שיחת משתמש:אשרף/ארכיון1

If you can't read Hebrew, click here. עברית | العربية | English | русский | español | italiano

שלום אשרף, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית!
כדי לסייע לך להצטרף לקהילת הכותבים והכותבות בוויקיפדיה, באפשרותך: לפנות לַמדריך המלא למתחילים. להתנסות בעריכה בדף הטיוטה האישית שלך. לקבל סיוע מצוות החונכים בחממה, שישמחו לעזור.	לסיוע נוסף דפי עזרה קבלת ייעוץ עקרונות וקווים מנחים כללי התנהגות בדפי שיחה

בברכה, DGtal 13:42, 27 באוגוסט 2006 (IDT)

עיצוב הערכים שלך

שלום, אנא קרא את הדפים הבאים:

תודה על תרומתך לוויקיפדיה!

אנו יודעים כי זמנך יקר, אך על מנת שתהיה אחידות בוויקיפדיה, אנו מבקשים וממליצים לקרוא את המדריכים העוסקים בכתיבת ערכים חדשים:

עקרונות וקווים מנחים מדריך לכתיבת ערכים סגנון

תחביר עקרונות מיוחדים לשפה העברית שגיאות תרגום נפוצות

בכל שאלה נשמח לעזור לך בדלפק הייעוץ.

בברכה,
טרול רפאים 14:30, 27 באוגוסט 2006 (IDT)

אתה יכול לראות גם את השינויים שעשיתי באל-חג'אג' בן יוסף. טרול רפאים 15:39, 27 באוגוסט 2006 (IDT)

כנ"ל שלי בערער. יש לך בעיה סגנונית שצריך לשפר אותה. אשמח מאוד לעזור. עמית 09:55, 3 בספטמבר 2006 (IDT)

מהדי

אתה מתכוון לבצע עריכה מקיפה בערך? פשוט אני התחלתי לקרוא עליו לפני חודש, וסוף סוף התחלתי לכתוב, לא הייתי רוצה לבזבז את זמני לשווא. --אליזבט 15:23, 30 באוגוסט 2006 (IDT)

שיחה: מוסול

שלום אשרף. אנא ראה את שיחתי עם המשתמש טרול רפאים בשיחה: מוסול. הגענו למסקנה שמצב הערכים העוסקים ביישובים ערבים בארץ ובחו"ל הוא עלוב, וברובם מוזכרת רק סטטיסטיקה. מכיוון שראיתי עריכות שלך בערך ערערה, תהיתי אם אין מקום להרחבה בנוגע ליישובי ואדי עארה, שתכלול גם צילום תמונות ראויות וכו'. אשמח לשמוע תגובתך, אם הדבר מעניין אותך אלמוג 07:26, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

חסן אל עסכרי

שלום אשרף, לאחר נסיונות לא מוצלחים של אלדד ודרור לגלות מה כתוב בתמונה הזו, שניהם הסכימו על: "שלום עליו, אל-עסכרי, ___ חסן", אך המילה בינהם לא ברורה. אודה לך אם תוכל להציץ ולעזור. תודה מראש --אליזבט 17:59, 7 בספטמבר 2006 (IDT)

עלי אל-האדי

היי אשרף, לאור עזרתך פעם שעברה עם בנו של עלי אל האדי, חסן אל-עסכרי. הנחתי שאולי תהיה מוכן לפרשן לי גם את התמונות לערך שאני מכינה עכשיו על עלי אל-האדי.
אם תוכל להציץ פה, שם, ואחרון חביב, כאן, ולומר לי מה כתוב שם, אני אהיה אסירת תודה. --אליזבט 11:51, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

בתמונה השלישית, שכותרתה היא Alhadi MUJTABA (אחרון חביב וכו'), כתוב: "ברכות ["הננו מברכים אתכם"] לרגל יום הולדתו של האמאם אלהאדי". לא הצלחתי לפענח את שתי התמונות האחרות. אלדד • שיחה 11:58, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה רבה אלדד :) --אליזבט 12:08, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

שלום אליזבת התמונה הראשונה , Lih MUJTABA.jpg , תעתיק מערבית : אל-האדי עליהי אל-סלאם , תרגום : אלהאדי עליו השלום . התמונה השנייה , Imam hadi.jpg, תעתיק מערבית : אל-סלאם עליך יא אבא אל-חסן אל-האדי (ע) . תרגום : שלום עליך , האבא של אל- חסן אל-האדי עליו השלום . יותר מקובל בערבית כאשר קוראים לאדם מכובד לא לקרוא לו באופן ישיר בשמו הפרטי אלא לקשור את שמו עם בנו הבכור . האות ע היא קיצור לעליו השלום . התמונה השלישית Alhadi MUJTABA.jpg , תעתיק מערבית , נובארך לכם מולד אל-אמאם אלהאדי . אנחנו מברכים אתכם ביום המולד של אל-אמאם אל-האדי . אשמח לעזור בכול עת . אשרף 12:29, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

נראה לי שאפשר לשנות במקצת את הנוסח של התמונה השלישית: אנחנו מברכים אתכם ביום השנה להולדתו של האמאם אל-האדי. אלדד • שיחה 12:34, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

כן אפשר , אולם לדעתי התרגום הקודם שלך , אלדד, יותר מדויק .אשרף 12:44, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה רבה :) בדיוק סיימתי עם עלי אל-האדי, אני מעלה אותו עכשיו. אוסיף גם שתיים מהתמונות לערך. --אליזבט 13:36, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

עומאן

שלום אשרף, תוכל להעיף מבט בעומאן ולנכש משם כל מיני טעויות שבטח נכנסו כאשר הערך תורגם מאנגלית? תיקנתי את הקישורים משם לאבאדיה, אבל בטח יש עוד מה לעשות. Harel - שיחה 12:46, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

שלום Harel אשמח לעשות את זה . אשרף 12:54, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

חסן אבן עלי

היי, אני רוצה לעלות את הערך על האימאם השני, וכמובן אני זקוקה לעזרת. אודה לך אם תוכל להציץ פה ולומר מה כתוב בתמונה. בגדול בטח כתוב השם, ובקטן אני רואה שכמה מילים חוזרות על עצמן כל פעם, ואז המילה/שניים האחרונות משתנות. תודה מראש :) --אליזבט 17:32, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

שלום אליזבט . התחלתי לתרגם מלמעלה למטה

תרגום : אל-אמאם אלחסן בן עלי , הנבחר , עליו השלום , תעתיק : אל-אמאם אלחסן בן עלי אלמוג'תבא

שלום עליך , כאשר אתה הנאמן של אלוהים תעתיק: אלסלאם עליך יא אמין אללה

שלום עליך , כאשר אתה הוכחת האל תעתיק: אלסלאם עליך יא חוג'ת אללה

שלום עליך , כאשר אתה אור האל תעתיק: אלסלאם עליך יא נור אללה

שלום עליך , כאשר אתה הדרך הישרה של אלוהים תעתיק: אלסלאם עליך יא צראט( מונח קוראני , שיבוש למילה יוונית ) אללה

שלום עליך כאשר אתה שפת החוכמה של האל תעתיק: אלסלאם עליך יא לסאן חכמת אללה

שלום עליך , כאשר אתה תומך בדת האל תעתיק: אלסלאם עליך יא נאצר דין אללה .(הסונים משתמשים במונח הזה במיוחד לצלאח אל-דין אל-איובי שהשיעים שונאים אותו בגלל הרדיפות שניהל נגדם באזור סוריה ועיראק )

בהקשר הזה המילה יא מופיעה גם כמילה של קריאה אולם גם כמילת קישור . אשרף 18:11, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה ענקית לך, אני מייד מעלה את הערך, ומכניסה את הכתוב להערת שוליים. --אליזבט 18:24, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

אני לא יכולה פשוט להשאיר את זה ככה, מאיפה הידע הזה? פשוט מדהים! אתה דובר ערבית במקור? קורא את הקוראן להנאתך? --אליזבט 18:27, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה אליזבט על המחמאות המעודדות . מה שמפליא אותי דווקא איך את מסוגלת לכתוב ערכים כל כך מדויקים ויפים מבלי לדעת את השפה הערבית . אני מכיר הרבה תלמידי מחקר בהיסטוריה של המזרח התיכון ובמשפט המוסלמי שיודעים את השפה הערבית בצורה מצוינת אבל אינם מסוגלים להיות איכותיים במחקר שלהם ולהקפיד על כתיבה מדעית מחקרית אוביקטיבית כמו שאת עושה בערכים אשר כותבת . באמת כול הכבוד . אשרף 18:44, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה רבה, אני מנסה להיות אוביקטיבית בגלל שהערכים שלי לאחרונה הם על נושאים מאוד טעונים. הערכים יוצאים לא רע רק בגלל שיש הרבה חומר באינטרנט (במיוחד שיעי). אני אתחיל (ב"ה) שבוע הבא ללמוד ערבית, אבל נראה לי שאין טעם לנסות אפילו להגיע לרמה שלך... --אליזבט 18:51, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

בגישה האוביקטיבית הזאת , אני בטוח שאת יכולה לשלוט בערבית אפילו יותר מן המהדי שעדיין לא התחיל ללמוד ערבית ואולי יעדיף את הפרסית  ! השפה הערבית היא שפה קרובה מאוד לעברית ויש הרבה דברים משותפים ביניהם ואני אישית מחבב את השירה הערבית אשר כתב משורר יהודי בשם שמואל בן עדיה אשר חי עוד לפני האיסלאם .אשרף 19:04, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

אני מצטרף למחמאות, גם לאליזבט וגם לך, אשרף (אנסה גם להציץ בשירתו של שמואל בן עדיה, ולהתוודע אליה). באשר לתרגום המשפטים הנ"ל, נראה לי שבעברית עדיף להשמיט את ה-"כאשר אתה ... וכו'". זה יוצא משהו כזה:

שלום עליך, נאמן אלוהים תעתיק: אלסלאם עליכ יא אמין אללה

שלום עליך, הוכחת האל תעתיק: אלסלאם עליכ יא חג'ת אללה

ובמחשבה שנייה, אולי "כאשר אתה" מוסיף להבנת המשפט יותר מאשר הניסוח ללא "כאשר אתה". עוד לא החלטתי סופית :). אלדד • שיחה 19:09, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

שלום אלדד אתה צודק . אולם ניסיתי להיות נאמן למקור בערבית ובמיוחד כאשר אתה מתרגם משפטים של ברכות וקריאות דתיות שתמיד קשורות יותר לתרבות המקור. השמטת המילה יא למשל מורידה את המסר הדתי שמחבר המשפט מנסה להעביר לקהילת המאמינים .אשרף 19:20, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

לי כמובן, אין שום דעה בנושא מאחר ואני יודעת מספר מצומצם מאוד של מילים בערבית. אז מה עדיף? נאמן למקור או קריא יותר? --אליזבט 19:25, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

"יא" כאן היא מילת קריאה, או, יותר נכון, מילת פנייה. כמו המילה "הו" בעברית: הו, נאמן האלוהים, וכו'. נראה לי שבעריכת הערך מצאתי את שביל הזהב (כתבתי את המילים "כאשר אתה" בסוגריים מרובעים, כך שהקורא יכול להבין נוח יותר את המשפט, עם הסוגריים או בלעדיהם, כפי שיהיה לו נוח יותר). אלדד • שיחה 19:29, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

פתרון מצויין :) --אליזבט 19:32, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

רק למען הרחבת הידע במילה יא

כאשר מופיעה המילה יא בהתחלת המשפט אז זאת מילת קריאה אולם כאשר היא מופיעה באמצע המשפט אז היא הופכת להיות מילת קישור וגם קריאה ביחד .כלומר אפשר להשתמש במילה העברית הו רק כאשר היא מופיעה בהתחלת המשפט . אולם בגלל שקהל היעד הוא בעיקרו דובר עברית שמנסה יותר להבין את המונח בהתאם לכללי השפה העברית אז עדיף במקרה הזה לקבל את מה שתרגמת בהתחלה , כלומר להשמיט את המילה "כאשר אתה" . לבסוף יש פתגם ערבי שאומר שתושבי המקום מכירים את המקום יותר מאנשים שגרים במקום אחר . ואני בטוח שאתה מכיר את כללי השפה העברית יותר טוב ממני .אשרף 19:51, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה, אשרף. מקבל את דבריך. אלדד • שיחה 19:58, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה על ההעשרה, גם ממני :)

מוחמד אל בכיר

זו תהיה התמונה האחרונה לסופ"ש הזה, היא לערך של מוחמד אל בכיר (החמישי). אודה לך אם תוכל להציץ פה ולומר מה כתוב שם. בגדול זה בטח השם, אבל מלמטה יש עוד כמה משפטים. תודה מראש --אליזבט 00:04, 10 בספטמבר 2006 (IDT) היי אליזבט זאת שירה אשר כתב אותה האיש השיעי הדתי העיראקי מוחמד אלשיראזי אשר נאלץ להגר לאיראן בעקבות התנגדותו לשלטון צדאם חוסין . בגלל שזאת שירה ערבית עם סגנון שבח מיוחד אני מצפה מאלדד לעזור בהתאמת התרגום אשר עשיתי .

התעתיק : את'ני בכל פמי במדח עאטר באלסיד אל-עלם אל-באקר

בקר אל-עלום וע'אצ פי אוצאטהא פהו אלעלים במא מד'א ואלע'אבר

תרגום

אני מהלל באמצעות כול הפה שלי בשבח מבושם לאדון , המנהיג הבולט אשר הולכים בעקבותיו אל-באקר .

האדם אשר גילה את הידע והפיץ אותו והוא זה אשר צלל בתוכו . הוא הידען בכול מה שהיה ובמה שאבוד בזמן הקדום .

אשרף 12:08, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

ניסיון לנסח מחדש:

אני מהלל במלוא פי, בשבח מבושם, את האדון
המנהיג הבולט שהולכים בעקבותיו, אל-באקר, האדם אשר גילה את הידע והפיצו, וצלל במרחביו - הוא היודע כל שהיה ומה שאבד בזמן הקדום.
אתה מוזמן לתקן את הניסוח שלי, אשרף.
באשר לתעתיק, אם תוכל, אנא היה צמוד לערבית. כאשר אתה מתעתק, אתה לא שם לב, ומכניס מילים או אותיות כמו בעברית (תעתיק מדויק חייב להיות זהה למקור, אות מול אות). אודה לך אם תוכל לכתוב כאן שוב את התעתיק, ללא האותיות המיותרות. לדוגמה, "בכול פמי" צריך להיות: "בכל פמי", המילה "פהוא" צריכה להיות "פהו", וכו'.
תודה רבה רבה מראש, אלדד • שיחה 12:31, 10 בספטמבר 2006 (IDT) ההערות שלך במקום .תיקנת מה שאמרת . אתה צודק ב100% מבחינה מדעית. אולם יש אנשים שעושים את התעתיק בהתאם למה שמבטאים . למשל כותבים את המילה קוראן במקום קראן שזה התעתיק המדויק . בכל זאת הערותיך יותר מדעיות והניסוח שלך לתרגום הוא פשוט מדהים שמגלה עד כמה השפה העברית היא שפה יפה . אשרף 12:49, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

עפארם עליכ, אשרף, חן חן על השבחים! שים לב שכאשר אתה עונה לתגובה כלשהי (שלי, של אליזבט או של כל אחד אחר), מומלץ להתחיל את התגובה בנקודתיים, כפי שעשיתי אני (נקודתיים גורמים לתשובה להתחיל בתחילת השורה הבאה, ולא בסוף השורה הקודמת). אם תקליד שתי נקודתיים, אז תהיה הזחה, כפי שאתה רואה בתגובה שלי לתגובתך, שמתחילה מתחתיה, אבל תו אחד קדימה יותר.

שבחים גם לך, על התרגום הנאה ועזרתך הרבה. אלדד • שיחה 12:52, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

באמת תודה רבה על דבריך המועילים אשרף 12:59, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

בשמחה. אתה כמובן מחליט עד כמה אתה רוצה להזיח את הטקסט: בדרך כלל, כשאתה עונה לתגובה, אתה תמיד מוסיף עוד נקודתיים על מספר הנקודתיים שהכותב שלפניך השתמש בהן. במקרה הנוכחי (כרגע) העליתי את הודעתי בהזחה של מקום אחד אחורה, מתחת להודעתך (כי השתמשתי בנקודתיים רק פעם אחת, לא פעמיים). אלדד • שיחה 14:41, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

פשוט אתה גאון מוכשר בכל התחומים , באמת אני לא מפרגן לך אשרף 14:59, 10 בספטמבר 2006 (IDT).

שניכם גאונים :) תודה רבה על התרגום המדופלם. אני אעלה את הערך היום, ואעבור לג'עפר --אליזבט 15:14, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

האסכולה הג'עפרית והתריסריים

היי. ניסיתי לחפש ערך מקביל באנגלית להאסכולה הג'עפרית והגעתי לערך המקביל באנגלית להתריסריים. האם יש קשר בין השניים? האם צריך לאחד אותם לכדי ערך אחד? ערןב 14:21, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

היי ערן . התריסריים הם הזרם התיאולוגי העיקרי בשיעה כאשר ברובם מאמצים את האסכולה הג'עפרית .אולם לדעתי מקובל יותר להפריד בין המשפט המוסלמי ובין התיאולוגיה המוסלמית. כמו כן להפריד בין הזרמים השונים באיסלאם ובין האסכולות השונות . לדעתי צריך להדגיש על הנושאים התיאולוגים והפוליטיים כאשר מדברים על זרמים ובמקביל להדגיש על הנושאים המשפטיים כאשר מדברים על אסכולות . אשרף 14:34, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה. אגב, ניסית לחפש ערך מקביל להאסכולה הג'עפרית בוויקיפדיה באנגלית (או ערבית)? ערןב 14:41, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

באנגלית יש ערך עלוב מאוד בהשוואה לאסכולות של הסונה Ja'fari jurisprudence , בערבית אין בכלל . לצערי הרב אני לא יודע צרפתית , אולם כאשר מסתכל על התעתיקים מערבית אני רואה שהערך הוא טוב Jafarisme !! אשרף 14:57, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

חשבתי ש-jurisprudence זו "שיטת משפט" ולא "אסכולה". נו טוף, כל יום לומדים משהו חדש! ערןב 14:59, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

אתה צודק ,לא טעית . לדעתי צריך להשתמש במילה school.אשרף 15:08, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

איזה יופי של ערך!!! אני תכננתי לכתוב משהו אחרי הערך על ג'עפר א-צדיק, אבל הערך שלך בבירור הרבה יותר טוב משאי פעם היה יוצא לי. --אליזבט 15:13, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

אני מחכה בקוצר רוח לערך החדש שלך לג'עפר אל-צאדיק שאני בטוח שיהיה ערך מרתק כמו הערכים הקודמים אשר כתבת ובמיוחד הערך מהדי. אשרף 15:28, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

הערך על המהדי היה כ"כ ארוך בגלל שהיה עליו הרבה חומר באנגלית, נראה לי שאאלץ להסתפק במשהו קצר יותר עבורו :( אם יש לך איזה חומר עליו (מאחר וכתבת על האסכולה הג'עפרית) בעברית או אנגלית, אשמח להעשיר אותו. --אליזבט 18:48, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

מרבית החומר אשר ברשותי על ג'עפר אל-צאדק הוא בערבית ,כמעט ואין חומר עליו בעברית וכמו כן מרבית החומר אשר נכתב עליו באנגלית אינו שונה בהרבה מזה אשר נמצא בויקיפדיה בגירסה האנגלית .בכול זאת כאשר תתחילי לכתוב את הערך תעדכני אותי ואשתדל בהתאם לזמני הפנוי לתרגם לך חומר חיוני אשר לא נמצא בגירסה האנגלית ואשר יתרום לערך העברי שלך בצורה משמעותית . אשרף 19:24, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה לך :) אני מסיימת עכשיו עם אביו של מוחמד אל-בכיר, עלי, ואז אני אתחיל עם ג'עפר. תוכל אולי להציץ פה ולומר לי מה כתוב מעל הקברים (בהתאם לצורת המצבה).--אליזבט 19:47, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

דרך אגב, לגבי עלי, נעזרתי באלדד ודרור כדי לנסות להבין את הכינוי שלו زین العابدین, דרור פירש את זה כ"היפה במאמינים", אבל באינטרנט זה מתורגם כ"תכשיטם של המאמינים". אולי אתה יודע את הפתרון? --אליזבט 19:57, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

היי אליזבט

בקשר לשאלה הראשונה . התמונה של הקברים .

הקבר אשר בנפרד .

תעתיק מפרסית עבאס עמוי וויאמבר . תרגום אל-עבאס , דודו של השליח .

תרגום של שאר הקברים . משמאל לימין .

האמאם אל-חסן הנבחר , עליו השלום

האמאם זין אל-עאבדין , עליו השלום

האמאם מוחמד אל-באקר , עליו השלום

האמאם ג'עפר אל-צאדק , עליו השלום

בקשר לשאלה השנייה 

לגבי המילה זין , לומר תכשיטם יותר מדויק בגלל שאכן בערבית קוראים לתכשיטים בשם זינה . ואומרים לאדם יפה בשם ג'מיל . לגבי המילה אל-עאבדין , התרגום המילולי הוא , העובדים , בדומה ליהדות (עבודת אלוהים ) האיסלאם מכנה את עובדי האל בשם אל-עאבדין ומכנה את המאמינים בשם אל-מואמנון . לכן התרגום המדויק הוא תכשיטם של עובדי האל . אולם גם זה לא ישנה את המשמעות הדתית אם אומרים תכשיטם של המאמינים אם זה נוח יותר לקריאה .אשרף 21:54, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה רבה. אני אפנה את אלדד היקר לשאלה, שיחליט איך עדיף (מאמינים/עובדי האל).

