פורטל:גאולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

גאולוגיה היא אחד ממדעי הטבע, מדעי בתחום מדעי כדור הארץ.

הגאולוגיה חוקרת את הגאוספירהכדור הארץ המוצק: את תכונותיה, את תהליך וזמן היווצרותה, את מרכיביה השונים, את התהליכים הדינמיים המתרחשים בה (כגון רעידות אדמה, תנועת הלוחות, התפרצויות געשיות והתרוממות רכסי הרים) ואת השפעתם על יצירת הנוף המגוון שאנו רואים.

הגאולוג חוקר באמצעות קרקעות, סלעים, מינרלים ומאובנים את התפתחות כדור הארץ, את השינויים שהתרחשו בו לאורך העידנים השונים ואת אוצרות הטבע הטמונים בו.

הגאולוגיה מורכבת מתחומי מחקר רבים ומגוונים המפרקים את כדור הארץ ותכונותיו למרכיבים השונים, מספקים הסברים לתופעות ותצפיות, ושבים ומאחדים את המידע לתמונה שלמה.


בכותרות

התגלה מינרל ייחודי

מינרלים שונים
מינרלים שונים

במהלך סקר גאולוגי סמוך לאגם קוואן בדרום-מערב אוסטרליה התגלה מינרל יוצא דופן.

מתוך עשרות מינרלים חדשים המתגלים בכל שנה כבר התגלו בעבר מינרלים לא ידועים באזורי הספר של מערב אוסטרליה.
הפעם התגלה המינרל על סלע געשי בתוך מצע קוורצי.

ייחודו של המינרל

המינרל החדש מכיל סטרונציום, סידן, כרום, גופרית, פחמן, חמצן ומימן – שילוב יוצא דופן של יסודות.
מינרל כזה, שאינו קשור לקבוצות מינרלים ידועות – נדיר במיוחד.

תיאור

נמצאו גבישים זעירים ושקופים בוורוד כהה, בסגול ובירוק במבנה פסאודו קובייתי.
גודלם של הגבישים כחצי מילימטר.
קשיות בסולם מוס: 1.5 עד 2, כלומר: רך ופריך בדומה לגבס.
למינרל ברק זגוגי וצבע שרטוט ורוד.
עדיין לא ברור אם יכולים להיות לו שימושים מסחריים.

שם

המינרל החדש נקרא פוטניסיט (Putnisite), על שמם של אנדרו וכריסטין פוטניסמינרלוגים מקומיים המכהנים כמרצים למינרלוגיה בגרמניה. שם זה טרם אושר על ידי האגודה הבינלאומית למינרלוגיה.

להרחבה:

קישורים קבועים

עדכונים מקוונים

להלן אוסף אירועים היסטוריים הנוגעים לתהליכים גאולוגיים ולאנשים העוסקים בהם:

החודש בהיסטוריה
ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
קרום יבשתי:
  מגן יבשתי
  משטח יבשתי
  רכס הרים
  אגן מבני
  משטח בזלת נרחב
  התמשכות קרום
קרום ימי:
  סלעים בני עד 20 מ"ש
  סלעים בני 20-65 מ"ש
  סלעים בני יותר מ-65 מ"ש

קרום כדור הארץ הוא השכבה הסלעית החיצונית של כדור הארץ. מתחת לשכבה זו נמצאים המעטפת והגלעין. הגבול התחתון של הקרום, המפריד בינו לבין המעטפת, הוא תחום אי הרציפות מוהו. הקרום – ביחד עם המעטפת העליונה – מרכיבים את הליתוספירה. על אף שהקרום – המשתרע על כל שטח הפנים של כדור הארץ – נפחו רק כ-1% מכלל נפח כדור הארץ, ומסתו היא רק כ-0.5% ממסת כדור הארץ.

הקרום נחלק לשני סוגים:

  • קרום יבשתי המרכיב את היבשות – שעוביו בין 25 ל-70 קילומטרים
  • קרום ימי הנמצא מתחת לאוקיינוסים – שעוביו בין 5-6 קילומטרים

עוביו של הקרום היבשתי מצביע על כך שהיבשה הנראית לעין אינה רק התנשאות חיצונית של מסה מעל המפלס הממוצע של פני שטח כדור הארץ, אלא יש לה שורשים עמוקים שנעוצים בתוך החומר המעטפתי.

הקרום נחלק לחבלים גאולוגיים – אזורים מרחביים בעלי מאפיינים גאולוגיים ייחודיים. חבל גאולוגי עשוי לכלול מאפיין מבני עיקרי – דוגמת אגן מבני, או פעילות מסוג מסוים – דוגמת חבל גאולוגי. חבלים סמוכים עשויים להיות דומים זה לזה במבנה אך שונים בהיסטוריה הגאולוגית שלהם.

השכבה החיצונית של הקרום היבשתי בנויה בעיקרה מסלעי משקע – המהווים כ-75% מפני השטח של היבשות, ורק בכ-25% מפני השטח נחשפים סלעי יסוד וסלעים מותמרים.

הר אביטל
הר אביטל

קו התלים הישראלי הוא כינוי לרצף של הרי געש כבויים ברמת הגולן, מהר רם בצפון ועד תל סאקי בדרום.
אף שלמילה תל משמעות אחרת, ואף שרוב הרי הגעש בקו נקראים "הרים", השם "קו התלים" הוא השם שהשתרש בנוגע לרצועת הרי געש זו.
קו התלים הוא חלק מרצף גאולוגי נוסף: הקשת הסורית, הנמתחת בצורת S ממצרים דרך מדבר סיני ושדרת ההר בישראל ופונה לכיוון דרום מזרח בסוריה.
הרי געש בקו התלים: הר רםהר כרמיםהר ורדההר אודםהר חרמוניתהר בראוןרכס הבוסטרהר בנטלהר אביטלהר בני רסןהר חוזקהר שיפוןהר יוסיפוןהר פרסגבעת אורחהתל סאקי

בדפוס

  • Encyclopedia of Geology, Elsevier Academic Press, First edition 2005, ISBN 0-12-636380-3 (set)

ברשת

מתוך אתר פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה:

מבוא למדע כדור-הארץצפונות כדור-הארץנדבכים בגאולוגיה של ארץ-ישראלגאולוגיה של הכרמלאוקיינוגרפיהיישומי הגאולוגיה והוראתה בישראלמיקרוסקופיה של מינרלים וסלעיםמיקרוסקופיה של סלעים מותמריםנושאים נוספים במדעי הטבע והחיים

ספרים מקוונים:

סדרות טלוויזיה

הרצאות מקוונות

הרצאות וידאו שהועלו ל-YouTube מטעם האוניברסיטה העברית:

כיתוב תמונה
כיתוב תמונה
שמורת הטוף בהר הגעש הכבוי בכרם מהר"ל
שמורת הטוף בהר הגעש הכבוי בכרם מהר"ל

סיור גאולוגי בכרמל

ביום שישי, ה־5 בנובמבר 2010, נערך סיור גאולוגי בכרמל במסגרת מיזם אלף מילים.

הסיור התחיל בכרם מהר"ל. תחנות נוספות: הר הגעש של כרם מהר"ל, נחל מערות, צנירי נחל אורן, מחצבות קדומים ומחצבת נשר.


תצורת טורוויפדנשיה הסיניתקמר מונומנטברדרבונגהברומואבן חול קוקונינוחבורת ג'הולתצורת ג'יופוטאנגתצורת יישייןמונוקלינהקמר סן רפאלאבן גיר קאיבאבגרם המדרגות הגדולכיבוש נהרסאנגיאנג אפיסחיפה לאחורהתחתרות לעומקתצורת מואנקופיאובינסאגן ויטווטרסראנדקונגלומרט שינארמפפרט (גאולוגיה)תצורת צ'ינלהפיקו (הר געש)קלוד (הר געש)סן מיגל (הר געש)טרומאהויליאם ג'ייקוב הולנדקמפן (גיל גאולוגי)הים הפנימי המערביאבן חול נאוואחושולי יבשתטרוורה

שינויים תכופים בכיוון הצמיחה באגט
שינויים תכופים בכיוון הצמיחה באגט

הגם שאגט הוא אחד מן המינרלים הנפוצים ביותר, קיימת אי בהירות בנוגע להיווצרותו.
מדענים אינם יודעים לומר בוודאות מהם מקורות הסיליקה ממנה מתגבש האגט, האם קיימת מעורבות של בקטריות ופטריות ביצירת הסיליקה, כיצד ומתי מתגבש האגט בתוך הסלע המארח ומהי הטמפרטורה הנחוצה לתהליך זה.
עם זאת, האגט נפוץ מאוד כאבן חן המשובצת בתכשיטים ומשמש ליצירת חפצי נוי.

