שיחה:ערוד

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני שנה מאת 2A01:6500:A048:AD97:346D:5929:10:9F8D בנושא הערוד שחי בעבר בארץ ישראל, ומוזכר בתנ"ך ובחז"ל-

הערוד בתלמוד[עריכת קוד מקור]

האזכור בברכות לג א:

"תנו רבנן: מעשה במקום אחד שהיה ערוד והיה מזיק את הבריות, באו והודיעו לו לרבי חנינא בן דוסא. 
אמר להם: הראו לי את חורו! הראוהו את חורו, נתן עקבו על פי החור, יצא ונשכו ומת אותו ערוד. נטלו על כתפו והביאו לבית המדרש. 
אמר להם: ראו בני, אין ערוד ממית אלא החטא ממית. באותה שעה אמרו: אוי לו לאדם שפגע בו ערוד ואוי לו לערוד שפגע בו רבי חנינא בן דוסא."

בוודאי שאינו מתייחס לחמור הבר. כדאי לציין זאת בערך..

תוקן אורח נטה ללון - שיחה


יש כאן בעייה הקשורה לשם המדעי. הקישור לאנגלית (ומכאן גם התמונה) הוא לחמור הבית. הערך מדובר בבעל חיים שונה.

חמור הבית בויית מן הערוד. בן הטבע 06:52, 2 ינו' 2004 (UTC)

חוסר עקביות[עריכת קוד מקור]

כאן כתוב שהחמור בוית מן הערוד לפני כששת אלפים שנה, אבל בערך של חמור כתוב שזה היה לפני כשבעת אלפים שנה.

אני חושב שזה היה בדיוק לפני 6,543 שנה וחודשיים וחצי..... איך אפשר לדייק בכזה טווח?!

הערך[עריכת קוד מקור]

הערך נראה מועתק מאנציקלופדיית Ynet, למרות שמצוינים שלושה קישורים חיצוניים.

זה לא נכון לפחות לגבי החצי השני (תחת הכותרת: אזכורים בתנ"ך ובספרות חז"ל) אורח נטה ללון - שיחה 21:10, 1 בינואר 2009 (IST)תגובה

עוד משהו[עריכת קוד מקור]

"וְאֵלֶּה בְנֵי-צִבְעוֹן, וְאַיָּה וַעֲנָה; הוּא עֲנָה, אֲשֶׁר מָצָא אֶת-הַיֵּמִם בַּמִּדְבָּר, בִּרְעֹתוֹ אֶת-הַחֲמֹרִים, לְצִבְעוֹן אָבִיו." (בראשית לו, כד) רשי מפרש: "את הימם" - פרדים. הרביע חמור על סוס נקבה וילדה פרד, והוא היה ממזר והביא פסולין לעולם (חולין ה). ולמה נקרא שמם ימים? שאימתן מוטלת על הבריות. דאמר ר"ח: "מימי לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה" (והלא קא חזינן דחיה אל תקרי וחיה אלא וחיתה כי המכה לא תתרפא לעולם ברש"י ישן)... 85.130.246.123 02:35, 11 בספטמבר 2012 (IDT)תגובה


מחקתי את ההפניה למעלה[עריכת קוד מקור]

מכיוון שהקישור אינו קיים וגם התיאור אינו נכון שכן בעל חיים שהוא כלאיים בין חמור לסוס נקרא פרד. בהזדמנות זאת אציין בקשה מויקיפדים להמעיט בהפניות מיותרות. עוז - שיחה - שיחה 13:06, 19 במרץ 2013 (IST)תגובה

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

כתוב: "איזכור נוסף לערוד (ברכות דף לג עמוד א), מתייחס כנראה לבעל חיים אחר שכונה כך בפי חז"ל: "אמרו עליו על ר' חנינא בן דוסא שהיה עומד ומתפלל נשכו ערוד ולא הפסיק הלכו תלמידיו ומצאו מת על פי חורו אמרו אוי לו לאדם שנשכו ערוד אוי לו לערוד שנשכו לבן דוסא." מן הלשון "ומצאו מת על חורו" נראה שמדובר בנחש, ואכן בתלמוד הירושלמי שם נזכר גם כן מעשה זה מופיע במקום ערוד - חברבר, שלדברי אותו מקור (פרק ח' הלכה ה') הינו בעל חיים שנוצר כהכלאה מנחש וחרדון (צב, לגירסת רש"י בברכות שם)" וצריך להוסיף שיש שם הערה שהערוד שנוצר מצב ונחש נקרא ערוד ב"פתח" כלומר "arvad" וערוד ב"חולם" arod זה הערוד של ימינו.

מקור:ברכות לג ע"א בהגהות וציונים דווח על ידי: מ.א 213.151.57.88 11:36, 19 באפריל 2015 (IDT)תגובה

בתלמוד אין ניקוד. אני מניח שאתה מדבר על הגהות וציונים של עוז והדר. זה לא מקור מרכזי שראוי לציון בהקשר זה. במהדורת מתיבתא (של עוז והדר עצמם) ניקדו בחולם ורק בהערה ציינו את האפשרות לנקד בפתח. אפשרות לגיטימית אבל לא מוכרחת. בערך על הערוד הייתי מצפה לציין את מה שאינו ערוד בקצרה, לא להאריך עוד את הפיסקה הזו, שלדעתי מיותרת. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 13:53, 19 באפריל 2015 (IDT)תגובה


צורך חשוב[עריכת קוד מקור]

להכניס את הטקסט הבא לערך: (לא הצלחתי בגלל תוכנת רימון) ערוד הוא שם של בעל חיים

האם התכוונתם ל...

הערוד שחי בעבר בארץ ישראל, ומוזכר בתנ"ך ובחז"ל-[עריכת קוד מקור]

בתחילת הערך נאמר ששמו המדעי של הערוד Equus africanus, ולפי הערך זהו הערוד שמוזכר במקורות הקדומים, וחי בארץ עד הדורות האחרונים. ע"פ זוהר עמר, אין עדות ש Equus africanus חי בטבע בישראל אי פעם, והוא מזהה את הערוד עם הפרא - https://www.zoharamar.org.il/wp-content/uploads/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%93-%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%90-%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95.pdf. 2A01:6500:A048:AD97:346D:5929:10:9F8D 16:12, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה