה עם העברית. המילה "צעירות" נשמעת תקינה לגמרי, והיא מופיעה גם אצל אבן-שושן. נכון שבהקשר הזה מקובל להשתמש דווקא במילה הנרדפת "נעורים". נראה לי שבד"כ באמת אומרים "נעוריו" ולא "צעירותו", אבל זה עניין של סגנון ואופנה ולא של תקינות העברית. Dror_K 14:50, 31 יולי 2005 (UTC)

בדואים

בערכים על הבדואים מצויין שעיקר כלכלתם בעבר נשענה על חקלאות. גונבה שמועה לאוזני שזה לא ממש נכון, ולשוד דרכים ופרוטקשן על שירות היה חלק נכבד בתל"ג שלהם. ידוע לך משהו?--עמית 21:00, 31 יולי 2005 (UTC)

אני לא מכיר עד כדי כך את ההיסטוריה של הבדואים. בישראל (או מה שהיה פלשתינה-א"י) עיקר הכלכלה, ככל שידוע לי, באמת נשען על חקלאות. אם מדובר בבדואים של הגליל, אז החקלאות הייתה ללא ספק הפרנסה העיקרית, אבל גם בנגב בדואים עסקו בחקלאות שמתאימה לאקלים של האזור. הבדואים בארץ נדדו הרבה פחות מאשר בארצות אחרות, והם אפילו טרחו וקנו אדמות בכסף מלא ותמורת קושן, כדי שתהיה להם בלעדיות על עיבוד אדמות פוריות (חלק מהאדמות של קיבוץ שובל, למשל, היו לפני קום המדינה אדמות בבעלות בדואית רשמית, ויש על כך תיעוד). לגבי שוד דרכים ופרוטקשן - אני מניח שלא נפקד מקומם, אבל לא הבנתי משום מקור שהתופעה הזאת הייתה נפוצה בקרב בדואים יותר מאשר בקרב אוכלוסיות אחרות בארץ. פשיעה, כידוע, משגשגת במקומות שאליהם המשטרה לא מגיעה. המשטרה הבריטית דווקא הייתה מסודרת מאוד והגיעה לכל מקום. אבל אפילו הבריטים, כנראה, לא הגיעו לכל פינה בארץ, ובמקומות שאליהם היה להם קשה להגיע שגשגה הפשיעה. Dror_K 00:25, 1 אוגוסט 2005 (UTC)

כוונתי היא כמובן גם לתקופות של לפני בוא הבריטים. עמית 05:29, 1 אוגוסט 2005 (UTC)

אני לא מספיק מכיר את התקופה הזאת. אני כן יודע שלאימפריה העותומנית היו תקופות שפל, בייחוד לפני מפלתה במלחמת העולם הראשונה. בתקופה הזאת הייתה אווירה של אנרכיה, ואני מניח שמקומם של הבדואים לא נפקד, מה גם שהם ישבו יחסית רחוק מהמרכז. אבל צריך לזכור שלא כל הזמן המצב היה כזה - למשל באמצע המאה ה-19, השליט המצרי מוחמד עלי (שהיה מעין שליט תורכי "פרי-לאנסר", כלומר לא כפוף לגמרי לאינסטנבול)כבש את הארץ מידי התורכים ו"עשה סדר". השלטון חזר לאיסטנבול מאוחר יותר, אבל הסתיים ב-1917. Dror_K 13:40, 1 אוגוסט 2005 (UTC)

הבדואים היו בעיה כל כך חמורה במאה ה-19 שהטורקים הביאו את הצ'רקסים לארץ, בכל מקום שבו אתה רואה ישוב צ'רקסי, אתה יודע שהיתה בעיה חמורה מאוד של גניבות של בדואים, כלומר היה בעיות כאלו בגולן (שם הצ'רקסים ברחו), בצפון ירדן ובמרכזה, בגליל התחתון המזרחי (כפר קמא) בגליל העליון המערבי (ריחניה) וליד חדרה (שם הצ'רקסים נבלעו). יכול להיות שהיו עוד מקומות, אבל במקומות הללו בוודאות היו בעיות חמורות. טרול רפאים 21:21, 2 אוגוסט 2005 (UTC)

בינתיים עיינתי גם באנצ' העברית. הנושא מוזכר שם, אבל כאמירה שולית, אז מי אני שאתעקש על כך. עמית 21:23, 2 אוגוסט 2005 (UTC)