אבן חולאגטאוליביןאופאלאזבסטאלבסטראקטינוליטבזלתבליהבנטוניטברילגאוכימיהגארנטגייזרגרניטגתיטדולומיטדיוריטהאדןהאירוע המסיניהכחדת קרטיקון-שלישוןהעתקהבקע הסורי-אפריקניוולאסטוניטזאוליטזמן גאולוגיחרסיתטוףטיטניטטנזניטטקטוניקת הלוחותיהלוםכלקדוןלוסיטמכתשים בנגבמערת נטיפיםנפטסיליקטסלע משקעסקפוליטסרפנטיןעין הנמרפרידוטצורקבוצת הכלוריטקוורץקרנליאןקרקערוטילרעידת אדמההעתק סן אנדראסתיארוך רדיומטריתימרת מעטפת

מכרה הנחושת הגדול בעולם – מכרה מטיפוס בור פתוח בצ'ילה
מכרה הנחושת הגדול בעולם – מכרה מטיפוס בור פתוח בצ'ילה

כרייה היא פעולה של הפקת מחצבים בעלי ערך כלכלי מקרום כדור הארץ. לרוב הכרייה מתבצעת על ידי חפירה של עפרת המחצב מאזור גאולוגי העשיר בה.
עם החומרים הנכרים בעולם נמנים זהב, בוקסיט, פחם, יהלומים, ברזל, אבני חן, עופרת, אבן גיר, ניקל, פוספט, מלח, בדיל, אורניום ומוליבדן. למעשה, על האדם לכרות כל חומר שלא ניתן לגדלו בתהליך חקלאי, ובכלל זה כוללת הכרייה במשמעותה הרחבה גם הפקת מים, גז טבעי ונפט.

יהודה ליאו פיקרד
יהודה ליאו פיקרד

יהודה ליאו פיקרד היה מבכירי הגאולוגים בישראל ובעל שם עולמי בחקר ההידרולוגיה. פיקרד, יליד גרמניה, ביקר בישראל בשנת 1922 ועלה ארצה בשנת 1924. הוא הקים את המחלקה לגאולוגיה ואת האוסף הגאולוגי הראשון של האוניברסיטה העברית, ופרסם את ספרו "Structure and Evolution of Palestine" – שהפך לספר יסוד ללימוד הגאולוגיה של ארץ ישראל.

פיקרד הציע בשנת 1943 תאוריה לגבי התהוות ים המלח. לדעתו, עיקר התהווּ‏תה של בקעת הירדן היה מלפני 65 מיליוני שנים עד לפני 1.75 מיליוני שנים, והיא נוצרה התרוממות הרי ארץ ישראל. בשנים 1950-1954 הכין פיקרד את הסקר הגאולוגי של ישראל. בשנת 1955 התמנה לנשיא ועדת המומחים של אונסק"ו לאזורים צחיחים. בעקבות מינוי זה היה ליועץ בינלאומי, וחקירותיו סייעו להתפתחותן של מדינות רבות באפריקה ובאמריקה הלטינית.

פיקרד היה חתן פרס ישראל לשנת תשי"ח במדעי החיים ויקיר ירושלים. עיקר התמחותו הייתה בחקר מי תהום וחקירת אפשרויות פיתוח הנגב. הוא היה מומחה למציאת מי-תהום וקבע היכן יבוצעו קידוחים ברחבי הארץ. ובשנת 1967 יסד את המרכז לחקר מי תהום באוניברסיטה העברית, מרכז הקרוי היום על שמו.

ציוויליזציה מתקיימת בהסכמת גאולוגיה, נתונה לשינויים ללא התראה.

כשאתה צופה בסרט, אתה לא מתבונן בשחקנים אלא בנוף קריצה

גאולוגיה ימית חקר האוקיינוסים, תשתיתם, רכסיהם והמשקעים הנוצרים בהם
גאולוגיה מבנית יחסי המבנה של הסלעים בקרום כדור הארץ
גאוכימיה חקר הרכבו הכימי של כדור הארץ והתהליכים שיצרו בו חומרים שונים
גאומורפולוגיה תהליכי עיצוב הנוף
גאופיזיקה מבנה כדור הארץ ותכונותיו הפיזיקליות
סייסמולוגיה רעידות אדמה
וולקנולוגיה הרי געש
טקטוניקה תנועת הלוחות בקרום כדור הארץ
מינרלוגיה חקר מינרלים והגדרתם
סטרטיגרפיה תורת השכבות וסידורן
פדולוגיה חקר קרקעות
פטרולוגיה היווצרות וסיווג סלעים
פלאונטולוגיה תורת המאובנים

רוצים לעזור? הנה כמה דרכים בהן אתם יכולים לתרום:

מצאו ערכים לשיפור בנושא גאולוגיה: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)


פורטל מומלץ