שיחה:קרב אופירה

סיפור ממש לא יאומן! ממש כל הכבוד לחיל האוויר שלנו! MathKnight 11:00, 6 יוני 2005 (UTC)

יותר מדי תמונות

אתם לא חושבים שיש יותר מדי תמונות בערך? זה הורס את העיצוב וגורם לו להראות פחות מקצועי. אני מציע שיהיה את התבנית ובנוסף לכך רק תמונה אחת. Roeeyaron • שיחה 18:43, 6 יוני 2005 (UTC)

אני גם מציע להוריד את תמונות שני המטוסי מתוך הערך. האם על קרב שבו השתתפו 10 סוגי מטוסים נביא 10 תמונות שונות? זה פשוט לא הגיוני. גילגמש • שיחה 18:45, 6 יוני 2005 (UTC)

כיוון שהיו שתי תמונות של פאנטום, הסרתי אחת מהן. דוד שי 18:50, 6 יוני 2005 (UTC)

עיטור המופת

כתוב "ארבעת הטייסים קיבלו את עיטור המופת", אבל באתר "בעוז רוחם" מופיע רק צוות של מטוס אחד. איפה הטעות? דוד שי 18:50, 6 יוני 2005 (UTC)

ארבעתם קיבלו את העיטור: הקישורים החיצוניים עודכנו, והוספו גם סרן ד.ש. וסגן ד.ר.. אבינעם 19:13, 28 דצמבר 2005 (UTC)

הורס שמחות

1. לאן נעלם יאק נבו? הגיע בערב יום הכיפורים, אבל איפה היה בעת הקרב?
2. האם שונו נהלי חיל האוויר, כך שטייסים לא ייאלצו להמריא תוך הפרה מפורשת שלהם?
3. איזה תועלת יש בהצבת צוות שאף אחד מאנשיו אינו מוסמך להוביל מבנה?
4. איזה נזקים נוספים הספיקו המיגים לגרום קודם שנמלטו? דוד שי 14:59, 29 יולי 2005 (UTC)

תשובות אפשריות

1. מן הסתם, היה על הקרקע. אבל אם רוצים לוודא צריך לשאול אותו.

2. הנוהל הוא הגיוני וחשוב, אבל במלחמה כמו במלחמה וכו'.

3. אין תועלת, ולכן זה נתון מקשה.

4. גרמו גם גרמו.

תשובות אמת

1. יאק נבו ועוד מפקדים הגיעו לשרם בטיסה במטוס דקוטה ביום כיפור בשעה 1300 לערך. כשעה לפני התקיפה.

2. המטוסים היו בכוננות מיידי שיזמו בעצמם ועל זה קיבלו צלשי"ם. הטייסים מתורגלים להמריא מייד עם השמע אזעקת הירוט וכך עשו.

3. שני הפנטומים לא הגיעו לקראת מלחמה אלא היו בכוננות שגרתית להגנה על טיסות אל על לדרום אפריקה שבזמנו עברו מעל הים האדום.

4. רק שתי הפצצות הראשונות התפוצצו במרכז שני המסלולים. שאר זוגות המיגים הטילו פצצות שלא התפוצצו. אותו זוג ראשון המשיך לסוללת ההוק בהמשך המסלול, השבית אותה וחייל נהרג. הזוג הזה המשיך הלאה ו"חורר" את אנטנות הרדיו טלפון של שרם.

מבוסס על ידע אישי מיד ראשונה - הייתי הפקח במגדל בזמן התקיפה, זיהיתי את המטוסים הרבה לפני שהגיעו והזנקתי את הפנטומים בזמן. את כל הארועים ראיתי מגובה 15 מטר במו עיני.

אשמח לקבל תשובות מבוססות יותר. את יאק נבו אני חושש שאי אפשר לשאול, עד תחיית המתים. דוד שי 19:19, 28 דצמבר 2005 (UTC)

הורס שמחות 2

בקריאה בין השיטין במאמר זה ותשומת לב להדגשים שונים במאמר יש הרגשה של טיוח מחדלים. במאמר בפרק יום הקרב - ה-6 באוקטובר 1973 בפסקה ראשונה:"כאשר הטייס סרן אמיר נחומי (לימים תא"ל) התקשר למפקד הטייסת" דרגתו של נחומי בנקודה זו לא חשובה וגם דרגתו האחרונה בחיל היא משנית ולמעשה תוספת זו מעוותת את המציאות שהייתה. נחומי היה בתחילת שרותו מפקד בשריון במלחמת ששת הימים ולכן דרגתו היא גבוהה. למעשה הטייס השני (סגן) שקי היה בעל נסיון גדול יותר בהטסת הפאנטום מאשר לטייס נחומי. גם הדגש על שיחת הטלפון המסמיכה את נחומי כמוביל כשלמעשה הוא היה פחות מנוסה מעלה שאלות. וכאשר מיד אחר כך כתוב:"הטייס הבכיר, סרן אמיר נחומי, הורה לטייס השני, סגן דניאל שקי (לימים אל"מ), להניע את מנועי המטוס ולהמריא." שוב הוא נעשה בכיר וגם עם הדרגה. בספר של צ'יטה(ראה לקריאה נוספת) אפשר להבין שהוא לא היה הטייס הבכיר אלא הטייס הזריז באי מילוי הוראה ובפעולה. ושוב בפיסקה אחרונה: "הטייס המוביל (המפקד), אמיר נחומי, עבר אחרי המלחמה הסבה למטוס ה-F-16 המתקדם" שוב ההדגשה על המוביל הבכיר המפקד. בערך וגם בטבלה מופיעים 28 מטוסי מיג-17 בעיטור המופת שהוענק לדניאל שקי ולנווט שלו מופיע מיג-21 אחד.גם בספרו של צ'יטה יש מיג-21 . חוץ מזה מי הצליח לספור בדיוק כמה המטוסים היו שם ואיזה כשכל מקום כמעט במרחב הופצץ ונפגע ע"י המטוסים התוקפים. בעיטור המופת שהוענק לאמיר נחומי נכתב שהוא הפיל את המטוסים המצריים בטילים אולי הוא טס בפאנטום צילום שלא היה לו תותח וולקן בכלל (צ'יטה כן מציין הפעלה של תותח). מיד לאחר המלחמה דובר במרחב שלמה על 18 מטוסים בלבד והייתה טענה של חיל הים להפלה אחת מתוך השבע. יש עוד שאלות אבל אולי בפעם אחרת--Avin 19:45, 29 מאי 2006 (IDT)

לא מתאים לאתר בעוז רוחם

חלק מהנתונים לא מתאימים. סביר להניח שאתר צה"ל מדייק יותר. ראו גם הערת "משבית השמחה". חגי אדלר 05:56, 7 בינואר 2007 (IST)

חלק ממה שכתוב בעוז רוחם מדבר על קרבות אחרים. תיקנתי לא מזמן את הערך בהתאם. נחמיה ג 23:18, 27 ביוני 2007 (IDT)

איפה כתוב "2-28"?

שואלים אותי בוויקיפדיה האנגלית... El C 18:37, 25 ביוני 2007 (IDT)

מוזכר למשל במילה אחת כאן (תחת מלחמת יום כיפור). ‏ costello • ‏ שיחה 18:45, 25 ביוני 2007 (IDT)

חוץ מהעתקה מוויקיפדיה... El C 19:20, 25 ביוני 2007 (IDT)

אופס... לא שמתי לב ‏ costello • ‏ שיחה 19:47, 25 ביוני 2007 (IDT)

• כתבה בבטאון חיל האוויר (שליש תחתון) חגי אדלר 19:29, 25 ביוני 2007 (IDT)

איפה כתוב "2-28"? (צטט משפט) El C 19:43, 25 ביוני 2007 (IDT)

"אם העובדה שהיו שני פאנטומים מול עשרים ושמונה מיגים לא יצרה מספיק קושי, נדרשו גם שני המטוסים לרדוף אחרי המיגים בגובה נמוך מאוד, מה שהקשה להגיע לנתוני הפלה" בפסקה השנייה לפני הסוף. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 19:46, 25 ביוני 2007 (IDT)

לדעתי זו המצאת שם ערך של העורך הראשון, ואין בכך פגם. זה שם נחמד. לא נראה להם, שיקראו לו "קרב הפתיחה באזור אופירה במלחמת יום הכיפורים שיזכר בשל ניצחון מוחץ של חיל האוויר הישראלי"... חגי אדלר 19:47, 25 ביוני 2007 (IDT)

תודה ,זה משחשבתי. El C 20:23, 25 ביוני 2007 (IDT)

דרך אגב, שיניתי את שם הערך מ-2-28 Air Battle ל-Ofira Air Battle (קצת פחות מקורי). בברכה, El C 20:46, 25 ביוני 2007 (IDT)

זה קצת בעייתי. לרוב, קרבות מקבלים את שמם מהעיתונות, או על פי תאריך הקרב. כמובן שבמלחמה זה לא ממש אפשרי. לכן קריאה על שם מהות הקרב היא ראויה. לעומת זאת, היו יכולים להיות עוד קרבות אוויר באופיר(ה). נחמיה ג 23:17, 27 ביוני 2007 (IDT)

טוב, יש לנו סטנדרטים אחרים בוויקיפדיה האנגלית, נראה לי (אבל מהעיתונות כמובן). El C 10:42, 20 באוגוסט 2007 (IDT)

משהתברר ששם הערך מומצא, צריך לשנות אותו גם אצלנו. עוזי ו. 11:34, 20 באוגוסט 2007 (IDT)

לשנות למה? אין לו שם רשמי. "קרב אופירה" זה מומצא באותה מידה. חגי אדלר 11:39, 20 באוגוסט 2007 (IDT)

אפשר להמציא תאור ("קרב האוויר הראשון באזור אופירה במלחמת יום הכיפורים" או "קרב האוויר הראשון באזור אופירה"). אי אפשר להמציא שם ("קרב אוויר 2-28", "קרב אוויר 7-0", "שבעה במכה אחת (קרב אוויר)", "מטוסָ‏י גיבורי התהילה" וכו'). עוזי ו. 17:51, 20 באוגוסט 2007 (IDT)

כן, בדיוק, קרב אופירה כתיאור. אולי לא כל כך מוצלח, אבל זו היתה המטרה. El C 07:50, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

ההעברה ל"קרב האוויר הראשון במלחמת יום הכיפורים" היא במקומה, שני הפנטומים לא בדיוק היו בקרב מול 28 מיגים. חלק מהמיגים היה עסוק בהפצצת סוללת ההוק, אופירה, מחנה מרש"ל ובסיס חיל הים. לא בטוח שהיו בכלל 28 מטוסים, בזמן המלחמה דובר במרחב שלמה שהיו רק 18 מטוסים ובחיל הים טענו להפלה אחת מתוך השבע.--‏Avin • שיחה‏ 01:35, 23 במרץ 2008 (IST)

הורס שמחות 3

אפשר להסתפק ב"קרב אוויר באופירה 1973", הקרב באוויר היה נפלא אבל התוצאות בקרקע לא היו מזהירות. זוג הפאנטומים היה עסוק בירוט של שתי רביעיות אבל היתר הצליחו לרדת בהפצצות קשות על השדה בבסיס אופיר, סוללת טילי ההוק, בסיס חיל הים ובסיס מרש"ל (מרחב שלמה) באזור שארם א-שייח'. אני אישית יודע לפחות על הרוג אחד ומספר פצועים. ראו את סיפור חייו של עזרא מנצור חייל שנהרג בסוללת טילי ההוק על ידי המטוסים שלא הופלו ב"קרב אוויר 2-28". הסופרלטיבים "קרב אוויר 7-0", "שבעה במכה אחת (קרב אוויר)", "מטוסָ‏י גיבורי התהילה" וכו' לא מתאימים לקרב הזה. ההמראה החפוזה של נחומי בניגוד להוראות לא איפשרה ירי של טילי הוק שהיו נעולים כבר על המטוסים המצריים זאת מאחר וכשיש מטוסים ישראליים באוויר נוצרים את האש. וכרגיל היכן שיש פאשלות גדולות שם נולדים המיתוסים הגדולים.--‏Avin • שיחה‏ 23:40, 20 באוגוסט 2007 (IDT)

הוא קיבל על זה עיטור. זה מספיק לי. כנראה שאם לא היה ממריא היה יותר מהרוג אחד. נחמיה ג 01:24, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

אחד? ארבעה חולקו שם. לא מקובל לתת עיטורים על פאשלות. חגי אדלר 01:26, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

אם תסתכל לעומק, תראה שעיטורים מקבלים בעקבות פאשלות של אחרים (יש על זה קלישאה ידועה). אבל נחומי ספציפית צדק בסירוב הפקודה שלו. הוא היה נשחט על הקרקע. נחמיה ג 01:33, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

להשלמת התמונה, כדאי לציין בערך את הנזקים שגרמו התוקפים על הקרקע. דוד שי 06:55, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

נחמיה שלום, ראשית נחומי (להלן גם "חמי") לא היה "נשחט" על הקרקע. ראה בספרו של צ'יטה "השמיים אינם הגבול" עמ' 453:"בצהרי היום היו "חמי" ו"שוקי" רתוקים למושביהם, כל אחד במטוס הפאנטום שלו, בעמדת היירוט שבדיר התת-קרקעי המוגן היטב". במו עיני ראיתי את הדיר הזה והאמן לי הוא באמת מוגן היטב. בהמשך מספר צ'יטה על מפקד טייסת הפאנטומים "העטלף" שנשלח לגיחת תגבורת ל"חמי" ו"שוקי" באזור בסיס אופיר נחת שם וכל מה שנשאר לו לעשות היה לשמוע את סוף סיפורם של "חמי" ו"שוקי".

