שיחה:פוריידיס

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לאום ודת[עריכת קוד מקור]

0.099999999999994% ? אי אפשר לעגל ? tomtom - שיחה 15:03, 10 ביוני 2009 (IDT)תגובה

בעיות תחביר[עריכת קוד מקור]

רמת הכתיבה טעונה שיפור. בעיקר המשפט הלא תקני בעברית: ...מירי אשר לטענת אנשי זכרון יעקב שהוכחש על ידי אנשי פוריידיס נורה על ידי בן פוריידיס. 31.210.178.8 10:11, 12 בינואר 2013 (IST) ליאורתגובה

מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור]

מדוע שכנעו אנשי זכרון יעקב את תושבי פוריידיס, שבקשו לברוח מאימת היהודים, להשאר? דף עזר - שיחה 09:30, 2 באוקטובר 2014 (IDT)תגובה

פורדיס בגוש עציון מזרח[עריכת קוד מקור]

בפניה לנוקדים, מעט דרומית לכיכר הרודיון בגוש עציון, יש כפר קטן בשם פורדיס. האם יש קשר בין השמות? שועל - שיחה 14:25, 28 במאי 2016 (IDT)תגובה

ההרודיון נקרא בערבית גם הר פוריידיס, וזה מקור שמו של הכפר הסמוך. כאמור, ישנה סברה שגם מקור שמו של היישוב פוריידיס שבמחוז חיפה הוא משיבוש שמו של הורדוס, שבנה את קיסריה הסמוכה. עומר345 - שיחה 15:36, 20 בדצמבר 2017 (IST)תגובה

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

לא קוראים ליישוב פוריידיס אלא פרדייס דווח על ידי: איתן 109.67.37.173 09:33, 22 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה

לא נכון. שם המקום הוא פֻרָיְדִיס, ולכן פוריידיס ללא ניקוד. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י"ח באב ה'תשע"ו • 12:07, 22 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה


דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

ליישוב קוראים פוריידיס דווח על ידי: איתן 109.67.37.173 15:14, 24 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה

נכון. מה אתה מנסה לחדש? בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ' באב ה'תשע"ו • 15:18, 24 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה


נסיבות הישארותו של הכפר[עריכת קוד מקור]

בערך היה כתוב שהישוב נשאר בשל "יחסים טובים" עם המושבות בסביבה, בפרט זכרון יעקב ובנימינה. בספרו של מירון בנבנישתי, Sacred Landscape, שיצא בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה בשנת 2000, כתוב בבירור שסיבת ההישארות היא התלות של תושבי המושבות בפועלים הערבים מפוריידיס ומג'סר א-זרקא, ולכן הם פעלו נגד הגירוש חרף הצעות חוזרות ונשנות מצד הצבא. כך רשום בעמ' 134-135:

Two Arab communities to the north of Caesarea were left in place, unharmed. The first was Jisr a-Zarqa, which had been built to accommodate the Bedouin of the marshes (the Ghawarnah). It was established in the twenties by the PJCA, which has drained the swamps and settled the tent- and hut-dwelling seminomads there. Some of the inhabitants, along with the villagers of the adjacent community of Furaydis, worked in the nearby Jewish towns of Binyamina and Zichron Ya'akov, and this fact no doubt saved them from expulsion–which the Israeli army had proposed more then once. These two villages saved as a haven for refugees from villages that had been destroyed, as well as a place to which the authorities sent people who has been ordered to leave their homes.

וכך רשום בעמ' 209:

The village of Furaydis, as well as the neighboring Jisr a-Zarqa, were not touched at all. The inhabitants enjoyed the strong support of their patrons, the farmers from Zichron Ya'akov and Binyamina, whose agricultural livelihood depended on the work of laborers from these Arab villages. These places became a refuge for individual families from abandoned villages in the area who had been permited to remain in the country (although not in their own villages), including some 150 refugees from the adjacent village of Tantura. But even the fate of Furaydis and Jisr a-Zarqa hung by a thread. The military authorities attempted to secure a decision to evict their inhabitants, but did not succeed.