אתה גם יודע פרסית? --אליזבט 07:45, 11 בספטמבר 2006 (IDT)

הודעה קטנה, אני יוצאת היום למטווחים, כך שלא תהיה לי גישה למחשב אינטרנט מהיום ב 12:00 בצהריים עד 07:30 מחר. --אליזבט 08:00, 11 בספטמבר 2006 (IDT)

לאשרף ולאליזבט,
ראשית, לאשרף - כתבת שזה תעתיק מפרסית:

תעתיק מפרסית עבאס עמוי וויאמבר . תרגום אל-עבאס , דודו של השליח . אתה יכול לדייק בתעתיק של האותיות מפרסית - מה שכתבת לא נראה לי בפרסית, לפי האותיות (נסה לכתוב תעתיק מדויק, אות מול אות). אתה מבין גם פרסית?

לאליזבט, תכשיטם של עובדי האל, כפי שכותב אשרף, זהו תרגום מדויק, אבל אפשר גם "תכשיטם של המאמינים", כי, בעצם, אנחנו לא חוטאים לאמת. המאמינים הם עובדי האל, לא כן? שימי לב לדייק בכתיב העברי: זין אל-עאבדין. אני מעתיק לך הודעה זו גם אל דף השיחה שלך. אלדד • שיחה 11:33, 11 בספטמבר 2006 (IDT)

שלום אלדד

אתה כול פעם תופס אותי על התעתיק ותמיד אתה צודק . חזרתי הפעם למילון פרסי-אנגלי שיש בו תעתיק יותר מדויק ולכן הפעם אכתוב אותו באנגלית abbas a'moo payambare. שתרגומו עבאס דודו של הנביא . אני לא יודע פרסית אולם לא קשה לאדם שמכיר את השפה הערבית לתרגם משפטים אחדים מפרסית בשל זיקתה הדתית לערבית ובגלל שהיא כתובה באותיות ערביות ובמיוחד אם נעזרת במילון איכותי . למשל המילה עמו שהיא שיבוש למילה הערבית עם שמשמעותה דוד . ולא קשה לך גם לתרגם את המילה payambar אם נעזרת במילון. לפעמים גם ההיקש והידע הקודם יכול לעזור לך אולם אני מקפיד תמיד גם לשמוע להערות שלך שאף פעם לא יזיקו לי .אשרף 14:24, 11 בספטמבר 2006 (IDT)

בעניין הפרסית

הסעיף הקודם בדף השיחה שלך כבר נעשה ארוך מדי, אז פתחתי סעיף חדש. האם תוכל לכתוב שוב, באותיות עבריות, את התעתיק מפרסית? בעצם, אני לא חושב שנצטרך את זה בערך של אליזבט, כי לא מקובל אצלנו בדרך כלל לתעתק משפטים שלמים מפרסית, ואני חושב שיהיה די בתרגום לעברית. ובכל זאת, מתוך סקרנות. תודה על תגובותיך בסעיף הקודם לגבי הפרסית, ותודה מראש על התעתוק המתוקן, אם תוכל לצטט אותו באותיות עבריות. אלדד • שיחה 17:45, 11 בספטמבר 2006 (IDT)

היי אלדד

מה שכתוב באותיות ערביות הוא عباس عموي پيامبر(יש שלושה נקודות מתחת לאות הראשונה אשר מסמלת את האות P אשר לא קיימת בערבית . תעתיק מדויק לעברית עבאס עמוי פ(P)יאמב(b)ר . אני משער ש ה "י" אשר מופיעה אחרי עמו היא אות קישור , כלומר עבאס הדוד של הנביא .ואל תגיד לי למה בתעתיק הקודם באנגלית חסרה המילה "י" כי פשוט אני לא יודע . עם זאת תמיד לומדים דברים חדשים .אשרף 00:15, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה רבה רבה, אשרף. ועכשיו עוד דבר קטן שאשמח ללמד אותך: כאשר אתה מגיב לשאלה כלשהי, אתה לא צריך לפתוח את כל דף השיחה שלך ולרדת לענות בסעיף הרלוונטי. מספיק שתלך לשאלה הקונקרטית/לסעיף הרלוונטי בדף השיחה שלך (או בכל דף שיחה אחר), ותלחץ על "עריכה" מעל לכותרת של הסעיף החדש שאליו אתה מתייחס. באופן הזה אתה עונה רק על השאלה/ההודעה הספציפית, ואפשר לראות בתקציר העריכה לאיזה סעיף התייחסת. בצורה זאת אתה גם חוסך משאבי מערכת, וגם מאפשר לאחרים, שאולי מגיבים על סעיף אחר בדף השיחה שלך, לעשות זאת בלי לגרום להם, או לך, להתנגשות עריכה (ראה, לדוגמה, את תקציר העריכה של תשובתי לך - אתה רואה שמופיע "בעניין הפרסית"). שוב, תודה רבה על ההסבר בפרסית! אלדד • שיחה 00:22, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה לך אלדד . וכול הכבוד שאתה מקפיד להתעניין בתעתיקים של שפות רבות כולל הפרסית , שעדיין אין קונזנסוס בקרב החוקרים אם השפה הפרסית היא זאת אשר השפיעה על הערבית או להפך . אולם בכול זאת יש דמיון רב בין שתי השפות בגלל זיקתן המשותפת לאסלאם .ולכן לא פלא הדבר שעדיין מרבית חכמי הדת הפרסים מרבים לכתוב גם בערבית .אשרף 00:38, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

שלום לכולם, חזרתי מהמטווחים. היה מזוויע. לא יהיה לי יותר מדי זמן פנוי היום. אבל אני אנסה לסיים עם עלי "התכשיט" אבן חוסין ולהמשיך עם ג'עפר א-צאדק. --אליזבט 07:57, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

בשולי הדברים

רק רציתי להגיד ששיתוף הפעולה בין שלושתכם הוא אחד משיתופי הפעולה היפים שנראו פה בזמן האחרון. Harel - שיחה 08:15, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה, הראל - נעים לשמוע. אלדד • שיחה 11:06, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

גם אני מחויב להודות לך הראל על תשומת הלב ועל ההתעניינות שלך . אשרף 13:06, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

בשמחה. הגיע הזמן לחזק את הצד הערביסטי (והפרסיסטי) של הוויקיפדיה, במיוחד לאור המרחב שבו אנחנו מצויים. נראה שסופסוף יש לנו צוות מומחים למשימה, וזה נהדר. דווקא למדתי פעם קצת פרסית בצורה די אינטנסיבית - אשתדל לעזור קצת איפה שאני יכול. Harel - שיחה 14:35, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

אה ועוד משהו - הערך היחיד שכתבתי שנוגע בנושאים האלה ישירות הוא נורוז (ראש השנה הפרסי הנחוג מדי שנה ב-21 במרץ). ביקשתי מ-Drork לעבור עליו בשעתו, ואשמח אם גם מישהו מכם יעשה כך, אני בטוח שיש מה לתקן ולשפר שם. Harel - שיחה 14:37, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

אני גם מאושרת משיתוף הפעולה, הוא מאפשר לי לכתוב ערכים שמעניינים אותי, בלי לדעת את השפות. אלדד & אשרף שולטתתתתים!!!1 (חי חי) --אליזבט 15:48, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

פיקה/שריעה

האם לאחד את שני הערכים? (אנא הגב בדף השיחה של פיקה) סופר מריו 01:20, 13 בספטמבר 2006 (IDT)

ג'עפר א-צאדק

היי אשרף, לאחר חופשת מחלת קצרה (סתם צינון), חזרתי לג'עפר היקר. אודה לך אם תוכל להציץ לפה ולומר לי מה כתוב שם. התחלתי ללמוד ערבית, לא הייתה לי שום בעיה עם האותיות "הסנוביות" (הלא מתחברות), עם השאר הולך לי ממש גרוע, אני לא מצליחה להפריד בינהן :) --אליזבט 18:55, 14 בספטמבר 2006 (IDT) תודה מראש

היי אליזבט ,שתהיי תמיד בריאה (סלאמתיכ), כנראה ג'עפר לא אהב את מחלתך שהפריעה לכתיבת הערך שלו ולכן הפעיל כוחות הקסם המיוחדות לו על מנת שתחלימי ותחזרי אלינו במהירות .בקשר לערבית , אני בטוח שאת תצליחי ובגדול .

לגבי התרגום : אני מקווה שאלדד גם יעיר את הערותיו שתמיד מועילות.

כתוב במשפט אשר למעלה (לא נראה ברור) ,

בשם אלוהים הרחמן והרחום (תעתיק: בסם אללה אלרחמן אלרחים )

כתוב במשפט אשר מקושט , שלום עליך , ג'עפר בן מוחמד אל-צאדק (אל-סלאם עליך יא ג'עפר בן מוחמד אל-צאדק) .

משמעות אלצאדק היא האדם שתמיד צודק בדברי שאינו משקר , לדעתי לא צריך לתרגם את המילה בגלל שהיא הפכה כחלק משמו ולא רק תואר כמו המילה אל-באקר שמשמעותה מי שמגלה את הבלתי ידוע או הסודות .אי תרגום המילה אל-צאדק יוביל גם שמילת הקריאה והקישור "יא" לא תתורגם כאשר לא יהיה צורך במילת קישור וקריאה בתרגום לעברית . אשרף 21:49, 14 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה רבה לך :) אני אפנה את אלדד לשיחה פה. אני כבר מרגישה יותר טוב, הסונים ייחסו את זה לתרופות שקיבלתי, השיעים בטח לג'עפר (חי חי).

בינתיים למדתי את האותיות הסנוביות ואת בא, תא, ת'א ו-יא. כך שאני יודעת לכתוב מילים שימושיות כמו ורד, בגד ודואר :) הבעיה היא שלא נראה לי שבעתיד אוכל לקרוא את התמונות האלו בכל אופן, כי הכתב ממש מצועצע ולא ברור... --אליזבט 23:41, 14 בספטמבר 2006 (IDT)

בואי נגיד שדיינו אם תצליחי לקרוא את האותיות בטקסט רגיל. לי קשה מאוד לפענח משפטים מצועצעים שכאלה (מקווה שתתנחמי בזה :-)).

ובאשר לתרגומו של אשרף, המעולה כתמיד, כדאי להשאיר אותם כמעט בשלמותם:

בשם אלוהים הרחמן והרחום (תעתיק: ב[א]סם אללה אלרחמן אלרחים) [אליזבט, הוספתי כאן את ה[א] פשוט כדי להראות למי שלא מבין ערבית שהמילה היא "אסם", שם; בערבית ה-א' נשמטת בגלל ה-ב' שלפניה].

והכתובת במשפט המקושט: שלום עליך, ג'עפר בן מוחמד א-צאדק (אלסלאם עליכ יא ג'עפר בן מחמד אלצאדק

גם לי נראה שאין טעם לתרגם את א-צאדק, כי זהו שמו, וממילא את תסבירי את שמו בערך עצמו. אלדד • שיחה 23:59, 14 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה רבה :) --אליזבט 00:05, 15 בספטמבר 2006 (IDT) אנסה להעלות אותו היום, ואם לא אז מחר ב"ה

במחשבה שנייה, אין צורך ב"ב[א]סם" - אפשר פשוט "בסם אללה אלרחמן אלרחים" - זה די מקביל ל-"בשם אללה הרחמן והרחום". את לא חייבת להעלות אותו היום, גם מחר יהיה בסדר :) אלדד • שיחה 00:11, 15 בספטמבר 2006 (IDT)

אוקיי, אני אכתוב פשוט בסם. אני פשוט רוצה לסיים עם הערך הזה, ולהמשיך לבאים, ובזבזתי היום הרבה זמן מול הTV, כך שצריך לפצות על זה, ולסיים היום.--אליזבט 00:45, 15 בספטמבר 2006 (IDT)

פאטמה בנת מוחמד והמהדי

היי, לכבוד התקרבות יום הולדתו של המהדי עפ"י האמונה השיעית (15 בשעבן), אחד מהאתרים מהם אני מורידה את התמונות היפות, העלה מספר עיצובים מדהימים על המהדי. אודה לך אם תוכל להציץ פה ולומר לי מה כתוב בתמונה, נכון יפה?

התחלתי לתרגם עכשיו את הערך על פאטמה בנת מוחמד. קודם כל, איך לכתוב, פאטמה או פטימה? אני גם מאוד אשמח אם תוכל להציץ בתמונה הזו, פה וגם כאן ולספר לי מה כתוב שם :) סליחה על הניצול המאסיבי... --אליזבט 14:04, 16 בספטמבר 2006 (IDT)

אני סומך על אשרף שיענה את תשובתו. ובינתיים, אענה אני במספר המלצות ותיקונים: החודש האסלאמי - שעבאן (יש א' בסוף, כמו ב-רמצ'אן), . פאטמה (עדיף, כי זהו שמה על פי הערבית, אם כי יש חיריק ב-ט'). מבחינת שם ערך על שמה, הייתי מעדיף "פאטמה בת מוחמד" ולא "פאטמה בנת מוחמד". אלדד • שיחה 18:45, 16 בספטמבר 2006 (IDT)

אוקיי, תודה רבה לך. העלתי כרגע לאתר את אחד מהדברים המכוערים שראתה עין אנוש. זו תמונה שיצרתי של שושלת היחסין של מוחמד, שמראה את המחלוקת בין השיעה לסונה בסוגיית ירושתו של מוחמד. אשמח מאוד אם תוכל להעיף מבט, ולומר אם יש צורך בשינויים.

אם אתה חושב שזה מכוער מדי מכדי להכניס את זה לערך, אל תתבייש לומר :) --אליזבט 19:47, 16 בספטמבר 2006 (IDT)

לא אגיד שזה מכוער מדי, אבל זה לא מתאים כל כך לערכים שלך, שנראים בסופו של דבר מהוקצעים ומעניינים. זה כאילו מוריד את הרמה. אילו אפשר היה להכין את תרשים הזרימה הזה בצורה יותר אלגנטית, זה היה מתאים יותר. מה שחשוב לי יותר, כרגע, זה לתקן את כל השמות השגויים. אעשה זאת בשמחה אם תוכלי לרכז שמות אלה, אפילו בדף השיחה שלי, נגיד, בטור (לפי שיקולך), ואכתוב את השמות המתוקנים לצד השמות השגויים. אלדד • שיחה 20:59, 16 בספטמבר 2006 (IDT)

אוקיי, אני ארשום את השמות אצלך. גם אני חושבת שזה מכוער (או "לא מסוגנן") כפי שניסחת, פשוט אין לי מושג איך לעשות את זה אחרת. --אליזבט 21:06, 16 בספטמבר 2006 (IDT)

שלום לכולם

אני מצטער על האיחור ,הייתי עסוק בהרבה דברים שאני בטוח שהם לא יותר חשובים משיתוף המהנה אשר קיים בו .אני מקווה שאלדד יעזור בניסוח התרגום וגם בבחירת מילים בעברית אשר יותר מתאימים לתרגום .

כתוב בתמונה של מהדי , למעלה : אנחנו קוראים לך אלמהדי למהר ,השיג אותנו , אלמהדי , זמן ההמתנה התארך (תעתיק : אל-עג'ל יא מהדי , אדרכנא יא מהדי , טאל אל-אנתט'אר) חזרה חמישה פעמים על אותו משפט ( המספר חמש הוא מספר קדוש אשר מסמל גם את חמישת התפילות ואת חמש העמודים של האיסלאם . אפשר לתרגם את המילה אדרכנא גם , בוא אלינו.

כתוב בצד ימין ובצד שמאל זמן ההמתנה (זמן אל-אנתט'אר)

באמצע כתוב , אל-מהדי

כתוב למטה , אלוהים ימהר את יציאתו המכובדת של האמאם שהוא ההוכחה וזה אשר מחכים לו (עג'ל אללה אל-אמאם אל-חוג'ה אל-מנתט'ר פרג'ה אלשריף . תרגמתי את המילה פרג'ה כיציאה , משתמשים במילה הזאת בעיקר לאנשים אשר ייצאו מן המצב רע למצב הטוב . אשמח אם אלדד יש לו מילה בעברית יותר מדויקת .

הציור אכן יפה , השיעים מרבים לצייר גם דמויות של בני אדם , דבר שאסור אצל הסונים אשר מציירים רק צמחים בדומה ליהדות .יש חוקרים רבים שרואים שהשיעים הושפעו רבות מהנצרות (שימי לב לדמותו של מהדי אשר הושפעה מדמותו של ישו , ודמותה של פאטמה אשר קרובה לדמותה של מרים. כמו כן מרבית האגדות השיעיות מבוססות על נרטיב נוצרי וסיפורי חוסיין דומים לסיפורי ישו . לכן הציורים דומים לציורי קדושים נוצרים .בהתאם לכך השיעים הואשמו מצד הסונים בפולחן אלילים וציורים ובמיוחד עם עליית הווהאבים לשלטון בסעודיה אשר הרסו כמעט כול האמנות הנפלאה והאדריכלות המיוחדת אשר הייתה בקברי הקדושים .(בטח זוכרת את התמונה העגומה של הקברי האמאמים השיעים אשר שלחת לי בתקופה הסעודית , על קברים אלה היו בנויים מבנים כמעט הכי מפוארים בערב הסעודית ואשר נהרסו בפקודת הווהאבים )

פאטמה

בתמונה הראשונה כתוב השם פאטמה לבדו (כמובן עם קישוטים )

בתמונה השנייה , ככתוב : פאטמה , הרגיעי את סערת הנפשות . תעתיק : סכני רוע אלנפוס יא זהראא . לדעתי לא צריך לתרגם את המילה זהראא כי זה חלק משמה ויש חילוקי דעות שונים באשר לפירוש השם . יש אלה שאומרים שזה קשור לצבע העור שלה אשר היה לבן -אדום , ויש אלה שקושרים את השם כנגזר מהמילה פרח ויש אלה אשר מפרשים אותו כצמיחה ויש אלה שקושרים אותו עם כוכב נוגה שנקרא בשם אלזהרא .כך שפרשנות השם קשורה בעיצוב דמותה בקרב זרמים שונים באיסלאם .

תמונה שלישית

אנחנו מתכבדים לברך אותכם בברכות הכי הרמות , לקראת יום הולדתה של פאטמה אל-זהראא , הבתולה , (עליה השלום ) , (תעתיק: נזף אליכם אסמא איאת אל-תהאני ואל-תבריכאת במילאד פאטמה אל-זהראא אל-בתול ,(עליהא אל-סלאם).אשרף 18:24, 17 בספטמבר 2006 (IDT)

תשובתי (תשובת אלדד) מתחילה כאן:

בתמונה הראשונה, הטקסט:

"אנחנו קוראים לך מהדי למהר, השג אותנו, מהדי , חיכינו לא מעט" (תרגום חופשי במקצת במקום "זמן ההמתנה התארך", אבל נראה לי שתסכים איתי, אשרף, שלכך הכוונה בערבית (תעתיק : אלעג'ל יא מהדי, אדרכנא יא מהדי, טאל אלאנתט'אר)

כתוב בצד ימין ובצד שמאל זמן ההמתנה (זמן אל-אנתט'אר)

באמצע כתוב , אל-מהדי

כתוב למטה: אלוהים ימהר את יציאתו המכובדת של האמאם, שהוא ההוכחה וזה אשר מחכים לו (עג'ל אללה אלאמאם אלחג'ה אלמנתט'ר פרג'ה אלשריף)

לא הבנתי בדיוק את הביטוי "פרג'ה אלשריף" - אתה יכול להסביר שוב? הביטוי הזה לא מוכר לי בערבית.

אשרף כותב: תרגמתי את המילה פרג'ה כיציאה , משתמשים במילה הזאת בעיקר לאנשים אשר ייצאו מן המצב רע למצב הטוב . אשמח אם אלדד יש לו מילה בעברית יותר מדויקת .

אבדוק שוב עוד כמה שעות. תודה על עזרתך, ולהשתמע, אלדד • שיחה 19:08, 17 בספטמבר 2006 (IDT)

המילה פרג'ה נגזרת מהשורש פרג' שפרשנותו המילולית היא פתח , בתרבות הערבית מקובל להשתמש במונח הזה כסמל לפתרון בעיות (בעברית גם אומרים למשל לפתוח דף חדש ) . המילה הזאת משתמשים בפתגם ערבי אשר אומר " מא בעד אלשדה אלא אל-פרג') כלומר אחרי הצרה תבוא הקלה .כמובן שזה מונח אשר קשור לתרבות ולכן קשה לתרגם אותו באופן מדויק . השימוש במילה פרג'ה מקבל משמעות סמלית את השיעים בגלל ההיסטוריה של הרדיפות ושל הצרות אשר ניהלו נגדם הסונים ולכן משתמשים במונח הזה על מנת להקל על הצרות שלהם ולעודד אותם להמתין עד בואו של המהדי אשר יביא איתו הקלה ופתח (פרג'ה ) אשר יסייע לשיעים .אני בטוח שיש בעברית מונח יותר מדויק שיחסוך את כול ההסבר הזה ויקרב את הקורא העברי למה שכתוב . המילה אל-שריף פירושה המכובד ורק למטרות פוליטיות התחילו בעת החדשה לפרש את השם הזה כשם נרדף לקדושה כמו אל-קודס אלשריף שמשמעותה המקורית הייתה ירושלים המכובדת אולם בעת החדשה הפכה להיות ירושלים הקדושה . אשרף 19:45, 17 בספטמבר 2006 (IDT)

הבנתי. אם כך, עדיף הניסוח המקורי שלך: "אלוהים ימהר את יציאתו המכובדת של האמאם, שהוא ההוכחה וזה אשר מחכים לו". נראה לי שזה עובר בעברית. אלדד • שיחה 20:05, 17 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה רבה לשניכם! אכניס היום את התמונה למהדי, ואעלה את הערך על פאטמה, את הארותיו המרתקות של אשרף אכניס להערות שוליים (חבל לאבד את הידע הזה!). אני תוהה למה כאחת התמונות פאטמה מכונה בתולה, הרי לטענת השיעים היא ילדה 5 ילדים... האם לשם אשרף יש קשר לאל-שריף? --אליזבט 07:46, 18 בספטמבר 2006 (IDT)

פאטמה הבתולה

היי אליזבט את צודקת ,אולם בדת אין גבול לדמיון ולפרשנות , השיעים טוענים שהיא נקראה בתולה בגלל שלא היה לה מעולם וסת .הם מנסים לרמוז שתהליך ההיריון שלה בחסן וחוסיין היו על טבעיים וקשורים יותר לרצון האל כך שהאימאמים השיעים נולדים עם ניצוץ אלוהי שקיים בהם כאשר היו ברחם של אימם .כמו כן הוסת נחשב בדת כדבר טמא שיכול להוריד את קדושתה הדתית , מנגד יש רעיון הבתולה שנקשר יותר לטוהרה ולקדושה ואינו רק מוגבל לאישה אשר לא הביאה ילדים לעולם אלא יותר לקיום יחסי מין לא אסורים לפי הדת .

השם אשרף נגזר מאותו שורש של השם אל-שריף , שרף ,שמשמעותו כבוד . האות "א" הופכת את השם למה שנקרא בערבית שם העדפה (אסם תפד'יל) שמטרתו להעניק יותר שבח לשם , כך שפרשנותו תהיה האדם הכי מכובד .בתקופה הממלוכית השם אשרף היה תואר לשליטים אחדים(מבנים רבים בירושלים העתיקה נקראו על שמות שליטים אלה) ובדרך כלל גם מופיע בצורת רבים(אשראף) כדי לתאר את האנשים שטענו שהם צאצאי הנביא . דרך אגב , חכמי ההלכה הסונים לא אהבו שייקראו אנשים בשם הזה בגלל שלדעתם האדם אינו רשאי לקבוע שהוא אדם הכי מכובד . דבר שאני מקבל אשרף 11:00, 18 בספטמבר 2006 (IDT)

הבנתי, אני אציין את זה גם. הכנסתי עכשיו את התמונה למהדי עם הערת שוליים יפה :)

אז פשוט נקרא לך שרף, בלי הא'? :) --אליזבט 11:13, 18 בספטמבר 2006 (IDT)

באמת כול הכבוד , הערך מושלם ויפה שאין כמוהו . לגבי השם אעדיף עם ה"א" כמו שהתרגלתי במהלך חיי ולכן אצטרך כנראה לפרש אותו בצורה אלגורית כמו שנהגה הכת האסמאעילית .אשרף 11:34, 18 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה, חלק גדול מזה בזכותך ובזכות אלדד. עד כמה שאתה אולי לא מרוצה משמך, השם היהודי שלי הוא לאה (עצלנית), כך שהייתי מעדיפה להיות "המכובדת" במקום :) דרך אגב, הערך על האסמאעיליה חוץ מזה שהוא קטן, נראה לי גם שגוי במידה מה... תוכל אולי להציץ שם? --אליזבט 11:40, 18 בספטמבר 2006 (IDT)

בתרבויות קדומות ואני חושב שעדיין גם זה קיים עד היום , היו קוראים לאנשים בשמות מנוגדים לתכונותיו של אדם מסוים כדי למנוע אנשים את הקינאה ולא ליצור מצב של עין הרע שאנשים רבים האמינו בו . וזה אולי תופס במקרה שלך שבאמת , את חרוצה מאוד ויש לך מרץ רב .

אכן הערך קטן ואני בטוח שאת יכולה להרחיב אותו בצורה משמעותית . יש בעיות בניסוח ובבחירת מונחים מתאימים . האסמאעיליה הייתה כת שיעית שלא קיבלה על עצמה אמאם אחר שהתריסריים לא הסכימו עליו ולכן לא אפשר לומר שהם פרשו מן האיסלאם השיעי. לדעתי יש הרבה דברים שצריך להוסיף על הערך הזה בגלל השינויים הרבים אשר חוללה הכת בקרב המוסלמים למאות שנים. גישתם לאמונה , להלכה , לעמודי האיסלאם ,הדגשתם על הרציונאל וזלזולם בשריעה , גישתם לסונים ולתריסריים , בנייתם לאל-אזהר ודתות לא מעטות שייצאו מאיסלאם קשורות אליה באופן ישיר כגון הדרוזים , הבוהרים ההודים אשר חזרו למצרים בתקופת אנואר אל-סאדאת ושיקמו מחדש את מסגדו של אל-חאכם, והרבה הרבה דברים מעניינים . אשמח לעזור לך בעניין .אשרף 12:21, 18 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה :)

מצויין, אני אשמח מאוד לקבל את עזרתך. אני אסיים היום עם פאטמה, מחר אנסה (ב"ה) לסיים על עלי א-רידא (כבר התחלתי איתו אתמול). אח"כ אני אעשה על ה"באב" (של הבהאים), ועל גוג ומגוג. אז אני אעשה על האסמאעיליה, נראה לי שזה יכול לצאת ערך משמעותי ומעניין, ובתקווה יהיה עליו הרבה מידע באינטרנט, כך שהוא יצא ראוי (ולא כמה שורות כפי שהוא היום). --אליזבט 13:09, 18 בספטמבר 2006 (IDT)

כל הכבוד, הן על שיתוף הפעולה, והן על הערכים הנהדרים שאת מוציאה תחת ידך! אלדד • שיחה 13:12, 18 בספטמבר 2006 (IDT)

סליחה שאני מתערב, אבל לפי ד"ר אבשלום קור לאה ורחל שתיהן נקראו על-שמות בעלי חיים. אם אינני טועה רחל היה סוג של כבשה, ולאה היה סוג של פרה. אבל בניגוד לימינו, כנראה שאז פרה נחשבה חיה אצילית מספיק כדי לקרוא על-שמה אישה נאצלת. גם סוסה נחשבה לחיה אצילה לפי שיר השירים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:39, 5 בינואר 2007 (IST)

תודה, אבל חלק מכובד מהקרדיט הוא גם שלך :) --אליזבט 14:17, 18 בספטמבר 2006 (IDT)

אליזבט, אולי את לא רוצה לקרוא את זה, אבל יש ראיות לכך שהפירוש בעברית עתיקה של השם לאה היה... פרה! יש לכך מקבילות בשפות שמיות קדומות, ואל תשכחי ששם אחותה היה רחל, כלומר כבשה. בכל אופן, אני מבטיח לא לספר לאף אחד! (-; אביעד המקורי 14:30, 18 בספטמבר 2006 (IDT)

מוּוּ :) --אליזבט 16:26, 18 בספטמבר 2006 (IDT)

מסתבר שהעניין כבר נידון בוויקיפדיה בעבר. ראו ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון3#לאה אמנו - אכדית. :) המתעתק • שיחה 18:38, 6 בינואר 2007 (IST)

שאלה לאשרף - בתמונה הראשונה עם המסגד, אתה מזהה אולי את המקום? זה איזה מסגד ידוע? אני צודקת בהנחתי שזה עלי עם חסן וחסין בתמונה? --אליזבט 17:54, 18 בספטמבר 2006 (IDT)

זאת אחת הכניסות הראשיות למסגד הנביא {אל-מסג'ד אל-נבוי) .הכניסה הזאת היא הכניסה הכי קרובה לאזור הקדוש ביותר במסגד.האזור נקרא בשם אל-רוד'ה (הגן),שם נמצא קברו של הנביא .מי שצייר התמונה סבור שקברה של פאטמה נמצא באזור הזה ליד קברו של הנביא . השיעים וגם הסונים לא מזהים בוודאות את מקום הקבורה של פאטמה , ולטענת השיעים הח'ליף הסוני עומר הראשון הסתיר את הקבר בכוונה .לטענה הזאת יש בסיס אולם אין לקשור אותה רק עם הח'ליף עומר , כי אכן קברים שיעים רבים נהרסו בפקודת שליטים סונים אדוקים שלא רצו ליצור פולחן קברי קדושים שמזוהים עם השיעה בכדי לא להפוך את הקברים האלה למוקד הסטה ומרכז פוליטי שיעי נגד המשטרים הסונים (קברו של עלי נהרס רבות במהלך ההיסטוריה עד כדי כך ששליט סוני עבאסי בשם אל-מותכל הפך את אזור הקבר לשדה חקלאי לכול דבר).

לדעתי , את צודקת , לגבי זיהוי הדמויות . לפי המסורת השיעית , עלי מזוהה כאדם שאהב מאוד את אשתו ואחרי מותה הוא הקפיד בכול יום לבקר את קברה של פאטמה , שם נהג להתאבל ולשיר שירי יגון ואבל . הצגת הדמות עם שני הילדים בכניסה הראשית לאזור (שימי לב לעמודים המודרנים משני הצדדים (הצד השני נראה בחלקו) אשר דומים לרחוב הקארדו ) משקף את רעיון הביקור של האב ובניו לקבר אמם על מנת ליצור מעגל סגור ביניהם ולעורר את המחשבה והרגש אצל המתבונן בתמונה . אשרף 09:23, 19 בספטמבר 2006 (IDT)

אני אציין את זה. מעניין שעל פי חדי'תים שיעיים, הוא נישא לאישה אחרת, כי פאטמה ביקשה זאת בצוואה שלה :) --אליזבט •• שיחה 15:07, 19 בספטמבר 2006 (IDT)

אכן זה מעניין ,כתוב בצוואה השיעית ששמה של האישה הזאת היה אמאמה שהייתה הבת של אחותה זינב (בתו של הנביא מוחמד) .זינב הייתה נשואה לאדם בשם אבו אל-עאצ בן אל-רביע שהיה משבט אמיה , השבט השנוא על השיעים .חכמי הדת השיעים אימצו שתי גישות בעניין הזה . גישה שהכחישה שלנביא היו בנות חוץ מפאטמה וכך שללו שעלי התחתן עם אישה משבט אמיה וגישה שנייה שניסתה לתת לגיטימציה דתית לנישואיו של עלי על ידי גיוס מסורות , הצגת הצוואה באה כדי להדגיש שהאישה הזאת נבחרה רק בהיותה בת אחותה של פאטמה ומטרתה העיקרית היא לשרת את חסן וחוסיין הקטנים .לנביא היו שתי בנות נוספות ששמן היה אום כולת'ום (לא הזמרת המצרית הידועה) ורקיה שהתחתנו עם הח'ליף עות'מאן בן עפאן שגם הוא השתייך לבית אמיה . גם בעניין הזאת הייתה הכחשה אולם היו פרשנים שיעים שהכירו בנישואין האלה כדי לומר שהן מתו כאשר עות'מאן התעלל בהן .כלומר עניין ההכרה בנישואין או הכחשת הנישואין עם בנות הנוספות של הנביא קשור לקידום ענייני האידיואלוגיה השיעית וחיזוק האמונה בקרב השיעים .אשרף 19:10, 19 בספטמבר 2006 (IDT)

הידע שלך מדהים אותי כל פעם מחדש. אם עוד לא שמת לב, אני פשוט מוסיפה את הפנינים שאתה מפזר בדפי השיחה אתך לערכים, זה גם מה שאעשה הפעם. מה שבט אמיה עשה לשיעים?

סיפרתי היום לאנשים בצבא על שאני כותבת על פאטמה, והתגלגל דיון (הזוי במקצת) לגבי ירושת מוחמד. מרבית האנשים אצלנו, דרך אגב, חושבים שאבו בכר ועומר לא היו היורשים הלגיטימיים. --אליזבט •• שיחה 19:23, 19 בספטמבר 2006 (IDT)

שבט אמיה והשיעים

כמובן אני לא מפעיל כוחות על טבעיים על מנת ליצור קשר עם פאטמה או עלי כדי להשיג את המידע הזה כמו שטענו חכמי דת אחדים בעבר . אני פשוט מחבב לקרוא ספרים שונים שמשקפים כמה שיותר דעות מגוונות לזרמים השונים .

שבט אמיה היה השבט הערבי האריסטוקרטי אשר שלט בעיר מכה לפני האיסלאם , השבט היה ידוע בעושרו , בהשכלתו ושליטתו בעיצוב מכה כאזור מרחב למקדש של כעבה . בזכות השבט הפך המקדש למוקד העיקרי לעלייה לרגל אצל השבטים הערבים כאשר הוקצה לכול שבט במקדש אליל מסוים . שבט אמיה ניצל את עונת העלייה לרגל למכה ואת הפיכת המקום כמקום קדוש בקרב הערבים הפגאנים על מנת לקדם את ענייניו המסחריים (למשל הקים שוק מרכזי למסחר) וכדי לבצר את מעמדו הפוליטי והחברתי בקרב הערבים . הופעת הנביא מוחמד , סיכנה את מעמדו של השבט ובמיוחד כאשר השתייך הנביא לשבט המתחרה האשם (ממלכת ירדן נקראת על שמו ) שבתקופת הנביא היה שבט חלש וירד מגדולתו .שבט אמיה ראה שקבלת האיסלאם פירושו ששבטו של הנביא יתחזק מחדש ובכך יאבד שבט אמיה את כוחו הכלכלי והפוליטי במכה . רצונו של הנביא להפוך את המקדש כמקדשו היחידי של אללה פורשה על ידיהם שהנביא מתכוון לעצב את המקדש מחדש על מנת לשלוט בתנועת העלייה לרגל ובכך גם לשלוט במכה מבחינה מסחרית ופוליטת דבר שנראה שהוא פוגע באינטרסים של שבט אמיה. לכן נודע השבט כשבט העיקרי אשר התנגד לדת החדשה ולנביא מוחמד ,כמעט כול המלחמות החשובות נגד הנביא נבעו מיוזמה של שבט אמיה . בסופו של דבר הנביא הצליח לכבוש את העיר מכה מעוז שבט אמיה . אחרי מותו של הנביא (מת אחרי כיבוש מכה בזמן קצר) ידען האומיים שהם יכולים לנצל את האיסלאם על מנת להחזיר את כוחם הפוליטי הקודם ולכן הם התאסלמו ברובם בתקופה הזאת .אחרי מוות הנביא והתאסלמות השבט הצליח השבט להחזיר את כוחו מחדש , בהתחלה הוא תמך בבחירתם של אבו בכר לשלטון ועומר אבן אל-ח'טאב שלא היו משבט האשם וגם לא משבט אמיה אולם יכולים לשרת את האינטרס העיקרי של שבט אמיה והוא לא להחזיר את שבט האשם לשלטון וגם מרווח נוסף של זמן שהאומיים ישיגו כוח נוסף בניהולה של המדינה המוסלמית שהתחילה בתקופה הזאת להתרחב גם באזורי מצרים ופרס . אכן מרבית המשרות הפוליטיות והמינהליות היו בידי שבט אמיה בתקופת אבו בכר ועומר .עם מותו של עומר ראו האומיים שבידם הכוח להחזיר את השלטון לשבט ואכן הם עשו כאשר מינו את עות'מאן . אחרי הירצחו של עות'מאן בידי אנשים אשר היו מזוהים עם עלי (מייצג בית האשם ) ועלייתו של עלי לשלטון התנגדו האומיים לשלטון האשמי שיכול להוריד אותם מכוחם (כמו שעשה הנביא ) . בתקופה הזאת המאבק בין עלי ובין מועאויה (מייצג שבט אמיה) לא היה דתי בגלל ששבט אומיה היה כבר שבט מוסלמי ולכן לא היה יכול עלי לנצל את האידולוגיה הדתית אשר עזרה בזמן קודם לנביא מוחמד . כוחם הכלכלי (אוצר המדינה המוסלמית היה מוחזק בתקופה הזאת על ידי בית אמיה ) נוצל על מנת לגייס את חיילים והשפעתם הקודמת סייעה להםל צרף למחניהם שבטים רבים (מאוחר יוצר, כמעט ככולם יהיו סונים) ובכך הצליח מועאויה לבסס שלטונו ולהקים את המדינה האומיית . שבט האשם ושבטים ערבים אחרים בעיקר בעיראק (האזור המתחרה לסוריה , מקום שלטונם של האומיים ) התלכדו סביב צאצאי עלי וניסו בכול כוחם להחזיר את השפעת שבט האשם לשלטון תוך ניצול דמותו הדתית של הנביא ודמותו של עלי במלחמתם נגד שבט אומיה .השלטון האומיי הפעיל את מדיניות ההתנקשויות בדמויות הבכירות של מנהיגי שבט האשם (מאוחר יותר הופכים להיות האמאמים השיעים) . אולם בסופו של דבר התלכדו אלה שתמכו בעלי (שיעת עלי , הסיעה של עלי) עם בית עבאס (ענף מבית האשם ) והצליחו למגר את השלטון האומיי במזרח בשנת 749(נשארו האומיים בספרד עד 1031) ולעשות טבח (ליד נחל הירקון) המוני לשבט .לכן המאבקים בעיקר בין השיעים ובין הסונים היו בהתחלה פוליטיים שהפכו במרוצת השנים גם למאבקים דתיים , כלכליים , וחברתיים ).אשרף 21:07, 19 בספטמבר 2006 (IDT)

‏و! זה ממש מעניין, אני אנסה להכניס את זה בקצרה לערך על פאטמה, ומאוחר יותר היום אשלב את כל זה בערך בית אומיה (שוב, חבל שהידע יאבד). בגלל זה מאוד חשוב לי ללמוד ערבית (אם לא שמת לב, התחלתי קצת אחרי שגיליתי אותך), כי יש כל כך הרבה מידע מעניין, שכתוב רק בערבית!

אני אשמח אם תוכל לעבור על הערך של פאטמה, בטח יש שם כל מני אי דיוקים, שרק מומחה כמוך יזהה :) --אליזבט •• שיחה 08:15, 20 בספטמבר 2006 (IDT)

עלי א-רידא

היי אשרף, אשמח אם תוכל להציץ פה לתמונת קברו המפואר של האימאם השמיני, ולומר לי מה כתוב שם. אם יש לך איזה הערות מעניינות לגבי הכתוב, אשמח אם תוסיף אותן, הן גורמות לערכים להראות כאילו מומחה כתב אותן (קצת הטעיית הציבור, במקרה שלי, אבל לא משנה :). --אליזבט •• שיחה 16:52, 20 בספטמבר 2006 (IDT)

היי אליזבט , ההערות שלי אינם יכולים להיות מעניינים ללא הערכים האיכותיים שאת כותבת וללא השאלות המעניינות שאת שואלת ולכן זאת לא הטעיית הציבור אלא העשרת הציבור .

אני מקווה שגם הפעם ישתתף אלדד בניסוח התרגום וישמיע את דבריו שתמיד משפרות את איכות התרגום .

כתוב מעל הקבר : האמאם עלי בן מוסא ,עליו השלום (אל-מאם עלי בן מוסא , עליהי אל-סלאם)

כתוב בחזית הקבר : אשר הוא זר בין זרים והטוח שלו רחוק (יא ע'ריב אל-ע'רבאא ובעיד אל-מדא ) כמובן למילה יא , יש המון פירושים ובחרתי הפעם לתרגם אותה אשר , אשמח מאוד אם אלדד יש לו הערה בעניין .

כתוב בימין למעלה , אלוהים השקה את ארץ טוס ברחמנותו.(יא ארד' טוס , סקאכי אללה רחמתהו ) , ניסיתי הפעם להשמיט את המילה יא שתרגומה יכול להקשות על הבנת התרגום בעברית .

כתוב למטה , מה הם הדברים הטובים שאת מכילה בתוכך , ארץ טוס .(מאד'א חויתי מן אלח'יראת , יא טוס).

העיר טוס (היום משהד) הייתה יישוב סוני מובהק בתקופת הח'ליף הארון אל-רשיד , שנחשב באיסלאם הסוני וגם בעיני המערב (בשל קשריו הדיפלומטים עם צרפת, והופעתו בסיפורי אלף ליליה ולילה )כדמות אגדית עד היום הזה .

הארון (שיבוש לאהרן) מת באחת מסעותיו בעיר טוס ושם הוא נקבר והפך קברו למקום של עלייה לרגל בזכות הכיפה המזוהבת אשר בנה אל-מאמון מעל קברו . כאשר מת אל-רדא הוא נקבר מתחת לכיפה של מאמון , כלומר סמוך לקברו של אל-רשיד . השיעים טענו שאל-מאמון הכריח את בני משפחתו של אל-רדא לקבור אותו עם אל-רשיד, כדי לא לאפשר לשיעים להרוס את קברו של הארון אלרשיד בעתיד . (בימי הביניים ולצערי כנראה גם היום , הרסו קברים בשל שינאה לאדם אשר קבור או כאות מחאה) .אולם בפועל , קבירת אל-רד'א ליד קברו של אל-רשיד קשורה יותר בקשריו הקודמים של אל-מאמון עם אל-רד'א כאשר חזר אל-מאמון מהבטחתו לאל-רד'א למנות אותו כיורש השלטון אחריו בשל לחץ בית עבאס עליו .מותו הפתאומי של אל-רד'א הפך את המאמון לנאשם העיקרי במותו ולכן היה צורך מצד אל-מאמון לשקם את תדמיתו שנפגעה קשות בקרב השיעים ולסלק את החשדות סביבו ולכן קבר אותו ליד אביו . קבורת אל-רד'א ליד אביו ניסתה להציג את מעמדו הרם של אל-רד'א כי בתקופה הזאת , נחשב האדם אשר נקבר ליד השליט כאדם חשוב מאוד .ובכך לומר שהוא אכן התכוון לממש את הבטחתו למנות אותו כיורש אחרי מותו ובצורה הזאת להרגיע את סערת הרוחות בקרב השיעים בתחומי שלטונו . עיצוב מקום הקבר כמקום קדוש עיקרי באיראן קשור בשושלת הצפווית ששלטה באיראן במאה ה-16 ואשר לחמה נגד העות'מאנים שמנעו מהשיעים לבצע את העלייה לרגל למקומות הקדושים בעיראק .כמו כן היה יותר קל לתושבי איראן לבצע עלייה לרגל למקום קרוב יותר מאשר להסתכן ללכת למקומות רחוקים . הצגתו של אל-רד'א כאדם זר באה להעיד שהוא לא נקבר באזור הקבורה של בני משפחתו ובאה להציג גם שהוא קבור ליד אדם שנחשב לאדם רשע מאוד . לכן מרבים שיעים לומר שהדבר הכי מוזר בעולם שהאדם הכי ירא שמים (אל-רד'א ) נקבר לידי האדם הכי רשע (אל-רשיד).בתקופתנו מרבה " האגודה הסונית-השיעית למען אחדות" אשר נמצאת באיראן תחת פיקוחו של המשטר , לנצל את קבורת השניים ביחד על מנת לקרב בין הסונים והשיעים .