שנית העיטורים חולקו לטייסים על ידי טייסים (בקר הטיסה ביחידת הבקרה האווירית והבקר בסוללת טילי ההוק נחשבים בחייל פחות), העובדה שהם קיבלו עיטורים לא יכולה לשנות את העובדה שהיה כאן סרוב פקודה. השאלה היא מה היה קורה אם נחומי היה נשאר בדיר התת-קרקעי המוגן, סוללת טילי ההוק הייתה מקבלת אישור לאש חופשית וגומרת את כל 18 הטילים שלה על מטוסי המיג (ההוק יכול בקלות רבה להפיל מטוסים מסוג מיג 17)? והתשובה: יכול להיות שהיו מופלים יותר מטוסים מצריים והנזק על הקרקע היה קטן יותר אם בכלל.--‏Avin • שיחה‏ 17:27, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

תגובה של אילן ארבל

הכתבה הזו היא שכתוב עלוב של ההסטוריה. פשוט נלעג. זה ממש לא מה שהיה שם. אני הייתי הבקר שהתניע את התהליך וביקר אותו. שום מטוס קרב לא ממריא ללא הוראה מפורשת של הבקר והכוונה בהתאם. כתבתי תגובה לכתבה הזו בבטאון ח"א האויר כאשר פורסמה. אין לי מושג איך עושים "אינסרט" של מסמך וורד לויקיפדיה - בכל אופן - להלן התקצור של מה שקרה שם. מי שרוצה את התגובה שלי למאמר בבטאון ח"א ההוא - ישלח לי מייל _ ilan@arbelcomm.com

מטרת המסמך – תאור הקרב על חזית שארם ב 6 לאוקטובר 1973

1. עובדה: חזית שארם א- שיח הייתה החזית היחידה שלא נפרצה ע"י האויב במלחמת יום הכיפורים

2. מטרת המסמך: לתאר את הקורות באותה חזית החל מ 13:00 6 אוקטובר 1973, היום בו פרצה המלחמה ועד 24 שעות מאוחר יותר עת ויתרו המצרים על הפלישה.

רקע

על הר גבוהה בשם "צפרה" כ 20 ק"מ צפונית מערבית לעיר שארם-א-שיח מיקם חיל האויר יחידת בקרה (ראדאר) ניידת בשם י"ב 528. מדובר ביחידה קטנה, הכוללת כ 50 חיילים ו כ 3 קציני בקרה. היחידה הייתה מצוידת במכ"ם מדגם TPS 43 בעל כושר גילוי מטוסים במרחק של עד 300 ק"מ. מרכז הבקרה כלל קרון מבצעים בו 2 עמדות בקרה – אחת לבקר ראשי והשנייה לבת הגילוי. בד"כ מאיישות הבנות את 2 העמדות ומוחלפות ע"י קציני הבקרה בעת צורך מבצעי. תפקידה של היחידה היה להגן על המרחב האוירי של שארם-א-שייח.

ביום הכיפורים 1973, איישו את יחידת הבקרה כ 20 איש ושני קציני בקרה: סגן שלמה נבו מפקד תורן וסג"מ אילן ארבל – בקר תורן

החל משעות הבוקר החלו לזרום ליחידה דווחים לא ממוקדים ממרכז השליטה של חיל האויר על התחממות אזורית אשר יוחסה לפגוע מחבלים כמה שבועות קודם באוסטריה. בסביבות השעה 13:00 ביקש סגן נבו מסג"מ ארבל לאייש את עמדת המפקד במרכז הבקרה ולפקוח עיין. יש לציין, שיום קודם לכן קודמו 2 מטוסי פאנטום של חיל האויר לשדה בשארם על מנת להוות תשובה מיידית לאיום בלתי צפוי מהדרום. באותו בוקר של ה 6 לאוקטובר איישו את 2 מטוסי הפנטום האלה הטייסים עמיר נחומי ושאקי כמו כן 2 נווטים נוספים.

בסביבות 13:55 הבחין סג"מ אילן ארבל ב 16 מטוסי מיג במרחק של כ 100 ק"מ מהחוף הטסים במהירות גבוהה מגבול מצריים לעבר שארם. על פי כל נוהל רגיל היה עליו להתקשר למרכז השליטה בתל אביב ולקבל הוראות. סג"מ ארבל התעלם מהוראה זו והחליט להזניק את 2 מטוסי הפנטום ליירוט המיגים. הוא הפעיל את הסירנה ביחידת הבקרה ובשדה התעופה והורה לשני הטייסים להמריא תוך הכוונתם למפגש עם המיגים. כ 15 שניות מאוחר יותר הגיע סגן נבו למרכז הפיקוד, התיישב בעמדת הפיקוד וניסה להשיג את מפקדת החייל בת"א לקבלת הוראות פתיחה באש בשעה שסג"מ ארבל עמד בקשר עם הפנטומים שהמריאו. המראת הפנטומים לא עברה חלק – וזה אולי מה שהציל את חזית שארם כולה: עמיר נחומי המריא באופן חלק ותמרן לעבר המיגים על פי הוראותיו של סג"מ ארבל, אך המראתו של שאקי התעכבה בגלל בעיות במנוע. נוצר מצב שנחומי נכנס לקרב עם חלק מהמיגים, כאשר האחרים מתארגנים לתקיפת השדה ישירות בציר מסלול בדיוק כאשר שאקי המריא כ 3 דקות מאוחר יותר. למיגים היו פצצות מצנח שאמורות היו להיפתח בגובה מסוים מעל המסלולים ואז להיתקע בהם בכוח ולהרוס את המסלול. מה שקרה הוא שבדיוק כאשר המיגים נכנסו ליעף תקיפה על ציר מסלול אל מול המראתו של שאקי, המריא האחרון בדיוק מולם דבר שמנע מהמיגים להיכנס ליעף בגובה המתאים לתקיפה. חלק מהמיגים ירדו נמוך מדי מתחת לשאקי ומרחו את המסלול בפצצות שלא הסבו נזק, והחלק השני הפנה זנב ואפשרו לשאקי לתמרן על פי הוראותיו של סג"מ ארבל להפילם.

בסה"כ הופלו 7מיגים, 5 ע"' נחומי ו-2 ע"י שאקי, כל השאר ברחו. אי הצלחה זו של תקיפת השדה אפשרה ל 2 הפנטומים לנחות חזרה ולבלום בסופו של יום יחד עם כוחות חיל הים את הפלישה המצרית.

