שיחה:סיפור בהמשכים

ברי"א • שיחה • ח' באדר א' ה'תשס"ח • 23:42, 13 בפברואר 2008 (IST)

הספר השלם של הסנובים

"הספר השלם של הסנובים" של תאקרי אינו נובלה, אלא מעין אסופת טורים. הוא לא ממש מתאים להגדרה. דב ט. 04:06, 6 בפברואר 2008 (IST)

דב יקירי, לאיזו הגדרה הוא לא מתאים של נובלה או של ספר שנכתב תחילה כסיפור בהמשכים?? יהודה מלאכי • שיחה • ל' בשבט ה'תשס"ח • 05:35, 6 בפברואר 2008 (IST)

אם אני זוכר נכון, זו לא ממש יצירה ספרותית אחת, שבה כל פרק הוא המשך של קודמו, אלא אסופת טורים או מערכונים ללא סדר מחייב, שכל אחד עוסק בטיפוס אחר של סנוב. דב ט. 05:55, 6 בפברואר 2008 (IST)

ה'סיפור בהמשכים' בישראל - לא רק לילדים

זכור לי שבשבועון לאישה בשנות השישים היה מתפרסם סיפור בהמשכים (בדרך כלל רומן רומנטי מתורגם), וכשפורסם חלקו האחרון של הסיפור מיד התחילו סיפור חדש. אני לא יודעת מתי הפסיקו את הנוהג הזה. אצלנו בבית קראו עיתון בלאדינו וגם בו התפרסם סיפור בהמשכים. יכול להיות שהיו עוד עיתונים או כתבי עת שפרסמו סיפורים בהמשכים. בברכה, רחל 17:13, 15 בפברואר 2008 (IST)

השפעת סיפור בהמשכים על כתיבת הרומן

פרסום רומן כסיפור בהמשכים השפיע על צורת כתיבת הספר. לדוגמה כאשר המכירות של הפרקים לספר "מרטין צ'אזלוויט" של דיקנס לא ענו על הציפיות הוא שינה את העלילה ושלח את הגיבור הצעיר לאמריקה. מקור: ויקיפדיה באנגלית. עוד על השפעת קהל הקוראים על כתיבתו של דיקנס אפשר לקרוא בen:Charles Dickens#Episodic writing. רחל 17:33, 15 בפברואר 2008 (IST)

רוצה להוסיף את זה.

אבל לא מצליח. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • י"ב באדר א' ה'תשס"ח • 09:58, 18 בפברואר 2008 (IST)

בשעה טובה העליתי את הקובץ לויקי שיתוף.

כמה נקודות

זה ערך מעניין וטוב ממקבילו האנגלי. לדעתי יש חוסר איזון בגלל התעסקות יתרה עם הספרות האנגלו-סקסית והתעלמות מהספרות הצרפתית, שהייתה הספרות המרכזית במאה ה-18 וה-19. חסרה גם התיחסות, עם דוגמאות, להשפעה הדדית של המדיום ושל התוכן. הייתי מזכיר גם את הספרות המד"בית, האמריקאית ואיך התפתחו סיפורים בהמשכים לרומנים, טרילוגיות וכו' (סדרת המוסד). למיטב ידיעתי היו גם מקרים של סיפורים בהמשכים שנקטעו בגלל מות המחבר והמשיכו אותם מחברים אחרים. בברכה. ליש - שיחה 14:24, 27 בפברואר 2008 (IST)

בנושא "אבי ספרות המתח" - בערך אדגר אלן פו מוגדר פו כאבי ספרות האימה, המתח והבלשים ואילו בערך של וילקי קולינס ניתן לו התואר הזה. חשוב להכריע למי יינתן הכבוד בערך הנוכחי. אמנם "להצלחה אבות רבים", אבל מי באמת הראשון? כמו כן, אני מצטרפת אל ליש באזכור הספרות הצרפתית בז'אנר הסיפורים בהמשכים - הן ספריו של דיומא והן אלה של ז'ול ורן התפרסמו באופן זה בעיתונות הצרפתית, וודאי יש עוד.שלומית קדם - שיחה 16:02, 27 בפברואר 2008 (IST)

זה היה הסיפור הבלשי הראשון וצריך לתקן בהתאם. בברכה. ליש - שיחה 17:38, 27 בפברואר 2008 (IST)

ליש ושלומית, תודות מרובות לשנייכם. אנסה לבדוק את דיומא וז'ול וורן בעזרת ה', אם יהיו לכם פרטים נוספים אנא עדכנו אותי. אגב מי יוכל להכריע בין אדגר פו לווילקי קולינס?! - בכל מקרה, כמדומני שערך זה יכול להוות דוגמא לערכיו התאומים בויקיפדיות הזרות. בברכה ושוב תודה. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • כ"א באדר א' ה'תשס"ח • 17:53, 27 בפברואר 2008 (IST)

או.קיי. ההכרעה נפלה, תודה לליש על הערך לגבי אדגר פו, אגב מה תרגום שם הספר לעברית? יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • כ"א באדר א' ה'תשס"ח • 17:54, 27 בפברואר 2008 (IST)

מדובר בסיפור שהופיע בכמה קבצים שנשאו שמות שונים (חיפושית הזהב וכו'), בדרך כלל בהתאם לסיפורים הבולטים בקובץ. תרגום שם הסיפור עצמו הוא: "הרציחות ברחוב מורג". עלילת הסיפור מתרחשת בפריז. בברכה. ליש - שיחה 18:00, 27 בפברואר 2008 (IST)

אינטואיציה ראשונה: מרבית התמונות נראות כצילומי אילוסטרציה שאינם נוגעים במישרין לנושא הערך. לי זה קצת מפריע, אבל אולי אני טועה. ‏ PRRP ■ שו"ת 18:02, 27 בפברואר 2008 (IST)

תמונה אחת (של משרדי הגארדיאן) הפריעה גם לי, והסרתי אותה. דוד שי - שיחה 20:46, 28 בפברואר 2008 (IST)

חסר לי דיון בטכניקה של סיפור בהמשכים, ובפרט תפנית מפתיעה בסוף כל פרק, שבעקבותיה הקורא מחכה בקוצר רוח לפרק הבא. דוד שי - שיחה 20:46, 28 בפברואר 2008 (IST)

שתי הערות קטנות

• "נוסח המילים (טקסט) של יצירה מוזיקלית או מחזה, וכן כתיבה רציפה של דברים שנאמרו בעל פה, כגון חקירה משטרתית או דיון" – האם כל הפירוש שאחרי "וכן" נחוץ כאן?
• "בנוסף, תוך כדי השתלשלות הסיפור, יכולים המחנכים לגעת בנקודות רגישות וליצור שיח חברתי וחינוכי סביב הדמויות והיווצרות העלילה, באופן המשליך לחיי היום-יום של התלמידים הצעירים." – לא ברור מספיק מדוע דווקא סיפורים בהמשכים נבדלים משאר הסיפורים באפשרות המורים המלמדים אותם לדון בנקודות רגישות וליצור שיח חברתי וחינוכי. אם הם נבדלים בצורה זו או אחרת, יש להסביר זאת בצורה טובה יותר, ואם לאו – איני רואה טעם לקטע בערך זה.

בברכה, תומר - שיחה 20:03, 29 בפברואר 2008 (IST)

תומר תודה על הביקורת, התיקונים וההערות, טופל והוסבר.

אולם לענ"ד ההערה לגבי התמליל היא זניחה, אם כי יצויין כי זוהי למעשה ההגדרה המושלמת. בברכה, יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים •הסבר פניך לחדש! וגם לותיק!*כמה חדשים קיבלת היום? • ד' באדר ב' ה'תשס"ח • 12:12, 11 במרץ 2008 (IST)

הערות מרשימת ההמתנה

ערך טרי ונהדר. מקיף, מרתק ומחדש. לא יאומן כמה ניתן ללמוד ממנו על דבר שנראה כל כך טריוויאלי כמו סיפור בהמשכים! ברי"א • שיחה • ח' באדר א' ה'תשס"ח • 23:10, 13 בפברואר 2008 (IST)

אכן, יופי של ערך. חובבשירה 15:59, 14 בפברואר 2008 (IST)

הערה קטנה-סיפור בהמשכים בסלנג הישראלי צריך להיות לפי דעתי פרק משנה של "הסיפור בהמשכים בישראל".

הערה קטנה 2- רצוי לתרגם לעברית, ולו מילולית (אם אין תרגום מקובל) את שמות הספרים המוזכרים בערך.

הערה גדולה- איזה יופי של ערך! בעד! נוי 17:06, 15 בפברואר 2008 (IST)

בטיפול. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • י"ב באדר א' ה'תשס"ח • 20:42, 17 בפברואר 2008 (IST) בוצע יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • י"ט באדר א' ה'תשס"ח • 14:04, 25 בפברואר 2008 (IST)

לא הוגן לדון ברותחין דווקא את הערכים הטובים, אבל אם הוצג ברשימה זאת, הדבר מתבקש. פרק ההסטוריה של הערך איננו אלא (כמעט) רשימה אנקדוטלית של סופרים מפורסמים שפרסמו את ספוריהם בהמשכים. אין דיון במספר כתבי העת שפרסמו סיפורים בהמשכים, תכיפות הופעת הפרקים, דיון ממצה בהשפעה של צורת הפרסום על האורך והסגנון (בהחלט הערה נחמדה על דיקאנס והאורך, אך זה דורש דיון ממצה ומשווה ולא הערת אגב). אז ערך יפה - כן. ערך הנותן את המידע על סיפורים בהמשכים - לא. ואין לי ספק שיש מידע מחקרי רב בנושא. יעקב - שיחה 12:34, 25 בפברואר 2008 (IST)

יעקב, למען הגילוי הנאות אני הוא כותב הערך ועורכו הראשי, בידי מקבץ מכובד של סופרים שפירסמו את ספריהם כסיפור בהמשכים, אך הרשימה ארוכה כאורך הגלות. לשם כך בחרתי כמה מהבולטים שבהם וממעצבי דמותו של הסיפור בהמשכים. אם נרצה רשימה של כל כתבי העת שפירסמו סיפורים בהמשכים נהפוך מאנציקלופדיה לספר טלפונים. נושא תכיפות הופעת הפרקים נידון בערך לגופם של דברים בכמה מקומות. אכן, יש מקום להרחיב בהשפעת הסיפור בהמשכים על תוכן הספר ואורכו. אני עובד על כך אם כי אין זה פוגע בעצם הערך שלכאורה מיצא את עצמו מכל היבטיו. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • י"ט באדר א' ה'תשס"ח • 14:04, 25 בפברואר 2008 (IST)

אני לא מצאתי דיון בערך בתכיפות הופעת הפרקים, אלא ציון אנקדוטלי שספור זה או אחר התפרסם פעם בחודש או פעם בשבוע. יעקב - שיחה 17:48, 25 בפברואר 2008 (IST)

לענ"ד ציון אנקודוטלי מספק. כי באי לאו הכי באיזה המשכים מדובר?! ואגב כדאי להעביר את הדיון לדף הערך עצמו, בברכה יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • י"ט באדר א' ה'תשס"ח • 17:57, 25 בפברואר 2008 (IST)

האם כל ההערות טופלו? כי אפשר בכלל להעביר להצבעה. דניאל ב. 01:02, 29 בפברואר 2008 (IST)