וואו, איזה מעניין. אני כמובן אכניס את זה לערך! תודה רבה! שים לב לשינויים שהכנסתי בשמך לבית אומיה. הערך הרבה יותר מעניין וטוב ככה. --אליזבט •• שיחה 10:47, 21 בספטמבר 2006 (IDT)

"מתקפת איכות" על לבנון

שלום אשרף, רציתי לראות אולי תהיה מעוניין להשתתף בויקיפדיה:מתקפת איכות/לבנון, שכנראה תחחיל ביום א' הקרוב למשך שלושה שבועות. אני חושב שאתה יכול להיות מאוד מועיל למתקפה, ולו בזכות הנגישות לערבית. עוד הסברים על מה זה בכלל "מתקפת איכות", תוכל לקרוא ב... (הפתעה!) ויקיפדיה:מתקפת איכות. Harel - שיחה 22:41, 21 בספטמבר 2006 (IDT)

שלום הראל , אשמח להשתתף , בעיקר בערכים שמצריכים נגישות למקורות בערבית .אשרף 13:24, 22 בספטמבר 2006 (IDT)

אודה לך אם תמצא מקור בערבית על אל הרמיל, נראה שבאנגלית אין יותר מידע ברשת מאשר הערך של שתי שורות בוויקיפדיה בערבית. בתודה, טרול רפאים 23:53, 24 בספטמבר 2006 (IDT)

קודם כל תודה על אל הרמיל.

שנית, אני מנסה לכתוב על רמת תבנין (השם שלה בערבית הוא כנראה ג'בל אמל או משהו כזה, צריך בכל מקרה להוסיף את התעתיק בערבית), אבל משום מה כל המקורות באנגלית מתחילים את ההיסטוריה שלה בכיבוש הערבי (וגם שם יש בעיה של תעתיק כפול). מצאתי את הדף הזה שמכיל כנראה את המידע הרצוי, אבל לרוע המזל הוא בערבית. אודה לך אם תוכל לכתוב את המידע (כמובן שאין להעתיק משם, אבל נראה שעם 5 דפי היסטוריה שרובם עובדות, לא תהיה ממש בעיה). בתודה, טרול רפאים 10:55, 30 בספטמבר 2006 (IDT) (נ.ב. תבנית בעבודה נשארה שם לשימושך)

בשמחה רבה , אני אוסיף את המידע . אשרף 15:28, 30 בספטמבר 2006 (IDT)

פורטל אסלאם

לאור התרחבות הערכים לאחרונה בנושא האסלאם, הוצע להקים פורטל בנושא. כדי שלא יהיה בלגאן, אני מפנה אותך לדף השיחה של אלדד שם בתקווה יערך הדיון בנושא. --אליזבט •• שיחה 21:58, 23 בספטמבר 2006 (IDT)

הפלאנגות

לאור התנדבותך למתקפת האיכות בנושא לבנון, בייחוד בערכים להם יש צורך בערבית, הייתי שמחה אם תוכל לעזור לי. תרגמתי את הערך הפלאנגות הנוצריות מוויקי באנגלית, והוספתי לו עוד כל מני פרטים מהסטוריית הלחימה. אני גם ארחיב את הפרק על לחימתם לצד ישראל מאוחר יותר. הבעיה היא שאין חומר רב באנגלית, ואילו בערבית, באתר הרשמי שלהם יש מאגר ספרים. אשמח אם תוכל להציץ באתר ולראות אם יש משהו מעניין שם. הרוב זה בטח חומר תעמולה, אבל אולי יהיה משהו מעניין להוסיף לערך. --אליזבט •• שיחה 23:15, 24 בספטמבר 2006 (IDT)

אליזבט, את לא עוקבת אחרי דף השיחה של הערך. כתבנו לך שם מספר הודעות, בדף השיחה של "הפלאנגות הנוצריות". אלדד • שיחה 23:46, 24 בספטמבר 2006 (IDT)

אכן באתר יש הרבה חומר בערבית(יש בו חומר תעמולתי אולם מרביתו חומר שאפשר לאמת אותו על ידי הצלבתו למקורות אחרים) , מה שנכתב שם מחזק במידה רבה מה שכתבת בערך שלך .בנוסף לספרים הקצרים אשר מתארים את ההיסטוריה של המפלגה ואת מצעה הפוליטי והחברתי יש ראיונות רבים עם מנהיגי המפלגה .

ראיון מעניין היה עם ביאר אל-ג'מיל (סגן יו"ש המפלגה ) שבו הציג את התפתחות עמדת הארגון כלפי האופי הנוצרי של לבנון . ביאר ראה שהיה בעבר זיקה בין רעיון המדינה הלאומית הנוצרית כמדינה שהוקמה לנוצרים ובין רעיון המדינה היהודית כמדינה שהוקמה ליהודים . לדעתו של ביאר , היום צריך להדגיש על כך שמדינת לבנון היא מדינה פלורליסטית שמאגדת את כול הדתות ביחד תוך הדגשת לבנון כמדינה חילונית מערבית תוך הפרדת הדת מן המדינה .כמו כן התייחס לעניין האמנה הלאומית (אל-מית'אק אל-וטני) בין המפלגה ובין מנהיגים מוסלמים . לדעתו של ביאר , למרות שעדיין האמנה הלאומית לא נכתבה הרי צריך להדגיש בה שלבנון היא מדינה בעלת אופי נוצרי תוך הדגשה על זיקתה ללאומיות הערבית באזור ואי תלות פוליטית במדינות המערב . העתקתי מה שכתוב בו לדף השיחה של הערך בתקווה שמישהו יעיר הערות על הנאמר . אשרף 10:25, 25 בספטמבר 2006 (IDT)

וואו מעניין. אני אוסיף את הראיון הזה לערך, ישנם עוד דברים מעניינים? --אליזבט •• שיחה 13:26, 25 בספטמבר 2006 (IDT)

.

לא נהוג להפריד משפט מנקודה. לדוגמה אין לכתוב כך: בלה בלה בלה . בלה; אלה כך: בלה בלה בלה. בלה

אנה הקפד על כך. בברכה דניאל ༒ שיחה 13:55, 26 בספטמבר 2006 (IDT)

נ.ב: הדבר חל על כל סימני הפיסוק. דניאל ༒ שיחה 13:57, 26 בספטמבר 2006 (IDT)

נ.ב 2: (לדניאל, אם כבר אז כבר:) לא נהוג לכתוב "אלה" ו"אנה" אלא אם כן אתה מדבר על שמות של נשים. צ"ל "אלא" ו"אנא". בברכה, HansCastorp 14:03, 26 בספטמבר 2006 (IDT)

איא לי רגא של חולשא. דניאל ༒ שיחה 14:06, 26 בספטמבר 2006 (IDT)

אולי אתה יודע...

בספר שאני קוראת עכשיו על חזבאללה, נכתב בהקדמה כי בסוף המאה ה-18, התנהל מאבק בין שתי אסכולות משפט: האַחְ'בָארים - שטענו כי כל התשובות נמצאות בקוראן, לבין האוּצוּלים שטענו כי פסיקות חדשות צריכות לבוא ממוג'תהיד חי. טיעוניהם של האחבארים ברורים (הקוראן הוא ספר קדוש ומושלם), רציתי לדעת מה היו טיעוניהם של האוצולים, ואיך זה שגישתם הפחות מסורתית הייתה זו שניצחה. --אליזבט •• שיחה 18:21, 26 בספטמבר 2006 (IDT)

שלום אליזבט האח'בארים והאצוליים(רעיון האצילות) הם קבוצה אחת שנשענת על מקורות כתובים ביניהם הקוראן והחדית'(שנקרא גם ח'בר).המוג'תהדים הם למעשה הרפורמים . לא תמיד האצוליים הם קיצוניים ולא תמיד הרפורמים הם מתונים יותר . מה שמתנהל היום קשור לפוליטקה ועל עיצוב הזהות המוסלמית בעת החדשה . כול צד מנסה לעצב את הזהות המוסלמית בהתאם למצב שבו המערב הוא זה אשר שולט בעולם . רובם של האח'בארים רואים שחזרת המוסלמים לעוצמתם הפוליטית והחברתית כרוך בחזרתם למערכת הערכים המוסלמית והפוליטית (כמובן כול אחד מפרש אותה בהתאם לאידיאלוגיה הפוליטית והחברתית אשר מאמין בה ) שהייתה בעבר בזמנו של הנביא או בזמנם של האמאמים השיעים . לעומת זאת טוענים הרפורמים , המוג'תהדים שחזרת האיסלאם לעוצמתו תתאפשר רק אם המוסלמים יקחו על עצמם את הכלים אשר משתמשות בהן מדינות המערב. לצורך הזה הם מאסלמים את הכלים המערבים על מנת להשיג את המטרות האידיאלוגיות שלהם . לפי דעתי אין שום קשר בין הדת המוסלמית ובין מה שטוענים רפורמים ושמרנים באשר לדת . הדת היא רק כלי בידי חכמי ההלכה על מנת להשפיע ולכוון את המוסלמים למה שנראה בעיני חכמי ההלכה שהוא נכון ולא מה שנראה נכון בדת .אשרף 18:41, 26 בספטמבר 2006 (IDT)

אז בראייתך האוצולים הושפעו על ידי המערב? מאוד חכם מה שאמרת לגבי זה שנראה ששני הפלגים שואפים להחזיר את האסלאם למעמדו הקודם, ופשוט נחלקם בדרך למטרה זו. --אליזבט •• שיחה 18:48, 26 בספטמבר 2006 (IDT)

בדיוק כך , אני ממליץ לך על ספרו של עמנואל סיוון , קנאות דתית מודרנית , וספרו של mansoor moaddel ,islamic modernism ,nationalism and fundamentalism , שבאמת הם ספרים טובים ומועילים על הנושא .ואני מקווה שבתקופה לא ארוכה את יכולה כבר לעיין במקורות הראשוניים שנכתבו בידי חכמי ההלכה בימי הביניים ולגלות שיש הבדל עצום בין עמדותיהם של חכמי ההלכה בימי הביניים ובין הפרשנות המודרנית לאותן מסורות .אשרף 19:08, 26 בספטמבר 2006 (IDT)

האמת קניתי את הספר של עמנואל סיוון לפני כשבוע, פשוט עם הערך הענק על מלחמת האזרחים בלבנון, והצבא, אני לא מספיקה לקרוא. אני אריץ חיפוש על הספר השני עכשיו (שרק מהכותרת נשמע מרתק) ואראה איפה אפשר לקנות אותו. --אליזבט •• שיחה 19:30, 26 בספטמבר 2006 (IDT)

זיידים

שלום אשרף. אנא שים לב לתיקונים ולתבנית שהצבתי בערך הנ"ל. בערך ישנן בעיות תחביר קשות במיוחד שיש לפתור. כמו כן כמעט ואין שום חלוקה לפסקאות, דבר חיוני כדי להקל על הקורא. התיקון הבסיסי שעשיתי כלל בעיקר מחיקת רווחים כפולים ורווחים לפני סימני פיסוק. אנא שים לב שאין לשים רווח לפני סימני פיסוק, מלבד לפני פתיחת מרכאות ציטוט, פתיחת סוגריים או מקף מפריד. בברכה, זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 19:57, 27 בספטמבר 2006 (IDT)

עברתי על הערך, עשיתי הגהה פה ושם, מה שחשוב הוא הידע - ורואים שאתה הבן אדם שיודע בנושא הזה יותר מכולנו ביחד. הערך מעניין מאוד, במיוחד אהבתי את הפירוט על הסיבות לשינוי מאסכולת המותעזילה לאסכולות הסוניות הרגילות, פשוט מרתק! --אליזבט •• שיחה 21:07, 27 בספטמבר 2006 (IDT)

שלום לכולם (לא עשיתי עריכה לשונית לתגובה)

ראשית אני פונה לזהר . אתה צודק ב100% , אכן הערך היה צריך לעריכה לשונית רבה ובזכותכם הוא הפך למה שהוא עכשיו . אני באמת מעריך אותך ובמיוחד כאשר אתה חרד על השפה העברית שהיא בעלת אופי מיוחד וסגנון מיוחד .ומתפלא מכך שאתה היית הראשון ששמת את התבנית הזאת (מסוף אוגוסט ועד היום כתבתי 10 ערכים כולל הרחבות עם סגנוני המיוחד ). אינני מתיימר לטעון שבעשרת הערכים הקודמים לא היה צורך בעריכה לשונית .אולם האנשים אשר עברו על הערכים האלה התעניינו יותר בתוכן ולקחו את משימת העריכה הלשונית על עצמם .שיתוף הפעולה הזה בין אלה אשר שפת אימם אינה עברית ובין אלה אשר שפת אימם היא עברית , יכול לתרום למשל להרחבת הערכים אשר דנים ביישובים הערבים (שכמעט כולם עלובים ) ולתרום משמעותית באספקת ידע חשוב אשר אינו נגיש לקורא העברי היהודי .אני כמובן יכול לעשות עריכה לשונית בעצמי , אולם אם מצאתי שהעריכה הלשונית תקח מזמני הרבה זמן אז אני אולי אשקול לפרוש ; לא מתוך נסיגה אלא מתוך מגבלת זמן (עבודת המחקר שלי אשר גם היא צריכה עריכה לשונית ועבודה אשר היא גם מצריכה עריכה , מתרגם ספרים לערבית ) .אני כותב משום שנראה לי שיש צורך רב בהרחבת הידע(התוכן) ולא משום זמן פנוי שירשה לי גם לעסוק בבלשנות . ואני שוב מודה לך על דאגתך ומודה לאליזבט היקרה והרבה עורכים אחרים (אלדד , הראל ,וחביבים רבים) אשר חזרו על הערכים שכתבתי ולא שמו את התבנית (שכמעט זעזעה אותי בגלל הניסוח המסורבל אשר קיים בה ) . בברכה .אשרף 22:43, 27 בספטמבר 2006 (IDT)

שמח תמיד לעזור. אם תרצה שאעבור על עוד ערכים - אל נא הסס לפנות אלי בדף שיחתי. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 22:58, 27 בספטמבר 2006 (IDT)

אשרף, אני תמיד שמחה לעבור על ערכים שלך, מבחינתי תכתוב אותם בלי שום עריכה, ואני אעשה את זה, לדעתי (כפי שציינתי במקומות אחרים) התוכן הוא החשוב ביותר - ואתה מוביל בתחום הזה. פשוט תודיע לי שאתה כותב ערך או מכניס משהו לערך קיים, ואני מיד אכנס (ולאחר שאהנה מאוד מהערך) אעשה לו הגהה, גם אלדד והראל תמיד שמחים לעשות זאת. מאוד מאוד מאוד חשוב שתמשיך לתרום לוויקיפדיה, יש לך ידע שאין לאף אחד אחר פה. תוכל להתחיל לשקול פרישה כשאסיים ללמוד ערבית לרמה מעולה, ואעשה 2 תארים בחוק אסלאמי (כלומר, אף פעם) :) :) --אליזבט •• שיחה 08:26, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה לך , אליזבט על תשומת הלב והדאגה הרבה שאת תמיד מעניקה לי . אני באמת מעריך אותך ואת הערכים שאת כותבת ואני בטוח שאת עוד תצליחי ותצליחי בכול דבר שעושה ותעשי בעתיד בזכות הכישרון המיוחד שיש לך שלדעתי הוא מדהים ועולה במידה ניכרת על אלה אשר יש להם שלושה תוארים באיסלאם ולא רק שני תארים . אשרף 09:06, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה על כל המחמאות, איני זכאית לאפילו מחצית מהן, אבל תמיד נעים לשמוע :) אבל חשוב שתזכור, שאתה הוא זה שתמיד מסייע לי, כשאני יכולה להחזיר באותה מטבע, כמובן שאשמח לעשות זאת. תשומת הלב והדאגה, הן כמובן אינטרסנטיות - אני פשוט נחרדת מהמחשבה מה יקרה אם תעזוב :) --אליזבט •• שיחה 22:13, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

לא רע בכלל להיות אדם אינטרסנטי אם זה פועל לטובת כלל הקוראים. אני שמח תמיד לעזור ואל תהססי לפנות אלי.ומאמין שהמחמאות מגיעות לך בזכות ולא בחסד(למשל ,הערכים שלך על האמאמים השיעים מדעיים יותר מאלה אשר נמצאים באינצקלופדיה של האיסלאם(באנגלית) שנראים מסורבלים ובלתי ברורים. אשרף 14:35, 29 בספטמבר 2006 (IDT)

אני בטוחה שכל פעולה שנועדה לגרום לך להישאר, נעשית לטובת כלל הקוראים. האמת שבערכים של האמאמים הייתה בעיה רצינית בלהשאר מדעית, מאחר ומרבית המקורות הם שיעיים, ומהללים את האמאמים מתחילת המאמר עד סופו.

ראיתי את הברכה למעלה בדף (על הרמצ'אן), ונזכרתי שרציתי לשאול אותך אם אתה צם. עבדתי פעם עם מוסלמים במהלך החודש, ואני זוכרת שהם סבלו יותר מכל, מזה שלא יכלו לעשן (ולא בגלל הרעב או הצמא). בקיצור, עבדתי איתם בערך מאמצע החודש עד סופו, ואז התפטרתי כי יש לי אלרגיה לניקוטין, והם חזרו לעשן במשך כל היום :) --אליזבט •• שיחה 15:54, 29 בספטמבר 2006 (IDT)

בהקשר הרמצ'אן, ראה - הזכירו אותך פה, אני כמובן ניצלתי את ההזדמנות להתרברב בידידותי אלייך :) --אליזבט •• שיחה 22:09, 29 בספטמבר 2006 (IDT)

רמצ'אן

באמת הפתיעה אותי הברכה ואני חושב שזאת יוזמה מבורכת שיכולה לקרב לבבות בין מוסלמים ויהודים במדינת ישראל וגם מחוץ לה . אני מקווה שגם הצד השני (המוסלמי) יפתיע אותי כאשר יתחיל הוא גם לברך את היהודים לקראת יום הכיפור והאנשים המתונים (אשר לדעתי הם רבים) יתחילו להשמיע את קולם על מנת לקרב בין שני הצדדים .

כיום קיים מיעוט מוסלמי "חילוני" שלא צם את הרמצאן (כנראה מרבית המוסלמים צמים גם אם הם לא שומרי מצוות , למשל בתורכיה אשר נחשבת כמדינה חילונית , צמים 80% מן התושבים ). נראה לי שצום הרמצ'אן הפך למרכיב חשוב בהגדרת הזהות המוסלמית במיוחד במדינת ישראל כך שאנשים שאינם צמים (המיעוט החילוני) מוצאים את עצמם מנודים מבחינה חברתית במשך כול החודש וכך האנשים שאינם צמים לא מצהירים בדרך כלל על כך אלא אם היו חיים בערים מעורבות או חיים מחוץ לכפר . "החילונים" אשר לא צמים ובמיוחד האינטלקטואלים , שמצהירים בגלוי שהם לא צמים , מנסים גם להצדיק את אי צומם בכך שנותנים פרשנות פילוסופית לצום (למשל הצום האמיתי הוא לא לעשות מעשים רעים ואינו קשור באוכל או במים) . האנשים ה"הפשוטים יותר" מצדיקים אי צומם בכך שאינם יכולים לצום בגלל עבודה קשה או בגלל התמכרות (לסיגריות ולקפה ) או שהם ממציאים מחלה מסוימת (במיוחד במערכת העיכול ) כדי לקבל יחס רחמני יותר מצד החברה . הן "האינטלקטואים" והן ה"האנשים הפשוטים" יותר מקפידים לומר שהם מאמינים במצוות הצום כמצווה דתית שנקבעה על ידי האל על מנת להמתיק את אי התנהגותם הדתית . למשל האדם שמצהיר שהוא אינו צם בגלל שהוא אינו מאמין במצווה הדתית הזאת ובגלל שהפילוסופיה והאידיאולוגיה אשר הוא מאמין בה מנוגדת לחלוטין לתפיסת מצוות הדת יכול למצוא את עצמו מחוץ לקהילה המוסלמית וקוראים לו בשם מורתד (כלומר האדם שהמיר את דתו ) .אשרף 14:54, 30 בספטמבר 2006 (IDT)

אחד מהאנשים שעבדתי איתם צם למרות שהוא בכלל לא היה דתי (הוא היה קומוניסט, לדבריו), פשוט כי הוא אמר שאנשים לא רואים בחיוב את מי שלא צם. לדעתי הברכה למעלה מאוד נחמדה :) הסיכויים שזה יחזור על עצמו בוויקיפדיה הערבית, לא נראים לי גבוהים, לצערי.

העברתי עכשיו את כל קצרמרי האסלאם מהקטגוריה הקודמת שלהם בקצרמרי דת. מצבם של כמה מהערכים פשוט מזעזע. נראה לי שלשפר את כולם יקח לפחות כמה חודשים של מאמץ מרוכז. --אליזבט •• שיחה 15:09, 30 בספטמבר 2006 (IDT)

כן הברכה מאוד נחמדה וחכמה . נראה לי שיש הרבה ערכים שנכתבו בוויקיפדיה הערבית על יהדות (לא על מדינת ישראל) אוביקטיבים ולפעמים מרתקים כמו הערך "תלמוד" שבאמת נראה מדעי ביותר ועשו אותו כערך מובחר .