הבעיה שאתם מתייחסים אליה לא קשורה דווקא לבדואים, אלא לאנרכיה ששררה באימפריה העותמנית מאמצע המאה ה-19. ארץ-ישראל נמצאה בשולי האימפריה, וכשהמרכז באינסטנבול (קושטא) נחלש, כל קבוצה בארץ החלה לעשות דין לעצמה, ובכלל זה הבדואים. לא רק את הצ'רקסים הזמינו התורכים, אלא גם את מוחמד עלי שליט מצרים. הוא שלט במצרים ביד רמה והוא הוזמן לעשות סדר גם בארץ. התורכים התחרטו על זה אחר-כך, כי הוא היה עצמאי מדי, ואיים לבטל כליל את השלטון העותמני בארץ. גם במקורות שלנו כתוב "הווי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (אבות ג, ב) אני לא חושב שהבדואים יוצאים מכלל זה. Dror_K 09:41, 3 אוגוסט 2005 (UTC)

האימפריה העותמנית

היי,
אני כותב בימים אלו ערך על המצור על מלטה בשנת 1565 ורציתי לעניין אותך בכתיבת ערך על חייו של סולימאן הראשון שהורה על הטלת המצור. נכון לעכשיו מדובר בערך בזוי. בערך רבע ממנו מוקדש לתככי חצר והיתר נמצא במצב לא הרבה יותר טוב עם זכורים סתומים לאירועים שומים בחייו, תוך כדי הזנחת דברים חשובים כמו המצור על וינה שמוזכר במשפט אחד. גילגמש • שיחה 17:50, 23 אוגוסט 2005 (UTC)

מחיקת יוונית?

יש סיבה מוגדרת לכך שאתה חוזר ומוחק את ההפנייה למקור היווני של שם הערך הומופוביה? נשים בצד כרגע את היעדר האטיקטה המשווע שיש בביצוע אקט כזה (או שמא אתה מתייחס באותה מידה של הבנה להעפת שמות בערבית מערכים שבהם אתה מעורב?), לכל הפחות נדרש הסבר. אורי 23:00, 24 ספטמבר 2005 (UTC)

הבעיה היא לא ידיעותיי ביוונית, אלא האטימולוגיה של המילה. המילה לא נגזרה ממילים ביוונית, אלא למעשה ממילים באנגלית, או ליתר דיוק מתוך הז'רגון המקצועי של הפסיכולוגיה. אמנם בערך האנגלי מביאים את המילים ביוונית כמקור לביטוי, אבל זו לדעתי טעות גסה שלהם. המילה "הומופוביה" היא מה שמכונה clip-compound (הביטוי הקרוב ביותר בעברית הוא: "הלחם") של המילים "הומוסקסואל" ו"פוביה". הומוסקסואל הוא ביטוי שעטנז של יוונית ולטינית, והרכיב הומו שנלקח ממנו, ודאי אינו מתייחס למילה היוונית המקורית (שפירושה: "זהה"). המילה פוביה קרובה יותר למקור היווני שלה, אולם היא משמשת כאן בהשאלה: הפסיכולוג שטבע את המונח לקח את המונח פוביה מהז'רגון המקצועי שלו (בעברית: "בעת") והשתמש בו בהשאלה (אף שכנראה לא הייתה לו כוונה להגדיר הפרעה נפשית חדשה). בקיצור מדובר פה בשעטנז על גבי שעטנז של מילים וביטויים שאמנם אי-שם בעבר נלקחו מיוונית, אבל כבר התרחקו ממנה מרחק גדול. אגב, גם לגבי מילה כמו "פוטוסינתזה" היה ויכוח אם אפשר להגדיר את המוצא שלה כיוונית, משום שמי שטבע אותה הוא גרמני, והיא הגיע לעברית דרך פולנית (כלומר אנחנו הוגים אותה כפי שהוגים אותה בפולנית). אבל במקרה הזה, הקשר ליוונית הוא מספיק שקוף: "פוס" זה באמת אור, ו"סינ-תזה" זה באמת "הרכבה" (ביוונית קלאסית). ב"הומופוביה" אי אפשר להגיד אפילו את זה. הרכיב "הומו" איבד לחלוטין את הקשר שלו עם היוונית, והרכיב פוביה שומר על קשר די עמום עם המקור שלו. Dror_K 06:40, 25 ספטמבר 2005 (UTC)

1. עם כל הכבוד, המונח נטבע לא בז'רגון המקצועי של הפסיכולוגיה אלא על ידי אדם מסוים בעל רקע מסוים ותפישות מסוימות שלא טרחת לבררם. במקרה זה, אתה מניח הנחות שגויות. אגב, הומוסקסואל אינו שעטנז. גם "הומו" וגם "סקס" מצויים בלטינית. רק החיבור ביניהם הוא מאוחר. אורי 11:53, 25 ספטמבר 2005 (UTC)

אתה מערבב מין בשאינו מינו. הומו קיים בלטינית, אולם במשמעות שונה לגמרי. ה"הומו" של "הומו ספיינס" אינו ה"הומו" של "הומוסקסואל". המונח לא נטבע בז'רגון הפסיכולוגי, אולם הוא נטבע ע"י אדם שהושפע מהז'רגון הזה. בכל מקרה, המונח לא נטבע ביוונית. לרכיב "הומו" הוא מעניק משמעות שמעולם לא הייתה לו ביוונית (או בלטינית), ואשר נגזרה מהמונח "הומוסקסואל" שנטבע רק במאה ה-19. הרכיב "פוביה" אמנם שומר על המשמעות היוונית הבסיסית, אבל עדיין קשה לומר שהשימוש בו נעשה מתוך ידיעת יוונית. סביר יותר שטובע המונח נטל את משמעותו בהשאלה מהמונח "פוביה" שבז'רגון הפסיכולוגי (בהתחשב ברקע התרבותי, לשוני ומקצועי שלו - מדובר בפסיכולוג אמריקני). קח את הביטוי "כלומניק" בעברית - אי אפשר לומר שמדובר במילה ממוצא סלבי. היא נטבעה בעברית ע"י ישראלים דוברי-עברית. הרכיב הראשון בה הוא גלגול של מילה עברית, והשני הוא גלגול של מורפמה סלאבית, אבל מבחינה אטימולוגית זוהי יצירה עברית שנשענת ז'רגון שמקורו בעברית מקראית וביידיש, והקשר הסלאבי שלה מעומעם מאוד. Dror_K 12:54, 25 ספטמבר 2005 (UTC)

לא ערבבתי -- הנחתי שהומו במובנו היווני יובא גם ללטינית (כאלפי מלים אחרות) ושימש בה כמשמעות נוספת, בכיתוב שונה. מתברר לי מעיון במילון לטיני שהשימוש בקידומת לא היה נפוץ ולמעשה שגור רק בביטוי homoeomeria, כך שהביטוי הומוסקסואל הוא אכן היבריד של יוונית ולטינית.

ויינברג חיבר כאן את חלק ההיבריד היווני של הומוסקסואל עם פוביה היוונית ויצר מילה חדשה. ההנחה שלך שמכיוון שהוא פסיכולוג אמריקני נגזר מכך שהוא לא הכיר את שורש הביטוי אינה במקומה ולמעשה אין לך או לי היתר להניח אחרת גם אם מאוד-מאוד נראה לנו שהוא מין כזה שבטוח סתם חיבר שתי מלים שבטוח לא ידע מאיפה הן. אורי 17:24, 25 ספטמבר 2005 (UTC)

הבעיה היא לא מה ויינברג ידע או לא ידע. הבעיה היא שההנחה שהמילה היא הלחם של מילים יווניות מביאה אותנו ישירות למסקנה שמשמעותה היא 'חרדת הדומה'. העובדה שהמילה 'הומו' התחילה ממילה שפעם היתה יוונית, הפסיקה להיות רלוונטית כשהמילה קיבלה משמעות שונה לחלוטין. נדב 18:06, 25 ספטמבר 2005 (UTC)

כרגיל צריך להעביר דיון זה לדף השיחה של הערך... טרול רפאים 17:43, 25 ספטמבר 2005 (UTC)