הערך עוד זקוק להגהה לשונית וויקיזציה – אוכל לבצע את אלו אם יינתנו לי יום-יומיים. מלבד זאת, נראה מהדיון שיהודה עוד עובד על הרחבות לערך, וגם אם סיים (איני יודע) – לא יכול הערך עדיין לעמוד בדרישת היציבות, כך שאולי כדאי לחכות עם ההעברה להצבעה. תומר - שיחה 03:16, 29 בפברואר 2008 (IST)

יש בערך משגה - ספרו של קינג, The Plant, נחל דווקא כשלון חרוץ, ולא הצלחה, ולמעשה מעולם לא הושלמה כתיבתו. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 04:08, 29 בפברואר 2008 (IST) תוקן יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים •הסבר פניך לחדש! וגם לותיק!*כמה חדשים קיבלת היום? • ל' באדר א' ה'תשס"ח • 02:13, 7 במרץ 2008 (IST)

סיימתי את הגהתי לערך, והערתי בדף השיחה שתי הערות קטנות. תומר - שיחה 23:51, 29 בפברואר 2008 (IST)

Blackwood's Magazine

לפי מה שכתוב בערך האנגלי של ג'ורג' אליוט היא פרסמה את עמוס ברטון ב-Blackwood's Magazine וזה לא תואם עם מה שכתוב כאן. איפה השגיאה? בברכה. ליש - שיחה 21:29, 8 במרץ 2008 (IST)

אם הנושא לא ברור, אולי עדיף להשמיט קטע זה. בברכה. ליש - שיחה 21:08, 9 במרץ 2008 (IST)

יהודה, בדקתי בערכים באנגלית של "וסטמינסטר רביו" ושל "בלקווד מגזין" ומצאתי שתי נקודות: ראשית, ג'ורג' אליוט היתה עורכת משנה של וסטמינסטר רביו אחרי שצ'פמן רכש אותו ממייסדיו המקוריים, כך שהיא לא עבדה בניהולם אלא בניהולו. שנית, לפי האמור הן בערך של ג'ורג' אליוט והן בערך "בלקווד מגזין", נראה שסיפורה התפרסם בהמשכים בבלקווד מגזין ולא בווסטמינסטר רביו, וכך נראה גם סביר יותר, משום שלפי הבנתי וסטמינסטר רביו היה כתב עת משפטי ולא ספרותי. לדעתי יש לתקן נקודה זו או להשמיט אותה מכל וכל מהערך.שלומית קדם - שיחה 21:19, 9 במרץ 2008 (IST)

הסיפור "סיפורו העגום של הכומר עמוס ברטון" הופיע בשני חלקים. הראשון הופיע בגליון ינואר 1857 של Blackwood's Edinburgh Magazine (ר' כאן) ואילו השני הופיע בגליון העוקב, של פברואר. האם הסיפור (סיפור קצר. אפילו לא נובלה) אכן מתאים להגדרה? אורי רדלר - שיחה 17:37, 10 במרץ 2008 (IST)

טופל לשביעות רצון שלושתכם תודה לאריה, שלומית ואורי, איש בשמו יבורך!

סיפורים בהמשכים - חרדיים

• איזה סיפורים בהמשכים כתב חיים ולדר? (לא זכור לי כזה דבר. אולי קוראים לי צביקי גרין?).
• יש כמה סופרים שכתבו בהמשכים קצת יותר מחיים-ספר-וחצי-גרינבוים, ואפשר להזכיר אותם. ביניהם כאלה שעשו דברים מיוחדים.
• למה לא מזכירים את שבועון "השבוע/שעה טובה" משם צמח יאיר וינשטוק?? שבועון שפרסם סיפורים בהמשכים הרבה לפני "בקהילה", למשל. "השבוע" הכניס את המושג סיפור בהמשכים לציבור החרדי.
• המושג סיפור בהמשכים בציבור החרדי התחיל עוד בחודשונים של הנוער האגודתי, ב"מרוה לצמא", בטאון בית יעקב של משה פראגר המיתולוגי וכמובן בזרקור, הרבה לפני שנולד הילד שכינה את עצמו כבוגר א. ארצי ועוד לפני שיודקה פאליי חלם שיעסוק בעיתונות ולא רק בנדל"ן וכמובן הרבה לפני שחלמו על "השבוע". בעיקרון כתבתי על הספרות החרדית בת זמננו, זה שהשבוע ומשפחה התפצלו לשני עיתונים הוא לא נידון בערך, אתה מוזמן לכתוב על כך בעדינות המתבקשת בערכים המתאימים. אכן ציינתי גם אחרים חוץ מגרינבוים, שתפס מקום עקב היותו אחד הסופרים החרדיים הראשונים שחצו את "גדר ההפרדה" (וסליחה על הביטוי) בין מדף ספרות הקריאה החרדי, לזה הכללי ונמכרו באלפיהם בצומת וסטימצקי. לגבי וולדר כל האנתולוגיות שלו למבוגרים פורסמו ביתד כסיפורים בודדים או כהמשכים. חלק מספריו הוקראו על ידו כתסכיתים בהמשכים ברדיו 10 ז"ל וכן צביקי גרין פורסם ב"יתד שלנו" אם זכרוני אינו מטעני. אגב אדון 41.207.177.15 אתה מוזמן להירשם, נראה שאופן הכתיבה בויקי מוכר לך, אם תוכל לסייע נשמח לסייע לך להשתלב כאן! יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים •הסבר פניך לחדש! וגם לותיק!*כמה חדשים קיבלת היום? • ד' באדר ב' ה'תשס"ח • 03:33, 11 במרץ 2008 (IST)

תסכיתי רדיו

אולי כדאי להוסיף על תסכיתי רדיו בהמשכים , במיוחד אלו מהתוכנית לאם ולילד. אני יודעת שלפחות "קרשינדו ואני" של דבורה עומר היה תסכית בהמשכים עוד לפני שפורסם כספר. דודה סימה - שיחה 12:17, 11 במרץ 2008 (IST)

דודה מיכל תודה, הוספתי לפרק העוסק בתסכיתים חומר מ"לאם ולילד", אמי שתהיה בריאה שומרת עד היום את מכתבי התשובה (בסטנסיל) שקיבלתי מנילי המאירי ורעיה אדמוני. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים •הסבר פניך לחדש! וגם לותיק!*כמה חדשים קיבלת היום? • ה' באדר ב' ה'תשס"ח • 02:25, 12 במרץ 2008 (IST)

בקשה לניסוח של משפט

שלום! נראה לי שכדאי לנסח את המסומן מחדש. עשיתי נסיון בשימוש דומה לקראת סוף הערך. "באותה העת החל גם צ'ארלס דיקנס לפרסם את הרומן "דייוויד קופרפילד", מה שהביא להשוואה בינו לבין תאקרי ואף ליריבות בין השניים." (פסקה ראשונה).

האם ניתן להשתמש ב-"נכתב אף הוא במשך קרוב לשנתיים ופורסם על ידיו בכתב עת בהמשכים. הרומן בשלמותו יצא לאור בנובמבר 1880." האם לא נכון "על ידו"?

"והוא נעלם אט-אט מעל דפי כתבי העת השונים" הייתי כותב מדפי ..