לגבי הערכים של האיסלאם , אני חושב כמוך ומקווה שעם סיום מתקפת האיכות על לבנון אפשר לעבוד ביחד בכדי לשפר את איכותם . אשרף 15:21, 30 בספטמבר 2006 (IDT)

מה לגביי ערכים על מדינת ישראל? איך אנחנו מתוארים? האמת גם לי קשה להישאר "מאוזנת" בנושאים לגבי ישראל. למשל עכשיו אני כותבת על מלחמת האזרחים בלבנון, והגעתי למבצע שלום הגליל, ואני לא יודעת איך לנסח את זה בצורה טובה - גם להבהיר שאריאל שרון רצה לבצע את המבצע, וחיכה לעילה לכך (שבאה בדמות ההתנקשות בשגריר שלמה ארגוב, ומצד שני לא לצייר את זה כאיזו מזימה.

אני גם רציתי להציע לעבוד על הערכים בנושא. גם חסרים המון ערכים. אולי נעשה מתקפת איכות משלנו - עם רשימה של ערכים חסרים, וערכים הזקוקים להרחבה... --אליזבט •• שיחה 16:18, 30 בספטמבר 2006 (IDT)

בויקדיפיה הערבית ,הפוליטיקה העכשווית משפיעה על תיאורם של הישראלים גם אם חייו בעבר. כך למשל אנשים כגון משה שרת , יצחק רבין, ושמעון פרס זוכים להתייחסות כמעט אוהדת . יצחק שמיר ואריאל שרון זוכים לביקורת נוקבת.מנחם ביגן ואהוד ברק זוכים להתייחסות מאוזנת(אנשי מלחמה וכאנשי שלום) .ואהוד אולמרט זוכה לתואר "אל-מועתדי " כלומר התוקפן וכתוב עליו מעט מאוד . כן באמת זאת משימה לא קלה ,אולם אני בטוח שאת כבר מצאת נוסחה מאוזנת ואוביקטיבית לאור תשובתך .קשה להיות מדעי בנושא הזה בגלל שעדיין לא נפתחו ארכיונים שיכולים לספק לנו מידע מדויק .וגם לא עבר די זמן שיכול לשחרר את האנשים מהנטיות הפוליטיות שלהם. כך שהאירועים של שנות ה-80משפיעים על הפוליטיקה העכשווית כך שאפשר לומר שהאנשים מציירים את ארועי שנות ה-80 על פי מה שנמצא במפה הפוליטית של שנת 2006 , דבר שלא תורם לידיעת מה שהיה אלא לידיעת מה שקיים עכשיו .כך בפועל הנסתר הוא יותר מן הגלוי. אולם בכדי לשפר את איכות הערכם צריך יותר להתמקד ככל האפשר על "עובדות מוגמרות" ולהציג את העמדות השונות תוך ניסיון להיות ניטראלי במידת האפשר. מהסיבות האלה , אני בחרתי דווקא להתמקד באזורים גיאוגרפים בלבנון . אשרף 08:15, 1 באוקטובר 2006 (IST)

אתה צודק לחלוטין שאנשים מנתחים את העבר לאור המציאות הפוליטית היום, במיוחד במלחמת לבנון, שיש לה מקבילה כיום - מבצע "שינוי כיוון". כתבתי את הפסקה לגבי תכנון המלחמה, נראה לי שיהיו כמה אנשים (מהימין דווקא) שלא יאהבו את הניסוח, אבל גם ציינתי כי שרון רצה לפתוח במלחמה בגלל המשך התקפות הטרור של אש"ף, כך שקצת איזנתי את זה. אתה גם צודק לגבי ארכיונים, קשה לכתוב בלי מידע וודאי שאינו מוטה. אם קראת במקרה את "לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינית" (בני מוריס), אז אתה יודע כמה ארכיונים באמת יכולים לסייע לספר להיות מאוזן.

אני אנסה לסיים היום לכתוב על מלחמת לבנון, ואולי גם לעבור על זה קצת. כתבתי גם כמה ערכים קטנים נלווים (כמו טבח קרנטינה והשבת השחורה (לבנון)), עכשיו אני כותבת על "כוח ההרתעה הערבי" ( Arab Deterrent Force), אם כי נראה לי שהוא יצא קצרמר כי אין הרבה חומר עליו. --אליזבט •• שיחה 09:50, 1 באוקטובר 2006 (IST)

כוח ההרתעה הערבי ועיראק

אפשר להוסיף שעיראק בתקופה הזאת התנגדה לרעיון הכוח בשל חששה שהכוח יהיה מורכב במרביתו מחיילים סורים(לא הייתה ביחסים טובים עם סוריה ). ובכך מדינות ערב וחלק ממדינות המערב יעניקו לגיטימציה למעורבות סורית בלבנון . למרות שעיראק התנגדה בהתחלה לרעיון כוח ההרתעה , היא ניסתה לשלוח כוח צבאי עיראקי(כדי לא להשאיר סוריה לבדה בזירה הלבנונית ולהצהיר שהיא גם משרתת את האינטרסים הלאומיים של כלל הערבים ולהבליט את עצמה ככוח צבאי באזור ) דרך סוריה (המעבר היבשתי היחידי ללבנון) אולם המשטר הסורי מנע את כניסתו .אשרף 13:44, 1 באוקטובר 2006 (IST)

ואו, זה ממש מעניין, אני אכניס את זה מיד, אתה יכול להציץ כוח הרתעה ערבי ולראות מה כתבתי :). --אליזבט •• שיחה 13:54, 1 באוקטובר 2006 (IST)

אני לא חושב שזה לא ערך "קצר"מר כמו שציינת אלא "ארוך"מר בהתחשב בחומר העלוב אשר נמצא עליו (גם בערבית) לעומת ערכים אחרים . אשרף 14:06, 1 באוקטובר 2006 (IST)

תודה, באמת לא היה עליו הרבה חומר... אני חיפשתי את הסמל שלהם וגם לא מצאתי. הכנסתי עכשיו את התוספת שלך, שמיד מעניקה לערך תחושה שמומחה כתב אותו. --אליזבט •• שיחה 14:52, 1 באוקטובר 2006 (IST)

דאהר אל עומר

שלום, ראה בבקשה את דף השיחה בערך --Itayba 10:38, 6 באוקטובר 2006 (IST)

הוספתי את ההערות שלי בדף השיחה של הערך .אשרף 12:21, 6 באוקטובר 2006 (IST)

ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אלף מילים

אהלן אשרף. תמהני אם אוכל לעניין אותך במיזם החדש שאני ורותם התחלנו להריץ. אשמח אם תוכל לתרום בכל דרך שהיא, החל במילוי הערכים הדורשים תמונות במקומות המתאימים ועד להצטרפות לטיולים עצמם. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 21:46, 6 באוקטובר 2006 (IST)

הרעיון מקסים ומעניין מאוד .אני חושב שאני יכול למצוא את הזמן המתאים כדי לתרום להגשמת הרעיון הנפלא הזה בקרוב .אשרף 10:58, 7 באוקטובר 2006 (IST)

מתקפת איכות אסלאם?

היי, עם סיומה המתקרב של מתקפת האיכות על לבנון, אולי כדאי שנחזור לרעיון שלנו על מתקפת איכות פרטית על ערכים בתחום האסלאם, שכיום נמצאים במצב מאוד עגום.

הקמתי את הדף הזה משתמש:אליזבט/מתקפת איכות אסלאם, בו נפרט מה אנחנו מתכננים לעשות. נראה לי שניתן יהיה לגייס גם את אלדד ודרור, ומספר ערכים טובים מוויקי האנגלית יוכלו לקחת גם משתמשים ללא ידע בתחום. אשמח אם תוכל להוסיף לדף של המתקפה כל מני ערכים שנראה לך שחשוב שיהיו בוויקיפדיה העברית ולא קיימים כיום. כמו כן, לאור מצבם העגום של מרבית הערכים כיום, אם ראית איזה ערך שדורש שיפור, רשום גם אותו :)

מה שלומך חוץ מזה? מזמן לא דיברנו :) --אליזבט •• שיחה 16:41, 13 באוקטובר 2006 (IST)

שלום אליזבט , כול הכבוד שאת עדיין מחזיקה ברעיון הזה ובמיוחד לאור המאמץ הכביר שעשית במתקפת האיכות על לבנון . אני אצטרף אליך ביומיים הקרובים אחרי השלמת כמה סידורים בעבודה ובלימודים .אשרף 19:54, 14 באוקטובר 2006 (IST)

איזה כיף! כבר דאגתי שקרה לך משהו :) ביומיים הקרובים אני גם ככה אנסה להשלים את הערך מתואלים והפלנגות הנוצריות, כך שאל תרגיש לחוץ. כחלק מהמתקפה הייתי רוצה לשנות גם את תבנית:אסלאם הארוכה מדי. כשיהיה לך זמן, אשמח אם תוכל להעיף מבט לשיחת תבנית:אסלאם, ותחווה את דעתך. --אליזבט •• שיחה 19:59, 14 באוקטובר 2006 (IST)

נהניתי לקרוא את הערך מתוואלים שבזכותך הפך לערך מרתק .את הזכרת גם חילוקי הדעות לגבי מקור השם . נראה לי שמקור השם מתואלה קשור במלחמות אשר ניהל השלטון הממלוכי נגד השיעים בלבנון .בספרות ההלכתית של הסונים מאותה תקופה מוזכרים השיעים של לבנון בשם הסרבנים (ראפד'ה) והכוונה הייתה לרמוז שהם מסרבים להכיר בשליטים של הסונים ובמיוחד אבו בכר ועומר ושאר השליטים של הסונים .המונח סרבנים מקבל משמעות שלילית בקרב הקהילה המוסלמית יותר מהמונח שיעה (שמשמעותו הסיעה של עלי , אין לשכוח שהסונים מכירים בעלי כח'ליף הרביעי והוא נהנה ממעמד רם גם בקרב המאמינים הסונים ). המטרה הראשונה הייתה לטשטש את זיקת השיעים עם האמאם עלי ולהדגיש על הגורמים המפלגים אשר נותנים צידוק דתי למלחמה נגד השיעים ועל מנת להוציא אותם מהקהילה המוסלמית הרחבה . המטרה השנייה הייתה קשורה יותר לפסקי ההלכה אשר פורסמו על ידי חכמי ההלכה הסונים נגד השיעים של לבנון . ההלכה הסונית שהתפתחה במאה התשיעית לספירה לא ראתה את השיעים כפלג אשר ייצא מהאיסלאם . להפך חכמי הלכה כגון אל-שאפעי ואבו חניפה הואשמו על ידי השלטון שהם תומכים בשיעה . חכמי ההלכה הסונים אשר גויסו על ידי השלטון הממלוכי בתקופת הרדיפות נגד השיעים היו צריכים לשנות את ההגדרה של השיעים וגם לשנות את השם שלהם כדי להיראות לקהילה המוסלמים שהשיעים של לבנון אינם קשורים לשיעים אשר חכמי ההלכה הסונים הקדומים תמכו בהם . הגדרתם מחדש כמתנגדים עיקריים לסמלי הסונים והניסיון לנתק אותם מעלי גרם למתקפת נגד מצד השיעים של לבנון . מעתה הם ניסו להמציא מונח חיובי אשר יעמוד מול המונח סרבנים . המילה מתואלה שמשמעותה נאמנות ותמיכה הומצאה כדי להפריך את הטענה שהם סרבנים ומתנגדים ובכך לטעון שהם נאמנים ותומכים רק בשלטון אשר מזוהה עם עקרונות הצדק של האל . אשרף 21:33, 18 באוקטובר 2006 (IST)

תודה רבה, עוד לא סיימתי עם הערך (נשאר החלק של אחרי המהפכה באיראן), אבל אמשיך להוסיף לו טיפין טיפין ואסיים אותו. אז אתה טוען כי השם מתואלה הוא שם השיעים העניקו לעצמם? המידע שנתת לי הוא מאוד מעניין, ואני כמובן כמובן אכניס אותו לערך :). בעיקרון, במהלך הסופ"ש הייתי רוצה להתחיל לכתוב ערכים מהמתקפה שלנו. אם יש לך זמן, אתה מוזמן להכנס למשתמש:אליזבט/מתקפת איכות אסלאם, ולהוסיף ערכים שחשוב שיהיו שם. שמעתי לפני יומיים את תפילת המעריב ממכה בשידור חי (דרך איזה אתר) וזה נשמע מאוד נחמד וה"חזן" שר יפה. הרבה מאוד פעמים (20 לפחות) אומרים שם אללה הו-אכבר, למה? --אליזבט •• שיחה 08:01, 19 באוקטובר 2006 (IST)

אני אתחיל כבר היום לבדוק את התבנית ולהוסיף את הערכים החיוניים וכמו כן להתחיל ברעיון מתקפת האיכות הנפלא . התפילה שאת מזכירה היא תפילת אל-תראויח שמתקיימת איך ורק בחודש הרמדאן כאשר מסמלת עבור הסונים את סימן ההיכר הבולט אשר מבדיל אותם מן השיעים . השיעים לא עורכים את התפילה הזאת וטוענים שהיא לא קשורה בנביא מוחמד בכלל . בימי הביניים , מדינות שיעיות כגון המדינה הצפווית והמדינה הפאטמית אסרו על הסונים לערוך את התפילה הזאת . לעומת זאת , הסונים ראו שכול קהילה מוסלמית שלא עורכת את התפילה נחשבת לקהילה שיעית . ולכן היו מזהים לפעמים את הקהילות השיעיות בהתאם לעריכת התפילה . שיעים רבים נאלצו לקיים אותה על מנת להתחמק מהרדיפות של הסונים . לא יודע אם נכתב ערך על התפילה הזאת אולם נראה לי שצריך לכתוב על התפילה הזאת בצורה מורחבת .אשרף 08:43, 19 באוקטובר 2006 (IST)

מצויין, חסרים ה מ ו ן ערכים, אל תחשוש להוסיף, פשוט נעשה את זה לאט לאט בלי לחץ. הוספתי שורה עוד קודם לגבי האל-תואריח בערך רמדאן, אבל התבססתי על הערך בנוגע לתפילה באנגלית, שאומר שזה 8-20 רקעות נוספות, שכוללות לא רק את התכביר, אלא גם את הקראת סורה אל-פתיחה ופסוקים נוספים, ואילו בתפילה ששמעתי הם בלי הפסקה אמרו את התכביר. לא נכתב ערך על התפילה, אפילו הערך על הצלאה הוא די עלוב :( --אליזבט •• שיחה 13:08, 19 באוקטובר 2006 (IST)

מתקפת איכות פרטית? למה פרטית? אני חושב שישנם ויקיפדים נוספים שישמחו להצטרף. בברכה, ינבושד.

ינובשד, נראה לך שאנשים אחרים יהיו מעוניינים? הבעיה היא שצריך גם ידע מינימלי בתחום, כדי שהערכים יצאו טובים. אתה מסכים איתי אשרף, או שאתה חושב שכל אחד יכול לסייע? --אליזבט •• שיחה 13:13, 19 באוקטובר 2006 (IST)

לי אין את הידע הנדרש, אבל כדאי להציע את זה בלוח המודעות/במזנון ולראות אם יש היענות. נראה לי שDrork יוכל לסייע. בברכה, ינבושד.

במיזם פרטי אנשים כמו דרור ואלדד בעלי הידע באסלאם, עדיין יוכלו לתרום. חבל פשוט ליזום משהו שלא תהיה לא הענות. הצעתך מעניינת, איפה כדאי לשים את ההודעה בנושא? במזנון או בלוח מודעות? --אליזבט •• שיחה 14:26, 19 באוקטובר 2006 (IST)

אני מציע לנסות במזנון. בברכה, ינבושד.

אוקיי, אחרי שאשרף יכניס את הערכים שהוא חושב לצריך לכתוב/לשפר לדף של המתקפה, אשאל במזנון. הייתי שמחה אם זו תהיה מתקפה כלל-ויקיפדית. --אליזבט •• שיחה 22:35, 19 באוקטובר 2006 (IST)

אני מקבל בשמחה את ההצעות האלה ורואה שכול אחד שיש לו ידע בתחום יכול לתרום בצורה משמעותית למתקפת האיכות ושיפור הערכים .אשרף 11:03, 20 באוקטובר 2006 (IST)

כל הרעיון ב"מתקפת איכות" הייתה לתת במה מרכזית ומוכרת לזמן מוגבל לנושא מסויים, במקום ריבוי של כל מיני מיזמים ופרוייקטים אישיים שלא זוכים למספיק חשיפה והיענות. אני חושב שבהחלט כדאי להוסיף את ההצעה יחד עם כל ההצעות האחרות בויקיפדיה:מתקפת איכות ונשבץ אותה בהמשך לפי ההיענות, הזמינות של המציעים ושאר גורמים. Harel - שיחה 11:12, 20 באוקטובר 2006 (IST)

בינתיים אני אכניס את הערכים שנראים חיוניים למתקפת האיכות לדף השיחה אשר ייצרה אליזבט .אני מקווה שההצעות האלה יתרמו לכך שמשתתפים אחרים יסייעו בהצלחת מתקפת האיכות הזאת .אשרף 12:14, 20 באוקטובר 2006 (IST)

מצויין, אני אעלה את זה עוד מעט להצעות מתקפת האיכות, אני ואשרף כבר נתחיל לעבוד על הערכים, ואנשים אחרים יצטרפו (ב"ה) מכשתתחיל מתקפת האיכות. אשרף, מה אתה חושב שכדאי להוסיף בתחום ההיסטוריה האסלאמית? כי כרגע התחום מאוד חלש פה... --אליזבט •• שיחה 13:42, 20 באוקטובר 2006 (IST)

שמות נחלים ונהרות

אודה לך על התייחסות לשאלה שהעלתי בעניין כיתוב אחיד לנחלים ונהרות בעלי שמות ערביים שיחת קטגוריה:לבנון: נחלים. בברכה.אודי 22:09, 18 באוקטובר 2006 (IST)

שמתי את ההערות בדף השיחה של הערך ואשמח לעזור לך בהמשך לגבי שמות נחלים ונהרות בערבית .אשרף 08:45, 19 באוקטובר 2006 (IST)

היסטוריה מוסלמית

אני חושב כמוך אליזבט שהרבה ערכים חסרים בהיסטוריה המוסלמית. ולכן אני חושב שהצעתם של ינבושד והראל הן במקום וחשוב מאוד שמשתתפים אחרים יקחו את חלקם במיוחד בנושא של ההיסטוריה המוסלמית . כאן מדובר על היסטוריה ארוכה של עמים ואזורים שונים לאורך תקופה זמנית ארוכה . בינתיים נראה לי שחשוב להכניס ערכים חיוניים שקשורים להיסטוריה והאזור שלנו . נראה לי שההיסטוריה של המדינות השיעיות לא זכו להתייחסות מספיקה .במיוחד האימפריה הפאטמית שהשפיעה רבות על האזור שלנו שעדיין נראה לי לא קיים ערך עליה .למיטב ידיעתי עדיין לא קיים ערך על האימפריה הצפווית השיעית שהייתה המדינה המתחרה לאימפריה העות'מאנית . כמו כן שווה לבדוק אם קיים ערך על המדינה המוסלמית במרוקו שגם היא הייתה מתחרה לאימפריה העות'מאנית . המטרה היא לגוון את ההיסטוריה המוסלמית ככל האפשר ולא להציג אותה כהיסטוריה אחת לעם אחד או לזרם אחד .אשרף 14:23, 20 באוקטובר 2006 (IST)

אין ערכים על אף אחד מהדברים שהזכרת, אני ראיתי את הערותיך על האימפריה המוסלמית, ואני מסכימה איתך לחלוטין שזה לא שם ראוי. אבל דעתך על ערך כולל להסטוריה המוסלמית, שיתחיל בתקופת מוחמד, ימשיך עם הראשידון, בית אומיה, בית עבאס, וכו'. הערך יכלול הפניות לשושלת הפטימית, לאימפריה העות'מאנית, לאימפריה הצפווית ולכל הדברים האחרים. לדעתי חשוב שיהיה ערך אחד, כדי שגם אנשים שלא כ"כ מכירים את התחום יוכלו לקרוא עליו (איך מישהו שיודע על קיומו של מוחמד והאימפריה העות'מאנית, אמור למצוא את הערך על השושלת הפאטימית?). מה אתה חושב? אליזבט •• שיחה 14:38, 20 באוקטובר 2006 (IST)

נראה לי שזה רעיון מצויין , שיכול גם להיות בסיס ומקום השראה לכתיבת ערכים נוספים שקשורים להיסטוריה המוסלמית ובכך לגוון ולהרחיב את כמות הערכים בעברית . אשרף 16:24, 20 באוקטובר 2006 (IST)

אם כן, מה לדעתך צריך להיות שם הערך? --אליזבט •• שיחה 17:12, 20 באוקטובר 2006 (IST)

היסטוריה מוסלמית או היסטוריה איסלאמית . או כמו שכתוב בערך המקביל באנגלית Muslim history. אני בטוח שאת תבחרי את השם המתאים ביותר . אשרף 17:18, 20 באוקטובר 2006 (IST)

נראה לי שהסטוריה אסלאמית נשמע טוב יותר :) סיימת להוסיף את מה שאתה חושב שצריך לדף של המתקפה? עקיקה עושים גם סונים? --אליזבט •• שיחה 17:21, 20 באוקטובר 2006 (IST)

אני חושב שאנחנו יכולים להוסיף עוד במהלך הכתיבה . אני דווקא אתחיל עם הערך עקיקה שהוא טקס שקיימו אותו הערבים עוד לפני האיסלאם והמשיכו לקיים אותו עד היום הזה . אשרף 17:26, 20 באוקטובר 2006 (IST)