תרגום הקוראן

שלום רב לך ידידי, קראתי את הערך שכתבת לאחרונה על תרגום הקוראן לעברית ומאוד נהנתי, בפרט בשל העובדה שכמה חודשים אני שוקל לקנות את אחד התרגומים ולעיין בספר המקודש למוסלמים, דא עקא אני נבוך מעט ולא יודע באיזה תרגום לבחור, אני מחפש מהדורה שתהיה נהירה לקורא אך עם זאת נאמנה למקור, שלך Shayakir 10:55, 29 ספטמבר 2005 (UTC)

אני ממליץ מאוד על התרגום החדש של רובין. הוא גם קריא, גם כולל הערות שוליים ענייניות, והכי חשוב - יש בו אינדקס והסברים (הקוראן לא מסודר לפי נושאים ולכן האינדקס מקל מאוד על הקריאה). התרגום של ריבלין גם כן נחשב לטוב, אבל השפה שלו קצת מיושנת. עדיין מומלץ. בן-שמש לא מומלץ בתור קריאה ראשונה, אלא רק כהשלמה ומקור להשוואה עם תרגומים אחרים. אם אתה קורא את התרגום של רובין, אני ממליץ מאוד שתבחר כמה נושאים שמעניינים אותך, תחפש אותם באינדקס ותקרא לא לפי הסדר המקורי. כיוון שהסדר המקורי הוא טכני (לפי אורך הסורה), קריאה מהתחלה לסוף עלולה להיות מייגעת. Dror_K 11:12, 29 ספטמבר 2005 (UTC)

בטח שמת לב לכתבה שפורסמה במדור ספרות במוסף לשבת בידיעות אחרונות. בברכה Shayakir 10:55, 7 אוקטובר 2005 (UTC)

שלום דרור, פעלתי לפי עצתך ורכשתי את תרגומו של רובין, אכן כפי שהערת החשיבות הגדולה בתרגום זה הוא האינדקס, שבלעדיו הקורא מוצא עצמו כמגשש באפלה. תודה רבה לך. בברכה Shayakir 00:27, 24 נובמבר 2005 (UTC)

אני לשירותך תמיד :-) Dror_K 00:58, 24 נובמבר 2005 (UTC)

תבנית:אסלאם

ראה שיחת תבנית:אסלאם. דוד שי 20:33, 29 ספטמבר 2005 (UTC)

ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:אבולוציה של השפה

אינני יודע איך להצביע שם כי אינני יודע אם מה שכתוב בערך מתאר גישה מקובלת או חדשנית. מה דעתך המקצועית? נתנאל 17:39, 2 אוקטובר 2005 (UTC)

אוריינטליזם

תקן אותי אם אני טועה. אוריינטליזם פרושו מזרחנות (כמדע, לא השקפה), ומדע זה עוסק גם במזרח הרחוק. נכון? אמירפדיה 10:03, 5 אוקטובר 2005 (UTC)

אוף, זו שאלה מסובכת... אני לא בטוח לגמרי, אבל אני חושב שכיום כשאומרים "אוריינטליזם" מתכוונים לחקר המזרח התיכון, בייחוד חקר האיסלאם ו/או חקר תרבות ערב. יכול להיות שבעבר המונח כלל את כל תרבויות אסיה (ערב, הודו, סין, יפן), אבל היום דווקא כן מקובל לעשות הבחנה בין חקר המזה"ת לחקר מזרח אסיה. הבעיה היא שמאז שאדוארד סעיד פרסם את ספרו "אוריינטליזם", המונח הזה הפך לגנאי. אדוארד סעיד יצא נגד חקר האיסלאם וחקר תרבות ערב בארצות המערב, ומאז בכל פעם שאומרים "אוריינטליזם" כולם נזכרים בביקורת של סעיד. סעיד גם תיאר את האוריינטליזם כהשקפת עולם יותר מאשר מדע (זה חלק מהביקורת שלו), והדעה הזאת די מקובלת היום (זו הסיבה שלא תמצא חוג לאוריינטליזם באוניברסיטאות היום, אלא חוגים לשפה וספרות ערבית, חוגים להיסטוריה של המזה"ת וכיוצ"ב). בכל מה שקשור לחקר המזה"ת, האיסלאם ותרבות ערב, אוריינטליזם ומזרחנות הן מילים נרדפות לטוב ולרע (ומזרחן הוא אוריינטליסט). המונח העברי "מזרחנות" אף פעם לא שימש לתיאור חקר המזרח הרחוק. Dror_K 16:54, 5 אוקטובר 2005 (UTC)