שיחה:ג'סר א-זרקא

תוספות לערך

אינני מוממחה בכללי הוויקי אך מפעם לפעם אני מנסה לתרום משהו ומדי פעם יד עלומה מסירה את העריכה משיקולים עלומים אלו או אחרים. אז הנה תרומתי האחרונה שהוסרה.

שמו של הכפר נגזר משמו של נחל התנינים שנשפך לים בסמוך לו. נחל התנינים נקרא בערבית "וואדי א-זרקא"(הנחל הכחול) (الزرقاء), ומשמעות שמו של הכפר היא: "הגשר הכחול" והכוונה לגשר שנבנה על נחל תנינים עבור הקיסר וילהלם השני בעת ביקורו בארץ ב1898.

תחילתו של הישוב בחמולות שיהאב ונג'ר (כ 80 משפחות)שהגיעו לארץ ממצרים עם חילות מוחמד עלי (שליט מצרים) (1832), אליהם הצטרפו החמולות ג'ורבן ועמש, בדווים משבטי ערב אל-ע'ורנה (ע'ור או רור = מישור), שנדדו במאה ה-19 מעמק הירדן.

התושבים התפרנסו מדייג באגם ובים התיכון וכן מקרמיקה מאדמת הביצה ויצירת מחצלות מצמחי הגומא והקנה.

תחילת היישוב בשולי ביצות כבארה. בעיקבות ייבוש הביצה בשנת 1924 עבור זיכרון יעקב לטובת אדמות חקלאיות ובירוא מחלת המלריה, הוצע לתושבים שכר בעבור עזרתם בייבוש הביצה ואיבוד מקור פרנסתם לעבור לקרקע אותה רכשה פיק"א על שרידי מחצבה ברכס הכורכר שמצוי דרומית לנחל תנינים. בשנת 1926 נחנך הישוב החדש.

במלחמת העצמאות לא נפגע היישוב הודות ליחסיו הטובים עם תושבי זכרון והסביבה.

בזמן מאורעות אוקטובר 2000 נהרג ז'אן בכור מראשון לציון, בעת שנסע במכונית בכביש חיפה תל אביב. אבנים שהושלחו מהגשר ע"י נערים מבכפר גרמו למותו.

ליישוב פוטנציאל תיירותי גבוהה שאינו ממומש מסיבות אובייקטיביות רבות כגון: סיכסוכים בתוך היישוב ואי הסכמה עם הרשיות השונות.

תיקון קטן בנוגע לערבית: שמו של נחל התנינים בערבית הוא الزرقاء, מילה שמשמעותה באמת "הכחולה". وادي الزرقاء אין פירושו "הנחל הכחול" אלא "נחל הכחולה", כלומר מדובר בצירוף סמיכות: "הנחל של הכחולה", או "הנחל של בעלת הצבע הכחול". جسر الزرقاء "ג'סר א-זרקאא" פירושו "גשר הכחולה" או "הגשר שעל בעלת הצבע הכחול". יש להניח שבמקום באמת היה פעם גשר חשוב שעבר מעל נחל התנינים, אם כי זהו ניחוש מושכל שלי, אני לא מכיר את המקום. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:15, 28 בספטמבר 2007 (IST)

הוסרו שתי פקאות קצרצרות, פרשת זאן בכור אנה חלק מהותי מהכפר (לא כותבים על כל פשע שבוצע באחד היישובים בארץ) והמשפט על הפוטנציאל התיירותי דורש הוכחה או מקור מוטי ק. • שיחה 13:28, 28 בספטמבר 2007 (IST)

ז'אן בכור ופוטנציאל התיירות

פרשת ז'אן בכור השפיע עמוקות על היחסים בין הכפר לסביבתו וביחס האוכלסיה היהודית כלפי הכפר פרשה זו היוותה קו שבר שעדיין לא התאחה. אחת הסיבות לאי האיחוי וליחס המנוכר כלפי הכפר היא היחסים המתוחים בתוך הכפר בין החמולות השונות. מריבות אלו מביאות מפעם לפעם להתפרציות אלימות. כתוצאה מכך פוטנציאל התיירות של הכפר אינו ממומש. הכפר שוכן על הים התיכון יש לו רצועת חוף ארוכה ופראית בין חוף האקוודות שבקסריה מדרום לבין קיבוץ מעגן מיכאל מצפון. קירבתו למסלולי טיולים (קסריה, זיכרון, בנימינה וכ"ו) ולאזור המרכז בתוספת יכולת ארוח ערבי מסורתי יכולה להקנות לכפר תוספת משמעותית של הכנסה מתיירות. אך בשל סיבות רבות פוטנציאל זה אינו ממומש והכפר הינו אחד העניים בישראל.

