שיחת משתמש:דקי/ארכיון 4

עוד מונח

שלום דקי,

האם יש תרגום מקובל ל-en:Layered intrusion? אביהו • שיחה 22:10, 17 ביולי 2010 (IDT)

נראה לי ש-intrusion הוא סלע מחדר, שכבתי או משוכב? ‏Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה! 09:24, 18 ביולי 2010 (IDT)

מחדר שכבתי נראה לי נכון. שבוע טוב, דקי • שיחה • לא רק בז'... 15:59, 18 ביולי 2010 (IDT)

אגב, מחדר פלוטוני ייכתב בקרוב במסגרת תוכנית העבודה שלי. דקי • שיחה • לא רק בז'...

ראשית, תודה לשניכם. שנית, אוסיף ואקשה כיצד היית מתרגמת את שם המקום en:Bushveld Igneous Complex - מכלול סלעי היסוד בושוולד? מכלול מחדר שכבתי בושוולד? מכלול מחדר בושוולד? מחדר בושוולד? בושוולד איגניוס קומפלקס? אם מחפשת הקשר, אני כרגע מטפל בערך על פנטלנדיט. אביהו • שיחה 19:27, 18 ביולי 2010 (IDT)

בפשטות רבה: מתחם בושוולד במקום להסתבך עם הגדרות מדוייקות בשם עצמו, ובפנטלנדיט הייתי מוסיפה משפט הסבר המרחיב על מהותו. דקי • שיחה • לא רק בז'... 21:35, 18 ביולי 2010 (IDT)

הנדסת חומרים

שלום דקי, בתור מהנדס חומרים למחצה, ראיתי את הערך גיבוש מפריט, שמדבר לדעתי על תערובת אוטקטית , אבל לא מזכיר את המושג. האם את מכירה? האם רלוונטי לדעתך? ‏Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה! 01:14, 24 ביולי 2010 (IDT)

היי, דווקא כן יש איזכור: בפרק גיבוש מפריט#חידוש מלאי, הנקודה השלישית היא "שינוי בנקודה אוטקטית", המתארת תהליך אחד מני רבים המתרחש במאגמה במהלך גיבוש מפריט. אגב, האם תוכל כ"מהנדס חומרים למחצה" לכתוב או לתרגם את ראולוגיה (en:Rheology)? לנושא זה יש חשיבות בפטרולוגיה ובגאופיזיקה, אבל הוא נמצא רחוק למדי מתחום הידע שלי. דקי • שיחה • לא רק בז'... 10:32, 24 ביולי 2010 (IDT)

גיבוש מפריט

ברכות על הערך המצוין שכתבת - נהניתי לקרוא!

בפסקה שולי לכידה כתבת : דבר זה עשוי לשנות את הרכב המאגמה בחללים ובמחדרים גדולים

לבושתי אני לא מכיר את המושג מחדר, וזה האזכור הראשון שלו בערך. Yoavd - שיחה 16:05, 26 ביולי 2010 (IDT)

וואללה, צודק וכבר תיקנתי. אבל... הקישור הפנימי אדום. בינתיים, רק בשבילך: מחדר (בהרחבה: מחדר פלוטוני) – סלע פלוטוני הנוצר מחדירה והתגבשות של מאגמה בסדק בקרום כדור הארץ. דקי • שיחה • לא רק בז'... 16:15, 26 ביולי 2010 (IDT)

כמה נושאים

הי,

• ראיתי שבהתפרצות געשית את נוהגת לכתוב מאגמטי ובמאגמה מגמטי.
• איך היית מתרגמת en:Pit crater?
• אם את רוצה למנוע שהבוט יפסיק להחליף לך את שם ספרו של פלכסר מ"גיאולוגיה" ל"גאולוגיה" תוסיפי{{ללא בוט|14}} לערך.

אביהו • שיחה 22:11, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה על ההערות, ותשובות:

1. נכון, צריכה לאחד ל"מגמטי";

2. מכתש שקיעה, בניגוד לקלדרה עמוקה;

3. גם נכון. דקי • שיחה • לא רק בז'... 22:29, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

המשך מונחים וולקנים

הי דקי,

• en:Vog - זהו הלחם של המילים volcanic smog (משעשע בהתחשב בכך ש-smog הוא בעצמו הלחם). ערפיח וולקני?
• en:Rift zone - אזור העתקים?
• Fault scraps - ביטוי נפוץ במאמר ששלחת לי. שברי העתק? שרידי העתק?

תודה, אביהו • שיחה 20:03, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

תשובות:

1. ערפיח געשי נשמע לי הכי מתאים.

2. rift הוא בקע גאולוגי, אבל נראה לי שבוויקיפדיה האנגלית הם מתכוונים למשהו אחר לגמרי. על רגל אחת, לפי USGS: רצועת בקעים.

3. Fault scraps – מהמילון הגאולוגי של האוניברסיטה הפתוחה: מתלול העתקה, מתלול הנוצר לצד העתק שלאורכו חלה תנועה אנכית. בעברית: כאשר בהעתק אנכי לוח אחד שוקע, האזור שנותר חשוף בחלק העליון של הלוח השני הוא המתלול. דקי • שיחה • לא רק בז'... 20:37, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה, והנה עוד אחד en:Lateral eruption או גם flank eruption. אביהו • שיחה 20:46, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

זה קל: התפרצות צדית, כמו שקרה בהר סנט הלנס ב-1980. דקי • שיחה • לא רק בז'... 20:52, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

הי,

האם תוכלי לשרטט את "Cross sectional diagram of Kilauea volcano (from the Jagger Museum) showing the east rift zone (most active area today)." מתוך Hawaii: Geology, Plate Tectonics/Hot Spot? תודה אביהו • שיחה 19:57, 11 באוגוסט 2010 (IDT)

ועוד בקשה Pit crater formation on Kilauea volcano, Hawaii. אביהו • שיחה 13:46, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

ועוד בקשה יש שם עברי ל-en:Stoping? אביהו • שיחה 22:41, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

Stoping הוא כרייה בשכבות, במדרגות, בטראסות, דוגמת מכרות יהלומים. המאמר בדרך אליך, ומתחילה לעבוד על התמונה שביקשת. דקי • שיחה • לא רק בז'... 18:28, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

הי דקי,

תודה על הכל (המאמר הגיע). נו, היו מטאורים?

לגבי stoping, ייתכן שיש לזה שימוש בכריה בשכבות, אבל המונח עליו אני מדבר (קראי את הקישור) מדבר על תאוריה לפיה מחדר מגמטי גורם להתרסקות הסלע שמעליו, ולא להמסתו. תחילה בכך שהוא מפעיל לחץ שיוצר סדקים ואחר כך מרחיב את הסדקים כשהוא חודר לתוכם. בסופו של דבר הסלע מעליו מתמוטט וגושי הסלע (stoped blocks) נופלים לתוך הנתך ושוקעים בו (אם משקלם הסגולי גבוה) או צפים עליו (ואז מורחקים או מתמוססים). צמד החוקרים שכתב על מכתשי השקיעה של קילווואה טוען כי בניגוד לדעה המקובלת כי מכתש שקיעה נוצר מהתמוטטות דמוית קלדרה שבה התקרה מתמוטטת לתוך תא מאגמה שהתרוקן, מכתש שקיעה נוצר כתוצאה מתהליך של stoping כאשר מאגמה זורמת לאורך העתקים מפעילה לחץ ובסוף ממוטטת את התקרה. תוכלי לראות שרטוט בעמוד 11 של המאמר ששלחת לי. בינתיים כתבתי גם את מכתש שקיעה וגם את ערפיח געשי (לעיונך ולטיפולך) ואני מתקדם מאוד בעצלתיים עם קילוואה עצמו. אני תוהה האם יש גם הגיון לכתוב ערך על נושא נוסף שנתקלתי בו, מדבר געשי. המדבר נוצר כתוצאה מחומציות רבה של הקרקע בשל פליטת גופרית דו-חמצנית מהר הגעש שבהתחברותה עם הלחות באוויר נושרת על האדמה כטיפות של חומצה גופריתית. התוצאה קרקע שלא גדל בה דבר למרות כמות גשמים יפה שיורדת עליה (ראי en:Kaʻū Desert). אין לי מושג אם התופעה קיימת במקומות נוספים ולכן מצדיקה ערך. זהו לבינתיים. אביהו • שיחה 19:43, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

חתך בהר הגעש קילוואה

ראשית, השרטוט, לביקורתך.

שנית: אעבור בימים הקרובים על הערכים שכתבת, ומדבר געשי לא דחוף, אבל רצוי שיום אחד יהיה לנו.

לגבי Stoping – מדובר באותו תהליך היוצר קלדרה, ואחפש לו ביטוי מתאים. על המטאוריטים נספר לכם כשניפגש (מקווה שאתם בסביבה בסוכות). דקי • שיחה • לא רק בז'... 20:59, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

Stoping – מאחר ולא מצאתי ביטוי מקביל בעברית, ניסיון נוסף שלי: התמוטטות טריזית, שהרי מדובר בקריסה הנובעת מיצירת טריז מגמטי. דקי • שיחה • לא רק בז'... 23:36, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

לגבי השרטוט, מצוין, ואני כבר זומם שרטוט נוסף. חשבתי ונראה שרצוי להעתיק לערך נפרד ולהרחיב את הפסקה הקצרה שכתבתי במכתש שקיעה על ההבדל בין סוגי הבורות שנפערים באדמה באופן טבעי לערך שקע (במקביל ל-en:Depression (geology)). בכל מקרה בדרך לקילוואה אני מתרגם את הערך רצועת בקעים (ייתכן שלא חפשתי טוב, אבל לא מצאתי מידע בספרים ששלחת לי). לגבי סוכות, אין לי מושג כרגע, יש סיכוי שלא אהיה בארץ, אבל אם כן אז בטוח נפגש. לגבי התמוטטות טריזית אני מוכן לתרגם (ולהרחיב אם בין הספרים ששלחת לי יש מידע נוסף).

אז קילוואה עדיין אין, אבל בינתיים התווספו ויתווספו לא מעט ערכים בוולקנולוגיה. אביהו • שיחה 01:58, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

ציפור לילה? אתה???

לפני הכל, צריך להיזהר ולא לבלבל בין שקע גאולוגי לשקע. לגבי רצועת בקעים, התמוטטות טריזית ונושאים נוספים – לא בטוח שתמצא חומר בספרים ששלחתי לך. הם מקיפים מדי ועשויים לא להיכנס לפרטים קטנים כאלה. עדיף לנסות ולמצוא חומר ברשת, ואם לא – ורק אם לא מוצאים – לתרגם מהוויקי האנגלית. דקי • שיחה • לא רק בז'... 02:12, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

קורה, בייחוד אם לא צריך להתייצב למחרת בעבודה ב-06:30. לא הבנתי מה ההבדל בין שקע גאולוגי לשקע (גאולוגיה). אביהו • שיחה 10:50, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

אתה יודע מה, בוא נעשה בזה סדר לפני כתיבת הערכים:

"שקע" (depression) הוא מושג גאולוגי כללי המכוון לכל סוג של אזור שקוע, כולל מכתש שקיעה, גראבן ואחרים.

אחד מסוגי השקעים הללו הוא en:Trench או en:Oceanic trench (בגאולוגיה, שני המונחים משמשים במקביל) המצוי באזור הפחתה – דוגמת שקע מריאנה ושקע פוארטו ריקו.