פרט להערות שוליות אלו (שלא תיקנתי כי אינני בטוח שאני צודק) הערך מצוין! --Yoavd - שיחה 21:53, 14 במרץ 2008 (IST)

לעצטע נייעס

זכור לי שבעיתון ביידיש לעצטע נייעס התפרסמו סיפורים בהמשכים, ואף היכרתי את אחד הסופרים, ישעיהו רכטר. אינני כותב זאת בגוף הערך מחוסר אסמכתא. דוד שי - שיחה 07:13, 26 במרץ 2009 (IST)

אז אולי תמצא איזושהיא אסמכתא ותודה על ש"י עגנון. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • א' בניסן ה'תשס"ט • 09:40, 26 במרץ 2009 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.kibbutznetwork.co.il/avital/sipur_emshech.htm
  • In סיפור בהמשכים on 2013-05-05 08:17:59, 404 Not Found
  • In סיפור בהמשכים on 2013-05-15 20:07:31, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 23:07, 15 במאי 2013 (IDT)

הערות מרשימת ההמתנה

ערך בינוני. אורכו קצר, דרוש עריכה לשונית ועריכה באופן כללי. והבעיה העיקרית, מבחינת מקורות הערך במצב לא טוב בכלל, הוא מתבסס על מקורות נחותים באתרים מפוקפקים, חלק מהקישורים המועטים שבורים. אני בטוח שנכתב על הנושא לא מעט באקדמיה, כפי שלדוגמא ניתן לראות בערכים בשפות אחרות. Yoav Nachtailer - שיחה 17:21, 23 בינואר 2014 (IST)

מסכים. בכלל לא ראוי להיות מומלץ. FireSky - שיחה 21:22, 23 בינואר 2014 (IST)

גם אני מסכים. גילגמש • שיחה

ערך טוב בבסיסו, שהיום כבר לא עומד בקריטריונים המקובלים למומלצות. להסיר. ‏Lionster‏ • שיחה 01:04, 24 בינואר 2014 (IST)

כדאי לפנות לכותב העיקרי של הערך, משתמש:יהודה מלאכי. אני רוצה להזכיר שאורך הערך הוא לא מדד (אלא אם הוא קצר בגלל חוסר בפרטים חשובים, ואז כדאי לציין אילו פרטים). ערן - שיחה 10:52, 25 בינואר 2014 (IST)

אני בתור מישהו שלא מבין בנושא לא יכול לציין חסרים ספציפיים (בשל גודלו של הערך וגודלו של הנושא אני מניח שיש) אבל גם המעט שכתוב לא כתוב טוב. Yoav Nachtailer - שיחה 11:31, 25 בינואר 2014 (IST)

אין צורך בגילוי נאות, מאחר וערן כבר ציין כי אני הוא כותבו העיקרי של הערך(כך בעצם הגעתי לכאן), אוכל רק להצטרף אליו באמירה כי האורך אינו מדד, היות ובסה"כ הערך ממצא את עניינו, אם כי ללא ספק חסרים בו פרטים (כמו הסיפורים בהמשכים מהמאה ה-17) ופסקה לגבי טכניקת יצירת הסיפור שבעצם בלולה בתוך הערך. הוא אכן חסר מקורות (אך המקורות הקיימים אינם נחותים או מפוקפקים - יואב אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו), ולצערי אין לי היום את הכח לחזור שוב על המחקר שעשיתי בעת כתיבת הערך (שהיה בין הראשונים בויקיפדיה העולמית שעסק בנושא, וגם היום - אם יורשה לי - הוא בסטנדרט גבוה יותר מכולן), אין לי בעיה אם הוא יוסר מרשימת הערכים המומלצים, אך כדאי היה שמישהו יטול לידיו את המושכות לא רק להסירו, אלא לשפרו, וכמאמר החכם: "קל יותר להיותר מבקר מלהיות מחבר". בברכה, אורח לרגע • ויקיהדות • כ"ו בשבט ה'תשע"ד • 12:09, 27 בינואר 2014 (IST)

בשום פנים באופן לא התכוונתי להיות מזלזל או ביקורתי יתר על המידה, אני מעריך מאוד את העבודה שלך על הערך. אני פרקטי וזה הכל. מתנצל אם נפגעת מדברי. אני אכן חושב שהקישורים הם לאתרים לא טובים. Yoav Nachtailer - שיחה 12:39, 27 בינואר 2014 (IST)