המצרים לא ויתרו, ובסביבות 9 בערב תקפו את יחידת הבקרה בטילים מונחי מכ"מ והשמידו אותה לחלוטין תוך הריגתם של 6 אנשי בקרה. כאשר ראו אנשי חיל האויר ששהו בבסיס הטיסה למטה את האש שאחזה ביחידת הבקרה על ההר הם הניחו שהיחידה נכבשה ע"י כוח קומנדו מצרי ושלחו את השריון לכבוש אותה חזרה. השריון עלה במעלה ההר ואכן כבש את היחידה תוך הרג של 2 חיילים נוספים. פאנטום של חיל האויר שהוזנק מאי- שם לעזור ליחידה הבחין בטנקים העולים בהר והיה משוכנע שאלה מצרים ותקף אותם. הטנקים מצידם היו משוכנעים שהמטוסים הם מיגים מצריים וכך דווחו אחורה. התחולל שם קרב מר בין אנשי היחידה לשריון שלנו כאשר הפאנטום שלנו תוקף אף הוא את השריון שלנו. בסופו של ערב יצא מפקד היחידה – אמיתי (שהגיע ליחידה בשעה 6 בערב) עם גופיה לבנה ו"נכנע" לכוחות השריון – ורק אז התברר גודל האסון. שעתיים מאוחר יותר, אכן ניסו המצרים לבצע מהלך לכיבוש החוף בשארם תוך תקיפה חוזרת של יחידת הבקרה בטילים אך נהדפו אחורה ע"י 2 הפנטומים וכוחות חיל הים.

עובדתית – למרות האירוע הכל עצוב שבו נלחמו בעיקר כוחותינו בכוחותינו – לא הצליחו המצרים לחדור את קו הגבול באותה התקפה וויתרו לחלוטין על תקיפות נוספות בחזית שארם.

שמונת אנשי הבקרה ההרוגים מונצחים באתר ההנצחה של יחידות הבקרה ביער חולדה. ―אילן ארבל (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) 31 בינואר 2009 18:54

עריכה של אלמוני

אני משחזר עריכה של אלמוני [1] שנעשתה לפני כחודש, תוכן העריכה הוא ללא סימוכין ומנוגד לגרסא הכתובה במקורות.--‏Avin • שיחה‏ 23:45, 10 במרץ 2009 (IST)

תגובת אילן ארבל: העורך מתעקש לשכתב את ההיסטוריה

אני חוזר וטוען שהגרסה בבטאון חיל אויר היא פיקציה שמתאימה לאותה תקופה. זו בדיוק הטענה: הלך כתב של בטאון חיל האויר והוציא כתבה ללא שום תחקיר רציני. הטענה של נחומי שהבקר ישב 400 ק"מ משם היא שטות גמורה. יחידת הבקרה הייתה ממוקמת 20 ק"מ מהשדה, היא זו שהתניעה את התהליך, (הרי סירנות לא מופעלות מאלוהים). ההוראה לעכב את ההמראה נבעה מהנסיון להפיל את המיגים בעזרת טלי ההוק. כאשר זה לא הסתייע - קיבל נחומי הוראה להמריא והכוונה למיגים. עם כל הכבוד לנחומי - הטענה שהוא המריא לקראת המיגים ללא הכוונה היא לא לעניין. מאיפה הוא ידע שיש מיגים? איך הוא ידע היכן הם? איך ידע לאן לטוס? אין דבר כזה בחיל האויר. שום איש שבקי בתהלכי השליטה והבקרה של חיל האויר לא יקנה סיפור כזה. עורך הערך מתעקש לשכתב את ההיסטוריה. ―93.173.31.242 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

החזרתי את הערך לגרסת האלמוני (ואילן ארבל אחריו), לאחר שהשתכנעתי בנכונותה. במיוחד שיכנע אותי המשפט בבטאון חיל האוויר "סמוך לשתיים בצהריים כינס יאק את הצוות לתדריך, אך דבריו נקטעו על-ידי סירנה", שעליו נאמר בדיון זה "הרי סירנות לא מופעלות מאלוהים". אני משער שכשנחומי מדבר על בקר שישב 400 ק"מ משם כוונתו למטה חיל האוויר. דוד שי - שיחה 19:05, 28 במרץ 2009 (IDT)

הוספתי אסמכתא מצוינת לגרסת אילן ארבל. דוד שי - שיחה 21:58, 29 במרץ 2009 (IDT)

לדעתי מיותר לציין את שם הבקר. הידרו - שיחה 22:06, 29 במרץ 2009 (IDT)

לבקר יש תפקיד חשוב ביותר בסיפור זה: הוא שהזניק את הפנטומים, והוא שסיפק להם הכוונה. ראוי להשאיר את שמו, וראוי אף להשאירו כקישור אדום. ערך זה הוא בדיוק ההצדקה הנחוצה לשחזור הערך אילן ארבל, אבל אינני נחפז - תחילה ניתן לערך להתייצב. דוד שי - שיחה 22:12, 29 במרץ 2009 (IDT)

כתבת "הוספתי אסמכתא מצוינת לגרסת אילן ארבל". מהי האסמכתא?

מהשוואת הגירסאות של גיבורי הסיפור שהובאו פה, נראה שדווקא גירסת הבקר אילן ארבל לא אמינה, כי היא מנוגדת לכל שאר הגירסאות, וגם כוללת פרטים לא הגיונים, כגון עיכוב המראתם של הפנטומים בתירוץ לא משכנע של לתת זמן לסוללת ההוק לפעול, וגם- שהוא הפעיל בעצמו את הסירנה בשדה התעופה למרות שלפי נטוביץ, הפקח במגדל, אין אפשרות טכנית לכך. (ראה בהמשך).

שאלתי אתמול בפייסבוק את עמיר נחומי, טייס הפנטום, והוא השיב ב"חבל שהבקר שגם הוא יושב על כסא נוח שמתרחש קרב ממציא את העובדות".

י.קנטור - שיחה 09:19, 27 בפברואר 2023 (IST)

דוד - ראה את הכתבה בערוץ 1 מוצ"ש יום הכיפורים ספטמבר 2010 - תתחיל מהדקה ה 57 - כל הסיפור על 528.... http://www.iba.org.il/media/?recorded=1&starting=10_1_2010-09-19_094802

למה קורנס 2000?

בתצלום המצורף לערך רואים קורנס 2000. אמנם עם שלושה סימוני הפלה, ואולי אפילו אחד המטוסים שהשתתפו בקרב (ואולי לא), אבל לא סוג האווירון הנכון. אין תמונות של פנטום בתצורה שהייתה בחיל אויר ב73' ? בכבוד - קיפודנחש - שיחה 20:59, 22 במאי 2010 (IDT)

מי הפעיל את האזעקה?