אנחנו יכולים להחליט כאן ועכשיו ששקע גאולוגי הוא depression ושקע אוקייני הוא trench, ואז אין צורך בסוגריים בשמות הערכים ולא תהיה כפילות. אם נעשה זאת, אצטרך לשנות כמה קישורים קיימים בערכים, אבל זה ממש לא מסובך מאחר והם ממילא אדומים. הולך? דקי • שיחה • לא רק בז'... 13:54, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

ומה עם en:Rift valley (שימי לב שאין צורך בעוד נקודתיים עבור הקישור באנגלית אם כותבים בדף השיחה)? הוא trench, אבל לא שקע אוקייני. אביהו • שיחה 15:00, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

אם נחפש תרגום מדוייק לביטויים גאולוגיים, אנחנו יכולים להמשיך ולהסתבך כאן עד קץ הזמנים...

trench בתרגום מדוייק לעברית הוא בכלל תעלה, חפירה, שוחה – מעשה-ידי-אדם ולא תוואי טבעי. ברור לנו ששקע מריאנה אינו כזה, אבל הוא עדיין נחשב oceanic trench.

rift valley הוא עמק ביקוע, ואם בוויקי האנגלית קוראים לו "trench", הם לא מתכוונים לשקע אוקייני אלא לצורתו. דקי • שיחה • לא רק בז'... 15:39, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

הי,

• יש רצועת בקעים (כולל השרטוט שלך). לעיונך ולהערותיך.
• מה שהתכוונתי לומר הוא ששקע אוקייני הוא תרגום של en:Oceanic trench, אבל לא של en:Trench, שבו מצאתי את המשפט המסביר שבגאולוגיה Trench הוא:

Some trenches are created as a result of erosion by rivers (which may have long since fallen dry), others are created by geological movement of tectonic plates, such as rift valleys or more commonly oceanic trenches. The latter form is relatively deep (ca. 10 km), linear and narrow, and is formed by plate subduction when plates converge

בכל אופן, בואי ננסה באמת לעשות סדר במונחים, לפני שנכתבים ערכים (כולל כנראה תיקון של ערכים קיימים). אני אנסה לחבר דף של כל המונחים שאני מכיר, אקבץ לקבוצות ואז תוכלי לתקן ולערוך. מה דעתך?

אביהו • שיחה 15:55, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

אציץ במהלך השבוע בערכים החדשים שכתבת. לגבי TRENCH – הם בעצם כותבים שכל מה ששקוע ושייך לתחום הגאולוגיה הוא "תעלה". זה מושג כללי ולא מדעי לעניין זה, עובדה שהם קוראים כך גם לתוואים אחרים.

הרעיון שלך לחבר רשימת מונחים מצויין, ונעבור עליו ביחד. דקי • שיחה • לא רק בז'... 16:02, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

בינתיים עלה גם קילוואה. לצערי לא הצלחתי למצוא מקור מהימן לנושא הפלורה והפאונה של ההר. המקורות הקיימים (למשל המקור המצוין הזה) מתייחסים לכלל איי הוואי או לצמחים ולבעלי החיים בפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי, כלומר הם כוללים גם את מאונה לואה. אין דבר, בכל מקרה צריך לטפל גם בערך ההוא. שבת שלום, אביהו • שיחה 01:53, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

שקע (גאולוגיה) או שמא שקע גאולוגי

להלן מה ששרבטתי. מן הסתם, יש חוסרים, טעויות, וכו', לטיפולך:

שקע גאולוגי הוא סוג של צורת נוף השקועה מתחת לסביבתה. שקעים יכולים להיווצר במנגנונים שונים, וניתן להתייחס אליהם במגוון מונחים המפורטים להלן על-פי הגורם להיווצרותם:

• פעילות געשית
  • קלדרה – השקע נוצר שעה שהקרקע מתמוטטת לתוך תא מאגמה שהתרוקן.
  • מכתש שקיעה – שקע בקוטרו שבין 8 מטרים ל-1,200 מטרים ועומק בין 6 מטרים ל-200 מטרים. השקע נוצר בשל התמוטטות טריזית של סלעים שתחתם זורמת מאגמה.
  • מאר (גאולוגיה) – שקע בקוטר שבין 60 מטרים ל-2,000 מטרים ועומק בין 10 מטרים ל-200 מטרים. השקע נוצר בהתפרצות פריאטית – התפרצות שמקורה געשי והיא בעלת עוצמה רבה, ומתרחשת כאשר מי תהום באים במגע עם לבה או מאגמה לוהטת והופכים לקיטור דחוס. הג'ובות של רמת הגולן הן סוג של מאר.
• סחיפה
  • עמק – נוצר על-ידי סחיפה של מים (עמק דמוי V]]), קרחונים (עמק דמוי U), ולעתים לבה.
  • מכתש שחיקה – שקע שנוצר זרימה של מי משקעים על שכבות הסלע. בעולם כולו קיימים שבעה מכתשים כאלה, הנמצאים בנגב ובסיני, הגדול שבהם – מכתש רמון – אורכו כ-40 ק"מ, רוחבו המרבי כ-9 ק"מ ועומקו היחסי כ-400 מטר.
  • בולען – בשם זה קוראים לשתי תופעות דומות:
    • הבולענים הנוצרים באזור ים המלח עקב ירידת המפלס והחלפת מי תהום מלוחים במי תהום מלוחים פחות. הדבר גורם להמסת שכבות מלח תת-קרקעיות, ובעקבותיה – לקריסה פתאומית של פני הקרקע. עומקו של הבולען הגדול מסוג זה מגיע ל-11 מטר והיקפו 25 מטר.
    • דולינה – תופעה אופיינית לנוף הקארסטי בו חללים נוצרים בתהליך איטי כתוצאה מהמסת שכבות של אבן גיר מתחת לפני הסלע, יצירת חלל ובסופו של דבר התמוטטות התקרה. התופעה מוכרת ברחבי העולם (למשל מערת פער בישראל) וקיבלה שמות שונים. הבולענים באזור חצי האי יוקטן מכונים סנוטה והיו קדושים למאיה שנהגו להשליך חפצים יקרי ערך ולהקריב קורבנות אדם ששלדיהם נמצאו בסנוטה. חלק מהבולענים מצוי כיום מתחת לפני הים בצורת "חורים כחולים".
• העתקים
  • גראבן – גוש סלע השוקע בין שני העתקים והמייצר עמק שמשני צדדיו יש מדרונות. גראבן נוצר לעתים קרובות לצד הורסט. הורסט וגראבן הם מבני שברים המעידים על כוחות מתיחה ועל התפשטות קרום כדור הארץ.
• קמט
  • קער (סינקלינה) – עמק שנוצר עקב קימוט.
• טקטוניקת הלוחות
  • עמק ביקוע – עמק צר וארוך הנוצר לאורך בקע גאולוגי, דוגמת בקעת הירדן המצויה במרכז השבר הסורי אפריקני.
  • אגן מבני – שקע נרחב, קער בו הצטברו סלעי משקע מאוחרים ליצירת הקער. פעילות טקטונית עשויה ליצור אגן מבני לאחר תהליכי השקעה קודמים.
  • שקע אוקייני – שקע תת-ימי ארוך, צר ועמוק הנוצר באזור הפחתה, דוגמת שקע מריאנה.
• סחיפת רוח
  • מכתש רוח – שקע מדברי שמקורו בפעולת סחיפה באמצעות רוח. שקעים גדולים כאלה נפערו למשל במדבר סהרה, בינות לדיונות אורכיות. סבורים כי השקעים שבתוכם נקווים המים בנאות המדבר שבאזור זה נוצרו כשהמשקעים הוסרו באמצעות הרוח עד למפלס מי התהום.
• פעילות קרחונים
  • קרקס קרחוני (Kettle, Cirque) – עמק קרחוני בצורת אמפיתיאטרון שנוצר מפעילות קרחונים ונחשף לאחר שנסוגו.
• פגיעת מטאוריט
  • מכתש (פגיעה) – גומה הנוצרת בקרום כתוצאה מפגיעה של מטאוריט.

אביהו, עברתי קצת על הטקסט. ראה שינויים. דקי • שיחה • לא רק בז'... 16:06, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

הי דקי, שני נושאים:

• יש כאן משהו שאני לא מבין, את המונח קרקס קרחוני הכרתי, ותודה על הוספתו, אבל במונח Kettle נתקלתי לראשונה היום. בוויקיפדיה האנגלית יש לכל מונח ערך בפני עצמו, ומתוך התמונות לפחות מדובר בשני נושאים שונים. הראשון הוא אכן עמק קרחוני, אבל השני הוא שקע עגול במישור (ראי תמונות) מלא מים (מזכיר מאר).
• את מעדיפה שהערך יקרא שקע גאולוגי ולא שקע (גאולוגיה)?

וחוץ מזה סחתיין על העבודה בתחום סלעי יסוד.

שבוע טוב, אביהו • שיחה 18:14, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

תשובות:

• בפסקת הפתיחה של en:Cirque מספרים על התגלגלות השם, ושם מופיע גם Kettle. מדובר במונחים שמקורם בשפות שונות. מעבר לזה ההבדל אולי צורני. אין ל-Kettle ביטוי מקביל בעברית, אולי קומקום??? לדעתי אפשר לאחד אותם, עם פרקי-משנה לצורות השונות. אה, ושכחתי להוסיף לאותו סעיף של פעילות קרחונית: עמק דמוי U – עמק בצורת U הנוצר ממעבר קרחון בתוכו.
• מה לא בסדר בשקע גאולוגי? אני מעדיפה, עד כמה שהדבר ניתן, להימנע מסוגריים בשם של ערך.
• תודה. דקי • שיחה • לא רק בז'... 18:48, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

שלום דקי,

חוששני שיש לך טעות. מדובר בשני מונחים שונים למרות ששניהם נגרמים בשל קרחון. kettle איננו עמק אלא בור בקרקע המוגדר כ-

A steep, bowl-shaped hollow in ground once covered by a glacier. Kettles are believed to form when a block of ice left by a glacier becomes covered by sediments and later melts, leaving a hollow. They are usually tens of meters deep and up to tens of kilometers in diameter and often contain surface water.

גם הצרפתים שהמילה Cirque הגיעה מהם קוראים לתופעה fr:Kettle, וכדאי להסתכל באיור שלהם שמסביר את העניין יפה. לגבי השם בעברית, אין לי מושג. הצרפתים והספרדים קנו את המונח האנגלי. הגרמנים קוראים לזה "אגם קרח עומד" (Toteissee).

לגבי עמק דמוי U, יש לנו כבר ערך (עמק קרחוני) והוספתי אותו בהגדרות למעלה.

דרך אגב, את קילוואה כבר ראית?

אביהו • שיחה 19:58, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

יופי, אנחנו מתקדמים: בen:Kettle (landform) (במילון שלי, אלקלעי, kettle פירושו פשוט "אגן") הם כותבים בסוגריים pothole כשם נרדף ויש להם גם ערך בשם en:Pothole (משום-מה רק על בורות בכביש), שלפי המילון שלי זה "מַכְתֶּשֶׁת" – חור עמוק, נקב הנוצר ע"י מים בסלע, בכביש... בקיצור, יש מצב שאפשר לאחד את שני הערכים למכתשת או לכתוב אגן קרחוני ומכתשת נפרדים. משאירה לך.

בקילוואה רק הצצתי וראיתי שהתוכן מתחיל אחרי התבנית הראשונה. לא יודעת איך מתקנים את זה. אתה יודע? דקי • שיחה • לא רק בז'... 20:18, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

למה צריך לתקן? בכל הערכים שאני כותב התבנית נמצאת לפני התוכן. יש איזה בעיה בתצוגה אצלך?