הכתוב כאן הוא בדיוק ההבדל בין ציון פסקה בערך לבין הספר מפורט. אני משוכנע שפסקה המנתחת את הארוע לא תימחק, להבדיל מפסקה תלושה כפי שהייתה. סופר מריו 09:01, 29 בספטמבר 2007 (IST)

הפסקה על ז'אן בכור

הפסקה על הרצח שאירע ועל פוטנציאל התיירות לא טובה ואינה מתאימה לאנציקלופדיה. האם בסיום כל ערך על ישוב אנחנו רושמים על הפשעים שאירעו בו?

אני בטוח שגם הקישור בין ריבי החמולות בכפר לבין מצב התיירות בו אינו מבוסס ושיש הרבה סיבות סוציואקונומיות אחרות שמשפיעות על מצב זה. (Shaulthe2nd 21:32, 27 באוקטובר 2007 (IST))

מישהו יכול לאשר?

אם אני זוכר נכון, ג'סר א זרקא הוא היישוב הערבי היחיד כיום לחוף הים בישראל. אני צודק? אם כן, אולי כדאי להזכיר את זה בערך. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 09:17, 7 במאי 2008 (IDT)

זה נכון (לא כולל עכו, חיפה ויפו). אם זה צריך להיות בערך - לשיקולך. אמנון שביט • שיחה 11:19, 7 במאי 2008 (IDT)

מה עם פראדיס?. יותם.א.

פראדיס אינה על חוף הים, אלא כ-3 ק"מ מזרחה. אמנון שביט • שיחה 22:23, 9 בנובמבר 2010 (IST)

זה נכון (ואשר לעכו חיפה יפו, אלה ערים מעורבות, כמובן, לא ישובים ערבים). יואב

הסטיגמות על תושבי הכפר

מישהו יכול לציין מהן אותן סטיגמות שבעטיין לא התחתנו תושבי הכפר עם אנשים מחוצה לו?

מידע ללא מקור

אני מעביר לכאן את המשפט שנמצא בערך ללא מקור, בעיקר לאור כתבה בעיתון הארץ, בה נטען כי מדובר באגדה לא מבוססת.

"כן התיישבו ביישוב חורנים מסוריה שהובאו על ידי העות'מאנים וגידלו בתחילה בהמות בעמק החולה וכן חבשים מסודן שהגיעו עם הבריטים."

יוסאריאן • שיחה 11:57, 3 באפריל 2011 (IDT)

גידול האוכלוסין

בפרק הזה כתוב מצד אחד שהאוכלוסייה גדלה בקצב של 2.0, ולאחר מכן (מתחת לגרף) 3.2. מה נכון?Nirvadel - שיחה 22:51, 22 באוקטובר 2011 (IST)

משוב מ-11 בדצמבר 2011

קודם מכל זה מעשה מברך רק יש טעות לגבי בואם של משפחות :משפחת ג'ורבאן ועמאש הם הראשונים שבאו ואחריהם הצטרפו משפחת נג'אר ושהאב הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.130.213.16 09:16, 11 בדצמבר 2011 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.jeser-m.org/he/index.aspx
  • In ג'סר א-זרקא on 2011-11-22 21:18:36, 404 Not Found
  • In ג'סר א-זרקא on 2011-11-27 23:23:04, 404 Not Found
  • In ג'סר א-זרקא on 2012-01-20 03:11:56, 404 Not Found
  • In ג'סר א-זרקא on 2013-05-03 19:40:02, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 22:40, 3 במאי 2013 (IDT)

