שיחה:פצלים

שם הערך: ביחיד

מדוע בלשון רבים (פְּצָלִים) ולא יחיד (פֶּצֶל)? (בינתיים תיקנתי את הניסוח המקורי בערך, שהיה: "פצלים *הוא* סלע משקע קלאסטי דק גרגיר, המורכב...".) הסתכלתי בקטגוריות הרלוונטיות, ונראה שכל הערכים הם (כרגיל) בלשון יחיד, למעט שניים – ערך זה והערך פצלי שמן. אביעדוס • שיחה כ"ה באלול ה'תשע"ג,

משתמשים בכלל בצורת יחיד ? גיא - שיחה 09:26, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

אין ספק שהשימוש בצורת רבים רווח בהרבה, אבל אנחנו משתדלים לקרוא לערכים בצורת היחיד. אביעדוס • שיחה כ"ח באלול ה'תשע"ג, 21:53, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

ראשית, לא אני קבעתי את השם לערך אלא משתמש:דקי, שמבינה בנושא הרבה יותר ממני. שנית, בניגוד לסוגי הסלעים האחרים (בזלת, גרניט, ריוליט וכו') המופיעים תמיד ביחיד בספרות, שם זה ברבים מקובל לסוג סלע זה. ראו למשל את עמ' 675 בשלמה שובאל, צפונות כדור הארץ. שלישית, לגבי שמות ערכים ביחיד, ישנם לא מעט מקרים שבהם אנחנו חורגים מכלל זה. אביהו • שיחה 22:51, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

אני רואה שהיא לא בסביבה... תוכל לבקש ממנה להגיב כאן? אביעדוס • שיחה כ"ח באלול ה'תשע"ג, 17:33, 3 בספטמבר 2013 (IDT)

פניתי אליה בדוא"ל. נמתין בסבלנות. אביהו • שיחה 19:23, 3 בספטמבר 2013 (IDT)

מצוין. תודה. אביעדוס • שיחה כ"ט באלול ה'תשע"ג, 21:38, 3 בספטמבר 2013 (IDT)

בדומה למים, אין לפצלים יחיד. זה שם הסלע, ואביעדוס עשה נכון בתיקון מיחיד לרבים. שנה טובה דקי • המטבחון • הסלון • בקרוב אצלכם 11:05, 6 בספטמבר 2013 (IDT)

פניתי לאקדמיה ללשון העברית, ולהלן תשובתה של רונית גדיש: "בעיניי אין מניעה מקביעת הערך ברבים בהקשר האמור. עם זאת היחיד הוא פֶּצֶל כפי שמופיע בערך במאגר המונחים, ואפשר אפוא להעמיד את הערך ביחיד: פצל שמן." אביעדוס • שיחה כ"א בתשרי ה'תשע"ד, 21:15, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

אביעדוס, צר לי אבל אין לכך זכר במאגר המונחים המקוון באתר האקדמיה ללשון. הנה תוצאות החיפוש. דקי • המטבחון • הסלון • בקרוב אצלכם 08:32, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

זה לא שם... למאגר המונחים אתר מיוחד: http://hebrew-terms.huji.ac.il. אביעדוס • שיחה ג' בחשוון ה'תשע"ד, 11:06, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

חיפשתי גם בקישור שצירפת. אין שם שום "פצל" המתייחס לסלע. רק "פצלים" ו"פצלי-" – הכל ברבים. דקי • המטבחון • הסלון • בקרוב אצלכם 17:40, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

בטבלת הערכים, לפני שממשיכים למונחים במילונים השונים, מופיעה צורת היסוד ("ערך תקני").

אין פה חידוש או משהו יוצא דופן, כן? זוהי נטיית השמות הסגוליים: פֶּסֶל–פְּסָלִים, פֶּצֶל–פְּצָלִים. אביעדוס • שיחה ד' בחשוון ה'תשע"ד, 16:14, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

קובץ:פצל-פצלים.jpg

צילום מסך

סליחה על הדקדקנות, אבל נטיית שמות סגוליים או לא, "הערך התקני" פֶּצֶל מפנה לזה:

• פֶּצֶל קָנֶה – reed split – טקסטילים בשימוש הארכאולוגיה (תשס"ה) , 2005
• פִּצְלֵי-שֶׁמֶן – oil shale – אנרגייה (תשנ"ב) , 1992
• פִּצְלֵי-נֵפְט, פִּצְלֵי-שֶׁמֶן – oil shale – כימיה: הנדסה כימית (תשמ"ט) , 1989
• נֵפְט-פְּצָלִים, שֶׁמֶן-פְּצָלִים – shale oil – כימיה: הנדסה כימית (תשמ"ט) , 1989

המופע הראשון בלבד הוא ביחיד, ואינו מתיחס כלל לשם הסלע. שלושת האחרים – שכן מתיחסים ישירות לסלע – מופיעים ברבים. עדיין ממתינה לראות שחור על-גבי לבן פֶּצֶל ביחיד כשמו של הסלע. יש לך? דקי • המטבחון • הסלון • בקרוב אצלכם 02:45, 9 באוקטובר 2013 (IDT)

צילומסך! וואו, השקעת (רק: זה לא יכול להיות שימוש חופשי, מקסימום שימוש הוגן; ובוויקיפדיה האנגלית לא היו מתירים אפילו את זה.) אבל אין צורך, ראיתי את הצורות שם כמובן. העניין הוא שהטענה שלך לעיל כי "בדומה למים, אין לפצלים יחיד", שגויה: בניגוד לשמות כמו "מים" ו"פנים", ל"פצלים" אכן יש צורת יחיד. זה שהשימוש בה נדיר מאוד (אם כי קיים, לבקשתך) – על זה אין בינינו מחלוקת.

אבל העניין הוא כזה: לעומת שמות זוגיים כמו "משקפיים", או שמות כמו "פנים" כאמור, שמשמשים הן ביחיד והן ברבים ("יש לך פנים יפות"; "הפנים של כל האנשים בחדר הביעו תקווה"), "פצלים" היא *רק* צורת רבים. כלומר, כשתרימי אקזמפלר *אחד* של הסלע, לא תוכלי לומר "צבעם של הפצלים האלה מרשים", אלא תיאלצי להשתמש בצורת היחיד ולדבר על "הפצל הזה". הואיל וכך, מן הראוי לקרוא לערך, כרגיל אצלנו, בצורת היחיד.

אני מכיר כמובן את הטיעון הנגדי, "ויקיפדיה לא יוצרת מציאות" (אשרי המאמין...). בשורה התחתונה, להבנתי זה גם זה טיעונים בעלי משקל, נחליט מה שנחליט. אביעדוס • שיחה ו' בחשוון ה'תשע"ד, 23:16, 9 באוקטובר 2013 (IDT)

אביעדוס, תודה על התיקון ברישיון צילום המסך.

ובחזרה לנושא שלנו:

1. לפנים דווקא יש יחיד – ר' השורה הראשונה בדף הפירושונים פן. גם למשקפיים יש יחיד: משקף.
2. נהדר שהבאת מקור יחיד לפצל, אבל א' – הוא אינו אסמכתה לשונית ו-ב' – הוא מהווה מופע נדיר בדף שכל כולו פצלים ברבים.
3. אין לי שום בעיה לאחוז בידי דוגמת יד של הסלע ולקרוא לה פצלים. קל, כמו מים.
4. כשהאקדמיה (או גוף מוכר אחר) תתייחס לסלע פצל ביחיד, אשמח גם אני להשתמש בשם זה. דקי • המטבחון • הסלון • בקרוב אצלכם 02:36, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

בשמחה. ובכן, אני סבור שזו טעות: למילה "פנים" אין צורת יחיד. בימי הביניים נולדה המילה "פן" (צורת יחיד, שריבויה "פנים") במשמעות של 'אופן' (ואח"כ גם 'היבט'). אבל "פנים" במובן המקורי (פרצוף; דמות; חזית) הם צורת רבים (זכר רבים או נקבה רבים), שעשויה להתייחס גם ליחיד וגם לרבים, כפי שהדגמתי לעיל (ההוספה הזו אפוא אינה במקום). כנ"ל לגבי "משקפיים" (המילה "משקף" אינה מתייחסת לאובייקט אחד שלם, שהוא בהכרח זוג).

את יכולה כמובן לאחוז בסלע יחיד ולקרוא לו "פצלים" – כשם שאת יכולה לפגוש ברחוב בכלב נחמד ולקרוא לו "כלבים"; כלום לא יקרה, אבל בשני המקרים תימצאי טועה מבחינה דקדוקית.

אני לגמרי בעד להיוועץ באקדמיה ללשון העברית ובגופים מקצועיים רלוונטיים אחרים. אפשר להמשיך ולהתייעץ, אבל כדאי לא להתעלם מהתשובות שאנחנו מקבלים. גב' רונית גדיש מן האקדמיה, השיבה כזכור כי (1) "היחיד הוא פֶּצֶל" וכי (2) "אפשר אפוא להעמיד את הערך ביחיד: פצל שמן." אביעדוס • שיחה ט' בחשוון ה'תשע"ד, 17:11, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

אני סבור שבמקרה זה אין צורך להתעקש על צורת היחיד. דוד שי - שיחה 23:03, 14 באוקטובר 2013 (IDT)