כן, ורק בערך הזה הטקסט מתחיל מתחת לתבנית הראשונה. כך זה נראה:

זו בעיית דפדפן. באקספלורר ובפיירפוקס זה כמובן בסדר. אין לי מושג איך לתקן. אביהו • שיחה 21:59, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

מוזר, כי אין לי בעיה עם מאונה לואה, למשל, הנושא את אותן תבניות בראשו. כמו שכתבתי למעלה, הבעיה קיימת רק בקילוואה. דקי • שיחה • לא רק בז'... 01:36, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

היי, גיליתי מה הבעיה. במאונה לואה הקואורדינטות רשומות בתוך התבנית, ולכן לא היתה בעיה. לעומת זאת, בקילוואה הקואורדינטות היו רשומות בין התבניות, ולכן בדפדפן שלי הן הזיחו את הטקסט כך שיבוא מיד אחריהן. בדקתי תצוגה מקדימה בשלושה דפדפנים שברשותי, ומתקנת. דקי • שיחה • לא רק בז'... 01:43, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

שקע (המשך)

הי דקי,

כמה נושאים

• שלמה שובאל מתרגם landform כ"תוואי פני שטח" ראיתי שתיקנת לצורת נוף. את מתבססת על מקורות נוספים או שמא את לא מקבלת את התרגום שלו?
• שם הערך צריך לדעתי להיות שקע (גאולוגיה) מהטעמים הבאים:
  • אחידות. הרי לא נשנה את אי התאמה (גאולוגיה) לאי התאמה גאולוגית, את נקודה חמה (גאולוגיה) לנקודה חמה גאולוגית ואת חבורה (גאולוגיה) לחבורה גאולוגית (ויש כמובן עוד דוגמאות) למרות שבכל המקרים זה אפשרי.
  • בשימוש בקישור לערך מתוך ערכים אחרים התואר גאולוגי מיותר שהרי ברור מתוך ההקשר במה מדובר. כאן יש לסוגריים יתרון גדול בעצם העובדה שקו מאונך בסוף הקישור ישמיט את הסוגריים בעוד שהגרסה של שקע גאולוגי תחייב אותנו להשאיר את הביטוי המלא או לעבור לצורה [[שקע גאולוגי|שקע]].
• החלטתי שהתרגום הטוב ביותר ל-kettle הוא פשוט מכתש קרחוני. זה מסתדר עם ההחלטה על עמק קרחוני וקרקס קרחוני. שתי הערות נגזרות:
  • יש לנו מכתש שקיעה ומכתש שחיקה, אבל מכתש (פגיעה). מטעמי אחידות אני מציע לשנות למכתש פגיעה.
  • משום מה מישהו תרגם erosion לשחיקה ומאז התרגום הבלתי מקובל בעליל הזה שרד. יותר מכך, שחיקה מוביל אותנו לבליית קרקע. הפתיח מסביר לנו שהשם האנגלי של הביטוי הוא soil erosion, אבל הבינוויקי מוביל אותנו ל-en:erosion. למה? כי בוויקי באנגלית en:soil erosion הוא הפניה ל-en:erosion. אני מציע:
    • שחיקה צריך להיות ערך בפני עצמו עם הקישור לen:Abrasion (geology).
    • לבליית קרקע לא יהיה בינוויקי באנגלית (אולי יש לשפות אחרות).
    • צריך ערך על סחיפה.
    • צריך לשנות את מכתש שחיקה למכתש סחיפה.
    • מה דעתך?
• החלטתי לחלק את פרק הסחיפה לסחיפת מים (דולינה, בולענים), סחיפת קרחונים (עמק קרחוני, קרקס קרחוני ומכתש קרחוני) וסחיפת רוח (מכתש רוח). מה דעתך? ראיתי הערה על כך שגם לבה יכולה לגרום לסחיפה אם כי התופעות שאני רואה הם בדרך כלל שכבה לבה על גבי שכבת לבה ולא שהלבה חורצת בקרקע. האם אני צודק?
• קראתי למשל כאן או גם ב-en:Skylight שלעתים גג של צינור לבה מתמוטט ונוצר חור הקרוי skylight. האין זה סוג של שקע בדומה לדולינה? ואם כן איך לכנותו?

הרבה שאלות, אבל צריך שיהיה סדר. אביהו • שיחה 18:31, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

לפי הסדר:

• המונח landform אינו גאולוגי מובהק אלא מונח כללי המשמש בין היתר גם בגאוגרפיה ובגאומורפולוגיה. "תוואי פני שטח" הוא תרגום פרטי מסורבל של שובאל, והוא גם כנראה היחיד שמשתמש בו. צורת נוף הוא תרגום פשוט, מילולי ומדוייק המופיע במקומות רבים מכדי למנות, אז למה שלא נשתמש בו גם אנחנו אם יש לנו קטגוריה:צורות נוף?
• אין לי בעיה עם שקע (גאולוגיה), רק שאני לא אוהבת סוגריים. זה הכל. מצידי אתה יכול לשנות גם את מחשוף גאולוגי למחשוף (גאולוגיה), תצורה גאולוגית לתצורה (גאולוגיה) ודומים להם, אם תמצא.
• מכתש קרחוני נשמע בסדר, אם כי כאשר נכתוב את pothole נקרא לו מכתשת מאחר וזה מופיע במילון אנגלי-עברי. גם מכתש פגיעה בסדר. לגבי סחיפה, שחיקה, מכתש שחיקה, בליית קרקע ודומיהם – בלגן רציני. הדפים האלה פתוחים אצלי במטרה לעשות בהם סדר. יקח לי קצת זמן להגיע אליהם, ואעשה זאת אחרי שאסיים עם סלעי היסוד, לפחות עם הערכים הכלליים.
• דווקא לא. לבה עשויה לגרום להסרת חומר מסלעים שהיא זורמת עליהם, בין היתר באמצעות התכה אך גם בתהליכים דומים לאלה של מים, כך שיש בכך פגיעה והסרת חומר מסלע סביבה. המונח "סחיפה" מתאים כאן מאחר והלבה נוזלית והיא נושאת עמה את החלקיקים המוסרים.
• skylight הוא פשוט צוהר, ולא משנה אם זה בצינור לבה, בתקרת ביתך או בגג מכוניתך. אין קשר לדולינה (שהיא תופעה קארסטית) מאחר ובצינור לבה עשוי להיפער צוהר גם מהתרוקנות הצינור (אם הדופן דקה מדי), גם מסחיפה, גם מבליה וגם בגלל בגלל דרדרת מקומית.

צודק, שרק יהיה סדר דקי • שיחה • לא רק בז'... 19:46, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

אני מתחיל לעבוד. אביהו • שיחה 21:40, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

שקע (גאולוגיה) עלה, לעיונך. מחר נמשיך עם הסדר (מכתש פגיעה התברר כהמון עבודה, מלנת'אלפים אישים זכו שחור על הירח יקרא על שמם). אביהו • שיחה 22:36, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

סיכום יומי

הי דקי,

תצורה גאולוגית הפכה לתצורה (גאולוגיה) ומחשוף גאולוגי הפך למחשוף (גאולוגיה). נותרו עוד כמה קישורים לשתי הצורות הקודמות. מחר אעבור פעם נוספת ואז אבקש לבטל את השמות הקודמים. שמתי לב (מאוחר מדי) שנעשה שימוש מוגזם בתצורה גאולוגית לרוב כתחליף לתצורת נוף. חלק תיקנתי. כמו כן, יש קצת סלט עם חבורות (נושא זר לי לחלוטין). יש תצורת משאש, אבל ראיתי גם איותים אחרים (מישאש, מישש וכו'), לרשימת הדברים הדרושים טיפולים. מחר אמשיך קצת, ואתחיל להכחיל את האדומים בשקע (גאולוגיה) (היום הוספתי תמונות). לילה טוב, אביהו • שיחה 22:15, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

איזו יסודיות!!! כל הכבוד!!! ועצה קטנה שלי: עזוב את נושא החבורות והתצורות, זו ירושה שקיבלנו מוונטורה, ובבוא הזמן אטפל בה. דקי • שיחה • לא רק בז'... 15:23, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

יצירת תבנית ניווט

הי, דקי (מדקלה ?). ראיתי שיצרת בזמנו תבנית ניווט בפרקמבריון. איך יוצרים תבנית כזו ? איפה נמצאות תבניות קיימות ודפי המשנה שלהם ? תודה, בנצי - שיחה 12:51, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

שמי דליה, ו"דקי" זה דווקא מברווז. בבית קראו לי כך כשהייתי בערך בת שנה והתחלתי ללכת...

לגבי התבניות: יצרתי את תבנית:לוח זמנים גאולוגי וממנה יצרתי כמה תבניות קטנות יותר שאפשר לראות כאן. אם אתה רוצה, אתה יכול להעתיק מבנה של תבנית, לשנות את הקישורים ולערוך אותה. אם אתה זקוק לעזרה בתבניות (ובערכים גאולוגיים בכלל), אשמח לסייע. בהצלחה עם פרקמבריון. דקי • שיחה • לא רק בז'... 15:31, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

• א. התבנית בפרקמבריון אינה שלך ? ב. אני מעוניין להתחיל ללמוד בניית תבניות - יש לי לא מעט נושאים בהם הם מתבקשים, אבל, בינתיים, מלבד מה שהראית לי, איפה אפשר לראות אצלנו, או בויקי האנגלי, ספרייה/ות של תבניות ניווט כאלה בכלל ? תודה על הדוגמא, וגם על התוויות שיצרת בדף המשתמש שלך, אותן ציינת כדוגמאות.
• יש לך השכלה פורמלית בגיאולוגיה, או שאת אוטודידאקט ?, בכל מקרה, הידע שלך ראוי להערכה.
• עכשיו אני שם לב שהייתי אמור לדעת שדקי בא מדליה, למרות שצלילית הניחוש המיידי הוא דקלה. זה היה אמנם מזמן, אבל היכרתי בזמנו מישהי ששמה דליה וכונתה כך. יש לי תחושה שאני מכיר אותך. האם שם משפחת נעורייך מתחיל ומסתיים בג ? אם אכן, הרי זו תהא ממש הוכחה לכך שרדיוס כדור-הארץ הוא הרבה פחות מ-6,400 ק"מ (ואז תבוא מאליה השאלה למה ? , אבל, כל דבר בעיתו). בנצי - שיחה 17:46, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

תשובות:

א. התבנית דווקא כן שלי.

ב. את התבניות בניתי בעצם מתבניות קיימות, תוך שינוי של פרמטרים. מה שעשיתי הוא לכתוב תבנית, לשחק עם הפרמטרים, ללחוץ על "תצוגה מקדימה" ולשמור ברגע שראיתי מה שרציתי. חוצמזה, יש עזרה:תבניות.

ג. אני אוטודידקטית וכל הזמן לומדת. תודה על המחמאה.