אני, דני נטוביץ הפקח שהיה במשמרת במגדל הפעלתי את אזעקת הירוט ואת האזעקה בבסיס על דעת עצמי לאחר שזיהיתי את המטוסים התוקפים ולאחר שכל הודעותי לבקר 528 נענו בשלילה ובזלזול... בברור שנעשה עם שאקי באמצע 2012 סיפר שהוא לא היה בקשר עם הבקר אלא זינק עם השמע הסירנה בלי לדעת את הסיבה. בברור שנעשה עם עוזרי בקר של 528 הוברר שלא היתה לבקרה אפשרות להפעיל אזעקה בבסיס או בדת"ק. עובדה זו אומתה עם אנשי הקשר.

לדברי שלמה נבו, המצוטט ע"י שמואל גורדון בספרו "30 שעות באוקטובר", הוא היה זה שהפעיל את האזעקה והזניק את המטוסים, בתגובה להתראה מאילן ארבל:

...משלים סגן שלמה נבו: "הייתי מפקד תורן של 528" (...) "לקראת 14:00, בעודי מצייר את מפת פ"מ הצילום, צלצל אלי אילן הבקר, שהוא רואה בליפים על המסך, הוריתי על סירנה, ו'הנע והמתן' לצוות טייסת הזנב הכתום, שהיה בכוננות באופיר. כאשר נכנסתי לקרון ראיתי קבוצת בליפים ענקית שנעה מגרדקה לכיווננו. סוללת ההוק לא הצליחה להינעל עליהם. הזנקתי את הזוג, מיד אחר המראתם נכנסו לתקיפה מספר מבנים שלהערכתי הגיעו מכיוון דרום מתחת לכיסוי המכ"ם."

— שמואל גורדון, http://e.walla.co.il/?w=/236/1352024

לא כל כך ברור לי איך ליישב את הגירסה הזו עם התיאור שמסר אילן ארבל בכבודו ובעצמו במעלה דף השיחה הזה. ליאור ޖޭ • י"א בסיוון ה'תש"ע • 17:30, 23 במאי 2010 (IDT)

הערה של אילן ארבל: אין מצב בחיל האויר שסוללות ההוק מנסות לנעול על מטוסי אוייב ללא הוראה של הבקר. הטענה של שלמה נבו "שסוללות ההוק לא הצליחו לנעול" הינה נכונה - אבל משהו הורה להם לעשות זאת - וההיסטוריה זימנה אותי לשם באותו רגע. שלמה נבו הגיע לקרון הבקרה לאחר שהפעלתי את הסירנה - (הן ביחידת הבקרה והן בבסיס התעופה בשארם) שזו הפעולה הראשונה שעושה הבקר ברגע הקריטי - ושלמה הגיע לקרון הבקרה לא לפני שצלצל אלי ושאל אותי למה אני מפעיל את האזעקה....אני הפעלתי את הסירנה לאחר שהורתי תחילה להוקים לנסות לנעול ....שלמה הגיע לקרון כ דקה וחצי עד 2 דקות לאחר הסירנה - אותה פעלתי בו זמנית גם ביחידת הבקרה וגם בבסיס אופיר. אגב - הפעלת הסירנה היא תהליך ראשוני ומיידי שעושה הבקר ברגע הצורך - שלאחריו מתבצעות מספר פעולות פרוצדורה מבצעיות באופן אוטומאטי על פי הוראות הבקר המפעיל

חוץ מזה - ראה את הסרט שהוקרן המוצ"ש יום הכיפורים ספטמבר 2010 - מבט שני - תתחיל בדקה ה 57 וראה שיחה שלי עם נחומי. יש לנו ויכוח הסטורי לנחומי ולי על הפרוצדורה - אני סרבתי להזניק את נחומי ושאקי כל עוד ניסיתי להפיל עם ההוקים - אבל אין ספק שהשיחה אז בקשר הייתה - ביני ובין נחומי - אגב - שווה לצפות בכל הסרט ולייצור ערך על י"ב 528

http://www.iba.org.il/media/?recorded=1&starting=10_1_2010-09-19_094802

בברכה

אילן

אילן, להבא תוכל לחתום באמצעות ~~~~ זה סימן שבשמירת הדף הופך אוטומטית לחתימתך. דוד שי - שיחה 11:55, 23 בספטמבר 2010 (IST)

מה היו נזקי מתקפת הפתיחה האווירית המצרית?

לפי הערך העוסק במבצע באדר במהדורה האנגלית של ויקיפדיה, הושמדו במתקפת הפתיחה האווירית עשר סוללות הוק, שתי סוללות תותחים, מרכז הלוחמה האלקטרונית באום חשיבה וכל מיני תחנות מכ"ם:

The air strike succeeded in putting the Meleez and Bir Thamada air bases out of operation for 48 hours and in destroying ten HAWK batteries, two artillery batteries, an electronic jamming center at Umm Khashib, and various radar stations. This allowed the Egyptian Air Force to operate for the rest of the war without any communications interference, as the only other jamming center in the Sinai was located at el-Arish, considerably behind the front.

מנגד, סא"ל יגאל זיו, מפקד יחידת הבקרה המערבית, מצוטט על ידי שמואל גורדון באומרו כי "מטוסים מצריים רבים נכנסים לתקיפה. תוקפים אותנו ולא פוגעים, תוקפים את בלוזה, טסה, אום-חשיבה. תוקפים את רפידים וסוגרים אותו, ביר תמדה וראס-סודר. רק ברפידים הנזקים הם חמורים." [2] באתר דובר צה"ל נטען כי "כמעט כל ממסרי התקשורת בסיני (לרבות אום חשיבה, שארם א-שייח וג'בל יעלק) הותקפו מספר פעמים מהאוויר, אולם הנזקים תוקנו מיידית. ב-8 באוקטובר היה הקשר בסיני כבר פרוס בצרה מלאה." [3]

אם כן, מה היו נזקי מתקפת הפתיחה האווירית המצרית? האם קיים מקור אמין המדווח על מידת הפגיעה האמיתית באום חשיבה במהלך מבצע באדר? ולמי יש סבלנות לאזן את הערך האנגלי, המבכר מקורות מצריים על פני מקורות מערביים? בתודה, ליאור ޖޭ • י"א בסיוון ה'תש"ע • 17:30, 23 במאי 2010 (IDT)

הערך על מבצע באדר היה הסיבה שהפסקתי לערוך בויקיפדיה האנגלית לחלוטין, הערך נכתב ע"י ויקיפד מצרי אלים שהעתיק את ספרו של הרמטג"ל המצרי שאזלי אחד לאחד, על כל הגזמותיו ונפלאותיו, לשיאו הגיע אותו ויקיפד כששיחזר אותי בטענה שסאדאת נשיא מצרים הוא לא מקור אמין... בקיצור לא להאמין למילה שכתובה שם בלי לוודא אותה במקור אחר. ניר - שיחה 18:28, 23 במאי 2010 (IDT)

שינוי שם הערך

מתוארים פה למעשה שני קרבות:

1. קרב אוויר
2. הפצצת תחנת המכ"ם

אני מציע לשנות את שם הערך לקרב אופירה בדומה לשם האנגלי. גילגמש • שיחה 10:21, 31 ביולי 2010 (IDT)

ראה הדיון לעיל. זהו שם שהומצא כאן, ולא שם רשמי. ‏JavaMan‏ • שיחה 03:06, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

עוד סיבה לשנות את שם הערך. גילגמש • שיחה 18:54, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

אם זה לא היה ברור מקריאה לעיל, השם קרב אופירה הוא שם שהומצא כאן. ‏JavaMan‏ • שיחה 21:39, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

אז איזה שם אתה מציע? גילגמש • שיחה 07:12, 6 באוגוסט 2010 (IDT)

אני מצטרף לדעה שיש לשנות את שם הערך שהוא שם כללי ומטעה. לא ניתן לומר בוודאות שזהו קרב האוויר הראשון במלחמה. במקביל לקרב הזה היה קרב אוויר מעל הבקעא הסורית שבו הופל מיג 21 והיה קרב אוויר מעל הג'ידי שבו הופלו 4 סוחוי 7 והיו קרבות נוספים מעל סיני בהפרש של דקות. אייל ההמ - שיחה 11:44, 28 בנובמבר 2022 (IST) בינתיים נוספו עוד שפות שבהן הערך קיים. כרגע קיימות 10 שפות בכולן השם הוא "קרב אופירה" או "קרב שארם א-שייח". השם השני קשה יות להגייה ואיות ולכן השם הראשון עדיף. כך גם מסתמן בשיחה למעלה. אייל ההמ - שיחה 00:10, 24 בספטמבר 2023 (IDT)

העברת הפסקה על היב"א לערך נפרד

ראו שיחה:יב"א 528. ‏JavaMan‏ • שיחה 03:18, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

המ.. חשבתי על זה, אני לא בטוח. יתכן שבאמת כדאי לפצל. גילגמש • שיחה 18:54, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

די ברור לי שהפסקה לא צריכה להופיע בערך על קרב. אם כבר, בערך על מערך הבקרה או על חיל האוויר במלחמה. ‏JavaMan‏ • שיחה 21:38, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

היא מתארת את יחידת הבקרה שהופצצה בקרב. לכן, מקומה באותו הערך שבו מתוארת ההפצצה. גילגמש • שיחה 21:40, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

הטיעון הזה לא הגיוני בעיני. ליחידה היה קיום עצמאי גם ללא הקרב. ‏JavaMan‏ • שיחה 14:47, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

סוללת ההוק בשארם

כמי שהיה בסוללת ההוק בשארם באותן דקות ראשונות של פתיחת המלחמה.נפגעתי בהפצצה המצרית .ישבתי בקרון הבקרה של הסוללה וידוע לי שלמעשה הסוללה הוצאה מכלל פעולה בעקבות ההפצצה המצרית.עזרא מנצור ז"ל שהיה חייל בסוללה נהרג ומספר חיילים נפצעו.ניתן לומר שבזכות אמיר נחומי ןחבריו באוויר ,שארם ניצלה מגורל רע ומר.

קרב גרסאות

שחזרתי בשלב זה לגרסא היציבה, שכן השינויים היו מקיפים, ללא מקורות וסותרים את מה שהופיע עד כה בערך כולל הפניה למקורות שונים. העורכים מוזמנים לנמק את העריכות ולספק מקורות בדף השיחה ולהגיע להסכמה ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 18:34, 10 בספטמבר 2012 (IDT)

המידע פשוט מיותר. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 10:26, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

עדות ראיה / מקור ראשון

אוקטובר 1973, יום כיפור , אני במשמרת צהריים במגדל הפיקוח בשרם,בח"א 29. לבד. בעלי הדרגות הבכירות אנשי המפתח והמפקדים שיצאו הביתה לחג הוחזרו במפתיע לפני כשעה בדקוטה שמייד המריאה בחזרה, בדר"כ אין טיסות ביום כיפור.

... השעה 1400 לערך . אני סורק את האופק הבהיר. תרגולת. מתחיל מצפון, קצה מסלול 22 ימינה קו החוף של סיני, נאבק באופק, ממשיך ימינה, ים כחול ועמוק, אניה מתרחקת באופק, עוד ימינה ים וים אני ממשיך לסרוק והאי טיראן נכנס לי לתחום הראיה. האי קרוב מאוד והוא חלק מהנוף היום יומי שלי, אני חולף על האי ושוב מגיע לים הכחול והאופק שוב מופיע באין סוף, ממשיך ימינה , דרומה. מבחין בהמון נקודות שחורות קרובות לקו המים, מתקדמות צפונה. כמו להקת צפורים נודדות. רגע, משהו לא מתאים, זו לא עונת הנדידה, ובעונה הן בדרך כלל טסות יותר גבוהה ובכיוון הפוך. אם לא ציפורים אז מטוסים, אבל זה לא יתכן, יום כיפור, אין טיסות אימון ויחידת הבקרה לא הודיעה על טיסות במרחב, זה לא יכול להיות.

אני לוקח משקפת ומזהה בברור שהלהקה היא להקת מטוסים. הלם. לוחץ על הקשר לבקר ושומע תשובה מנומנמת, אני משתדל לשמור על קור רוח ושואל אותו אם הוא רואה במכ"ם להק מטוסים מדרום-מזרח, משיב: "אין דבר כזה אני לא רואה כלום". אני, "אבל אני רואה בעיניים !".... "אז תקנה משקפיים" הוא צוחק וטורק את הטלפון. הנקודות מתקרבות לאי טיראן וגם ללא המשקפת אני מזהה צורת מיתאר של מטוסי קרב. אני שוב מזמזם לבקר. "מה אתה שוב רוצה ?" אני עונה בהתרגשות, "אני מזהה וודאית כ 20 מטוסי קרב בגובה נמוך מדרום לצפון עכשיו מאחורי האי טיראן". שתיקה. משיב "זה לא יכול להיות אני לא רואה שום דבר, תרגע". וטורק.

טור המטוסים נעלם מאחורי האי טיראן, אם אני מעריך נכון, בעוד רגע הטור יחלוף אותו ואראה אותם שוב. והם אכן מופיעים שוב ומתחילים בפניה שמאלית לכוון מסלול 22. פתאום אני מבין לגמרי בברור, הם באים לתקוף את הבסיס! חוסר אונים ובלק אאוט רגעי ואז האדרנלין מתחיל לזרום, אין מחשבות אין היסוסים הגוף מתחיל לפעול על פי תרגולות ולא על פי הגיון, זינוק אל מפסקי הסירנות, מרים את הנצרות ובמקביל מפעיל סירנת ירוט וסירנת תקיפה אוירית, עולות ויורדות, לא יכול להוריד את היד מהמפסקים, צריך ךהמשיך לנענע.... יד אחת על המפסקים ויד שניה חובטת במפסקי האינטרקום למבצעים ולמב"ס, עמי פליגלר הקמב"ץ עונה " עמי זה מיגים, זה מיגים" אני צועק לו . אני לא מרפה מהסירנות וממשיך להפעיל עולות ויורדות בטירוף, אני חייב להעיר את כולם שיסתתרו. מרחוק אני רואה קבוצת חיילים בבסיס עומדת ומסתכלת על המגדל, הם לא קולטים ! אני מרפה מהסירנות טוען את אקדח הזיקוקים ומתחיל לירות לעברם... הם חייבים להגיב. הם בורחים וצוללים לשוחות. התוקפים ממשיכים לטוס דרומה מתישרים על ציר מסלול 22 ומתחילים לטוס לעברי.

פיצוץ ! ועוד אחד, ועוד אחד, רעש מנועים מהדת"ק, צוותי 2 מטוסי הפנטום שעמדו בכוננות אבטחת טיסות אלעל לדרום אפריקה הגיבו לאזעקת הירוט שלי ובמהירות שיא הם מניעים ומתחילים לעלות מהדת"ק והסיע למסלול, שאקי ונחומי הם הזוג. אני ממוקם גבוהה ורואה את המיגים, הטייסים לא רואים כלום, זוית הראיה לא מאפשרת והבקרה עיוורת. אני מדווח לטייסים בקיצור ובלי קודים, אין זמן, נותן רשות המראה חופשית על פי שיקול דעתם, לא בטוח אם בכלל שמעו אותי, אם בכלל היו זקוקים לי, אין לי סמכות כזאת, אני בסך הכל רב טוראי. אש על המסלול והמגדל רועד, שני הפנטומים מאיצים עם מבערים פתוחים מנתקים קצר ומיד מושכים לגובה שניות לפני שטור מטוסי מיג מצריים מתחיל לשחרר פצצות על המסלולים ומבני הבסיס....

...המיגים טסים בזוגות, אחד על ציר המסלול הראשי והשני על ציר המסלול המקביל . אני באמצע. מיגים מימיני ומשמאלי בגובה המגדל. כל מטוס מטיל פצצה אחת, פצצת פיצוח מסלולים, הפצצה ניתקת מגחון המטוס ממשיכה לטוס קדימה, פותחת מצנח קטן צוללת אנכית ונתקעת באדמה או במסלול הטיסה. שתי הפצצות הראשונות נתקעות באמצע המסלולים, אחד, שתיים שלוש ... בום אדיר, הבזק אש, ענן חול ואבק. פגיעה בול ! שני המסלולים נפגעו במרכזם. זוג שני משחרר, לא מדייק, פגיעה בצד המסלול אין נזק. הזוג חולף על פני בגובה המגדל, אני רואה את קסדות הטיסים, אחד מהם מפנה את הראש אלי וממשיך דרומה. זוג שלישי מגיע לנקודת ההטלה, מטיל את הפצצות שלו מעט באיחור, אני עוקב אחרי מסלולן, אחת מתקרבת ישר אלי ואז נוטה למטה ונעלמת לי מזוית הראיה, ברור לי שהיא פוגעת בבסיס המגדל, אני מתכווץ מוכן לפיצוץ, האדמה נרעדת, השמשות מזדעזעות והחשמל במגדל נפסק. הפצצה נתקעה באדמה למרגלות המגדל, אני עוצם עיניים בחזקה וסופר שתיים, שלוש... כלום. פצצת נפל אין פיצוץ. מרים ראש וממשיך, אין הפוגה. מבנה הגנרטור נפגע ומעלה עשן, דיווח לתחזוקה, פצצות נפל נוספות תקועות ליד המגורים, דיווח למבצעים, קובי בן יהודה הטכנאי מתחנת הקליטה שועט במדרגות ודרך פתח הרצפה מושיט לי מ"ק UHF נייד, שנינו רועדים ומתקשים להבריג לו את האנטנה...

הפנטומים חוזרים, צוללים מגבוה ונכנסים לקרב אויר בגובה נמוך, ירי מקלעים וטילי אויר אויר בכינון ישיר מטווח קצר, מיגים נופלים בבסיס וסביבתו והופכים לכדורי אש, מיגים נפגעים מעל המים צוללים ונעלמים. סרט. כמו קרב אויר ממלחמת העולם הראשונה, כמו בסיפרי המלחמה שקראתי לרוב. המרדף נמשך מחוץ לתחום הראיה שלי,ההלם חולף, המסלול! צריך לטפל במסלול. כיבוי אש, גרים מתחת למיגדל, פעמון אזעקה והנחיות במערכת הכריזה, עוד לפני שסיימתי אני רואה שהם כבר על הרכבים מצוידים בכלי עבודה מאולתרים,טסים לעבר הבורות במסלול. אנשים שברגיעה אי אפשר היה להעיר אותם בבוקר לבדיקת מסלולים, מזנקים עכשיו מתוך השוחות ובידיים חשופות, מנסים למלא את הבורות במסלול ולסלק אבנים ומכשולים. חינוך של שנים בא לידי ביטוי, אנחנו אחראים על תקינות מסלולי הטיסה. נקודה. בלי מסלול תקין אין שדה תעופה בדרום סיני. ההתקפה מסתיימת. שקט.בבסיס בודקים נזקים, הכבאים ועוד מתנדבים מנקים את המסלול.

שני הפנטומים קצרים בדלק מפסיקים את המרדף , 7 הפלות, חוזרים לנחיתה. אני מדווח על מסלול פגוע. אחד אומר שיש לו מספיק דלק לעציון, השני קצר מאוד חייב לנחות אורי שוורץ המ"ע שלי מגיע אחרי ריצה מטורפת מהמגורים. פינוי מסלול מהעובדים, פנוי. צוותי כבאיות מחכים לצד המסלול. נותנים רשות נחיתה והוראות אחרונות לשמור שמאל מסלול בתקווה שיעבור לצד הבור. סיכוי גדול לפיצוץ גלגלים בגלל האבנים על המסלול. נגיעה, נהמת המנוע בהיפוך דחף , מצנח עצירה נפלט, ריצה קצרה, המטוס נעצר על המסלול נתפס בכבל העצירה. הפנטום חוסם את המסלול, אין מי שיודע איך מחלצים אותו. שוב שקט. המגדל כבר מלא, פקחים הגיעו מהמגורים. אני יכול להרגע. אני כבר לא לבד. יוצא למרפסת, פונה לים שלא יראו, מהדק לסתות בעוצמה, מתנשם בכבדות, הדמעות זולגות והגוף רועד ללא שליטה.... המלחמה נמשכה והיינו עסוקים. לא היה לי זמן לחשוב ולעכל. לקח חודשים.

לילה ראשון יורד, חושך, פחד אימים. הם יכולים להפתיע אותנו שוב, שמועות על תקיפה נוספת מתרוצצות, בלילה זה יהיה הרבה יותר קשה. וזה אכן הגיע ומכיוון בלתי צפוי, בלתי צפוי ומפתיע כמו כל המלחמה הזאת.

לילה ראשון שחור ומפחיד, שומרים על האפלה, חושך מצרים, נוריות שולחנות הפיקוד עומעמו למינימום. לא מדברים הרבה, אין שיחות בטלות, אין צחוקים. חבורה מוכת אימה של בחורים צעירים שהתבגרו ברגע. מאיפוא זה יבוא ובאיזו עצמה. זו המחשבה שכולם מגלגלים. העיניים מנסות לקרוע את החשכה, השמיים הענקיים מלאי כוכבים מנצנצים, כל נצנוץ חשוד, אולי הוא המכה הבאה. השמיים בסיני ענקיים, והמדבר לא מסנוור את השמיים. כמות הכוכבים אדירה וכשאתה מתמיד להסתכל עליהם, המושג "נצנוץ כוכבים" מקבל את המשמעות הנכונה, זה כבר לא נקודות אור קבועות בשמיים, כל נצנוץ יכול להתגלות כטיל במעופו או מטוס מתקרב, והפחד רק מעצים את האילוזיה.

הפנטום עדיין תקוע על המסלול המחורר, אף אחד לא יודע איך מחלצים אותו מהכבל...

אחד הפקחים מדווח על שובל אור בשמיים, אנחנו יוצאים למרפסת לעזור בזיהוי, השובל נפסק ורק נקודת אור ממשיכה בתנועה לכיוון ההרים במערב, עוקבים אחרי הנקודה עד שהיא נבלעת ברכס, עוד שניה ופטרית אש מתרוממת מהרכס, ודועכת. אנחנו עדיין לא קולטים. מטוס קורא ומדווח שהוא מעל דהב ואיבד קשר עם יחידת הבקרה... מבנה מטוסי קרב קורא, מדווח דברים בלתי מובנים לנו, ומבקש נתונים שאין לנו... עוד מטוס ועוד מטוס ואנחנו מתחילים להבין... מנסים לטלפן לבקרה, אין תשובה, קוראים להם בקשר, אין תשובה. לפתע אנחנו קולטים, פטריית האש היא מה שהיתה עד לפני דקות יחידת הבקרה יב"א 528. הטיל פגע בהם. איבדנו את העיניים שלנו, העיניים האלקטרוניות הרואות בחשכה, את הבקרים המנהלים את כל המרחב. כל הפעילות האוירית של דרום סיני קוראת לנו, זקוקים לפקודות, אישורים, הכוונה, משימות... והכל בהול מיידי ואמיתי.זה לא תרגיל, זו מלחמה. אנחנו בהלם ומתחילים לאלתר מכלום. המצב לא ברור ואין אף אחד שיכול לעזור ליעץ או להנחות. אנחנו עונים בקשר לכל המטוסים אבל יותר מזה אין לנו מה להגיד להם... חוסר אונים משתק.

צעדים מתחילים לעלות במדרגות הברזל, לא ריצה של טכנאי נרגש או פקח שחזר מהשרותים וממהר בחזרה, אלא צעדים רגילים של לפני המלחמה. פתח הרצפה מתרומם ומופיע ראש כסוף ולא מוכר עם דרגות אל"מ על מדי א'. עולה דרך הרצפה ומאחוריו הקמב"ץ שלנו עמי (איפוא הוא היה לעזאזל מהצהריים ?) האל"מ נעמד מאחורינו ולא אומר מילה, אנחנו ממשיכים לנסות לנהל את מה שאי אפשר לנהל והוא מקשיב וקולט. לאחר מספר רגעים הוא מציג את עצמו. אל"מ יאק, (מבכירי טייסי חיל האויר , אלוף הפלות ודמות נערצת) מפקד הבסיס לשעת חרום. אנחנו מסתובבים אליו בהרגשת הקלה, הנה, יש מי שיקח פיקוד ויחלץ אותנו מהצרה שנפלה עלינו, יחלק הוראות ויעשה סדר בבלגן. להפתעתנו הוא אומר: "חברה, אני הגעתי לפני כמה שעות, אתם פה כבר שנים ואתם יודעים הרבה יותר ממני. אתם עושים בסדר גמור,תמשיכו לעשות מה שאתם מבינים. זה בסדר גמור, אני סומך עליכם" אכזבה ותדהמה... יאק נשאר עוד דקה, מצדיע לנו ונעלם בפתח הרצפה, עמי הקמב"ץ ההמום רץ אחריו. כמה רגעים חולפים, שתיקה והלם, ופתאום אנחנו קולטים סופית שכדאי שנפסיק לחכות לישועה מגבוהה ונתחיל לקחת אחריות מלאה ורצינית על המצב שנוצר. יאק הפגין מנהיגות אמיתית, קור רוח וחכמה אמיתית. בשני משפטים ובגישה נכונה רתם אותנו לבצע משימה מטורפת בצורה הטובה ביותר. והלילה נמשך... קול חלש בוקע מרשת התקשורת המנהלתית, קורא למגדל ומזדהה באות של יחידת הבקרה, מישהו מזנק למיקרופון ועונה. הקול הוא קולו של נהג שרק לפני כמה שעות העלה מהבסיס להר משמרת של מוכמות, צפניות, אנשי קשר ובקרים. הקול מדווח שפגע בהם משהו, יש שריפות, כל הקרונות נפלו מההר, יש איתו מספר אנשים ויורים עליהם... אנחנו מדווחים למבצעים והדווח מועבר למפקדת הירוקים במרש"ל, שולחים טנקים כדי לחסל את חולית הקומנדו, הטנקים מגיעים לפתח היחידה, קבוצת חיילים אחרת חושבת שזה טנק מצרי ויורה עליו, הטנק חושב שאלו חיילי אויב ומשיב באש... לילה ארוך... שרשרת אי הבנות ושגיאות... 7 חיילים נהרגים מאש כוחותינו... מלחמה.

דני נטוביץ' 0544-202270

 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.67.12.12 13:39, 23 בספטמבר 2012 (IST)

---

מצמרר! חזרתי • ∞ • שיחה 21:36, 23 בספטמבר 2012 (IST)

תיקון קישור

בבקשה לשנות הקישור לאתר הגבורה, בעוז רוחם אינו פעיל כבר חודשים, נכון לכל הקישורים לאתר בעוז רוחם בויקי העברית עפר Offerd - שיחה 11:44, 23 ביוני 2017 (IDT)

תיקנתי, אתה מוזמן לתקן בעצמך בערכים אחרים. דוד שי - שיחה 12:11, 23 ביוני 2017 (IDT)

אין צורך לשנות, אפשר להוסיף גם קישור לאתר הגבורה. יצרנו קישור לארכיון האינטרנט במקום לאתר שאינו פעיל והוא עובד. בורה בורה - שיחה 13:09, 23 ביוני 2017 (IDT)