מלחמת העצמאות

במלחמת העצמאות שכנעו אנשי זכרון יעקב את תושבי פוריידיס, שבקשו לברוח מאימת היהודים, להשאר, האם האם שכנעו גם את תושבי ג'סר להישאר ואם כן מדוע ? דף עזר - שיחה 09:33, 2 באוקטובר 2014 (IDT)

משוב מ-3 במרץ 2016

לא כתוב מדוע קוראים לכפר בשמו הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
37.46.39.13 20:10, 3 במרץ 2016 (IST)

כתוב. קרא את כל הפסקה הראשונה של הערך. אלדד • שיחה 20:38, 3 במרץ 2016 (IST)

מקור נוסף ושאלה חשובה

האם יש סימוכין לסטיגמות מצד ערביי ישראל על התושבים? כמו כן, ממליץ לקרוא את המקור הזה: http://zochrot.org/he/activity/54730 שני חוקרים בני המקום מספרים על ההסטוריה.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A02:ED0:4216:4700:A0AB:399B:1D4C:3859 12:31, 22 בנובמבר 2017 (IST)

נסיבות הישארותו של הכפר

בערך היה כתוב שהישוב נשאר בגין עזרה בייבוש הביצה בעבר בשל "יחסים טובים" עם המושבות בסביבה, בפרט זכרון יעקב ובנימינה. בספרו של מירון בנבנישתי, Sacred Landscape, שיצא בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה בשנת 2000, כתוב בבירור שסיבת ההישארות היא התלות של תושבי המושבות בפועלים הערבים מפוריידיס ומג'סר א-זרקא, ולכן הם פעלו נגד הגירוש חרף הצעות חוזרות ונשנות מצד הצבא. כך רשום בעמ' 134-135:

Two Arab communities to the north of Caesarea were left in place, unharmed. The first was Jisr a-Zarqa, which had been built to accommodate the Bedouin of the marshes (the Ghawarnah). It was established in the twenties by the PJCA, which has drained the swamps and settled the tent- and hut-dwelling seminomads there. Some of the inhabitants, along with the villagers of the adjacent community of Furaydis, worked in the nearby Jewish towns of Binyamina and Zichron Ya'akov, and this fact no doubt saved them from expulsion–which the Israeli army had proposed more then once. These two villages saved as a haven for refugees from villages that had been destroyed, as well as a place to which the authorities sent people who has been ordered to leave their homes.

וכך רשום בעמ' 209:

The village of Furaydis, as well as the neighboring Jisr a-Zarqa, were not touched at all. The inhabitants enjoyed the strong support of their patrons, the farmers from Zichron Ya'akov and Binyamina, whose agricultural livelihood depended on the work of laborers from these Arab villages. These places became a refuge for individual families from abandoned villages in the area who had been permited to remain in the country (although not in their own villages), including some 150 refugees from the adjacent village of Tantura. But even the fate of Furaydis and Jisr a-Zarqa hung by a thread. The military authorities attempted to secure a decision to evict their inhabitants, but did not succeed.

על כן, אני מבקש להחזיר את עריכתי זו, ששוחזרה, בה רשום ”במלחמת העצמאות לא נפגע היישוב הודות ליחסיו עם תושבי זכרון יעקב, בנימינה והסביבה, שאורך החיים החקלאי בהם היה תלוי בעובדים ערבים מהכפרים הסמוכים ג'סר א-זרקא ופוריידיס, והתעקשו להשאיר יישובים אלו, חרף הצעות חוזרות ונשנות של הצבא לפנותם. בעקבות המלחמה, הגיעו לכפר פליטים מכפרים סמוכים שנהרסו..” המידע כעת בערך מצייר תמונה אידילית של סתם יחסי שכנות טובה, כשהמקור מדבר בבירור על יחסי עובד-מעביד ותלות כלכלית שבגינה נשארו ג'סר א-זרקא ופוריידיס (שבערך הנוגע אליו עריכתי שוחזרה גם היא, ופתחתי בשיחה:פוריידיס#נסיבות הישארותו של הכפר דיון דומה). באשר לעזרה בעבר בייבוש הביצה כסיבה להישארות הכפר, לא מצאתי כל מקור לכך. בברכה, בוסתן - שיחה 03:11, 1 בפברואר 2022 (IST)

בעד בשל המחוייבות שלנו לנסח באופן שמשקף את מה שנאמר במקור. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 01:25, 2 בפברואר 2022 (IST)

ברור שאיננו מחויבים להצגה של מירון בנבנישתי. הסיבה שהכפרים נשארו היא כי היו ביחסים טובים עם יהודי הסביבה. אין סיבה להציג את זה כמו בנבנישתי כי היחסים הטובים זה לא מטוב ליבם של אנשי זכרון אלא כי היו רגילים להנות מזיעת אפם של אנשי פורדיס וג'סר א זרקא. שיחת משתמש:Haparsi הפרסי 14:57, 2 בפברואר 2022 (IST)

בויקיפדיה נהוג לכתוב על סמך מקורות. עליך להמציא מקור לטענתך. למידע שהוספתי נמצא מקור (שנכתב על ידי היסטוריון בעל שם ויצא בהוצאה מכובדת), ואיננו פרי המצאה או מחקר מקורי שלי. בוסתן - שיחה 00:23, 3 בפברואר 2022 (IST)

יש בדברי בנבנישתי שילוב של מידע (אנשי זכרון הגנו על אנשי פורדיס) ושל פרשנות (המניע היה כלכלי גרידא). ההסבר כי אודות היחסים בי הצדדים הוא יותר כללי ולא מתחייב לפרשנות של בנבנישתי (שגם אם הייתה נכונה אין מקומה כאן אלא בערך על זכרון). שיחת משתמש:Haparsi הפרסי 00:47, 3 בפברואר 2022 (IST)

כשמוריס רושם על נסיבות הישארותו או התרוקנותו של כפר, זו גם פרשנות? הספר של בנבנישתי הוא מחקר, ולא פרי מוחו הקודח. התמונה שהערך מצייר שונה מאוד מהתמונה שמצטיירת בספרו, וחמור מכך, אין לה סימוכין. היה ותרצה שתופיע, עליך להמציא סימוכין שיתקפו אותה. המידע רלוונטי לשני הכפרים גם יחד (ככתוב: The inhabitants enjoyed the strong support of their patrons, the farmers from Zichron Ya'akov and Binyamina, whose agricultural livelihood depended on the work of laborers from these Arab villages; וגם Some of the inhabitants, along with the villagers of the adjacent community of Furaydis, worked in the nearby Jewish towns of Binyamina and Zichron Ya'akov, and this fact no doubt saved them from expulsion–which the Israeli army had proposed more then once). בוסתן - שיחה 00:57, 3 בפברואר 2022 (IST)

ראיתי את תוספת המקור לערך - כתבה מתוך האתר של מדריך הטיולים גילי חסקין על ג'סר א-זרקא. ראשית, חושבני שכתבה של מדריך טיולים איננה שוות ערך לפרסום אקדמי. שנית, בניגוד לחלק מהאמור בכתבה - אין כל מקור לדבריו של חסקין על יחסים טובים בין תושבי ג'סר א-זרקא למושבות מסביב כסיבה להישארותם. אלא, אם מעיינים במקור שחסקין מציין בהקשר אחר - כתבה זו באתר "הארץ" של מירון רפופורט, שם נאמר:

"התאונה" השנייה התרחשה ב-48'. אולי הודות לכך שהאדמות שלה נרכשו על ידי הברון, אולי משום שתושבי ג'יסר נודו על ידי שכניהם הערבים בגלל מוצאם הנחות ולכן לא הרגישו חלק מהמאבק הלאומי הערבי, אולי בגלל הקשר עם המושבות היהודיות ("אנחנו היינו העבדים של בנימינה ב-48', המילואימניקים שלהם", אומר עמאש. "הגברים הלכו למלחמה, ואנשי ג'יסר עבדו במקומם בשדות") - ג'יסר נשארה במקומה. תושביה לא ברחו ולא גורשו. אבל היא נותרה אי ערבי בודד על חוף הים התיכון. קיסריה וטנטורה, שני כפרים שכנים, גדולים וחזקים, חדלו להתקיים. ג'יסר נשארה לבד על החוף, תקועה בין שני יישובים שהוקמו אחרי המלחמה והפכו עם השנים לשניים מהיישובים העשירים בארץ: קיסריה ומעגן מיכאל.