ד. שם נעורי מתחיל ומסתיים ב-ג', ועכשיו אני סקרנית לאללה... מנחשת... ואם כן, הרי שהעולם אכן קטן, מה-זה קטן... דקי • שיחה • לא רק בז'... 19:20, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

לא הייתי כאן ביממה וחצי האחרונים. מסוקרן בעצמי אם את מנחשת נכון. רק ראי מה בירור מקרי של שם עושה. אמשיך באימייל, לאחר שאסיים כמה מחוייבויות עכשוויות, אבל את מוזמנת בינתיים, לתת לי לפתוח את הפתק עם הניחוש, בדוא"ל שלי. שבת שלום, בנצי - שיחה 13:29, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

זה מתחיל להישמע כמו חפש את המטמון... יכול להיות שנמצא אותו מצד שמאל, אחרי השק"ם? דקי • שיחה • לא רק בז'... 23:39, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

צריך לשאול את איציק מילר, או את סינהרשקו או את הד"ר לכלכלה מאוניברסיטת קורנל. שבת שלום (בינתיים), בנצי - שיחה 16:33, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

ד"ר לכלכלה מקורנל... איזה חודש מעניין זה היה... בדיוק אתמול סיפרתי עליו לאישי אה, היו זמנים... דקי • שיחה • לא רק בז'... 16:55, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

עוד סיכום יומי

עלו מכתש רוח וקרקס קרחוני. אשמח אם תגיהי ותוסיפי מידע. הערך האחרון יוצר בעיה. סביב גלציולוגיה יש כמה עשרות מונחים שאין להם שום מקבילה בעברית. עשיתי כמיטב יכולתי ונעזרתי בשלמה שובאל. בלי קשר, ולידיעה בלבד העברתי את הערך "המכון הגאולוגי לישראל", את ההפניה "המכון הגאולוגי", וגם את כל הקישורים לשמות אלו לצורה בה המכון קורא לעצמו (עם יו"ד, המכון הגיאולוגי). בהמשך התוכנית להמשיך ולהכחיל אדומים משקע (גאולוגיה). אביהו • שיחה 22:25, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

וואו!!! איזה הספק!!! אעבור עליהם לפני שאמשיך עם געשיות. חוצמזה, יש עוד משהו שאוכל לעשות? דקי • שיחה • לא רק בז'... 23:41, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

קודם כל תודה על העריכות. שנית, ראיתי שהוספת את הקטגוריה שקעים. מצוין. השאלה היא האם הקטגורה אמורה לכלול רק מונחים (הוספתי ג'ובה) או גם מקומות? מישהו כבר הוסיף אתמול את שקע קטארה לקטגוריה, ואז השאלה האם לפתוח קטגוריה אחרת או שנוסיף גם את שקע הבזלת של דלתון, ברכת רם, השבר הסורי-אפריקני, אגן טארים, עמק המוות, שקע מריאנה, משולש אפר וכו'? אביהו • שיחה 08:41, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

לדעתי, להכניס הכל לאותה קטגוריה. דקי • שיחה • לא רק בז'... 10:30, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

חשבתי קצת, ואני חולק על דעתך. לטעמי קטגוריה צריכה להכיל דברים שיש ביניהם מכנה משותף ברור, אם נצרף את רשימת המקומות העונים להגדרה של שקע גאולוגי הקטגוריה תכיל בעיקר מקומות והמונחים ילכו לאיבוד. אני מציע את השיטה האנגלית, דהיינו תחת הקטגוריה:שקעים לפתוח את הקטגוריה:מארים (או מאארים כפי שראיתי שאורי שאנן מתעקשים שיש לתעתק את שמם) ושם נוכל לשים את ברכת רם ואת שקע הבזלת של דלתון ואת אגם ניוס וכו', ואת הקטגוריה:קלדרות ותחתיה את אגם בולסנה, את וולקנו, קילוואה וכו'. דעתך? אביהו • שיחה 19:06, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

אפשר גם כפי שהצעת, ואפשר גם (במקום או במקביל) להשתמש ב-|* כדי להפריד בין המושגים לבין המקומות באותה קטגוריה, כמו שכאן קיימת הפרדה (אם כי לא שלמה עדיין) בין מונחים כלליים לבין ערכי הסלעים. משאירה לך את ההחלטה. דקי • שיחה • לא רק בז'... 21:09, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

שקע-המשך

הי דקי,

• עלו הערכים התמוטטות טריזית (קצרמר), וסנוטה.
• יצרתי הפניה מדולינה לבולען, אבל אני לא כל כך בטוח בנכונתה. מבחינת ויקיפדיה האנגלית יש זהות. יש רק ערך אחד (en:Sinkhole), השם דולינה מופיע בפתיח של הערך, יש הפניה מ-Doline ל-Sinkhole והקישורים לשפות זרות מהערך Sinkhole הן בדרך כלל לערך דולינה בשפות אלו. ועם זאת, לשלמה שובאל יש הגדרות שונות למונחים אלו: דולינה היא "שקע המסה קרסטי רדוד שנפער בפני השטח ויש לו ניקוז פנימי אל תת-הקרקע. קוטרו מטרים אחדים עד עשרות מטרים ועומקו 10-5 מטרים." ובולען הוא "שקע המסה קרסטי עמוק וצר שנפער בפני השטח ולו ניקוז פנימי אל תת-הקרקע. פתחו, שלעתים הוא דמוי משפך, "בולע" את מי הנֶגֶר העילי ומנקז אותם דרך מערכת סדקים וחללים קרסטיים תת-קרקעיים." להוסיף בלבול, הבולענים של ים המלח אינם תופעה קארסטית קלאסית (כלומר התמוססות של אבן גיר או דולומיט) המתרחשת במשך תקופה ארוכה, אם כי הם בהחלט כלולים בהגדרה של קארסט (הכולל גם התמוססות של גבס ומלח), ואני לא משוכנע שלא מגיע להם ערך בפני עצמם.
• הערך הבא שהתכוונתי לתרגם היה en:Kettle (landform) והחלטתי לקרוא לו מכתש קרחוני, אך אבוי, בשיטוטי בוויקיפדיה האנגלית הגעתי ל-en:Giants kettle. שוב שקע הנוצר מפעילות קרחונים, אבל הפעם במנגנון שונה לחלוטין, ודווקא אותו נראה לי מתאים הרבה יותר לכנות "מכתש קרחוני" (מאשר התרגום הישיר והפואטי "קומקום הענק" או "קומקום הנפיל"). דרך אגב, גם הגרמנים, שבדרך כלל בדרכם היקית מעדיפים שמות מדויקים (ראי דוגמת ה-Kettle האנגלי שהפך אצל הגרמנים ל"אגם קרח עומד" - Toteissee) הלכו למטבח כשחיפשו לתופעה שם. הם מכנים אותה Gletschertopf, כלומר "סיר הקרחון". הקיצור, יש לי שני מונחים מעולם הגלציולוגיה שאין להם מונחים עבריים וצריך לקבל החלטה איך לכנותם. הצעות?

שבת שלום, אביהו • שיחה 23:56, 3 בספטמבר 2010 (IDT)

יופי של הספק :)

• אציץ בהתמוטטות טריזית ובסנוטה במהלך היום.
• אין בעיה שדולינה תפנה לבולען, אבל כדאי לכתוב עליהן כמה מילים בערך עצמו, גם אם זו רק הגדרה. אחפש בספרייה שלי עוד חומר על השניים.
• אני לא ממהרת לחפש במטבח שמות לתופעות קרחוניות, ומציעה שקע קרחוני לצד מכתש קרחוני, אם השם מקובל עליך. אם לא, נחזור למטבח...
• יש גם en:Bradyseism שצריך לחפש לו שם עברי ועוד חומר. בערך מוזכר אזור קמפי פלגרי שאנחנו מתכננים לסייר בו בסתיו ולכתוב עליו כמה ערכים. דקי • שיחה • לא רק בז'... 11:00, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

אני חושב שהתייחסת לתופעת ה-Giants kettle בערך על הרמות המחורצות, רק שם קראת לזה אמבטות. צודק? אביהו • שיחה 23:18, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

אכן, וכאן יש גם הסבר, וגם "מכתשות", והכל נובע ממים (לא מקרחונים) והכל חוזר ל-en:Pothole#Other uses. דקי • שיחה • לא רק בז'... 01:29, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

תודה על ההפנייה, אני אוסיף את המכתשות והאמבטות לערך על סוגי השקעים. יחד עם זאת, תופעת ה-Giants kettle אומנם מתרחשת בגלל מים, אבל קשורה קשר הדוק לקרחונים. על פי en:Fluvioglacial landform מי ההפשרה של הקרחון זורמים או על פניו (supraglacial) או מתחתיו (subglacial), המים שזורמים בתחתית הקרחון מצויים תחת לחץ (משקל הקרחון) וזרימתם מהירה ומערבולתית והן מסוגלים לסחוף סלעים שזרימת מים רגילה בנהרות אינה מסוגלת. כשהזרם נתקל במכשול נוצרת מערבולת ואז הסלעים והאבנים שהזרם סחף עימו שוחקים את פני הסלעים (אם הם כמובן עשויים חומר קשה יותר) בצורת ספירלה. על פי הערך האנגלי ה-Giants kettle הידועים ביותר מצויים בגן הקרחון בלוצרן שבשווייץ. כאמור הגרמנים מכנים תופעה זו "סיר הקרחון". אביהו • שיחה 07:39, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

מה שמייאש זה כמות המונחים שנועדה לתאר גבעה שנוצרה מפעולת קרחונים. לא מספיק לדבר על מורנות ולהבדיל בין מורנה צדית, מורנה תיכונית, מורנת קצה, מורנת רוגן ומורנת קרקע, יש kame ויש esker ויש drumlin וכמובן knob ו-dirt cone, שלא לדבר על Paha, ו-till hill. סתם קיטורים של מי שנתקל בנושא זר לחלוטין. אביהו • שיחה 21:29, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

זה בסדר לשחרר קיטור, מה גם שאתה עדין מאוד. אני תולשת שיער וצורחת במצבים כאלה דקי • שיחה • לא רק בז'... 21:59, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

שקע - עוד ערך

הי דקי,

• עלה שקע קרחוני
• הוספתי את המידע מנהר לערך שקע (גאולוגיה) והוספתי את ההפרדה בין שקע קרחוני ומכתש קרחוני (הערך הבא בסדרה).

שנה טובה, אביהו • שיחה 23:19, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

יופי! אציץ בו, אם כי לא נראה לי שאספיק עוד השבוע. שנה טובה ונהדרת גם לכם. דקי • שיחה • לא רק בז'... 00:08, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

מתנה לחג

הי דקי,

סינבונג מוגש לך כשי. יש סתירה בנתונים של סוג ההר, בתאריכים ובכמות המפונים בין מה שכתבת בפורטל לבין הערך באנגלית שתרגמתי. אני מניח שתוסיפי לערך ממקורותיך. חג שמח, אביהו • שיחה 21:59, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

תודה! דקי • שיחה • לא רק בז'... 14:47, 9 בספטמבר 2010 (IDT)

בינתים עלה שקע נוסף. מכתש קרחוני. אביהו • שיחה 18:43, 9 בספטמבר 2010 (IDT)

הטיפול בבקשה בוצע. ‏Ori‏ • PTT‏ 23:35, 18 בספטמבר 2010 (IST)

לאיות תצורת משאש

ראיתי למטה שאלה בנושא. מקור השם בדואי (ואדי מְשַּׁאש) אין כל הצדקה לתוספת י' הנובעת מנטיה של רבים להפוך בלשון הדיבור שווא לצֵירי דודי ב - שיחה 11:46, 24 בספטמבר 2010 (IST)

תודה, דודי. דקי • שיחה • לא רק בז'... 14:39, 24 בספטמבר 2010 (IST)

מזל טוב

מ ז ל ט ו ב ! ליום הולדתך, מכל בית ויקיפדיה ----אורן נוי דג ● דברו איתי ● יחי חואן השלישי, מלך ספרד!!! ● 23:01, 28 בספטמבר 2010 (IST)

מ ז ל ט ו ב ! דקי, כל טוב וחג שמח! אליסף · TRUE BLOOD · שיחה 10:02, 29 בספטמבר 2010 (IST)

מזל טוב! שפע ברכות רחל - שיחה 10:27, 29 בספטמבר 2010 (IST)

מ ז ל ט ו ב ! בברכה. ליש - שיחה 14:51, 29 בספטמבר 2010 (IST)

מ ז ל ט ו ב ! וחג שמח ‏dMy‏ • שיחה • 17:54‏, 29/09/2010 • כ"א בתשרי ה'תשע"א

תודה רבה! דקי • שיחה • לא רק בז'... 11:51, 30 בספטמבר 2010 (IST)

משושים

שלום דקי, טיילתי בארמניה וביקרתי שם בקניון גרני שכולו מורכב ממשושים שלידם המשושים בבריכת המשושים נראים עלובים ומסכנים. צילמתי תמונות רבות ואני מעוניינת לעלותם לויקישיתוף. מה שמה של התופעה הזאת באנגלית? אני רוצה לחפש את הקטגוריה המתאימה. תודה Hanay • שיחה 18:33, 7 באוקטובר 2010 (IST)

כדרכי אני מתערב לפני דקי:

שם התופעה באנגלית Columnar Basalt. הערך על קניון גרני בוויקיפדיה באנגלית הוא en:Garni Gorge, הקטגוריה של קניון גרני בוויקישיתוף היא commons:Garni Gorge והקטגוריה של התופעה היא commons:Category:Columnar basalts. האתר המפורסם ביותר בתופעה זו הוא סוללת הענק שהוא אתר מורשת עולמית. הערך עצמו מפרט עוד כמה אתרים ידועים (כולל קניון גרני), אבל הייתי מציין במיוחד את מערת פינגאל (en:Fingal's Cave) באי סטפה שפרט לכך שהיא מרשימה היא זכתה ליצירה נפלאה של פליקס מנדלסון (הפתיחה ההברידים אופוס 26 - en:Hebrides Overture). ספרתי 4 ערכים חסרים. אולי תכחילי את קניון גרני? אביהו • שיחה 18:57, 7 באוקטובר 2010 (IST)

תודה על התשובה המפורטת. האמת היא שהקניון מדהים. אני אכחיל את קניון גרני, מגיע לו Hanay • שיחה 19:06, 7 באוקטובר 2010 (IST)

מסתדרים בלעדי??? יופי, כי אני כבר עובדת על הסיור. מה אומרים על מלאתכם של צדיקים??? דקי • שיחה • לא רק בז'... 19:10, 7 באוקטובר 2010 (IST)

פליאו-פלאו

הי דקי,

הנושא רחב יותר מאשר פלאומגנטיזם/פליאומגנטיזם. ראי את פליאונטולוגיה, פליאואנתרופולוגיה, פליאוכרואיזם, פליאוזואיקון, פליאוזואולוגיה, פליאוקן, התקופה הפליאוליתית (שבערך היא באותו איות כפי שאת רוצה (התקופה הפלאוליתית), אלא אם כן מוזכרת התקופה האפי-פליאוליתית), פליאוקלימטולוגיה, פליאוסול, פאליאוגרפיה, פליאוטרופיה (פה דווקא נראה לי שבגלל המקור היווני היו"ד נחוצה) ופליאומסטודון. אלו כל הערכים המתחילים בפליאו שמצאתי. מן הסתם יש מופעים של פליאו גם באמצע מילה (אלא שאיני יודע איך לחפש אותם). הערך חקר הסביבה הקדומה מלא קישורי פליאו (שגויים כנראה). אביהו • שיחה 15:09, 15 באוקטובר 2010 (IST)

אז בגלל שיש כמה ערכים, לא נטפל בזה?

• פליאוכרואיזם ממש לא שייך לרשימה מאחר והוא לא נובע מ-paleo אלא מ-pleo, אבל גם כאן ה-י' אינה נחוצה. גם ה-י', ובוודאי ה-א', בפאליאוגרפיה – מיותרות.
• יש כאן (בוויקיפדיה) נטייה להוסיף אותיות מיותרות: א' מיותר בגארנט ובמאגמה, ועוד כהנה וכהנה. הוספת ה-י' ב"פליאו" נובעת מנטייה ארכאית להוסיף י' אחרי צירי.
• האקדמיה קבעה כבר מזמן שלא אחרי כל צירי צריכה לבוא י'. על-פי הכללים המופיעים בערך כתיב חסר ניקוד: "אחרי אות המנוקדת בצירי (תנועת e) לא תופיע י' בדרך כלל, למשל ממד (=מֵמַד), אזור (=אֵזוֹר), אך יש מצבים שבהם תופיע י', למשל תיבה, הישג, ובמילים בהן הצירה בא לפני אותיות אהחע"ר במקום חיריק, למשל: תיאבון (שיגעון), תיאבד (תימצא)." "פלאו" לא נופל באף אחת מהקטגוריות הללו, במיוחד מאחר ומקורה לא בעברית.
• כלומר, אם אנחנו (ויקיפדיה) כותבים כך בערך – עלינו גם ליישם. כמו שהסרנו את ה-י' מגאולוגיה וגאוגרפיה, יש להסיר את ה-י' גם ממלים אלה.
• עוד: הקידומת "פלאו" באה מיוונית, ולנו (בוויקיפדיה) יש נטייה לאמץ הגייה אמריקאית. למה? אם נלך למקור היווני, אין מקום להוספת ה-י'.
• יותר מזה: האיות "פליאו" גורר הגייה שגויה (פְּלִיאוֹ = plio). למה שנטעה ביודעין אנשים שאינם יודעים מה ההגייה הנכונה?
• אם נחוץ שכנוע נוסף, הצץ כאן בעמ' 5, בשורה הנוגעת לאות e. הרי מדובר בתעתיק, לא בתרגום. דקי • שיחה • לא רק בז'... 01:14, 16 באוקטובר 2010 (IST)

שלום דקי,

לא הובנתי. לא טענתי שהשינוי שלך שגוי, אלא שבגלל הצורך באחידות בכל ערכי ויקיפדיה צריך לעשות זאת במסגרת שינוי נרחב הרבה יותר, ולראיה הבאתי את רשימת הערכים שמצאתי בלי מאמץ. ברור לי שיש עוד ערכים שהצירוף פליאו מצוי בשמם ועוד הרבה יותר מקרים בהם קיים התעתיק פליאו בתוך ערכים.

ההצעה שלי: תעלי בקשה בויקיפדיה:בוט/בוט החלפות/אולם דיונים. גם תקבלי את הסכמת הקהילה (או יותר נכון, הקבוצה הקטנה מאוד שזה חשוב לה) וגם התיקון יבוצע באופן גורף. חצי מהעבודה כבר עשית כאן (הנימוקים).

שבת שלום, אביהו • שיחה 08:58, 16 באוקטובר 2010 (IST)

זה לא עניין לבוט, במיוחד מאחר וקיים ערך בשם פליאו. אפנה את תשומת-לבם של אנשים לדיון המתקיים כאן לפני החלפה ידנית. דקי • שיחה • לא רק בז'... 15:53, 16 באוקטובר 2010 (IST)

פליאואנתרופולוגיה

אם כבר תיקנת בגוף הערך, למה לא שינית גם את שמו? דניאל ב. 22:09, 23 באוקטובר 2010 (IST)

צודק. טעות, טועים, טעינו... דקי • שיחה • לא רק בז'... 23:54, 23 באוקטובר 2010 (IST)

אהלן דקי

לתשומת ליבך: הערך שהתחלת לכתוב, עקרון ההמשכיות האופקית כרגע יתום. מכיוון שאינני מבין בגאולוגיה, לצערי, אודה לך אם תוכלי לקשר אליו במהלך העבודה עליו. Wall · Rhone‏ 02:35, 29 באוקטובר 2010 (IST)

יש מצב שהערך יהפוך בכלל להפניה לפיסקה בערך אחר, אבל בכל מקרה יהיו אליו לפחות שני קישורים. תודה, דקי • שיחה • לא רק בז'... 02:38, 29 באוקטובר 2010 (IST)

מראפי והר מראפי

קנאת סופרים תרבה חוכמה. בזמן שהכנתי את מראפי (סיימתי, לעיונך המפקד) הכין Oyoyoy את הר מראפי. אביהו • שיחה 21:20, 29 באוקטובר 2010 (IST)

מצב עדין ועם זאת, הייתי שמחה אם הוא היה קורה יותר בנושאי גאולוגיה אציץ בערך מחר-כך. דקי • שיחה • לא רק בז'... 23:39, 29 באוקטובר 2010 (IST)

הצעה לגבי שמות שמקורם אינו באלפבית הלטיני

הי,

ראיתי שבשדה געשי את מזכירה שמות רוסיים ובסוגריים כותבת את התעתיק האנגלי שלהם. יש לנו כמה דוברי רוסית בוויקיפדיה ואפשר לבקש מהם למצוא את השם המקורי. אפשר גם בכמה צעדים דרך ויקיפדיה האנגלית (והרוסית אם צריך) למצוא לבד. כך למשל במקום Klyuchevskoy Group עבור מתחם קליוצ'בסקוי יש להשתמש ב-Ключевской группе, ועבור טולבצ'יק (שימי לב שטעית שם בתעתיק) יש להתשמש ב-Толбачик. אביהו • שיחה 21:42, 30 באוקטובר 2010 (IST)

מסכימה. בעקרון, התכוונתי לעשות זאת עם השלמת הכתיבה, למקרה שיהיו עוד כמה. דקי • שיחה • לא רק בז'... 21:53, 30 באוקטובר 2010 (IST)

סיור גיאולוגי בכרמל

תודה רבה על ההדרכה המצוינת! מאוד נהניתי. אני מעלה עכשיו את התמונות שצילמתי לכתובת סיור גיאולוגי בכרמל ובינתיים הוספתי כמה קטגוריות לתמונות בויקישיתוף. ייקח עוד כמה שעות אבל ההתחלה כבר ניתנת לצפיה. Yoavd - שיחה 19:46, 5 בנובמבר 2010 (IST)

תודה רבה גם ממני על הסיור המעניין והמאלף Hanay • שיחה 21:18, 5 בנובמבר 2010 (IST)

מצטרפת לתודות, היה סיור מעניין ומהנה. רחל - שיחה 21:28, 5 בנובמבר 2010 (IST)

תודה רבה דקי! נהנתי מאוד מאוד! חידשת לי דברים רבים על ארצנו היפה. גילגמש • שיחה 21:28, 5 בנובמבר 2010 (IST)

לפני הסיור ידעתי שאהנה לצאת קצת מתל אביב אל הנופים התלולים של הכרמל, אך בסיור נהניתי באותה מידה מהסברייך הקולעים עם שלל התמונות וההמחשות המושקעות אף על כל מבנה כדור הארץ מהיסוד! בחיים לא ידעתי שהכל התחיל שם באזור הקוטב. הצלחתי ללמוד הרבה על תצורת הכרמל על רקע למידת מבנה כדור הארץ בכלל. וההמחשות שלך לתצורות החיים שגדשו "כעולם ומלואו" את הסלע בשמורה, בכלל היו מרתקות. תודה! אומנות - שיחה 12:59, 6 בנובמבר 2010 (IST)

תודה גמני נהניתי, ורק אחרי שהסיור נגמר התחלתי להתרגש... ואל תשכחו להעלות את התמונות לכאן, שכולם יוכלו ליהנות כמונו. דקי • שיחה • לא רק בז'... 13:08, 6 בנובמבר 2010 (IST)

קצת באיחור (חיכיתי שתחזרי), אבל המון תודה על הסיור המאלף, על ההשקעה, על הארגון, על הרבה דברים שלא ידענו ועכשיו טעמנו ונשארנו עם טעם של עוד... לפני כמה ימים התפרסם ב-ynet תיאור סיור גאולוגי בכרמל של קורס מורי דרך (הסיור הזה), לעיונך. Noon - שיחה 11:11, 16 בנובמבר 2010 (IST)

תודה. גמני נהניתי ונותרתי עם "טעם של עוד", והטיול ששבנו ממנו השאיר "טעם של עוד" במקומות נוספים. תודה גם על הקישור, אם כי כבר הובא לידיעתי. ולמי שנהנה, יש לי כבר תוכניות לסיור נוסף, קצת אחר. דקי • שיחה • לא רק בז'... 12:02, 16 בנובמבר 2010 (IST)

סיור אלף מילים לבני ברק נדחה בשבוע

סיור אלף מילים לבני ברק נדחה בשבוע והוא יערך ביום שישי, 3 בדצמבר, בשעה 9:00. דרור - שיחה 15:06, 18 בנובמבר 2010 (IST)

עקרון רצף הפאונה

נהניתי לקרוא את הערך המעניין שכתבת. Yoavd - שיחה 16:35, 26 בנובמבר 2010 (IST)

תודה איזה כיף לקבל מחמאות... דקי • שיחה • מילה בסלע 18:20, 26 בנובמבר 2010 (IST)

תזכורת סיור אלף מילים בבני ברק

מחר, יום שישי, 3 בדצמבר, יערך סיור אלף מילים בבני ברק אליו נרשמתם. נפגשים בשעה 9:00 בקצה הצפוני של שדרות זבולון המר בשיכון ה'. דרור - שיחה 17:00, 2 בדצמבר 2010 (IST)

בתחום שלך...

הארי הס שסידרתי קצת, ו הערך הזה, שיש ב 40 שפות ואין בעברית, קורא לך. כשיהיה לך זמן... yanshoof • שיחה • 18:20, 2 בדצמבר 2010 (IST)

תודה על הארי הס, ו-Convection שייך לפיזיקה. הביטוי שלו השייך לגאולוגיה מצוי בערכים זרמי הערבול ותימרת מעטפת שכבר קיימים אצלנו. דקי • שיחה • מילה בסלע 19:32, 2 בדצמבר 2010 (IST)

לא אני כתבתי, ותודה על ההסבר... yanshoof • שיחה • 11:11, 6 בדצמבר 2010 (IST)

ויקיפדיה:הידעת?/דיונים

שלום דקי, תוכלי בבקשה להביע את דעתך על תגובתו של תומר על הידעת? שהצעת? מתניה • שיחה 23:13, 7 בדצמבר 2010 (IST)

ערכתי קצת את הגרסה של תומר. דקי • שיחה • מילה בסלע 12:15, 8 בדצמבר 2010 (IST)

בדיקתך בבקשה

כאן. תודה! גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 00:49, 9 בדצמבר 2010 (IST)

השחתה, כמובן. שיחזרתי. תודה, דקי • שיחה • מילה בסלע 01:48, 9 בדצמבר 2010 (IST)

אז מה נשאר ממה שראינו בסיור

הי דקי, מזל שהסיור כבר התקיים. כל הרכס מעל מחצבות קדומים ועד המחצבות עצמן שרוף. רכס הצנירים שרוף כולו כולל הצלע הצפונית של נחל אורן לכל אורכו עד כביש 4. גם במקום שבו החנינו את המכוניות להביט על הצנירים נפגע בשריפה. האש הגדולה שבו נפגע האוטובוס היתה בין מחצבות קדומים לנחל אורן. Hanay • שיחה 17:04, 9 בדצמבר 2010 (IST)

נכון. עצוב. אפילו נורא עצוב, אבל עצוב לי יותר על זוג חברים ואמנים-עמיתים שאיבדו את ביתם בעין הוד, על חבר קרוב אחר שפונה מביתו אבל לא ויתר וחזר וצילם, וגם על קיבוץ שפעם מזמן גרתי בו, שכבר לא נראה אותו דבר. דקי • שיחה • מילה בסלע 17:31, 9 בדצמבר 2010 (IST)

הי דקי, צר לי על החברים. התמונות של החבר מעניינות. אני מאמינה שבית אורן תשוקם, השריפה הגדולה פגעה בצידו הדרומי, צידו הצפוני לא נשרף. האם יש סיכוי שתוכלי לכתוב ערך קצר על הר אלון? שמורת הר אלון נשרפה לגמרי. Hanay • שיחה 16:25, 10 בדצמבר 2010 (IST)

הצילומים של אכן מיוחדים. אין מה לומר, איש מוכשר. לגבי הר אלון, יתכן וראויים להתקיים שני ערכים: הר אלון ושמורת הר אלון. אני לא יודעת. על-כל-פנים, בשלב זה יש לי המון ערכים לכתוב: השלמת גאולוגיה של הכרמל בעקבות הסיור שערכנו, סקר גאולוגי שכבר התחלתי, מקבץ לא קטן של ערכים לכתיבה ולעריכה הנובעים מהטיול שערכנו באיטליה וכמה ערכי-יסוד שאני משבצת בין-לבין. אולי תכתבי בעצמך על ההר, ואני אוסיף גאולוגיה רלוונטית? דקי • שיחה • מילה בסלע 16:33, 10 בדצמבר 2010 (IST)

שלום

דקי, שלום! אני מתפלא על כך, שלמרות שאני מסתובב די הרבה כאן בויקיפדיה טרם נתקלתי בשמך קודם. לפי מה שראיתי בדף המשתמש שלך, תרמת רבות למיזם וברצוני לברך אותך על כך! כה לחי, והמשיכי כך. תודה - ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 21:53, 9 בדצמבר 2010 (IST)

תודה על המחמאה חוצמזה, אני בטוחה שמשתמשים ותיקים נוספים לא מכירים אותי, מאחר ונושא הכתיבה שלי שוכן בדרך-כלל ברצועה מדעית המוארת רק כאשר מתרחשת רעידת אדמה או התפרצות געשית מתוקשרת. שמא נתראה בסיור הגאולוגי הבא? דקי • שיחה • מילה בסלע 23:01, 9 בדצמבר 2010 (IST)

תודה על ההזמנה. אשמח להצטרף בפעם הבאה, בתנאי שלא יישרף שם אח"כ... ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 22:32, 10 בדצמבר 2010 (IST)

חס ושלום! דקי • שיחה • מילה בסלע 00:19, 11 בדצמבר 2010 (IST)

שלום דקי הנחמדה!

תודה רבה שענית לי (בשבילי זה לא עניין של מה בכך כי אני בקושי מקבל מענה מהוויקיפדים), ואני מצטער שלא עניתי לך קודם. לא נכנסתי בשבוע האחרון לויקיפדיה מפאת עיסוקים בעבודה. אשמח להתחיל לעבוד על הערך עכשיו. רק תואילי בטובך להגיד לי באיזה שעות את נמצאת בויקיפדיה כדי שאני אדע מתי להכנס. וחוץמזה כדאי לדון על איך נתקשר כדי שנתרגם את הערך כיאות.נרטוד - שיחה 14:36, 10 בדצמבר 2010 (IST)

היי, אנחנו לא חייבים להיות כאן באותן שעות. דפי השיחה מאפשרים לנו לתקשר גם לאחר שעות או ימים. לגבי שן קואו: אתה יכול להתחיל לכתוב את הערך (ואל תשכח להניח בו תבנית:בעבודה במהלך העריכה). אני בטוחה שחוץ ממני יציצו בו עוד ויקיפדים, יעירו, יתקנו, יציעו וכו'. אם תהיינה לך שאלות ספציפיות, תוכל לפנות אלי כאן, בדף השיחה שלי. דקי • שיחה • מילה בסלע 16:19, 10 בדצמבר 2010 (IST)

תחדשי

שלום דקי,

לבקשתך הכנתי את בנתוריט, לצערי אין תמונה, אבל כאן אני מצפה לסיועך (יש נ.צ. בקישור המופיע בערך איפה אפשר למצוא אותו), וגם אין יותר מידע. לפי המקורות שראיתי הטענה הקיימת בערך על יעקב בן-תור כאילו הוא גילה את הבנתוריט אינה נכונה. שבת שלום, אביהו • שיחה 00:27, 11 בדצמבר 2010 (IST)

ברוך שובך ותודה! האתר מוכר לי. חשבתי לשלב אותו בסיור עתידי (יש באזור גם סטרומטוליטים נדירים), אבל לא תמיד בטוח להסתובב באזור ולכן יתכן שנסייר ונצלם בעצמנו. דקי • שיחה • מילה בסלע 10:59, 11 בדצמבר 2010 (IST)

ברוכה הנמצאת. לא ידוע לי על בעיות ביטחוניות לאחרונה, כך שאני בעד טיול לשם (חוץ מבעיית שטפונות נראה שעכשיו זו העונה לאזור). בכל אופן, אני מתכוון ל"הסתער" על המינרלים של תצורת חתרורים, כך שאשמח אם תשיגי תמונות גם של המינרלים ה"ישראלים" האחרים (יעלימיט וגרוסיט). יש סיכוי שתתני עדיפות לערך על התצורה? מצאתי מאמר נחמד מגליליאו, אבל אני מניח שיש לך מקורות נוספים (עבודת המסטר של אבי בורג אולי). שבוע טוב, אביהו • שיחה 15:31, 11 בדצמבר 2010 (IST)

אני לא במצב "להסתער" על שומדבר בימים אלה במסגרת התשלום האחרון על הטיול לאיטליה אבל, ברגע שנוכל להגיע למקומות, נוכל לדבר על סיור. גם לא אגיע ממש בקרוב לכתוב את תצורת חתרורים. לבדוק מקורות הרבה יותר קל דקי • שיחה • מילה בסלע 15:43, 11 בדצמבר 2010 (IST)

גאולוגיה של הכרמל

הערך נראה מדהים! הוספתי פירושון למילה גידוד Yoavd - שיחה 15:33, 23 בדצמבר 2010 (IST)

מדהים? הוא רק בשלבי כתיבה ראשוניים. כרגע אני קצת מושבתת, אך אשוב לעבוד עליו בקרוב. תודה גם על הפירושון. דקי • שיחה • מילה בסלע 11:44, 24 בדצמבר 2010 (IST)

שאלה פשוטה בגאלוגיה של יום-יום

הנה המלבן האדמדם

ליד ביתי ניתן לראות מספר שכבות אבן גיר. באחת השכבות האופקיות יש מעין "מלבן" אדמדם אופקי. כשניסיתי להסביר כיצד נוצרו השכבות לבתי, נתקעתי בנסיון ההסבר כיצד נוצר החלק האדמדם. שאלתי היא מהו ההסבר לתופעה? Ranbar - שיחה 10:00, 5 בפברואר 2011 (IST)

אני מתקשה להבין מהו אותו "מלבן אדמדם אופקי" ללא צילום. דקי • שיחה • מילה בסלע 12:00, 5 בפברואר 2011 (IST)

מצ"ב תמונה. תודה, Ranbar - שיחה 10:05, 6 בפברואר 2011 (IST)

טוב. השכבות נטויות ב-90 מעלות, ומימין למקטע הוורוד יש פס צהבהב. התסריט הסביר ביותר הוא שהגיוון נוצר מחדירה של תחמוצות ברזל שונות בשלב ההרבדה או הגיבוש. אגב, הצבע הלבן בצדדים מתאים יותר לקירטון מאשר לאבן גיר.

לא יודעת בת כמה הילדה, אבל הניסוי הבא מתאים לכל גיל: ממלאים כוס במים עד חציה ושופכים פנימה כמויות קטנות של חול בצבעים שונים (אפשר למצוא בכל חצר גוונים שונים) – בכל פעם צבע אחר, עד שהחול השוקע יוצר שכבות בצבעים שונים. זה לא מסביר את חדירת התחמוצות, אבל מסביר שכבות בצבעים ובהרכבים שונים. דקי • שיחה • מילה בסלע 15:37, 6 בפברואר 2011 (IST)

לגבי ההרבדה ברור לי, רק שזה לא כל כך מסתדר לי עם הממצא בשטח. לא הבנתי מה פשר "נטוי ב-90 מעלות"? האם כל העסק התהפך כאשר ההרים התרוממו ובעצם הסלע מימין עתיק יותר (נמוך יותר לפני ההטיה) מהסלע שמשמאל, נאמר? אם כך, למה זה נראה כמו שכבה אופקית לגמרי כשמעליה ומתחתיה שכבות אופקיות? האם ההסבר לתחמוצות הברזל הוא שיחד עם שלדי הרכיכות הקדומות שהרכיבו את הסלע שקעו גם מינרלים או שהתחמוצות חדרו בשלב מאוחר יותר? Ranbar - שיחה 16:45, 6 בפברואר 2011 (IST)

זה כנראה גוש סלע שנפל. העובדה שהוא שוכב מעל ומתחת למה שנראה כקונגלומרט אומרת שיתכן וזה לא המקום בו הוא נוצר מלכתחילה. לגבי הצבעים: בגלל הפס המובהק, סביר שהתחמוצות התגבשו ביחד עם הסלע. דקי • שיחה • מילה בסלע 17:30, 6 בפברואר 2011 (IST)

ראי בבקשה המשך שאלתי

ב:שיחה:גאולוגיה של הכרמל#שאלת הבהרה לגבי חוטם הכרמל. תודה Hanay • שיחה 16:12, 5 בפברואר 2011 (IST)

תמיהה

הי דקי,

מה שלומך? ראיתי שלאחרונה יש לך הספק נאה מאוד.
התמיהה שבכותרת קשורה לשני ערכים שכתבת. בערך צוק וזנב כתבת "דוגמה למבנה כזה היא הפקק הגעשי "צוק הטירה" (Castle rock) בסקוטלנד עליו בנויה טירת אדינבורו. הפקק הוא חלק מארתורס סיט ", ולעומת זאת בערך ארתורס סיט כתבת "פקק געשי זה נמצא כ-1.6 ק"מ מזרחית לטירת אדינבורו, הבנויה מעל פקק געשי אחר – "צוק הטירה"." אז הוא חלק או שהוא פקק געשי אחר?
שבוע טוב, אביהו • שיחה 18:49, 12 בפברואר 2011 (IST)

צודק, טעות שלי. שני פקקים געשיים נפרדים, אם כי הם חלק מאותו מחזור געשי הכולל גם את ארתורס סיט. דקי • שיחה • מילה בסלע 19:38, 12 בפברואר 2011 (IST)

ישר כוח

בעיקר על הקצב המסחרר של ערכים חדשים, אבל גם על רעידת האדמה בחאלב (1138). בעוד אני שוקל האם לתרגם אותו בהנחה שאני היחיד המסתכל על תרגום השבוע, התברר לי שאני יכול להפסיק לשקול. יפה. אביהו • שיחה 21:51, 14 בפברואר 2011 (IST)

אל תבנה עלי יותר מדי... זה היה מקרי לחלוטין, חד-פעמי למדי ונבע מ"שטטת-רשת". הייתי "בין ערכים" וזכרתי שפעם שלחת אותי לשם (התנזלות קרקע). 'צטערת אם דרכתי על בהונות.

לגבי הקצב: התלהבתי מהאתרים המדהימים הללו (בעיקר מפארק הולירוד – אתר נפלא לסיור גאולוגי). יש עוד רבים שארצה לכתוב עליהם. למעשה, הם חלק מתוכנית העבודה שלי, לפני שאני נכנסת עמוק לערכי הסלעים. דקי • שיחה • מילה בסלע 03:05, 15 בפברואר 2011 (IST)

כשהייתי באדינבורו ביקרתי בטירה כמו כל תייר, וכיוון שהייתי בתקופת הפסטיבל צפיתי גם ב-en:Royal Edinburgh Military Tattoo, והלכתי לאורך הרויאל מייל וסיירתי בארמון הולירוד. האפשרות שיש אזור נוף בסביבה ששווה לטייל בו לא הופיעה בספרות שהייתה ביד אז. חבל. אביהו • שיחה 06:49, 15 בפברואר 2011 (IST)

נכון, חבל. במהלך הכתיבה ערכתי לעצמי סיורים בגוגל מפות ובגוגל ארת. גם יפה, גם מרתק מבחינה גאולוגית. אגב, ספרות בנושא גאולוגיה של האזור קיימת בשפע, כבר 200 שנה... דקי • שיחה • מילה בסלע 07:03, 15 בפברואר 2011 (IST)

הוגו בניוף

הי דקי,

מודה, הייתי עצלן ולמעט השלמת תאריכי לידה ופטירה והפניה לביוגרפיה בקישורים החיצוניים הסתפקתי בתרגום מוויקיפדיה באנגלית, אבל לפחות יהיה קישור אדום אחד פחות באזור בניוף. לשיקולך האם להשלים מתוך הביוגרפיה שאותה מצאתי (או להפעיל את יפתח). שבת שלום, אביהו • שיחה 10:38, 18 במרץ 2011 (IST)

החלטה שלך, לא שלי. רצוי להתמקד (ולדייק) בתרומה המשמעותית שלו לטקטוניקת הלוחות. אם תחליט שלא להתעצל, יש ברשת מקורות לא רעים, למשל: זה וזה. אם לא – אני אעשה זאת. ולמה הכוונה ב"להפעיל את יפתח"? דקי • שיחה • מילה בסלע 16:32, 18 במרץ 2011 (IST)

הי דקי,

זה לא באמת עניין של עצלנות, אני בעיצומה של כתיבת ערך על העיר מלאקה (נדחפתי בגלל הסרת הצבעת ההמלצה על פרנסיסקו חאווייר, אבל בסופו של דבר אני ממש נהנה) והחלטתי קצת "להתאוורר" עם תרגום קליל מאנגלית, ובפעם המי יודע כמה התברר שאין דבר כזה תרגום קליל. חוששני שאני משאיר לך את העבודה. לגבי יפתח, כוונתי הייתה לתרגום מידע מתוך הביוגרפיה כפי שעשה עבורך בעבר בביוגרפיות של גאולוגים. אביהו • שיחה 23:16, 18 במרץ 2011 (IST)

נכון, אין דבר כזה "תרגום קליל", וגם אין לי בעיה להרים את הכפפה ולהרחיב את הערך. בנוגע ליפתח, הוא בעיצומו של פרוייקט מוטרף משל עצמו, ומתפנה לסייע רק כשאני חסרה את הידע הכימי והפיזיקלי שלו. דקי • שיחה • מילה בסלע 02:16, 19 במרץ 2011 (IST)

קיו ודאטי

הגבתי (אמנם קצת באיחור) לתגובה שלך בייעוץ הלשוני:

הסיבה שמאייתים ואדאתי היא שמדובר על אותה פונמה. ביפנית, /i/ מבלבלת עיצורים מכתשיים שמופיעים לפניה. את ס היא הופכת ל-ש, את ז ל-ז' ואת ט ל-צ'.

אולי הבחור דידן מדבר באיזה דיאלקט שבו זה לא קורה. את זה אני כבר לא יכול לדעת.

עצתי לך, היא בכל זאת לבחור בודאצ'י. אני לא יודע מה הסיבה שבחרו בכל המקורות ב-wadati (אולי הראשון שכתב את זה לא אהב את תעתוק הפבורן). אולי שווה לחפש הקלטה שלו אומר את השם שלו. סתם עומר • שיחה 23:12, 20 במרץ 2011 (IST)

תצחק עלי, אבל דווקא כן חיפשתי קבצי וידאו וקול (פרפקציוניסטית שכמותי). מה שכן מצאתי (ולכן העליתי את הערך) הוא מאמר שהיה שותף לכתיבתו ואשר פורסם ב-1972 במגזין "Tectonophysic", שם הוא מופיע כ-Wadati. אם הוא מאיית כך את שמו, אני לא מתווכחת תודה, דקי • שיחה • מילה בסלע 02:40, 21 במרץ 2011 (IST)

אני מניח שעומר יוותר, אבל אני כבר נתקלתי בוויקיפד שהבאתי לו קטע וידיאו שבו מראיינים את בעלת הערך ואפשר לשמוע בבירור איך הוגים את שמה, וגם אז התעקש אותו ויקיפד לומר לי שהיא (כלומר בעלת הערך) טועה ולפי כללי התעתיק יש לכתוב אחרת. אביהו • שיחה 08:16, 21 במרץ 2011 (IST)

אביהו, לא מדובר בוויתור של מישהו, במלחמה או במי ינצח. עומר המשיך לברר שאלה שלי במקום אחר, ועשה מחקר יסודי דקי • שיחה • מילה בסלע 14:47, 21 במרץ 2011 (IST)

אני מודע לדיאלוג שם שקדם לדיאלוג כאן. דרך אגב, עומר כנראה לא טעה בתעתיק המקורי שלו כשהתבסס על כללי התעתיק מיפנית (אם כי כאן יש כנראה יוצא מהכלל). שמת לב לתעתיק מיפנית בערך en:Kiyoo Wadati? אביהו • שיחה 20:50, 21 במרץ 2011 (IST)

בוודאי שראיתי. דקי • שיחה • מילה בסלע 21:22, 21 במרץ 2011 (IST)

חרוט פומיס וחרוט מגן פירוקלסטי

הי,

משתמש חרוץ בשם גוני עושה עבודה נפלאה, כאשר בשקט הוא מתרגם ערכים על זירות הלחימה במזרח הרחוק במלחמת העולם השנייה. פה ושם הוא גם מתרגם ערכים על איים או ישובים אם הוא מוצא שיש להם חשיבות להבנת הרקע של זירת הלחימה. איך זה קשור אלינו, ומה הקשר לכותרת הפסקה? אחד הערכים שכתב נקרא קרב רבאול, מה שהוביל אותו לכתוב ערך על העיירה רבאול שבבריטניה החדשה, אי השייך לפאפואה גיניאה החדשה, שהייתה נמל חשוב מאוד עבור היפנים, ובתקופה מסוימת היה בה חיל מצב של 100,000 איש. הנמל הסתמך על מפרץ בלנש שאם תסתכלי בגוגל מפס, מיד תביני את הקשר. מפרץ בלנש הוא בעצם מרכז של קלדרה צעירה יחסית, קלדרת רבאול המוגדרת מגן פירוקלסטי (en:Pyroclastic shield) שבשולייה יש כמה לועות של הרי געש רדומים ולוע פעיל מאוד, הר הגעש טבורבור (תמונה מההתפרצות שלו שמת בערך על הר געש). מצדו השני של המפרץ יש לוע נוסף, הר וולקן שנוצר ב-1937 בהתפרצות עזה שיצרה חרוט פומיס. הסתכלתי בערך על הר געש ואין שם מבנים הקרויים חרוט פומיס וחרוט מגן פירוקלסטי. כלום לא צריך להוסיף?
שבת שלום, אביהו • שיחה 08:32, 25 במרץ 2011 (IST)

היי גם לך. האם להוסיף? חרוט פומיס – אין צורך, ממילא הוא נופל בהגדרה של חרוט אפר. חרוט מגן פירוקלסטי – כן, ומגיע לו אפילו ערך משל עצמו. אוסיף אותו לרשימת המבנים הגעשיים שצריך לכתוב, ביחד עם כיפה געשית והסוגים העיקריים של חרוטים געשיים. יופי של מתחם קלדרה ויופי של הספק אעבור עליהם במהלך היום. דקי • שיחה • מילה בסלע 15:42, 25 במרץ 2011 (IST)

שאלה מקצועית

שלום דקי. שאלה לי אלייך, כמי שמבינה בגיאולוגיה: האם ידוע לך על מונח מקביל בעברית ל"Blue metal" או ל"mudstone"? תודה ויום נעים, מיכל (דודה סימה - שיחה 07:03, 4 באפריל 2011 (IDT))

היי מיכל. Mudstone הוא סלע משקע בשם אבן בוץ (שטרם נכתב), ו-Blue Metal הוא סוג אפור-כחול בהיר של אבן בוץ. לגבי Blue Metal, אני לא בטוחה שזה השם המדעי ואין לו חלופה עברית למיטב ידיעתי. דקי • שיחה • מילה בסלע 11:37, 4 באפריל 2011 (IDT)

תודה רבה, עזרת לי! דודה סימה - שיחה 11:46, 4 באפריל 2011 (IDT)

בכיף. דקי • שיחה • מילה בסלע 11:56, 4 באפריל 2011 (IDT)

וולפגנג סרטוריוס פון וולטרשאוסן

נכתב כדי למנוע קישור אדום ארוך בערך על הסידרומלן. שוב תרגום קליל מוויקיפדיה האנגלית + פלגיאט (הקטע שכתבת עליו בסידרומלן) ומידע שחילצתי מוויקיפדיה בגרמנית. שבוע טוב. אביהו • שיחה 22:54, 4 באפריל 2011 (IDT)

אחלה דקי • שיחה • מילה בסלע 04:37, 5 באפריל 2011 (IDT)

יש מונח בעברית

לen:Metavolcanic rock? אביהו • שיחה 20:35, 17 באפריל 2011 (IDT)

מטא-געשי, ר' סלע מותמר#סלעי המקור. דקי • שיחה • מילה בסלע 20:39, 17 באפריל 2011 (IDT)

חן חן, וחג שמח. אביהו • שיחה 20:55, 17 באפריל 2011 (IDT)

בכיף, וחג שמח גם לך דקי • שיחה • מילה בסלע 21:11, 17 באפריל 2011 (IDT)

עוד תמיהה

שלום דקי,

ההגדרה אצל עקיבא פלכסר לסחיפה שונה במידה מה מההגדרה שלך. פלכסר מגדיר סחיפה כשם כולל לתהליכי בליה (על כל סוגיה, כאשר שחיקה היא סוג של בליה מכנית), הסעה והשקעה (ראי התיאור בערך סלע משקע). ההבדל הוא שעל פי ההגדרה שלך סחיפה שונה משחיקה בעוד שעל פי פלכסר שחיקה הוא אחד התהליכים הכלולים בסחיפה. אביהו • שיחה 23:45, 23 באפריל 2011 (IDT)

יש בנושא פרק שלם: סחיפה#הגדרה, המזכיר גם את ההגדרה של פלכסר (מסומן בהערות השוליים). הגדרת "סחיפה" אינה "שלי", אלא של כמה מקורות מכובדים, שרק חלק מהם מצויינים באותו פרק (שוב, ראה בהערות השוליים). הפסקה השנייה בפרק מסבירה ש"במובן הרחב ביותר כוללת הסחיפה הסרת חומרים – שלא בדרך של בליה", ואז כמובן שאינה כוללת שחיקה.

יש מונח הכולל גם סחיפה וגם בליה על סוגיה השונים, וגם את הובלת תוצריהן. הוא נקרא חסיפה והערך הדן בו מצוי בשלבי כתיבה. דקי • שיחה • גמני רוצה כזה... 00:22, 24 באפריל 2011 (IDT)

רציתי לספר לך

היום הלכתי לצלם תמונות במוזיאון לפרהיסטוריה ע"ש שטקליס, שמעתי שם שיחה בין שני סטודנטים שעסקה בגאולוגיה ובויקיפדיה, שאלתי האם הם כותבים בויקיפדיה בנושא, ואחד מהם אמר לי שכל הידע שלו בנושא גאולוגיה הוא מהויקיפדיה העברית Hanay • שיחה 13:57, 24 באפריל 2011 (IDT)

WOW, זה מרגש... דקי • שיחה • גמני רוצה כזה... 13:59, 24 באפריל 2011 (IDT)

ואני יכול להעיד שברגע זה הוסיפה דקי כמה וכמה קילוגרמים של נחת יפתח ש. - דברו אתי! 14:02, 24 באפריל 2011 (IDT)

נכון אוף, התרגשתי ולא הודיתי לך. חוצמזה, אני מקווה שהם קראו ערכים של אביהו ושלי, ולא של קודמנו. דקי • שיחה • גמני רוצה כזה... 14:03, 24 באפריל 2011 (IDT)

אני מעריכה שכן, כי הבנתי מהאחד שסיפר, שהוא נכנס פעמים רבות לאתר, סיפרתי לו עליך ועל אביהו, וכמובן נשאלתי שאלות רבות על ויקיפדיה, והזמנתי אותם להירשם ולהצטרף למיזם Hanay • שיחה 14:11, 24 באפריל 2011 (IDT)

יופי, לא יזיק דקי • שיחה • גמני רוצה כזה... 14:15, 24 באפריל 2011 (IDT)

קו מפריד

פעם כתבת שאת מחבבת את הקו המפריד הארוך, שנוצר לך אוטומטית בווֹרד, אבל לא בוויקיפדיה. אפשר להתקין במחשב שלך פריסת מקלדת שמאפשרת להקליד בקלות קו מפריד ומקף בכל תכנית.

אני ממליץ לך להתקין את זה. אני הייתי היוזם ואחד המפתחים של זה, אז אשמח מאוד לעזור להתקין את זה ולשמוע את התגובות שלך. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 23:11, 26 באפריל 2011 (IDT)

עקרונית, נראה מעניין, אבל עשוי להיות בעייתי מבחינתי. קבעתי בוורד סדרה של מקשים חמים, שבוודאי יידרסו עם התקנתה (מקפים, סימני ניקוד וסימנים שימושיים אחרים). האם פריסה זו מהווה תוספת לפריסה העברית הרגילה ב-windows, או משתלטת על הקיימת? אם היא נוספת, הרי שאוכל לנטרל אותה ולהחזירה לפעולה בעת הצורך. דקי • שיחה • גמני רוצה כזה... 11:43, 27 באפריל 2011 (IDT)

יש שם רק תוספות ולא שינויים של דברים קיימים, ובכל זמן את יכולה לבטל את הפריסה הזאת לגמרי. אם את רואה שהשתנה משהו שאת רגילה אליו, זה באג שאני רוצה לדעת עליו.

וגם השתדלנו לתכנן את זה כך שזה לא יתנגש עם דברים קיימים. אם זה כן מתנגש לך עם משהו, גם זה באג שאני רוצה לדעת עליו. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 11:52, 27 באפריל 2011 (IDT)

אם תחול התנגשות, זה יהיה עם מקשים חמים שאני קבעתי. בכל מקרה, נראה לי שאתקין את הפריסה על המחשב השני, שמבחינת התאמה אישית הוא גולמי למדי. דקי • שיחה • גמני רוצה כזה... 12:14, 27 באפריל 2011 (IDT)

קמפי פלגריי

שלום לך.

שיחקתי קצת עם imageMap, ולניסיון הגדלתי את התמונה עם המספרים בערך ויצרתי imageMap. אפשר לשנות את גודל התמונה (למשל אם לדעתך היא גדולה מדי, אבל תרצי לשמור על ה-imageMap) והקואורדינטות ימשיכו לעבוד נכון. אפשר גם לבטל לגמרי את מה שעשיתי אם המצב הקודם עדיף בעינייך - זה היה יותר תרגיל בשביל לבדוק את הפיצ'ר וכמה כלים מאשר בהכרח שיפור לערך, למרות שזה נראה לי דווקא די טוב.

בברכה - קיפודנחש - שיחה 00:22, 8 במאי 2011 (IDT)

רעיון לא רע בכלל, אם כי התמונה הייתה ענקית ולכן הקטנתי אותה, כך שאפשר גם לראות את המפה וגם לקרוא את התיאור בצד ימין. גם חבל שהיא מקשרת לערכים שאינם כתובים עדיין, אבל יום אחד זה יקרה (אופטימית ). דקי • שיחה • גמני רוצה כזה... 02:16, 8 במאי 2011 (IDT)

גרימסוון?

גרימסווכט! אביהו • שיחה 19:50, 22 במאי 2011 (IDT)

ועכשיו תגיד 10 פעמים מה שהוא אמר... דקי • המטבחון • הסלון 20:13, 22 במאי 2011 (IDT)

מרסל אלכסנדר ברטרן

שלום דקי,

כיוון שצנפה לא שלם בלעדיו, תרגמתי מאנגלית ומצרפתית (וגנבתי בלי בושה קטע מצנפה). יחד עם זאת, אני חלש בגאומורפולוגיה, ואשמח אם תעשי סדר בחלק זה של הערך. אני גם פונה למשתמש:Rebecca בנושא התעתיקים מצרפתית. סוף שבוע נעים. אביהו • שיחה 13:22, 26 במאי 2011 (IDT)

איך שאנחנו משלימים זה את זה... בדיוק עכשיו אני עובדת על עמוד התפרצות ומכינה חומר למערכת סדקים החסרים בגרימסווטן. דקי • המטבחון • הסלון 13:31, 26 במאי 2011 (IDT)

שתדעי

היי דקי. שימי לב כי הסרתי את הקרדיטים מפורטל:גאולוגיה/הומור/38 ומפורטל:גאולוגיה/הומור/43. נתקלתי בקטע הראשון בכניסה מהעמוד הראשי (בו מופיע היום תקציר הפורטל), וזה די הפריע לי, מאחר שלא מקובל לערבב את המרחב הראשי או מרחבים משיקים עם מרחבי המשתמש (לקוראים שאינם ויקיפדים אזכורים של שמות משתמש וקישורים לדפי משתמש נראים קצת מוזרים, אני מניח). אני מקווה שאין לך בעיה עם כך. תודה, תומר - שיחה 15:55, 29 במאי 2011 (IDT)

לי אין שום בעיה, ומהיכרות קרובה עם שני המשתמשים התורמים, אני בטוחה שזה בסדר גם מבחינתם. דקי • המטבחון • הסלון 01:46, 30 במאי 2011 (IDT)