גיליתי על הטקס כשכתבתי את המהדי, בחדי'תים שיעיים תוארה הקרבת האילים לכבוד הטקס, שהמהווה הוכחה לקיומו של מוחמד אל-מהדי. מכל מני דברים שקראתי על הטקס, הוא לא מקובל בקרב הסונה... --אליזבט •• שיחה 17:46, 20 באוקטובר 2006 (IST)

לא ידעתי שהשיעים קושרים את הטקס עם המהדי, זה מעניין מאוד . לפי הההלכה הסונית חייב כול מוסלמי לשחוט שני כבשים לכול בן שנולד לו . אם הייתה בת אז כבש אחד(לא אכנס בינתיים לסיבות ) . בגלל שמדובר בהוצואת כלכליות רבות מתחמקים חלק מהאנשים מההלכה המוסלמית כאשר הם מסתפקים בכבש אחד או אפילו מקריבים כבש אחד לכול המשפחה . הסונים מייחסים את הטקס לנביא מוחמד אשר ערך אותו לחסן וחוסיין אולם בפועל רוב הטקס קשור לערבים הפגאנים עוד לפני האיסלאם . אשרף 18:07, 20 באוקטובר 2006 (IST)

כן, השיעים מראים חדית'ים בהם חסן אל-עסכרי הקריב כבשים בגלל הולדת בנו, זאת כהוכחה לכך שאכן נולד לו בן. האם מקורו של גילוח ראש הנולד גם נובע מהמסורות הפגאניות? אליזבט •• שיחה 19:54, 20 באוקטובר 2006 (IST)

תוכל בבקשה להציץ בדף השיחה השלי, לגבי השם הנכון לשכונה? --אליזבט •• שיחה 01:05, 21 באוקטובר 2006 (IST)

זיארה

היי, התחלתי לכתוב את הערך פה בארגז החול. יש לי כמה בעיות איתו, שנראה לי שתוכל לעזור בהן. קודם כל האם "زِيَارَة" זו המילה בערבית? תיעתקתי את זה כ"זיארה", ככה נכון? (אני לא בטוחה בגלל התא מרבוטה). כמו כן, הערך באנגלית מלא בתמונות יפות, אך חסרה בו אינפורמציה רבה. חיפשתי מקור בעברית/אנגלית בנושא ולא מצאתי משהו מעניין חוץ מהוראות הלכתיות מה לעשות ומה לא במהלך העלייה לרגל, אתה חושב שצריך להוסיף את זה לערך? אני מחפשת משהו על ההסטוריה של מסורת הזיארה. כתבתי פסקה קצרה על כך (היסטוריה), כפי שראית בארגז. אבל אני בטוחה שיש לך עוד הרבה דברים מעניינים להוסיף, כך שאם יש לך תובנות מעניינות בנושא, אתה נקרא לפרט אותך בתשובתך, ואני אכניס אותן לערך (כפי שעשינו לעיתים קרובות בעבר). תודה מראש :). אתה גם מוזמן להציץ בכאט'מיה שהעלתי. --אליזבט •• שיחה 23:52, 21 באוקטובר 2006 (IST)

שלום אליזבט

כפי שהזכרת בערך שלך , כותבים בסוף המילה תא מרבוטה אבל מבטאים אותה כ "ה" בעברית . לכן השם המתאים ביותר "זיארה" כמו שציינת. לדעתי דווקא השוואה הטקס הזה עם טקסים דתיים בעיר מכה דבר מעניין . באיסלאם הסוני ולא רק הסלפים והווהאבים אסור להשוות את טקס העלייה לרגל למכה לטקס הזיארה על מנת לתת ייחוד דתי וקדושה לכעבה .מבחינה דתית הטקסים הדתיים אשר קשורים איך ורק לכעבה הם: טקס הטואף שבו המאמין מצווה לעשות 7 סיבובים סביב הכעבה . כמו כן בכעבה מקריבים קורבנות ועושים נדרים .בפועל טקסים אלה מתקיימים גם בטקס הזיארה ובכך אנשים רבים מאמינים שטקסים כאלה יכולים להיות תחליף שחוסך זמן וכסף בהשוואה לביצוע העלייה לרגל למכה ובכך התנהגותם פורשה על ידי חכמי ההלכה כפגיעה ישירה ובאופי הדתי המיוחד לכעבה. כמו כן האיסלאם נחשב כדת מונותיאסית בעיני חכמי ההלכה . הקרבת קורבנות לאנשים קדושים מבשר ודם אשר הלכו לעולמם קושרת את הדת המוסלמית לעידן הפלורליזם האלילי שהיה נפוץ בקרב הערבים עוד לפני האיסלאם. בפועל טקס הזיארה מסמל את האיסלאם העממי (ולא האיסלאם הפורמלי אשר עוצב על ידי הוגים וחכמי הלכה) ,האיסלאם של מרבית האנשים הפשוטים שראו שיש פער גדול בין תפיסת האלוהים המונותיאסית באיסלאם שנראית בלתי נתפסת להגיון האנושי ונראה שהוא רחוק מהמציאות המוחשית והחומרית הקיימת , בשביל המאינים טקס הזיארה יכול לקרב אותם לאל באמצעות מתווך (דמות קדושה) אשר מכירים אותה ומקריבים לה קורבנות (קח ותן !) מאשר לפנות באופן ישיר לדמות הבלתי נתפסת (האל).לכן דווקא בטקס הזיארה אפשר לראות את הפער אשר קיים בין האיסלאם הפורמלי או הממסדי ובין האיסלאם העממי , פער אשר עדיין מתקיים גם בזמננו .

מסורות דתיות על ביצוע טקס הזיארה

מהסיבות שתוארו לעיל מרבית המסורות אצל הסונים מגנות את טקס הזיארה ומשוות אותו לפולחן אלילים . למשל מסורת שאומרת "שאלוהים מקלל את האנשים אשר עשו את הקברים כמו מסגדים " חלק מחכמי ההלכה ייחסו לנביא" שאין לבקר אלא בשלושה מסגדים , מסגד הכעבה , מסגד הנביא , מסגד אל-אקצא " המטרה הייתה לצמצם את טקס הזיארה רק לשלושת המסגדים . אשרף 16:52, 22 באוקטובר 2006 (IST)

וואו, זה ממש מעניין. תודה רבה רבה! אני אהפוך עכשיו את פניני החוכמה שלך לפסקה, ואעלה את הערך. אני שמתי לב שמרבית אתרי הזיארה הם שיעיים, ורציתי לבקש ממך איזה אתרים סוניים מפורסמים, כדי להכניס איזון. לאור האיסור הדתי, ישנם אתרים סוניים מפורסמים חוץ ממסגד אל-אקצה ומסגד הנביא במדינה? אליזבט •• שיחה 18:59, 22 באוקטובר 2006 (IST)

ערים הקדושות לאסלאם

היי, אשמח עם תוכל להעיף מבט על תבנית:ערים קדושות לאסלאם, ותגיד מה אתה חושב כדאי לעשות איתה בשיחת תבנית:ערים קדושות לאסלאם.

מקווה שהכל בסדר אצלך :) אליזבט •• שיחה 22:06, 28 באוקטובר 2006 (IST)

היי שוב, אשמח אם תוכל להסתכל שוב בשיחת תבנית:אתרי עלייה לרגל באסלאם, ולהגיד מה דעתך. כמו כן, אשמח אם תוכל לומר לי מה דעתך על המשפט הבא, שנראה לי תמוה במקצת:

לחֻ'טְבּה יש משמעות פוליטית. במהלך החֻ'טְבּה, על הדרשן, מעבר לעניינים הדתיים, לנקוב בשמו של השליט. למעשה זה יש משמעות גדולה. כל עוד הוא נוקב בשמו של השליט הוא מעיד על עצמו כנאמן לשלטון ומקרין זאת על הקהילה. אבל, אם הוא משמיט את השם, זו מעין הכרזת מרד פוליטי. הוא יכול אפילו לנקוט בשם של שליט אחר.

— הערך ח'טבה

. ראיתי שטאהר אבן חסין לא הזכיר את אל-מאמון, בח'טבה וכך בעצם הפך לשליט אוטונומי, אבל האם זה קיים גם כיום?

כן זה נכון ,זה תופס על האמאם שנחשב כמנהיג חברתי ודתי של הקהילה המוסלמית אשר בתחום המסגד וזה תופס גם על בני הקהילה המוסלמית . אי אזכרת הח'ליף בח'וטבה או אזכרת שליט אחר או אי הימנעות בני הקהילה מלכנס למסגד שבו נערכת בו הח'וטבה היו סוגי התנגדות ומחאות נגד השלטון המרכזי. מרבית האמאמים במדינות המוסלמיות המודרניות נמצאים תחת פיקוח משרד ההקדשים שאמור לפקח על המסגדים ועל ההקדשים האיסלאמים וכמו כן על הדרשות של האמאמים . אמנם שהיום לא מחויב האמאם מבחינה חוקית להזכיר את שם השליט המודרני ואי אזכרתו במהלך הח'וטבה לא נחשבת כהתנגדות פוליטית אולם נוטים מרבית האמאמים במדינות המוסלמיות לשמור על מערכת יחסים טובה עם השלטון כדי לשמור על משרתם . השליטים המודרנים מתעניינים בכך שהאמאם של היום לא ינצל את הדרשה על מנת לתקוף את מדיניות השלטון ולכן הם ממנים למשרות אמאם רק האנשים אשר נראים שהם דוגלים בתפיסה הפוליטית של השלטון הקיים . אשרף 07:27, 6 בנובמבר 2006 (IST)

חשבתי שאולי יעניין אותך לדעת שסיימתי ללמוד את כל אותיות האלף בית הערביות, ואני כבר יכולה לקרוא די בחופשיות (בלי להבין כמובן) אם יש ניקוד. אליזבט •• שיחה 19:08, 31 באוקטובר 2006 (IST).

באמת כול הכבוד(בתקופה זמנית קצרה כזאת !) , זה צעד חשוב מאוד. לבסוף עם הנסיון תוכלי לקרוא גם בלי ניקוד וגם תוכלי להבין את משמעויות הדברים בלי מאמץ גדול אם תנצלי את הקירבה הלשונית לעברית ובמיוחד להתמקד על השורש של המילה .אשרף 07:27, 6 בנובמבר 2006 (IST)

בנושא אחר לחלוטין, אשמח אם תוכל לומר לי את דעתך לגבי הערך חיג'ר חט'ם. הרצתי חיפוש בויקי אנגלית, אח"כ בדקתי במילון ערבי את השורשים خظم ו-خجر והוא לא מצא לי כלום, הרצתי חיפוש על המילים (יחדיו) בגוגל, והוא גם לא מצא כלום. היתכן והערך מומצא לחלוטין? אליזבט •• שיחה 19:35, 1 בנובמבר 2006 (IST)

גוגל לא יעזור לך אם את לא תעזרי לו לזהות את המילים . השורש של אל-חטים(الحطيم) הוא חטם (حطم) שמשמעותו המקורית הדברים שנשארו הרוסים . השורש של אל-חגר(الحجر) הוא חגר(حجر) שמשמעותו אבן .אשרף 07:25, 6 בנובמבר 2006 (IST)

קודם כל, אני מאושרת שחזרת. התחלתי כבר לדאוג :) בנוגע לח'טבה, הבנתי שהאמאמים לא מחוייבים להזכיר את שם המנהיג, אבל האם הם עדיין עושים את זה? (נגיד במסגד ברמאללה מזכירים את מחמוד עבאס?) או שזה היה נהוג רק בימי עבר?

הבעיה עם החיפוש על האבן הייתה שהסתמכתי על תעתיק לא נכון, ובגלל זה לא מצאתי כלום. אני אפנה את אלדד לסוגיית החלפת השם, שהוא יחליט איך עדיף (לתעתק נכון או לתרגם). אשמח אם כשיהיה לך זמן, תוכל לספר לי על האבן הזו קצת, כי אין עליה שום מידע שאינו בערבית, ואני אשכתב את הערך עם פניני חוכמתך. כתבתי מחדש את אל-מאמון, מוזמן להציץ :) אליזבט •• שיחה 08:13, 6 בנובמבר 2006 (IST)

זה תלוי באמאם של המסגד . אמאאם שמעוניין להדק את מערכת היחסים שלו עם שליט המדינה מרבה להזכיר את שמו מעל המינבר בסוף הח'וטבה כאשר אומר למשל שאלוהים יכניס אותו לגן העדן או משבח אותו כאשר אומר שהוא השליט הנאמן של המוסלמים אולם מי שידוע לי שאין חוק במדינות ערביות שמחייב את האמאם היום להזכיר את שם השליט ואמאמים רבים מודעים לכך שרוב השליטים אינם דתיים ולכן נמנעים להזכיר את שמם . הדבר הזה נכון גם לגבי מחמוד עבאס למרות שמחמוד עבאס ידוע כאדם חילוני מאוד עד שקשרו אותו עם הבהאים . לגבי הערך חג'ר אל-חטים כבר התחלתי לשכתב אותו ואת מוזמנת לערוך אותו . אשמח מאוד לקרוא את הערך שלך אל-מאמון בזמן מאוחר היום .אשרף 09:26, 6 בנובמבר 2006 (IST)

קודם כל תודה רבה על הערותיך לאל-מאמון, וכל הכבוד על כתיבת הערך על האבן מחדש. ערכתי אותו, ועכשיו הוא מאוד נחמד.

אני אכניס מחר את דברייך על הח'טבה, האינטרנט ממש עושה לי בעיות עכשיו. לא היה לי מושג שקשרו את מחמוד עבאס עם הבהאים, זה ממש מצחיק :) גם ערפאת היה ממש חילוני להבנתי, אבל אף אחד לא האשים אותו בדברים כאלו. אליזבט •• שיחה 20:45, 6 בנובמבר 2006 (IST)

היו אלה שניצלו את קירבת השם שלו עם עבאס מירזא (עבד אלבהאא, כנראה לא נכתב עליו עדיין ערך בעברית למרות ששהה בארץ לתקופה ארוכה ) . בהתאם לכך פורסם באינטרנט ששמו המקורי הוא מחמוד עבאס מירזא.אתר דתי קשר בין פסק הלכה של אל-אזהר שהגדיר את הבהאאים שהם לא מוסלמים עם שמו הבהאאי כביכול של מחמוד עבאס ובכך הסיק האתר שמחמוד עבאס הוא לא מוסלמי . פסק ההלכה מופיע

http://al-shaab.org/GIF/14-06-2003/a25.htm.

http://www.almoslim.com/figh_wagi3/show_report_main.cfm?id=103 אשרף 07:04, 7 בנובמבר 2006 (IST)

נראה לי שנכתב ערך על בהאא אללה, אם זה למי שהתכוונת. לדעתי, המקרה הזה ממש ממחיש את ההבדלים בין הדתות, לא היית מדמיין שמישהו יוציא פסק הלכה על יצחק רבין נגיד שהוא בן דת אחרת.

בינתיים, כפי שאתה רואה עשינו ארבעה ערכים ממתקפת האיכות על האסלאם - זיארה, אל-מאמון, ח'טבה וחג'ר אל-חטים. לדעתי זו התקדמות לא רעה. ההורים שלי קונים לי את הקוראן ליום הולדת (ב-11.11), כך שאוכל להתחיל לעשות כל מני ערכים עם ציטוטים יפים מהקוראן. אתה יודע במקרה איזה תרגום הכי טוב? יש די הרבה... אליזבט •• שיחה 08:11, 7 בנובמבר 2006 (IST)

קודם כול באמת מזל טוב עד 120 שנה עם חיים בריאים ומאושרים ומעניינים . אני מצטער שבתקופה הזאת אני מאחר בתגובות (אני חייב עד סוף השנה העברית הזאת להגיש את עבודת הדוקטוראט לשיפוט ) .כול התרגומים בעברית לקוראן אשר נמצאים בשוק הם מהימנים ואפשר לסמוך עליהם והם התרגומים של בן שמש , ריבלין , רובין(אל תשתמשי בתרגומים בעברית שייצאו לאור במאה התשע עשרה :) .העיקר שתמשיכי ללמוד את הערבית עד שבסופו של דבר תוכלי להשתמש בשפת המקור כי אי אפשר להשוות את שפת המקור עם התרגום במיוחד לגבי ספרים דתיים שנמצאים בהם מונחים דתיים שקשה מאוד לתרגם אותם לשפה אחרת .

לגבי ההבדל בין הדתות , אני רואה שקיצוניים נמצאים בכול דת ואינם קשורים לדת מסוימת .כאשר תקראי את הקוראן תמצאי שהקשר בין היהדות ובין האיסלאם הוא רב גדול . לכן לא הייתי מעדיף לייחס דתות בתוארים כגון יותר סובלנית או יותר קיצונית (גם לגבי הבהאאים וגם לגבי הנצרות ) . הבעיה העיקרית בדת שכול דת רואה את עצמה את האמת המוחלטת ואינה יכולה להתפשר עם ההגדרה הזאת הקשיחה והבלתי גמישה . עבאס אפנדי היה בנו בהאא אללה שהביא את עצמות הבאב לחיפה וקבר אותן במקדש .שוב אני מצטער על האיחור ומקווה שאמצא הזמן המתאים להמשיך לכתוב כאן .אשרף 07:00, 12 בנובמבר 2006 (IST)

הכי חשוב שענית, לא נורא על האיחור :). תודה רבה על הברכות, אני בת 20 ויום היום, והמחשבה די מוזרה לי עדיין. לאור המלצות של דרורK, הוריי יקנו לי את התרגום של רובין, שאומרים שהוא מאוד טוב. אני ממשיכה ללמוד ערבית, אם כי להבנתי (גם בדף השיחה שלי) הערבית של הקוראן היא מאוד קשה להבנה לערבי ממוצע (כמובן לא לך, כי אתה בבירור מעל הממוצע :). בנוגע לדתות, אני כמובן מסכימה איתך שיש קיצונים בכל דת, אבל נראה שקולם של האסאלמיסטים הקיצונים חזק יותר כיום מקיצונים בדתות אחרות. דווקא הבהאאים נראים לי סבלנים יחסית לשאר הדתות. אני כותבת עכשיו על צדאם חסין (לבקשת הראל) אז לא יצא לי לעבוד על ערכים מעניינים בתחום האסלאם.

בהצלחה עם העבודה, אם יש לך קצת זמן - תספר לי על מה היא, בטח מרתקת. אליזבט •• שיחה 18:29, 12 בנובמבר 2006 (IST)

תודה רבה .כמובן כאן לא המקום להתייחס לנושא הזה . בברכה אשרף 15:32, 27 בדצמבר 2006 (IST)

ברכותיי

לך לרגל עיד אל-אצ'חא. נשמח להמשך תרומתך המעולה לוויקיפדיה. ‏Harel‏ • שיחה 20:35, 30 בדצמבר 2006 (IST) תודה רבה יא אחלא harel .אשרף 20:37, 30 בדצמבר 2006 (IST)

בשמחה. מה מברכים בערבית? כל עאם ואנתם בח'יר? ‏Harel‏ • שיחה 20:37, 30 בדצמבר 2006 (IST)

אי אפשר לחלוק עליך , אתה מדוייק גם כאשר מברך בערבית .כול הכבוד .אשרף 20:41, 30 בדצמבר 2006 (IST)

כמובן ברכות גם ממני. את העיד אל-אצ'חא הבא, בעזרת ה' תחגוג כבר כדוקטור :). הקדשתי את השבת (בוודאי למורת רוחו של הראל, שרוצה שאתמקד בצדאם) להרחבת הערך אסלאם - מונחים. מוזמן להעיף מבט :)אליזבט •• שיחה 20:49, 30 בדצמבר 2006 (IST)

תודה רבה , אני חושב שהראל צודק לגבי איכותו של הערך של צדאם ומבין את חרדתו בצורך שיפור איכותו המדעית . אולם אני בטוח שאת יכולה להפוך אותו לערך מדעי מעולה (למרות שאני לא מבין ברוסית , אולם תקוותי שהספר ברוסית יכול לאזן את העמדות הרבות בנוגע לאישיותו השנוייה במחלוקת של צדאם ) .לגבי המונחים של האיסלאם , עדיין לא הספקתי לעיין במונחים (כמה מדהים שאת כתבת את המונחים האלה) .אני רואה שהם יכולים לספק חומר ראשוני וחיוני ונגיש לכול אדם שמנסה להבין את האיסלאם .אשרף 21:04, 30 בדצמבר 2006 (IST)

בתקווה יצא מאוזן ונחמד, הספר די מוצלח, אם כי ארכני מאוד (שזה נחמד כשרוצים פשוט לקרוא על צדאם, ולא כמשמנסים לתמצת את מעלליו לערך בויקי). בנוגע לערך המונחים, דרורK התחיל בכתיבתו, כך שאני כתבתי רק את חלקו. יש לי שאלה קטנה אלייך בנוגע לתעתיק, שמתי לב כי קיימות מילים שבסופן האות ي, אבל מתעתקים את זה עם אל"ף, למשל המילה פוצ'א (فوضى) והשם מקתדא (مقتدى) ולא יו"ד, אתה יודע במקרה למה זה ככה? אליזבט •• שיחה 21:22, 30 בדצמבר 2006 (IST)

אכן דרור הוא כותב מעולה ותורם חיוני כמוך לוויקדיפה .לגבי בעיית התעתיק בערבית ,התעתיקים נועדו בעיקרם כדי להקל על הלא ערבים להבין את השפה הערבית כאשר הפכה השפה הערבית לשפת המדינה העיקרית והתחילו מרבית התושבים להשתמש בה בחיי היום יום (בתקופת הנביא עד סוף המאה השמינית לא היה תעתיק ) .במאה השמינית נקבע הניקוד (כמו הוספת נקודות : ظ ض ث)על מנת להקל בביטוי האותיות על ידי אדם שלא הכיר את השפה הערבית . כמו כן נקבעו כללים כדי להבחין בין צורה של שם (اسم) ובין צורה של פועל (فعل) למשל אם אנחנו שמים את היו"ד במילה (مقتدى) אז מקבלת את המשמעות של אדם עושה חיקוי לאדם אחר . אם בלי היוד , המילה מקבלת משמעות של האדם שראוי לחקות אותו . בשלב הזה אני לא ממליץ לך לכנס כבר לתחום הבלשנות שהוא נושא מרתק בפני עצמו .אולם הוא דורש הרבה השקעה ויש בו הרבה אסכולות לפי השתייכות אזורית וגיאוגרפית דבר שיוצר בלבול וסתירות רבות הן ביחס לתעתיק והן ביחס לניקוד .לכן כללי הניקוד והתעתיק יכולים להשתנות מאזור לאזור ומתקופה לתקופה אחרת .זה כמובן הסבר חלקי ויש המון תיאוריות שדנים על סיבות התעתיקים האלה (לפעמים גם מושפעים מפוליטיקה , לאומיות , פולמוס ודברים רבים). אשרף 22:05, 30 בדצמבר 2006 (IST)

וואו, לא ידעתי שהוסיפו את הנקודות רק בשלב כזה מאוחר ועוד בשביל להקל על אנשים כמונו. אני לוקחת קורס העשרה עכשיו על האסלאם באוניברסיטה העברית והרצאה אחת עסקה בשערוב והתאסלמות וניתן על ידי איזה פרופסור מכובד, אבל הוא קפץ בין השנים בצורה מהירה מדי בשבילי אז לא קלטתי את הכל והוא לא דיבר על השינויים בערבית עצמה מלבד קליטת מילים זרות (מפרסית למשל). שבוע שעבר הייתה הרצאה על הסופיות שהייתה הרבה יותר מוצלחת. אליזבט •• שיחה 22:17, 30 בדצמבר 2006 (IST)

הרשה לי להצטרף לברכות לרגל חג הקרבן - كل عام وأنتم بخير. אלמוג 21:24, 30 בדצמבר 2006 (IST) תודה רבה לך אלמוג , كل عام وانتم بالف خير ,שתרגיש רק טוב ותהיה בריא .אשרף 22:05, 30 בדצמבר 2006 (IST)

אני בטוח שאם תמשיכי בגישה הזאת תהפכי לפרופסור (بروفسورة) מדרגה ראשונה .אני מקווה שאנחנו ביחד (בלי לחץ ובזמן הפנוי שלנו) נכתוב על שני ערכים אלה , שערוב והתאסלמות . בברכה אשרף 20:58, 31 בדצמבר 2006 (IST)

ברכות גם ממני, אשרף. והיום, 1 בינואר 2007, אני מאחל לך גם שנה אזרחית חדשה פורייה ומוצלחת! אלדד • שיחה 11:57, 1 בינואר 2007 (IST)

תודה לך אלדד ,אני מנצל את ההזדמנות לברך אותך על הדירה החדשה ומאחל שהדירה תקרין עליך מזל טוב ואושר (يا داخل دار الداد , اذكر الله ).אשרף 16:30, 1 בינואר 2007 (IST)

כל עאם ואנת בח'יר, ושנה טובה לכולנו! אביעד המקורי 12:16, 1 בינואר 2007 (IST)

תודה לך אביעד על תשומת הלב האישית והמרגשת.אני מאחל לך גם שנה טובה ומהנה .אשרף 16:30, 1 בינואר 2007 (IST)

איזה פופולרי אתה :) כשמתפנה לך זמן - אני לשרותך :) אליזבט •• שיחה 18:17, 1 בינואר 2007 (IST)

העונג שלי , על האנשים הנחמדים כאן , ועל האיכפתיות הנדיבה שאת מגלה ללא הרף לאורך חודשים לא מעטים אשרף 18:27, 1 בינואר 2007 (IST)

עשוראא

גם ממני كل عام وأنت بخير (נדמה לי שהיום זה היום האחרון של החג). תוכל בבקשה להציץ בערך עשוראא, לתקן ו/או להוסיף פרטים על ההיבטים הפרקטיים של הצום? אספתי שם כל מיני דברים שקראתי או שמעתי מפי מוסלמים, אבל צריך שמישהו שמכיר את העניין מקרוב יעבור על הפרטים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:48, 1 בינואר 2007 (IST)

كل عام وانتم بالف خير يا احلى درور .מחר הוא היום האחרון , החג הזה הוא ארבעה ימים ולכן הוא נקרא גם בשם החג הגדול בכדי להבדיל אותו מחג אלפטר שנקרא גם החג הקטן שהוא שלושה ימים .אני אעבור על הערך ואבדוק את הפרטים למרות שאני בטוח שאתה לא יכול להוסיף מיני דברים אלא אם נראו לך שהם נכונים .הדיוק שלך מרשים .אשרף 16:36, 1 בינואר 2007 (IST)

תודה על המחמאה :-) חשבתי בטעות שהחג התחיל ביום שישי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:59, 1 בינואר 2007 (IST)

שיחת קטגוריה:אסלאם

שלום יקירי, אשמח את תחווה את דעתך בנוגע להצעתי לחלוקה שונה תחת קטגוריה:אסלאם. אליזבט •• שיחה 22:05, 3 בינואר 2007 (IST)

צפר (חודש)

היי, זהר ביקש ממני להרחיב את הערכים על חודשי השנה המוסלמיים כדי שלא יועמדו למחיקה (כרגע הם במצב של הגדרה מילונית). פניתי לערך באנגלית של החודש צפר. נכתב שם כי משמעות שם החודש יכולה לנבוע משני דברים - צהוב בשל השלכת שהייתה כשהחודש נקבע בפעם הראשונה או מהמשמעות שומם או ריק כי הערבים בתקופה הפגאנית הותירו את בתיהם ריקים כשהם יצאו למסעות בזיזה. אם זה נכון, איך מצבם של בתי השודדים קשור לשם של חודש? אליזבט •• שיחה 22:15, 5 בינואר 2007 (IST)

לא מדובר בדיוק בשודדים. זה עניין של השקפה. מבחינת הבוזזים זה היה עניין של פרנסה, אם כי אני מניח שהנבזזים לא היו כוללים את זה במסגרת חופש העיסוק. בכל מקרה, שתי האטימולוגיות האלה נשמעות לי קצת קלושות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:34, 5 בינואר 2007 (IST)

סליחה, להבא אכתוב "המתפרנסים מלקיחת רכושם של אחרים" :). די קלוש בהחלט, אני מקווה שאולי אשרף שלנו יודע מה המקור. אליזבט •• שיחה 23:32, 5 בינואר 2007 (IST)

בחודש צפר הערבים הפגאנים , נהגו להתאים את לוח השנה עם עונות השנה .השם צפר מעיד על דבר ניטראלי שאי אפשר לשייך אותו לקטגוריה מסוימת (האפס נקרא בערבית בשם צפר) ובכך לא נחשב על ידי רבים כחודש שיש לו תפקיד דתי בעריכת הטקסים הדתיים בהתאם לעונות השנה . בהתאם לכך , נראה על ידי רבים כחודש בלתי דתי שאפשר לערוך בו מסעות המלחמה נגד השבטים האחרים . הנביא ביטל את השנה המעוברת והשאיר את שם החודש כמו שהיה כפי שנהג עם שאר החודשים . אשרף 15:50, 6 בינואר 2007 (IST)

כמה לא מפתיע שאתה יודע את המקור לשם, אתה מעין אנציקלופדיה מהלכת :) אני אוסיף את זה לערך. באופן כללי, הערכים על החודשים נכתבו בבירור על ידי שיעי, היות שמרבית התאריכים המוזכרים שם הם לידתם ו-martyrdom של האימאמים השיעים ושיעים מפורסמים אחרים. כך שאם יהיה לך זמן, אתה יכול להוסיף כל מני חגים/מועדים וימי הולדת של לא שיעים.

שאלה קטנה - אני רוצה להוסיף עכשיו בערך סורה את רשימת 114 הסורות, התהייה היא אם: 1. לכתוב את הסורות בלינקים (כלומר בציפייה שיכתב ערך לכל אחת מהן) ו2. האם לכתוב את השם בערבית או בתרגומו לעברית, למשל סורה אל-אערף או סורה ממרום החומה (כפי שמתרגם את השם אורי רובין). מה דעתך? אליזבט •• שיחה 16:10, 6 בינואר 2007 (IST)

בוודאי בלי ההערות שלכם ,לא הייתי יכול לתרום לעניין הזה ולכן אני אני חושב שהשיתוף ההדדי הזה יכול להועיל רבות לויקיפיה בעברית .

לדעתי הוספת הלינקים לא דבר מיותר והיא יכולה להועיל לכתיבת ערכים מעניינים על התפתחות הסורות בהמשך . אני מעדיף לכתוב את השם בעברית כי קהל היעד ברובו הוא דובר עברית .אפשר להוסיף את השם בערבית בסוגריים.אשרף 16:35, 6 בינואר 2007 (IST)

אוקיי, אני אתחיל להוסיף את הרשימה עם לינקים ובעברית עכשיו :) אתה מכיר איזה אתר אינטרנט עם תפסיר באנגלית? חבל יהיה להסתמך על הערכים באנגלית לסורות, הם ממש לא משהו...אליזבט •• שיחה 16:38, 6 בינואר 2007 (IST)

בירדן , התחילו פרויקט ענקי בפרסום ספרות פרשנות הקוראן באינטרנט . מופיע באתר , תרגום אל-ג'לאליין (אורי רובין הסתמך עליו ) לאנגלית שנחשב לספר הסמכותי ביותר בקרב המוסלמים היום. האתר :

http://www.altafsir.com/ אשרף 16:51, 6 בינואר 2007 (IST)

איזה יופי של אתר, ממש כל הסלבריטיז מקרב הפרשנים נמצאים שם ומכל הפלגים, נפלא! כשנמצא את הזמן, יחד עם האתר הזה ניתן יהיה לעשות ערכים מעולים לכל הסורות. אליזבט •• שיחה 18:07, 6 בינואר 2007 (IST)

בקשות

היי יקירי, יש לי מספר בקשות/תהיות:

1. אשמח אם תעיף מבט בערכים פתנה ועולמא שכתבתי לא מזמן, אם יש לך זמן יהיה טוב אם תפזר קצת מפנינות חוכמתך גם בערכים ההם.
2. רציתי לדעת בנוגע ללו"ז שלך לתקופה הקרובה. ישנו צורך לכתוב את הערך כלאם, הבעיה היא שהערך באנגלית די בעייתי, אז לא אוכל להסתמך עליו. הבעיה היא שלי יש ידע כמעט אפסי בתחום המאוד מורכב הזה. העדיפות היא כמובן שאתה תכתוב את הערך, אם יש לך זמן. במקרה ולא יהיה לך זמן, מצאתי שני טקטסים יחסית ארוכים באינטרנט באנגלית (סה"כ כמעט 100 עמודים), שאחרי שאני אקרא אותם אני מקווה שאבין מה זה כלאם ואוכל לכתוב ערך, השאלה היא אם עליי לעשות את המאמץ ולקרוא את כל זה, או שלך יש זמן? מתגעגעים אלייך :) אליזבט •• שיחה 00:22, 11 במרץ 2007 (IST)

היי אליזבט

אני גם התגעגעתי לכם , אולם לצערי , אני נאלץ בתקופה האחרונה לנצל גם את הזמן הפנוי שעומד ברשותי בכדי להשלים את עבודת המחקר , שאני מתכוון למסור אותה בשנה הזאת .אכן הכלאם הוא נושא מורכב ויש בו אסכולות רבות וחילוקי דעות רבים סביב הפרשנות שלו הן בגלל שהיה מופנה בעיקר לדתות לא מוסלמיות והן בגלל שהפך להיות שיח פנימי בתוך המוסלמים עצמם . אני מקווה שאני יכול לסייע בתחום הזה בקרוב.אשרף 19:45, 4 באפריל 2007 (IDT)

ויקיפדיה הערבית

יש לך חשבון-משתמש בוויקיפדיה הערבית? המצב שם די קשה. אמנם אנחנו זקוקים לך כאן, אבל אם יש לך דקה פנויה מדי פעם, אולי כדאי להעיף שם מבט ולהוסיף ערך מדי פעם. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:34, 11 במרץ 2007 (IST)

אל תכניס לו רעיונות לראש - כל הזמן הפנוי בשבילנו! סתם, המצב שם באמת לא משהו. חלק גדול מערכי האסלאם במצב יותר גרוע מפה (וזה אומר הרבה). אליזבט •• שיחה 00:39, 11 במרץ 2007 (IST)

אני אישית עסוק שם בהחלפת "الكيان الصهيوني" ב"إسرائيل" (בכל זאת, קרה פה משהו במהלך 60 השנה האחרונות), אבל כתבתי שם גם דברים יותר משמעותיים, כמו הערך על علي سالم. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:56, 11 במרץ 2007 (IST)

לדרור היקר

היו לי ניסיונות לתרום בוויקדיפיה הערבית , אולם שם הפוליטיקה העכשווית היא זאת אשר קובעת ולא האיכות המחקרית ובמיוחד בנושאים אשר קשורים לאיסלאם או לסכסוך הערבי-ישראלי . מרבית הערכים של האיסלאם , נכתבים מתוך נקודת מבט דתית , ממש כמו בספרים דתיים שמנסים לחזק את אמונת האנשים או לצרף מאמינים חדשים לדת .עם זאת , אני אנסה לנסות שוב לאור ההערות שלך אשרף 20:02, 4 באפריל 2007 (IDT)

בהצלחה, אם כי נראה לי שהביטוי "הישות הציונית" כל כך טבוע בשיח הערבי שזה לא יהיה פשוט. אליזבט •• שיחה 01:20, 11 במרץ 2007 (IST)

צריך הרבה סבלנות במה שקשור לכתיבה בוויקיפדיה הערבית (זה נכון גם לגבי ויקיפדיה העברית, אבל שם צריך הרבה יותר). חלק ניכר מהכותבים שם רואים בוויקיפדיה במה להפצת רעיונות פוליטיים או דתיים, וחלק פשוט לא מודעים להטיה הפוליטית. דיברתי עם כותבים בוויקי הערבית באמצעות IRC וחלקם פשוט לא מבינים למה אי אפשר לכתוב שסאוטה ומלילה הם "שטחים מרוקניים כבושים". בקרן ויקימדיה מודעים לבעיה, אבל הם לא מצליחים לגייס עוד כותבים בערבית. לפיכך יש חשיבות לכל מי שאיכות הכתיבה שלו גבוהה ורמת הערבית שלו טובה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:10, 4 באפריל 2007 (IDT)

אם ציינת מובלעות בתוך שטח מדינה , הרי אפשר לקבל מגוון רחב של דעות וכול דעה אפשר לקבל או לדחות אותה בהתאם לנסיבות הפוליטיות והגיאוגרפיות ההיסטוריות של שתי המדינות המעורבות בסכסוך . אולם הבעיה העיקרית היא בוויקדיפיה הערבית היא שהערך מופנה בכדי לענות על אינטרסים דתיים או לאומיים של כותב המאמר ובכך הוא מופנה לקהל יעד מסויים תוך התעלמות מן הצד האחר .בכך צריך להשקיע יותר בניסוח הערך בכדי להתאים אותו לקהל יותר רחב .למשל אפשר להציג את הגירסה המרוקאית בקשר למובלעות , אולם עם ציון המציאות הפוליטית אשר קיימת כיום . אשרף 20:43, 4 באפריל 2007 (IDT)

ברור שיש מקום להביא את עמדת מרוקו (ואני מקווה שהעמדה המרוקנית מופיעה בערך העברי, אם לא - אוסיף אותה). הבעיה הייתה עם הגדרת השטח כ"אדמה מרוקנית כבושה", דבר שהוא לא מקובל, ממש כפי שאי אפשר להגדיר את איי פוקלנד כ"אדמה ארגנטינית כבושה". בעצם, אין בינינו ויכוח בעניין הזה. ערך טוב הוא ערך שקשה לדעת מה דעותיו הפוליטיות או מה הזהות הלאומית או הדתית של מי שכתב אותו. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:37, 4 באפריל 2007 (IDT)

اريد منك المساعدة

اهلاً، انا عربي بدات منتدى اسمه منتدى العربي الحر وهو منتدى ديمقراطي يناقش القضايا العربية الديني والاجتماعية والسياسية انا لاديني، ولكن منتدانا فيه مسلمين ومسيحيين وملحدين حيث ان الغرض من المنتدى هو النقاش الحر، بعيداً عن العصبية الفكرية اذا كنت يهودياً متكلماً للغة العربية، ارجو ان تتصل بي لكي اضيفك الى المنتدى فنحن نريد ان نعم نوعاً من الحوار، الغير هجومي، مع الاسرائيليين\اليهود واريدك ان تعلم اني ادين الاعمال الاجرامية التي تقوم بها كل الاطراف بانتضار الرد email:iraqi_fun@yahoo.com

لقد ارسلت لك الرد من خلال البريد الكتروني,بالطبع انا مسلم : נשלחה תגובה באמצעות הדואר האלקטרוני , כמובן אני מוסלמי .אשרף 20:21, 4 באפריל 2007 (IDT)

יקירי!

איזה כיף! אני כל כך שמחה שחזרת, אפילו אם זה לתקופה קצרה. בזמן העדרך אורי ר. ואני כתבנו ערכים על חלק מהסורות האחרונות בקוראן (אתה יכול להתחיל מסורת א-נאס וללכת אחורה. עשינו את זה עם התפסירים, כמו שתיכננו קודם ביחד. אני ושי יקיר התחלנו לכתוב את הערך כלאם. קצת נתקעתי בו לאחרונה, כי התחום מסובך. אשמח אם תעבור על ארגז החול (משתמש:shayakir/אליזבט, שי כלאם ותעיר הערותיך. אני תוהה אם לפרט בערך עצמו את העקרונות של האסכולות השונות או להפנות אנשים לערכים עצמם. אליזבט •• שיחה 21:13, 4 באפריל 2007 (IDT)

גם אני שמח לראות איך התקדמת במהירות כזאת מרשימה והתחלת לעסוק גם בפרשנות של סורות .הוספתי דעות אחרות בערך שלכם על סורת אל-נאס , וקראתי את הערך כלאם .כול הכבוד שהצלחתם להפוך את הערך לקריא שיכולים מרבית הקוראים להבין את התוכן שלו למרות שמדובר בעיקר בדעות תיאולוגיות ופילוסופיות שקשה גם לאדם מוסלמי דתי להבין אותם . אני מקווה שאני אוכל לתרום לערך החשוב הזה בקרוב .אשרף 12:09, 5 באפריל 2007 (IDT)

התוספת לסורת א-נאס מאוד מעניינת. בנוגע לערך כלאם, כפי שראית עוד לא סיימתי איתו. אנסה לסיים איתו בהקדם. סיימתי גם להרחיב את מתואלים, הוא קצת ארוך עכשיו. אלדד עובר עליו כעת, אולי הוא יצליח לקצרו (אם כי אני לא יודעת מה מיותר שם). כתבתי גם את הראשידון, אז אם יש לך זמן אתה מוזמן להעיף מבט :) אליזבט •• שיחה 13:48, 5 באפריל 2007 (IDT)

ניסיתי לעשות עריכה קלה לערך מתואלים (מדהים שיש לך יכולת מרשימה כזאת גם לכתיבה בצורה איכותית ובתוך תקופת זמן קצרה ) אולם לא הצלחתי לקרוא את הטקסט אחרי שנכנסתי לערוך אותו כאשר הופיעה לי ההודעה המצמררת "אזהרה: הדפדפן שלך אינו תואם יוניקוד" . את האמת , ניסיתי לעשות קידוד , זה הצליח בכול האתרים חוץ מוויקדיפיה. אם הצלחתי לפתור את הבעיה בקרוב אז אכניס את התיקונים הקלים .13:23, 6 באפריל 2007 (IDT)

האמת גם במחשב השני יש לנו את הבעיה הזו, אז אני עורכת רק מפה. אני אשאל את יוני מה לעשות עם זה. אליזבט •• שיחה 13:56, 6 באפריל 2007 (IDT)

הצלחת לסדר את הבעיה? יוני ורותם לא הצליחו לסייע לי בזה עם המחשב השני... אליזבט •• שיחה 15:53, 7 באפריל 2007 (IDT)

את האמת לא וזה מפריע לי מאוד , רק עכשיו ניסיתי לערוך דברים בקשר לתגובה על אנטישמיות באיסלאם ורק בזכות העזרה שלך הפכה התגובה ליותר קריאה .בברכה אשרף אשרף 15:57, 7 באפריל 2007 (IDT)

אוף! במחשב השני יש לנו את הבעיה הזו רק לאחר שהחלפנו ל-internet explorer 7. אולי גם לך זה קרה מאז? גם ככה אני קוראת כל דבר שאתה כותב, אז לא איכפת לי להוסיף להסיר רווח פה או שם :) אליזבט •• שיחה 15:59, 7 באפריל 2007 (IDT)

אני נרתע מהלתקין את גירסת 7 בגלל שהיא ייצרה לי בעיות בעבר .אני עדיין עובד בגירסה הקודמת . בינתיים אני אשתדל ללמוד איך לתפקד במצב החשוך הזה .אשרף 16:04, 7 באפריל 2007 (IDT)

נראה לי שכשהתקנת אותה בפעם הקודמת זה הרס לך את הקידוד. במחשב הזה יש לי דפדפן אחר (avant) ובו הכל עובד יופי, במחשב השני בו יש IE7 גם לא ניתן לערוך. עדיף לך באמת לא להתקין את הגרסה החדשה. עוד שאלה, איך כותבים תנזיה (הרעיון שהאל מרוחק מאוד ממנו) בערבית? לא הצלחתי למצוא את זה במילון איילון שנער. מה השורש של המילה? האם השורש של המילה תשביה הוא ש.ב.ח ( شبح ) דמות? אליזבט •• שיחה 16:11, 7 באפריל 2007 (IDT)

ההעתקה שלך לתנזיה נכונה בערבית : (تنزيه) מן השורש נזה (نزه) והיא נועדה בכדי לשלול את תיאור האל כדומה לבני האדם ולכן היא ההפך למילה תשביה. פירוש המילה תשביה , הידמות (בנוגע לתיאור דמותו של אלוהים במונחים אנושיים , למשל אם יש לו איברים אנושיים כמו האדם ) השורש של תשביה הוא שבה (شبه) ולא שבח שפרשנותו היא רוח רפאים שנכנסה למחשב שלי ולא מצליח כעת לגרש אותה .אשרף 16:30, 7 באפריל 2007 (IDT)

חי חי :) זו לא רוח רפאים, לפחות במחשב השני שלנו זה מייקרוסופט. אני אכניס את זה לערך בכתיבה כלאם. עוד שאלה, באיזה מאמר שקראתי בנושא נתנו את סורה 50 איה 16 (وَلَقَدْ خَلَقْنَا ٱلإِنسَانَ وَنَعْلَمُ مَا تُوَسْوِسُ بِهِ نَفْسُهُ وَنَحْنُ أَقْرَبُ إِلَيْهِ مِنْ حَبْلِ ٱلْوَرِيدِ) כדוגמה לתשביה בקוראן, כי האל מתואר שם כקרוב לבני האדם. לדעתך זו דוגמה טובה? אליזבט •• שיחה 16:42, 7 באפריל 2007 (IDT)

זה פסוק מתאים , אולם ניתן לפירושים רבים . עם זאת יש פסוקים יותר ברורים שהפכו למוקד שיח עיקרי בין חכמי הדת בימי הביניים .פסוקים כאלה נקשרים שאלוהים נח בישיבתו על כס הכבוד אחרי בריאת העולם למשל(אל-אעראף , פסוק 54) סורה 57 , אל-חדיד , פסוק 4 ) ופסוקים אשר מתארים שיש מלאכים אשר מרימים את כס הכבוד כאשר אלוהים יושב עליו (סורה 40 , ע'אפר פסוק 7 ) וכדומה אשרף 17:11, 7 באפריל 2007 (IDT)

הבנתי. אז אני אכניס את הפסוקים שלך במקום הנוכחי. אני אפסיק להציק לך, אבל כשיהיה לך זמן אתה מוזמן להוסיף מהידע שלך לעלמאא' בעיקר בנושא האג'תהאד למטה. או אם יותר קל לך בדף שיחה בגלל רוח הרפאים המעצבנת, אז פה או בדף השיחה של הערך. אליזבט •• שיחה 17:16, 7 באפריל 2007 (IDT)

עולמא

בגלל הבעיה !, נאלצתי לתת את דעתי בדף השיחה של עולמא .אשרף 17:59, 7 באפריל 2007 (IDT)

אז אתה אומר שבעצם היכולת לבצע אג'תהאד לא השפיע על מעמדם של העולמא השיעים, כי בעצם גם המוג'תהידים הסונים מבצעים אותו כיום? אליזבט •• שיחה 18:13, 7 באפריל 2007 (IDT)

המוג'תהדים הסונים ביצעו אותו לאורך ימי הביניים ולא רק היום ובכך אי אפשר לומר שמעמד העולמא השיעים הוא גבוה יותר בזכות האג'תהאד.נחשב מעמדם של העולמא השיעים גבוה יותר בקרב קהילת המאמינים השיעים בגלל שהשיעים העניקו לעולמא שלהם סמכות דתית מדרגה ראשונה אשר נחשבת כסמכות אלוהית . בניגוד לסונים , פסקי ההלכה של העולמא השיעים , קיבלו סמכות אלוהית אשר נתפסת על ידי בני הקהילה השיעית כפסק אלוהי לכול דבר ובכך השיעים מצווים בהתאם לפסקי ההלכה של איש הדת השיעי שנקרא גם מרגע (כלומר מקור סמכות) .למשל בשנת 1891 , פרסם חכם ההלכה השיעי (מרג'ע)אל-שיראזי פסק הלכה אשר אסר על הפרסים השיעים לעשן . פסק ההלכה אילץ את השליט האיראני לבטל בשעתו את כול ההסכמים המסחריים שהיו עם מדינות אירופה בנוגע לסחר בטבק! . השפעה גדולה כזאת לא נמצאת אצל הסונים , כך למשל פסקי ההלכה של חכם ההלכה הסוני יוסף קרד'אוי(נחשב כיום לגדול חכמי ההלכה הסונים בעולם) יכולים רק להתקבל על ידי סונים שפסק ההלכה התאים לנסיבות שלהם ולהידחות על ידי מוסלמים אחרים . למשל מרביתם של המוסלמים במערב מאמצים את דעתו בנוגע לאפשרות שאישה מוסלמית תהיה נשואה ללא מוסלמי . אולם אותו פסק הלכה ,קיבל בארצות מוסלמיות , תגובות שליליות מצד מרבית המוסלמים . כלומר מי שקובע את סמכותו של חכם ההלכה הסוני הוא היכולת שלו להתאים את פסקי ההלכה לנסיבות החברתיות והפוליטיות שמשתנות בהתאם למקום לזמן וזה בשונה מחכם ההלכה השיעי שסמכותו נבעה בעיקר מן האמונה ומן הדרגות הדתיות אשר צבר במהלך לימודיו הארוכים שיכולים להגיע לעשרות שנים עד שהוא ישיג למשל את התואר אית אללה שהיא הדרגה הבכירה ביותר . כמובן לסונים אין הדרגות האלה ואולי המופתי חאג' אמין אל-חוסיני הוא הדוגמא הטובה ביותר . אל-חוסיני זכה לתואר מופתי לא בגלל הלמדנות שלו באזהר (לא השלים את לימודיו) ולא בגלל בקיאותו בהלכה (השכלה הלכתית יסודית ביותר)אלא בגלל היותו האיש המתאים ביותר אשר נתפס שהוא יכול לעמוד מול הבריטים (בהיותו ראש המועצה האיסלאמית העליונה ובהיותו איש מיוחס למשפחה הדומיננטית בירושלים) . אשרף 20:46, 7 באפריל 2007 (IDT)

מעניין מאוד. אני אשנה אז את הכתוב בערך. למזלנו השיחות נשמרות, בבוא היום כשנכתוב את הערך אג'תאהד יש לנו פה מאגר מידע :) הכנסתי כמובן את הדוגמאות ההסטוריות המצויינות לערך. אליזבט •• שיחה 21:46, 7 באפריל 2007 (IDT)

מקורות

שלום אשרף,

אני כותב ערך על קרב קרני חיטין. האם תוכל להפנות אותי בבקשה למקורות מוסלמים באנגלית שנוגעים לקרב או לתקופה?

תודה, גילגמש • שיחה 20:36, 9 באפריל 2007 (IDT)

שלום גילגמש

למיטב ידיעתי , מרבית החומר הרוולנטי של המוסלמים שדן בתקופה תורגם לצרפתית(לא שולט בה) ולא לאנגלית . עם זאת נדמה לי שיש ספר באנגלית שיש בו קטעים מוסלמים נבחרים אשר נגעו למסעי הצלב ולקרב חטין . התרשמתי שתרגמו את התיאור המלא בצורה מדוייקת של ההיסטוריון המוסלמי אל-אצפהאני שנחשב להיסטוריון החשוב אחרי אבן אל-את'יר בתקופה הזאת . התרגום של הקטע ושם הספר נמצא באתר האינטרנט http://www.umich.edu/~iinet/worldreach/assets/docs/crusades/hittinarab.html

לצערי מופיע רק התיאור של אל-אצפהאני ואני לא יודע שתרגמו את הטקסט של אבן אל-את'יר . אשמח לעזור לך לתרגם חומר חשוב מאבן אל-את'יר מערבית אם לא מצאת באנגלית . צריך לציין שספריו של יהושע פראוור(שאתה גם מסתמך עליו) אמינים גם בעיני מוסלמים וספרו שדן על תולדות ממלכת הצלבנים כבר תורגם לערבית. פראוור התבסס גם על חומר מוסלמי שתורגם לשפות אירופיות כמו שהוא מעיר בספרו תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל , כרך 2 ע' 588 . לדעתי הוא נחשב לחוקר החשוב ביותר לתולדות מסעי הצלב לצד ההיסטוריון הסורי סוהיל זכאר . אשמח לעזור לך בהמשך .בברכה אשרף אשרף 06:57, 10 באפריל 2007 (IDT)

תודה רבה. האם תרגמו את כתביו של ההיסטוריון הסורי לאנגלית? אם אינך יודע, אולי תעזור לי באיות שמו באנגלית ואחפש במאגר הספריה שלנו באונ' - אולי יש משהו. לא ידעתי שפראוור הסתמך על מקורות ערביים, אם כי ידעתי, כמובן, שהוא נחשב למקור טוב. כמו כן, ידוע לך אולי ספר כלשהו שנכתב על ידי חוקר מוסלמי שדן במהלכי הקרב עצמו ולא ספר כללי על התקופה? אני מחפש ספרים קצרים 50-100 עמודים שמוקדשים לאירוע ספציפי דוגמת הספרים של אוספרי. הם יורדים בדרך כלל לפרטים נורא קטנים שספרים כלליים נוטים להשאיר מאחור. גילגמש • שיחה 09:42, 10 באפריל 2007 (IDT)

שאלה נוספת: האם יש הבדל בין הממלוכים לבין הגולהאם (ghulam) בספרים שלי כתוב שהגולהם האלה הפכו בסופו של דבר לממלוכים, אבל אני לא בטוח אם זה רק שינוי מינורי או שמדובר בשני דברים שונים. כמו כן, מה התעתיק הנכון לעברית של המילה הזאת? גילגמש • שיחה 08:09, 11 באפריל 2007 (IDT)

גילגמש, אני יכולה לעזור לכך רק עם התעתיק, הוא עֻ'לאם (غلام) ביחיד ועִ'למאן ברבים (غلمان).

יש לי גם שאלה אליך אשרף, פעם כתבת פה בדף השיחה שלך על מתואלים, בנוגע לכך שחכמי הדת הסונים בתקופה הממלוכית הדביקו להם את הכינוי ראפצ'ה. הכנסתי את זה לערך מתואלים (יחד עם עוד כמה מפנינות החוכמה שלך). הערך כעת (18/04) עומד לדיון על הפיכתו לערך מומלץ. בדיון פה, משתמש אחד ביקש להכניס מקורות לפסקה. הכנסתי קצת ממה שהיה באינטרנט, אבל המידע על התקופה הממלוכית לא רב באינטרנט, אז אם אתה זוכר במקרה באיזה אחר מהספרים קראת את זה, אפילו אם הוא בערבית, אשמח אם תוכל לומר לי כדי שאכניס את זה לערך (או תכניס בעצמך עם רוח הרפאים יצאה). נראה לי שגם ככה הוא יעבור בהצבעה, אז אל תטריח את עצמך בחיפוש יותר מדי :) אליזבט •• שיחה 19:03, 18 באפריל 2007 (IDT)

שלומות אשרף

האם תוכל לעבור על אל-מקריזי ולתקן את הדורש תיקון? הערך מבוסס על זה האנגלי ועל הקישור המופיע בסופו ואילו אני חסר כל ידע בתחום. תודה, יוספוס • שיחה 17:00, 24 במאי 2007 (IDT)

עשיתי תעתיקים שם אולם נראה לי שיש לעשות קצת שכתוב בערך .אשרף 17:17, 24 במאי 2007 (IDT)

תודה רבה. לשכתב? הערך לא מדויק? אם מדובר בעניין מהותי נאלץ להוסיף תבנית שכתוב המפרטת את הבעיה/ות בערך מכיוון שאין בידי האמצעים לתקנו. יוספוס • שיחה 19:47, 24 במאי 2007 (IDT)

להפך הערך מדוייק ויש פרטים היסטוריים אשר מופיעים בערך אשר רבים לא יודעים עליהם כגון טענתו של מקריזי הסוני שהוא צאצא של הפאטמים . מה שנדרש רק לנתח באופן מחקרי את הפרטים .אני לא מתכוון כאן לשכתב את הערך , אולם ברצוני להדגיש כמה פרטים שוליים יכולים להפוך פרטיים מחקריים בזכות הניתוח המחקרי . למשל טענתו של מקריזי שהוא צאצא של הפאטמים לא העידה שהוא השתייך אליהם באמת אלא העידה על אי רצונו מן השלטון הממלוכי שחי בו . השתייכותו לפאטמים לא הייתה אלא כיסוי לדילמה הקשה אשר שרר בה בהיותו אדם סוני (שצריך להתייחס לפאטמים ככופרים ) ובהיותו חכם דת אשר פועל תחת שלטון ממלוכי שמדיניותי העיקרית הייתה להציג את השיעים ואת המורשת הפאטמית כמורשת זרה לאיסלאם . אולם מקריזי שהתאכזב מן השלטון הממלוכי ומן השחיתות הפוליטית והחברתית בתקופה הזאת מצא דרך ייחודית אשר יכול למחות על השלטון הממלוכי אולם גם לא לסכן את עצמו במחאה זאת .השיטה הייתה להציג את השלטון הפאטמי כשלטון יעיל והוגן ובכך הקורא עצמו יכול להשוות אותו עם השלטון הממלוכי המושחת ובכך תיפגע הלגיטימציה הדתית של השלטון הממלוכי מבלי הצורך להזכיר במפורש שהשלטון הממלוכי הוא שלטון מושחת . טענתו של מקריזי שהוא צאצא לפאטמים יכולה להמתיק את הזדהותו עם הפאטמים בקרב הקהילה הסונית . כך שהיה מקובל בימי הביניים להתחשב באדם אשר משבח את קבוצתו אשר הוא משתייך אליה מאשר אדם סוני אחר שלא השתייך אליה . בברכה אשרף 20:21, 24 במאי 2007 (IDT)

מממ.. מעניין, אני מודה בבושה שכל הנושאים שאתה מדבר עליהם כאן היו זרים לי לחלוטין עד שניסיתי לתרגם את הערך על מקריזי. קצת נחשפתי למורכבות האיסלאם בזכות הערכים שקישרתי אליהם (שנראה שאתה כתבת לא מעט מהם), כעת תיאלץ סקרנותי למצוא עוד זמן לקריאה חוזרת שלהם כדי שלפחות אבין לאשורו את ההסבר המרתק שפרשת כאן ואז אולי אוכל להעביר בבטחון חלק מהמידע הזה לערך. גם אם לא אוכל להרחיב את הערך, אני מבקש להודות לך על הדלת המעניינת שפתחת פה לעולם הזה. יוספוס • שיחה 00:22, 25 במאי 2007 (IDT)

על לא דבר , באמת אם כבר התעניינת בזה וכתבת את הדברים המעניינים , הרי אתה מסוגל לעשות הרבה דברים מענינים בזכות הסקרנות שלך בנושאים אלה ואחרים .עם המון הצלחה .אשרף 13:19, 25 במאי 2007 (IDT)

السلام عليكم, הרה"ג

בזמן שאתה שוקד על הדוקטורט ולא מציץ פה אני הספקתי לסיים את השירות הצבאי, להפוך למפעילת מערכת, להתחיל ללמוד לפסיכומטרי ולמצוא עבודה. אורי ואני המשכנו קצת עם הסורות, אתה יכול לראות בתבנית למטה בסורת אל-כות'ר, למשל. אם יש לך זמן אתה יותר ממוזמן להוסיף שם, ואם יש לך הרבה זמן, אתה מוזמן לתרום בערך שלעולם לא יושלם ‏משתמש:Shayakir/אליזבט, שי כלאם. אני כתבתי כמה ערכים על הפוליטיקה באיראן (למשל מועצת שומרי החוקה) אבל בגלל מגבלות זמן לא יצא לי לעשות הרבה. מה איתך? אליזבט • שיחה 19:58, 24 במאי 2007 (IDT)

عليكم السلام يا اليزابيث المحترمة

באמת מזל טוב(مبروك), העיקר שתמשיכי את הלימודים ואני בטוח שאם לא הייתה הבירוקרטייה הזאת באוניברסיטאות היית יכולה להשיג מזמן כבר את התואר (לא מחמאה , ההשכלה שלך עדיפה על הרבה אנשים בעלי תואר דוקטור ). אני מקווה (עדיין לא מבטיח , תלוי בדרישות המחקר שעדיין לא הסתיימו ) שאוכל בתקופה הזאת לתרום חלק מן חלקי במפעל הכביר הזה .אשרף 20:31, 24 במאי 2007 (IDT)

או, איזה כבוד, תודה :) אני אשלים את התואר הראשון, ב"ה רק בסוף 2011, כך שיש לי עוד זמן, אתה לעומת זאת ממש קרוב. איך המחקר מתקדם? אתה תתן לי לקרוא אותו כשתסיים? נראה לי זה יהיה מרתק! אליזבט • שיחה 23:09, 24 במאי 2007 (IDT)

באמת יש לך הרבה זמן שאת יכולה לנצל אותו ללימודים והרבה דברים מעניינים אחרים . אני בשלב מתקדם ואני חושב שאני יכול להגיש את המחקר הסופי עוד לפני פתיחת שנת הלימודים החדשה (לא ייאמן כמה מקפידים היום ) .אשמח מאוד שתקראי אותו ותתני גם חוות דעת (את נהנית מכישרון שיפוטי ולא רק אוכלת ספרים :).אשרף 13:14, 25 במאי 2007 (IDT)

איזה יופי, זה אומר שבקרוב יהיה לך קצת יותר זמן חופשי! אני זוכרת שכשרק סיפרת לנו שתאלץ להשקיע בדוקטורט יותר עד אוקטובר 2007 חשבתי שזה עוד המווון זמן, אבל עכשיו זה כבר ממש קרוב! אני גם אסיים עם הפסיכומטרי באוקטובר וב"ה יהיה לי יותר זמן לויקי. אליזבט • שיחה 14:44, 25 במאי 2007 (IDT)

בהצלחה אליזבט , אני מאחל לך שתשיגי את הציון הגבוה ביותר .אשרף 15:37, 25 במאי 2007 (IDT)

סורת אל-קריש

שלום אשרף,

תודה על התוספות המעניינות בערך. אולי אתה תוכל לסייע ולפתור את הסתירה עליה הצבעתי בשיחת משתמש:אליזבט#סורת אל-קריש? תודה, אורי • שיחה 22:44, 27 במאי 2007 (IDT)

שלום אורי , לא נראה לי שיש סתירה ,השאלה שלך מתייחסת לנושא יותר חשוב וקשורה להתפתחות ההיסטורית של הקוראן ולכן נמנעתי להתייחס אליה בערך אשר דן על פרשנות של סורה מסויימת . אנסה ככול האפשר לפשט את הדברים (זה נושא רחב מאוד) :

לקוראן היה הרבה נוסחים וגירסאות שרק אחד מהם התקבל שנחשב ללגיטימי בקרב המוסלמים(הנוסח של עות'מאן בן עפאן) . הסיבה קשורה לכך שהקוראן לא נערך בזמנו של הנביא מוחמד אלא בתקופת הח'ליפים הסונים הראשונים .לא כול העורכים הסכימו ביניהם על צורת סידור הפסוקים וקביעת השמות לסורות או הדרך שיש בה לסדר את הפסוקים (לפי רצף היסטורי או לפי נושאים ).כמו כן הייו חילוקי דעות על הדרך שבה יכולים העורכים להבחין בין מסורות שנשמעו על ידי הנביא(חדית' אולם לא נראו על ידי אחרים כדברי אללה. חילוקי דעות אלה הובילו ליצירת גירסאות ונוסחים רבים לקוראן הן בקרב הסונים והן בקרב השיעים שהיו קשורים גם להשתייכותם של העורכים למחנות יריבים ורצונם לערוך את הקוראן בהתאם לאינטרסים שלהם .עד לבסוף קבע הח'ליפה עות'מאן את הנוסח הסופי לקוראן וביטל את הנוסחים האחרים במטרה לקבוע נוסח אחיד וקבוע לכלל המוסלמים בתחומי שלטונו. אבי בן כעב שהיה אחד מעורכים הרבים של הקוראן ,שהדגיש יותר על עריכה בהתאם נושאים ראה שסורת קורייש וסורת אל-פיל הן סורה אחת ולא סורות נפרדות ולכן הוא ערך אותן ביחד בנוסח של הקוראן אותו ערך .כמובן נוסח זה בוטל על ידי עות'מאן ואפשר לעיין בו רק כחומר היסטורי אשר לא מחייב את המוסלמים מבחינה דתית .אשרף 09:56, 28 במאי 2007 (IDT)

שלום אשרף, ורוב תודות על ההסבר המפורט. אם כך, אני מבין מהסברך כי בערך האנגלי en:Al-Fil נפלה טעות, שכן בו כתוב כי: "it is said that in Uthman's copy of the Qur'an they were written together as a single sura", ואילו Uthman, הוא עות'מאן בן עפאן, הוא עורכו של הנוסח הקנוני בו מופרדות שתי הסורות. לעומת זאת, מה שנאמר בen:Quraysh (sura), כי מדובר בנוסח של אבי בן כעב המחבר את שתי הסורות, הוא הנכון. בברכה, אורי • שיחה 10:05, 28 במאי 2007 (IDT)

אבן אל ראונדי

ערכתי את הערך בטרם ראיתי את תקציר העריכה שהשארת על עריכתך האחרונה בו. אני מצטער מאוד אם התנגשת בי בגלל זה, ותרגיש חופשי לדרוס אותי :) מצטער, ירון • שיחה 23:08, 31 במאי 2007 (IDT) להפך , אשמח מאוד לעזרתך תמיד בעניינים אלה ומצויין אם יש לנו עורכים מהירים כמוך .תודה מקרב לב אשרף 23:15, 31 במאי 2007 (IDT)