שיחה:רב הכותל

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב גץ לא היה הראשון לכהן במשרה זו לאחר מלחמת ששת הימים - קדם לו הרב יוסף משה שכטר, שהחזיק במשרה פחות משנה. מרכז מידע הר הזיתים - שיחה 11:45, 28 ביולי 2010 (IDT)[תגובה]

תיקנתי. דוד שי - שיחה 17:51, 28 ביולי 2010 (IDT)[תגובה]
האם לפי תוספת זו יש להוסיף את הרב שכטר גם לתבנית סדרת רבני הכותל ? מי-נהר - שיחה 00:48, 29 ביולי 2010 (IDT)[תגובה]
כן. דוד שי - שיחה 04:46, 29 ביולי 2010 (IDT)[תגובה]
בוצע מי-נהר - שיחה 04:58, 29 ביולי 2010 (IDT)[תגובה]
לתשומת לבכם שיחה:יוסף משה שכטר.

פירוט אירועים ומעשים בזמן כהונתם של רבני הכותל[עריכת קוד מקור]

נראה לי שהפירוט אודות אירועים ותגובות אליהם מצד רב הכותל במקרה זה בהקשר לרב הכותל הנוכחי אינן שייכות לכאן אלא לערך אצל הדמות הרב שמואל רבינוביץ. או שאנו רוצים להביא לערך זה דוגמאות מעין אלה מתקופת כהונתם של רבני הכותל. מה דעת הקהילה בנושא ? מי-נהר - שיחה 18:55, 29 ביולי 2010 (IDT)[תגובה]

השתתפות / נוכחות רב הכותל בטקסים הנערכים ברחבת הכותל[עריכת קוד מקור]

אם אינני טועה משתתף רב הכותל בנוכחתו ואף בטקס עצמו של האזכרה לחללי מערכות ישראל בערב יום הזיכרון , אודה למי שייאשר את העניין הנ"ל. כמו כן האם רב הכותל נוכח באופן קבוע בטקס השבעת טירוני הצנחנים המתקיים שם באופן קבוע ? מי-נהר - שיחה 05:22, 15 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]

ציטוטים שהוסרו[עריכת קוד מקור]

הסרתי מהערך שני ציטוטים ארוכים, משום שאינם רלבנטיים - אין צורך בפירוט רב כל כך כדי לתאר את הרקע ליצירת המשרה של רב הכותל, ודי בתיאור בן משפט או שניים. דוד שי - שיחה 07:55, 15 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]

לענ"ד הציטוטים הנ"ל שופכים אור רב. בלעדיהם קצת קשה להבין את הפער בין הקמת ועדה בין לאומית למקרה של הסרת מחיצה ביום כיפור תרפ"ט. יום כיפור תרפט אינו המאורעות בקיץ תרפ"ט אך קשור מאד לתהליך הנ"ל..., גם יש מרחק בין 1928 בו היה המאורע של יום כיפור לבין התחלת התפקיד ב-1930 . בכל אופן הריני מכבד שיקול דעתך. מי-נהר - שיחה 10:42, 15 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]
והיות ובדף השיחה יש מקום אז אני מעתיק הציטוטים לכאן. להלן הציטוטים שנמחקו:

בעקבות מאורע שהתרחש בכותל ביום כיפור ה'תרפ"ט (24.09.1928) יצאו מוסדות היישוב במחאה גדולה ונערכו עצרות ברחבי הישוב והעולם היהודי. באוקטובר של אותה שנה שלחה הסוכנות היהודית מכתב אל ועדת התמיד לענייני מנדטים של חבר הלאומים בו היא מוחה על המאורע:

"...באותו יום הכיפורים... חדרו שוטרים שמילאו אחר הוראות מושל מחוז בירושלים איל בין קהל המתפללים על יד הכותל המערבי והסירו מחיצת בד מטולטלת שהועמדה שם בערב היום. המחיצה הועמדה להפריד בין הגברים והנשים בשעת התפילה, בהתאם למנהג הדתי המסורתי של העם היהודי, אולם, לא היה בה כדי למנוע בעד זכות המעבר. להפצרותיהם של המתפללים לדחות את הסרת המחיצה עד לאחר כלות התפילה וגמר הצום, לא הושם לב. בשעת מילוי הפקודה להסרת המחיצה, דחפו השוטרים וגם הפילו ארצה - דבר שאולי אי אפשר היה להמנע ממנו מתוך מלוי פקודה - אחדים מהמתפללים, ישישים גברים ונשים, אחד מהמתפללים שהחזיק במחיצה נסחב אתה על הארץ. ההנהלה הציונית מזכירה לועדת התמיד לענייני המנדטים, כי אין זו הפעם הראשונה שממשלת ארץ ישראל מוצאת לנחוץ להשתמש בכוח ע"י המשטרה על יד הכותל המערבי. המאורע הקודם אירע גם הוא ביום הכיפורים בשנת 1925, בשעה שהשלטונות המחוזיים שלחו שוטרים להרחיק כסאות וספסלים שהועמדו על יד הכותל המערבי בשביל מתפללים זקנים ותשושים העומדים בתפילה במשך יום הצום... כדי שוועדת התמיד לענייני מנדטים תדע להעריך כראוי מה ערכו של מאורע כזה בעיני העם היהודי, מן הנחוץ להסביר כאן כי יום הכיפורים הוא היום הקדוש ביותר בשנה ליהודים, תפילת שמונה עשרה שבשעתה אירע המאורע והמשטרה התפרצה בין המתפללים, היא התפילה החשובה ביותר בין כל תפילות היום, והכותל המערבי הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי מאז חורבן בית מקדשו. מאידך גיסא, מקום התפילה של היהודים על יד הכותל אינו מקום קדוש בעיני איזה עם או עדה אחרים. ובשעה שהיהודים בכל הדורות היו מסכנים עצמם על ידי נסיעות קשות מאד וארוכות למען בכו והתפלל ולו רגעים ספורים על יד הכותל - השכנים הערבים לא השתמשו מעולם במקום זה לשם תפילה וגם לא נרתעו אפילו מחללו באופן הגס ביותר."

שמואל אבן אור, "יומן הכותל המערבי", עמ' נ'-נ"א

בנוסף הפיץ הוועד הלאומי כרוז אל המוסלמים בארץ בו נכתב

"...הכותל המערבי שימש תמיד מקום תפילה וביקור לעולי רגל מבני ישראל. זכות זו של חופש התפילה במקומות קדושים לא נשללה מאתנו עם על ידי ממשלת רומא הכובשת. זכות זו הוכרה גם על ידי הכליפים הראשונים ועל ידי מלכות בית אומיה, על ידי צאלח א-דין האיובי, על ידי הממלוכים ועל ידי מלכי העותמנים, אפילו באותם זמנים שהגישה אל הכותל נאסרה על ידי המושלים המוסלמים על בני אמונות אחרות. ...אין העם היהודי מוכן לשום ויתור בנוגע לזכות זו המקודשת במשך דורות וכל נסיון לבטל או לצמצם את הזכות הזאת ולהתערב בסדרי התפילה המקובלים - יקובל כפגיעה קשה ועלבון כבד כנגד האומה היהודית. מובן שכל נסיון לתאר את רצון היהודים להתפלל במקום הקדוש הזה בשלום, בדרך כבוד ובלי מעצור - כהקמת בסיס אסטרטגי להתקפה נגד מסגדי המוסלמים, איננה אלא פרי דמיון כוזב או עלילת זדון. כוונתה של עלילת זו היא להכניס מהומה וערבוביה בלבבות, ולעורר איבה ומדנים בין עמים אחים. דבר כזה עלול רק להמיט שואה על שני הצדדים ולא להועיל לאף אחד מהם."

שמואל אבן אור, "יומן הכותל המערבי", עמ' נ'
עד כאן בברכה , מי-נהר - שיחה 10:42, 15 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]


תמונת רב הכותל הנוכחי[עריכת קוד מקור]

תמונת רב הכותל הנוכחי מאד לא מוצלחת. מי-נהר - שיחה 21:49, 25 בנובמבר 2013 (IST)[תגובה]

כפי שנאמר בפסקת הפתיחה, מדובר במשרה מכוח תקנות שמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981. בתקנות אלה נושא המשרה קרוי "הממונה", ואין כלל דרישה שיהיה רב. כיוון שכך, יש לשנות את שם הערך להממונה על הכותל המערבי והמקומות הקדושים. דוד שי - שיחה 21:44, 10 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

בעד. יוניון ג'ק - שיחה 14:00, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
זו משרה היסטורית שהייתה רבנית, וכיום עוגנה בחוק. הערך אינו עוסק רק ב"ממונה על הכותל" החוקי, אלא בדמות הרבנית־אורתודוקסית שאחראית על צביונו, וזו קדמה לתיקון התקנות שנים רבות. דגש - שיחה 14:05, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אני חושב שמה שקובע זה איך שהתפקיד מוכר בציבור הממונה על הכותל המערבי והמקומות הקדושים או רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים. בכל אופן יש לציין את השם הרשמי בערך וגם את העובדה שאין חובה שיהיה רב. Geagea - שיחה 14:57, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מסכים עםדגש. הערך עוסק בתפקיד שקיים מאז 1918. החקיקה התקבלה רק ב-1981 ורלונטית רק לשלושה משפטים מתוך הערך. Eladti - שיחה 15:04, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
התפקיד מ-1918 ועד 1992 הוא "רב הכותל" בלבד. רק ב-1992 הורחבה סמכותו ל"הממונה על הכותל המערבי והמקומות הקדושים", וזאת לאחר אישור החקיקה הרלוונטית. לפיכך יש שתי אפשרויות שעדיפות על השם הנוכחי: רב הכותל או הממונה על הכותל המערבי והמקומות הקדושים. דוד שי - שיחה 18:37, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אני מצדד ב"רב הכותל", עם הרחבה בפתיח הערך שכיום הוא בעל סמכות חוקית (חקיקת־משנה) לכל המקומות הקדושים. דגש - שיחה 18:40, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
רבינוביץ' מוכר כרב בכותל, משום כך אני מצדד ברב הכותל • חיים 7שיחה23:02, 26 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
גם לדעתי עדיף "רב הכותל". כמובן, בתוך הערך כדאי לציין את ההגדרות השונות של התפקיד. בן עדריאלשיחה • כ"א בחשוון ה'תשפ"ב 23:06, 26 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
שונה לרב הכותל. דוד שי - שיחה 06:23, 27 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ברב הכותל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 08:55, 23 בנובמבר 2022 (IST)[תגובה]