(בכתבה מצוטט ראש המועצה והיסטוריון מקומי, עז א-דין עמאש). אם יחסים טובים הם להיות "העבדים של בנימינה", אז אין ספק שהיחסים היו נפלאים. רק כדאי לבאר מהם בדיוק ה"יחסים הטובים" עליהם הערך מדבר. בוסתן - שיחה 23:52, 3 בפברואר 2022 (IST)

המאמר הוא של ד"ר גילי חסקין, בעל דוקטורט מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה וכפי שציינת מביא מקורות. איזה מקורות בדיוק מביא הד"ר למדיניות ציבורית מירון בנבנישתי? שיחת משתמש:Haparsi הפרסי 00:28, 4 בפברואר 2022 (IST)

בעד הניסוח שמציע בוסתן לייצוג מלא ואובייקטיבי של העובדות, שזה הדבר היחיד שצריך להנחות עורכים בויקיפדיה וחבל שצריך להזכיר את זה שוב ושוב. Ommnia - שיחה

קראתי מאמר מרתק של בני מוריס בשם The Case of Abu Ghosh and Beit Naqquba, Al Fureidis and Jisr Zarka in 1948—or Why Four Villages Remained בספרו 1948 and After, שיצא בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד ב-1994 (עמ' 257–284). במאמר, סוקר מוריס בפירוט שני מקרים יחודיים של כפרים שנותרו במלחמה: המקרה של אבו גוש ובית נקובא, וכן המקרה של פוריידיס וג'סר א-זרקא. מוריס מתאר כיצד המושבות – שהיו תלויות בעבודה ערבית, וביתר שאת בזמן המלחמה, כשצעיריהן התגייסו – פעלו ממניעים כלכליים כדי להשאיר את הישובים, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים של חטיבת אלכסנדרוני להביא לפינויים. ואם לצטט את מוריס בסיכום המאמר (עמ' 283):

Jewish 'protectionism', in both cases, ultimately stymied the army's will. But in the case of Al Fureidis and Jisr Zarka, this 'protectionism' wasn't merely or, indeed, mainly a matter of sentimental goodwill or political morality. Rather, the farmers of Zikhron Ya'akov and Binyamina, to judge by their statements, were primarily driven by economic self-interest. Past Jewish–Arab friendliness or non-belligerency was background; the wine harvest of summer 1948 was pressing foreground. Indeed, at one point the Jewish farmers baldly asked the authorities at least to allow the field-hands to stay for the summer, until the harvest was over, perhaps implying that they would not be troubled overmuch if an expulsion occurred thereafter.

בברכה, בוסתן - שיחה 21:00, 9 בפברואר 2022 (IST)

מצוין! אתה רואה את ההבדל בין מוריס לבנבנישתי? יש הסבר מה הראיות. אנא שנה ותפנה בבקשה למוריס ולא לבנבנישתי. שיחת משתמש:Haparsi הפרסי 21:20, 9 בפברואר 2022 (IST)

שיניתי בערך. הוספתי את מוריס, והשארתי את בנבנישתי, כי דבריו נכונים; אבל אני מסכים איתך שהמקור של מוריס הוא החשוב ביותר, ואין מה להשוות בדרגת הפירוט ביניהם (בכל זאת, הוא מתמקד במאמרו במקרה דנן). לילה טוב, בוסתן - שיחה 02:42, 10 בפברואר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בג'סר א-זרקא שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=180643 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20200517145822/http://www.gfn.co.il/inner.asp?page=180643&item=&search= לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 02:36, 10 בנובמבר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מאי 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בג'סר א-זרקא שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.vaada-shomron.org.il/yishuvim/gaser.htm נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20080501171421/http://www.vaada-shomron.org.il/yishuvim/gaser.htm לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 12:20, 6 במאי 2023 (IDT)