על כן, אני מבקש להחזיר את עריכתי זו, ששוחזרה, בה רשום ”במלחמת העצמאות לא נפגע היישוב הודות ליחסיו עם תושבי זכרון יעקב, בנימינה והסביבה, שאורח החיים החקלאי בהם היה תלוי בעובדים ערבים מהכפרים הסמוכים פוריידיס וג'סר א-זרקא, והתעקשו להשאיר יישובים אלו, חרף הצעות חוזרות ונשנות של הצבא לפנותם. בעקבות המלחמה, הגיעו לכפר פליטים מכפרים סמוכים שנהרסו, וביניהם טנטורה.[1] המידע כעת בערך מצייר תמונה אידילית של סתם יחסי שכנות טובה, כשהמקור מדבר בבירור על יחסי עובד-מעביד ותלות כלכלית שבגינה נשארו פוריידיס וג'סר א-זרקא (שבערך הנוגע אליו עריכתי שוחזרה גם היא). בברכה, בוסתן - שיחה 03:11, 1 בפברואר 2022 (IST)תגובה

לאור הציטוטים מהמקור האקדמי לעיל, ברור שהניסוח הנוכחי מטעה ולא משקף את הנאמר בסימוכין - דבר חמור שנוגד את הכללים. לפיכך אני בעד החזרת העריכה של בוסתן.
בוסתן, אם ברצונך להחזיר את אותה עריכה גם בג'סר א-זרקא, לדעתי עליך לפתוח דיון דומה ולהציג את הציטוטים גם שם. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 23:47, 1 בפברואר 2022 (IST)תגובה
איתמראשפר, תודה על תמיכתך ועל הערתך. פתחתי דיון דומה גם בשיחה:ג'סר א-זרקא. בברכה, בוסתן - שיחה 01:15, 2 בפברואר 2022 (IST)תגובה
כמובן שבבנבינשתי מציין את היחסים הטובים בין אנשי זכרון לפורדיס, אבל הוא עוטף את זה בפרשנות שלא מדובר בטוב לב אלא בתועלתנות. הפרשנות הזאת היא לא מענייננו (והוא גם לא מצרף איזה ניתוח כלכלי שמסביר כמה הם היו חשובים לאורח חייהם של אנשי המושבות). שיחת משתמש:Haparsi הפרסי 15:07, 2 בפברואר 2022 (IST)תגובה
איזה מן תירוץ זה? אתה רוצה דוחות כספיים של אנשי זכרון יעקב משנת 1945? עם ההיגיון הזה, כל ספר היסטוריה, גם אם נכתב על ידי היסטוריון בעל שם ופורסם בהוצאה מכובדת, הוא פרשנות ולכן לא ראוי לציטוט. במקור רשום בבירור שהעבודה של הפועלים מהכפרים האלו הייתה חשובה לקיום אורח החיים של המושבות, ו"אין ספק" שעובדה זו הצילה אותם מגירוש. מזכיר שבויקיפדיה נהוג לכתוב על סמך מקורות. לטענתך על טוב ליבם של תושבי זיכרון יעקב ובנימינה כסיבה להישארות הכפרים לא נמצאו סימוכין. למידע שהוספתי לערך, לעומת זאת, נמצאו סימוכין ברורים. בוסתן - שיחה 00:20, 3 בפברואר 2022 (IST)תגובה
תקרא שוב את מה שכתבתי ותנסה לנסח את הטיעון שלך שוב. שיחת משתמש:Haparsi הפרסי 00:45, 3 בפברואר 2022 (IST)תגובה
זה בסדר, ככל הידוע אין לי בעיות בהבנת הנקרא. ר' תגובתי בשיחה:ג'סר א-זרקא. בוסתן - שיחה 00:59, 3 בפברואר 2022 (IST)תגובה
הפרסי, אם ברצונך לבטא את דעתך על המניעים הנסתרים שהניעו את בנבנישתי להגיע למסקנותיו, אתה יותר ממוזמן לעשות תואר בפסיכולוגיה ולהוציא ספר על נבכי נפשם של היסטוריונים - אני בטוח שנשמח לצטט מתוכו בהקשרים הנכונים. עד אז, אין לנו ברירה אלא לצטט את דבריו כפי שנכתבו ולהניח לקורא את מלאכת הניתוח הפסיכולוגיסטי של מניעיו. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 08:06, 3 בפברואר 2022 (IST)תגובה
בנבנישתי לא היה היסטוריון. לפחות לא אקדמי. הספר הוא תערובת שכוללת היסטוריה יחד עם סיפור אישי שלו. הוא רצה לכתוב כי אנשי זכרון עשו את זה כי זה הפועלים היו חשובים לאורח חייהם. זו טענה שהוא לא ביסס ואיננו מחויבים לה. שיחת משתמש:Haparsi הפרסי 12:11, 3 בפברואר 2022 (IST)תגובה
כנראה שצריך לעדכן אם כך את הערך העוסק בבנבנישתי... כמי שקרא את הספר המצוין הזה: רוב רובו של הספר הוא עבודה היסטורית. מיעוטו של הספר, ובעיקר סופו (הפרק האחרון והאפילוג), עוסק במחשבות של בנבנישתי על ההיסטוריה ועל העתיד של הארץ. אתה ממשיך בניתוח פסיכולוגי של בנבנישתי, שלא במקומו. אני משתדל לא לנתח את מניעי המחקר שלו, וגם לא את מניעיך לכלול את הקטע שלך - שמכיל טענה ללא כל ביסוס, שסותרת את בנבנישתי. בוסתן - שיחה 23:40, 3 בפברואר 2022 (IST)תגובה
הערך על בנבנישתי אכן מציין שהדוקטורט שלו הוא במדיניות ציבורית. המידע בערך לא עומד בסתירה למידע מהספר של בנבנישתי. הוא לא מכניס את הניתוח שלו למעשיהם של אנשי זכרון. אין לו מקור לטענות שזו הייתה המוטיבציה שלהם. אלה מחשבותיו. שיחת משתמש:Haparsi הפרסי 00:31, 4 בפברואר 2022 (IST)תגובה

בעד להחזיר את העריכות של בוסתן. לומר שהניסוח הקיים ״מטעה״ זה ממש מנומס מצידו של איתמר. Ommnia - שיחה 00:35, 4 בפברואר 2022 (IST)תגובה

קראתי מאמר מרתק של בני מוריס בשם The Case of Abu Ghosh and Beit Naqquba, Al Fureidis and Jisr Zarka in 1948—or Why Four Villages Remained בספרו 1948 and After, שיצא בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד ב-1994 (עמ' 257–284). במאמר, סוקר מוריס בפירוט שני מקרים יחודיים של כפרים שנותרו במלחמה: המקרה של אבו גוש ובית נקובא, וכן המקרה של פוריידיס וג'סר א-זרקא. מוריס מתאר כיצד המושבות – שהיו תלויות בעבודה ערבית, וביתר שאת בזמן המלחמה, כשצעיריהן התגייסו – פעלו ממניעים כלכליים כדי להשאיר את הישובים, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים של חטיבת אלכסנדרוני להביא לפינויים. ואם לצטט את מוריס בסיכום המאמר (עמ' 283):

Jewish 'protectionism', in both cases, ultimately stymied the army's will. But in the case of Al Fureidis and Jisr Zarka, this 'protectionism' wasn't merely or, indeed, mainly a matter of sentimental goodwill or political morality. Rather, the farmers of Zikhron Ya'akov and Binyamina, to judge by their statements, were primarily driven by economic self-interest. Past Jewish–Arab friendliness or non-belligerency was background; the wine harvest of summer 1948 was pressing foreground. Indeed, at one point the Jewish farmers baldly asked the authorities at least to allow the field-hands to stay for the summer, until the harvest was over, perhaps implying that they would not be troubled overmuch if an expulsion occurred thereafter.

בברכה, בוסתן - שיחה 20:59, 9 בפברואר 2022 (IST)תגובה

שונה, בהתאם לשיחה:ג'סר א-זרקא. בוסתן - שיחה 02:49, 10 בפברואר 2022 (IST)תגובה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ מירון בנבנישתי, Sacred Landscape, הוצאת אוניברסיטת קליפורניה, 2000, עמ' 134-135, 209

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בפוריידיס שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 13:48, 14 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה