שיחה:משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות

כאשר גודלו של ערך זה יגיע ל-50K, הוא ייתן תמונה סבירה על נושאו. ארחיב אותו בעצמי בהזדמנות אחרת, אבל אתם מוזמנים להקדים אותי ולתרום את חלקכם. דוד שי - שיחה 11:04, 23 באוגוסט 2008 (IDT)

האם הערך עוסק במשבר או בהסדר? עידו • שיחה 13:05, 23 באוגוסט 2008 (IDT)

הערך יעסוק במשבר, שההסדר הוא שלב הסיום שלו. הערך הוא בתחילת דרכו. דוד שי - שיחה 15:30, 23 באוגוסט 2008 (IDT)

לאחר שעברתי את חצי הדרך (הערך הגיע ל-27K), הרשיתי לעצמי להסיר את התבנית "להשלים" - עוד יש מקום להרחבה, אבל הערך כבר נותן תמונה סבירה של הנושאים העיקריים. דוד שי - שיחה 17:36, 29 באוגוסט 2008 (IDT)

חסרה גירסת הקרנות ותפקידם החיובי - אם אפשר לכתוב רק את השלילי

חסרה גירסת הקרנות שאם הייתה מתאמתת, לא היה נוצר משבר כלל. לדעתם לא היה מקום להשוואת בין קופת גמל לחברת ביטוח והנושא האקטוארי נחשב לשולי. הנהלות הקרנות סברו כל עוד סכום התקבלים השוטף מהחברים עולה על סכום התשלומים לגימלאיים אין חשש ליציבות הקרן. הבעיה נוצרה כאשר התקבולים השוטפים קטנו אוילו התשלןמים לפורשים הלכו וגדלו.

בקרן פועלי הבניין כבר לא היו כמעט תקבולים - לא היו עובדי בניין יהודיים. באשר הקרנות, ככל שעברו יותר לשימוש בעובדים זרים, קודם פלסטינאיים ואחר כך אחרים, פחתו התקבולים. במקביל, העובדים החדשים היו מחברות כח אדם ללא הפרשות לקופות הגמל של ההסתדרות.

את המכה הסופית קבלו הקרנות שהחברות במשק החלו להציע לעובדיהן את "ביטוח המנהלים" - שאיני רוצה להביע כאן את דעתי עליו.

כדאי לכתוב בפרק את התפקיד החיובי ביותר שהיה לקופות הגמל. הייתה לקופות תרומה חשובה בבניין הכלכלה הישראלית. בתחילה, רוב כספן ובהמשך ירד ל-40%, הלך למימון פעילות מפעלי חברת העובדים ובייחוד פיתוחן של מפעלי התעשייה שלה.הם נהנו מהון זול לכל צרכי המימון (שוק המניות היה עדיין בחיתוליו). לפי ההסדר, כספי הקופות הופקדו באוצר - בהצמדה מלאה - להבטחת זכויות העובדים. במקביל, האצור העביר מימון לא צמוד לבנק הפועלים למתן הלוואות לחברות של "חברת העובדים". זה היה סוד כולו של בנק הפועלים. המנוח לוינסון החליט לנצל את העצמה הזאת והפך את בנק הפועלים לבנק הגדול במדינה ! עד כאן פרק בהיסטוריה הכלכלית של המדינה.

אין לי כל קשר להסתדרות העובדים הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל או לקופות הגמל שלה. אגב, ואולי המקום הוא בערך אחר,

אם תרצו מידע נוסף, נא לפנות אלי במייל. אני בחופשה ה"ויקישיבה". החצבים פורחים, ריח הגשם באויר, שנה טובה, אוהב מולדת - שיחה 09:34, 26 באוגוסט 2008 (IDT)

תוחלת החיים + מקבילות בעולם

למיטב ידיעתי אחת הסיבות העיקריות למשבר היתה העלאה משמעותית בתוחלת החיים. חישובי הקרנות נערכו בשנות החמישים או השישים, לפי תוחלת החיים המקובלת אז, שהייתה נמוכה באופן משמעותי. מסיבה דומה נקלעו קרנות פנסיה ברחבי העולם לגרעונות כבדים. דב ט. - שיחה 09:38, 26 באוגוסט 2008 (IDT)

הוספתי משפט בעניין זה, אני מקווה שעוד אמצא אסמכתא מספרית. דוד שי - שיחה 10:16, 26 באוגוסט 2008 (IDT)

"מסיבה דומה נקלעו קרנות פנסיה ברחבי העולם לגרעונות כבדים". לגבי אירופה, העובדה בדוקה. כמעט מאותה סיבה: העובדים הזרים , שהם רוב העובדים הפשוטים אינם חברים להסדרי הפנסייה. הצעירים נכנסים לשוק העבודה באיחור. וכמובן, ההסבר לעיל תוחלת החיים מאריכה את התקופה של תשלום הפנסייה. החצבים פורחים, ריח הגשם באויר, שנה טובה, אוהב מולדת - שיחה 17:26, 26 באוגוסט 2008 (IDT)

לא כך כך סביר

"לשם סיוע לעולים חדשים, שתקופת הצבירה שלהם לפנסיה קצרה, הובטחה צבירה מוגדלת בעשר השנים הראשונות (עד כדי הכפלת הזכויות‏‏[1]), ועקב כך עמיתים שהיו חברים במשך עשר שנים או מעט יותר, זכו לפנסיה גדולה במידה ניכרת מזו שהיו ראויים לה על פי שיקולים אקטואריים. בצעד זה נטלו קרנות הפנסיה על עצמן משימה שנועדה לממשלה ולא להן".

1. ההסדר לפיו וותק של 10 שנים הקנה 40% פנסייה הונהג בעת הקמת הקרנות. הוא בוטל רק בשנות ה-70 של המאה הקודמת.
2. "שיקולים אקטואריים" לא היו נושא שעניין את מנהלי הקרנות. ראו לעיל. הם חשבו רק על "זרם מזומנים" נטו. הדו"ח האקטוארי נעשה רק לצאת ידי חובה ולא הרשים את הנהגות הממונות על הקרנות.
3. ה"משימה" שנטלו על עצמן, בין השאר הוא מימון מפעלי התעשייה של חברת העובדים. ובזה הצליחו.

משנת 1960 למדתי ועבדתי בנושאים הקשורים המימון. הנושא היה מוכר לי היטב. לעסוק בנושא המשבר ללא הרקע, ייתן ערך הלוקה בחסר. החצבים פורחים, ריח הגשם באויר, שנה טובה, אוהב מולדת - שיחה 17:23, 26 באוגוסט 2008 (IDT)

עם המשך כתיבת הערך אתייחס לעניין חברת העובדים (בינתיים, ראה יעקב לוינסון). בכל אופן "ההסדר לפיו וותק של 10 שנים הקנה 40% פנסייה הונהג בעת הקמת הקרנות" - נכון, הקמת הקרנות הייתה בשנות החמישים, בשיא קליטתה של העלייה ההמונית. דוד שי - שיחה 20:02, 26 באוגוסט 2008 (IDT)

נדמה לי שקצת קודם. מצאתי בעזבון של חותני קבלה על העברה לקופת פנסייה מתקופה לפני הקמת המדינה. אכן הייתה דאגה לעלייה ההמונית אך לא עד כדי כך ! החצבים פורחים, ריח הגשם באויר, שנה טובה, אוהב מולדת - שיחה 23:40, 26 באוגוסט 2008 (IDT)

ראה כאן: "בקום המדינה קרנות הפנסיה, שמרבית נכסיהן היו בשליטת ההסתדרות, השתמשו בנכסיהן הצבורים למימון השקעות במגזר היצרני". מוזכרת אפילו 1910 ? זה אפילו מובן מאליו, הרי הפועלים שעלו ארצה לא היו בני 20 שיכלו להמתין 35 שנה לקבלת פנסיה מלאה. החצבים פורחים, ריח הגשם באויר, שנה טובה, אוהב מולדת - שיחה 23:46, 26 באוגוסט 2008 (IDT)

אגב, על תשים הכל לפתחו שך לוינסון. הוא החל לטפל בנושא, כאשר היה בשל. ייחודו היה רק בניצול היעיל של המכשיר. החצבים פורחים, ריח הגשם באויר, שנה טובה, אוהב מולדת - שיחה 23:46, 26 באוגוסט 2008 (IDT)

אני ממש לא מתכוון להפיל הכל על לוינסון. למעשה, החלק שלו, "רק" 164 מיליון ש"ח (במחירי דצמבר 1988) הוא חלק זעיר מתוך הגרעון הכולל, של 120 מיליארד ש"ח (במחירי דצמבר 2001). דוד שי - שיחה 17:51, 27 באוגוסט 2008 (IDT)

מידע הנושא באת האוניברסיטה הפתוחה

באתר ניתן לצפות בחוברת הקורס "הביטוח הסוציאלי מזוית בין-דורית". דרך מסך הפתיחה - אתר פאר - ספרים וחומרי לימוד פתוחים לכל ,ואחרי רישום בתור אורח הקישור הסופי הפתוח לאורחים רשומים]. שם מוצגת "קרן הפנסיה במימון שוטף" בעמוד 369 כתוב: "אין כל סיבה לצפות שמערכת המתנהלת כך (כמו קופות הפנסיה של ההסתדרות) תהיה מאוזנת אקטוארית". העקרון היה שכל אחד נותן לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. ההפרשות לפנסיה ותשלומי הפנסיה נקבעו ללא כל צורך באיזון אקטוארי אלה על פי שיקולים אידאליסטים חברתיים.

למען השלמות, אציין שהוא מצטט את האוצר כי הקרנות לא התנהלו באופן תקין. אבל זו כבר סוגיה אחרת. נדמה לי שכותרת הערך היא קצת מגמתית ולא ראויה לויקיפדיה. בהצלחה למי שייטפל בערך. החצבים פורחים, ריח הגשם באויר, שנה טובה, אוהב מולדת - שיחה 04:38, 27 באוגוסט 2008 (IDT)

את הכותרת "משבר קרנות הפנסיה" תוכל למצוא בגוגל 138 פעמים. בערך עצמו, בסעיף "לקריאה נוספת" תוכל למצוא מאמר בכתב עת מכובד, שכותרתו "המשבר במערכת הפנסיה בישראל" - זו אינה כותרת מגמתית, אלא כותרת שמתארת מציאות מרה, שהערך מפרט. הקרנות ההסתדרותיות נמצאות כעת בגרעון אקטוארי של 94 מיליארד ש"ח, זה בוודאי משבר. באשר לטענה "אין כל סיבה לצפות שמערכת המתנהלת כך תהיה מאוזנת אקטוארית", היא נכונה כל זמן שיש אספקה שוטפת של פראיירים. למרבה הצער, הממשלה שמה יד על השיבר של הפראיירים וסגרה אותו. ממשלה, שגובה מסים, יכולה לשקול מימון בין-דורי (גם היא לא יכולה להגזים בזה). גוף שאינו ממשלתי, כמו קרנות הפנסיה, אינו יכול לסמוך שהדור הבא יממן בשמחה את הדור הקודם. דוד שי - שיחה 17:45, 27

באוגוסט 2008 (IDT)

"ממשלה, שגובה מסים, יכולה לשקול מימון בין-דורי (גם היא לא יכולה להגזים בזה). גוף שאינו ממשלתי, כמו קרנות הפנסיה, אינו יכול לסמוך שהדור הבא יממן בשמחה את הדור הקודם." - אתה יודע איזה חוב מקבל כל תינוק שנולד בישראל ובכל מדינה מערבית. קופות הפנסיה, שסברו שהן המדינה, פעלו באופן דומה. החצבים פורחים, ריח הגשם באויר, שנה טובה, אוהב מולדת - שיחה 18:33, 27 באוגוסט 2008 (IDT)

סדר בדברים

הבא נגבש קודם את סדר היום:

1. קופות הפנסיה של ההסתדרות היה להן פרק נכבד במשק המדינה ולדעתי מגיע להן ערך בפני עצמו.
2. כבר בשנת 1962, שנה ראשונה ללימודי במינהל עסקים באוניברסיטה העברית, מורי, פרופ' מרשל סרנת ז"ל, לימים חבר וועדת בייסקי, בקורס "יסודות המימון" הקדיש זמן רב לדיון בטענה "אין כל סיבה לצפות שמערכת המתנהלת כך תהיה מאוזנת אקטוארית" ושלל אותה בחריפות.
3. כל עוד שהתקבולים עלו על התשלומים הנושא לא עורר דאגה. והסיבה מדוע התופעה פסקה ובראש וראשונה בקרן פועלי הבניין, כבר הוסברה לעיל.
4. אגב, קופת "גלעד" לעובדים דתיים שפעלה לפי עקרונות דומים עוד קיימת. רעייתי מקבלת ממנה 40% פנסיה לאחר 10 שנות עבודה בלבד.
5. בנפרד, הגרעון של 94 מיליארד שווה ערך בפני עצמו.

אין קשר הכרחי בין השניים" - בדיוק כמו שלא היה קשר הכרחי בין ויסות מניות הבנקים - כל עוד נעשה בצורה תקינה לבין משבר מניות הבנקים. אבל אתה קושר בין שני הנושאים. בבקשה. הויקיפדיה תקבל גם גירסה זאת. החצבים פורחים, ריח הגשם באויר, שנה טובה, אוהב מולדת - שיחה 18:28, 27 באוגוסט 2008 (IDT)

אני שמח שהזכרת את "גלעד". מכל הקרנות שפעלו בשיטה זו, רק "גלעד" (ראשי תיבות: גמלאות לעובדים דתיים) לא הפכה לגרעונית. באופן דומה במשבר הקיבוצים, רק הקיבוץ הדתי יצא ללא פגע. מסקנה: טוב שאלוהים לצדך.

קרנות הפנסיה של ההסתדרות ראויות לערך, אבל קודם ראוי שאסיים את הערך שלפנינו.

הגרעון הוא חלק מרכזי בערך שלפנינו, אינני סבור שראוי לתת לו ערך נפרד. דוד שי - שיחה 18:50, 27 באוגוסט 2008 (IDT)

מפאת הכבוד שאני רוחש לך, אסיים בזה את הדיון. אגב, אני בעד האימרה שאלוקים עוזר למי שמסייע לעצמו - זה לא אוטומטית. כמו כן גם הערך הזה צריך לכלול מידע (אני מחפש את המילה העדינה המתאימה ולא מצאתי) אז תסלח לי על המילה הפחות עדינה "המשקף את המצב לאמיתו. החצבים פורחים, ריח הגשם באויר, שנה טובה, אוהב מולדת - שיחה 20:43, 27 באוגוסט 2008 (IDT)

פסקת הפתיחה

מאוד חסרים תאריכים שיתנו מסגרת התייחסות לערך. Talmor Yair - שיחה 15:40, 1 בפברואר 2011 (IST)

הוספתי. דוד שי - שיחה 19:49, 1 בפברואר 2011 (IST)

מרשימת המתנה להצבעה

פרק חשוב ומעניין בהיסטוריה הכלכלית של ישראל (תחום שאינו מפותח דיו בוויקיפדיה העברית). ערך שכתבתי ושופר על ידי Act. דוד שי - שיחה 06:05, 30 בינואר 2011 (IST)

מסכם את המשבר, הגורמים לו, הפתרונות המעשיים, התערבות הממשלה ותחזית לסיום המשבר בעוד כ- 40 שנה, נותן גם מבט על העיוורון שהייתה נתונה בו ההסתדרות בנושא קרנות הפנסיה. לסיכום: ערך ממצה וראוי ביותר. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 09:02, 17 בפברואר 2011 (IST)

ריבוי במונחים כלכליים מקצועיים בערך

לא שזה ישנה לי המון אם הערך יומלץ או לא, אבל האם מישהו מהמתנגדים יכול לומר לנו איפה בדיוק נמצאים "יותר מדי מונחים מקצועיים בתחום הכלכלה"? המונחים היחידים שנתקלתי בהם היו "פנסיה תקציבית", פנסיה צוברת", "גירעון אקטוארי" ו"אגרות חוב צמותות". לכולם יש ערכים מורחבים שמסבירים אותם, וחוץ מהמונח האחרון מדובר במונחים בסיסיים שגם מי שהוא הדיוט כלכלי (כמוני) יודע מה הם. Tdunsky • דברו אלי • תם ונשלם פרוייקט קבוצות ה-NHL! בואו ל-NHL ובחרו לכם קבוצה. 14:28, 14 במרץ 2011 (IST)

כמובן. ראשית, המונחים שהזכרת כבר מלמדים על עודף במונחים מקצועיים. לא טענתי שאין אפשרות להבין את אותם מונחים, אבל זה כרוך בקריאה של חומר רקע מקצועי רב, שלא מצוי בערך עצמו, אלא למשל בערכים המורחבים. כפי שניתן לראות מתוך הקריטריונים להמלצה, "עליו (על ערך מומלץ) להיות מקיף; לכלול את הטרמינולוגיה ההכרחית להבנת הנושא, ולהיות ערוך כך שהקורא יוכל לקבל סקירה מלאה של נושא הערך מבלי להיזקק לקריאת ערכים נוספים". קריאת הערכים הללו, בנושאים מקצועיים, כרוכה כמובן גם היא בקריאת ערכים מקצועיים אחרים (כיוון שיש צורך בשימוש במושגים מקצועיים נוספים בעת תיאור מושג מקצועי כלשהו, והצגתם המלאה של המושגים הנוספים לא תמיד מפורטת בתיאור המושג הספציפי), לכן בכל אופן אם הערך היה קריא ונהיר לקורא, זה אומר או שהוא הכיר את המושגים הללו קודם או שהוא היה צריך ללמוד את כולם במהלכו, ואז בסופו הוא כבר לא הדיוט בכלכלה (כלומר זה שקול לכך שתנאי קדם להבנת הערך הוא רכישת ידע מקצועי). דוגמה למשפט לא ברור בעליל למי שידו אינה בכלכלה, "קרנות הפנסיה השקיעו בשנים 1970 - 1983 סכומים ניכרים באג"ח לא-צמודות שהנפיקה קרן ההשקעות של חברת העובדים. הריבית בגינן הייתה נמוכה במידה ניכרת משיעורי האינפלציה באותן שנים, וכתוצאה מהשקעות אלו נגרם להן הפסד הנאמד בכ-164 מיליון ש"ח" (ציטוט מבקר המדינה המצוי בערך), משפט שדורש גם הבנה של ההשפעות ההדדיות בין תופעות כלכליות שונות. מצטער אם חפרתי תומר - שיחה 16:30, 14 במרץ 2011 (IST)

לא חפרת, אבל לא הוכחת את הנקודה שלך ולדעתי אף התפרצת לדלת שפתחתי לך. כפי שאמרתי, אם לקחת אותי בתור דוגמה, אני הדיוט כלכלי מוחלט. לא קראתי "חומר מקצועי רב" וגם לא חומר מקצועי מועט, ואני מניח שרוב הקוראים כאן, כמוני, יודעים לפחות באופן בסיסי מה זה "ריבית", מה זה "אינפלציה", מה זה אומר שמשהו "צמוד", ואם אני ברקע הכלכלי הדל שלי יודע מה זה "אקטוארי" ומה ההבדל בין פנסיה צוברת לתקציבית - שוב, בלי לקרוא שום חומר רקע - אני מניח שעוד רבים מאד יודעים את זה. בעיני המונחים האלה הם בסיסיים, ומהווים בדיוק מה שהוגדר בקריטריונים "טרמינולוגיה הכרחית להבנת הנושא" ובדיוק במידה הנכונה כדי "שהקורא יוכל לקבל סקירה מלאה של נושא הערך מבלי להיזקק לקריאת ערכים נוספים". אם רמה כזו בסיסית של מונחים גם היא לא בסדר, אזי כמעט אף ערך בוויקיפדיה לא ראוי להיות מומלץ. Tdunsky • דברו אלי • תם ונשלם פרוייקט קבוצות ה-NHL! בואו ל-NHL ובחרו לכם קבוצה. 17:07, 14 במרץ 2011 (IST)

אני לא מנסה להתפרץ לאף דלת. בכל אופן, כאמור אני לא מסכים עם דבריך, ואני חושב שקשה להבין את הערך. אני לא יודע מה רמת הידע שלך בכלכלה, אבל לפי ראייתי, היא גבוהה מהממוצע ולא מאפיינת הדיוט בכלכלה. ניסיתי לשאול כמה אנשים נוספים האם הציטוט לעיל של מבקר המדינה היה מובן להם, והתשובה הייתה שלילית. אני לא מנסה לכפות את הדעה שלי שמדובר ברמה שמעבר להבנת ההדיוט, ומובן שזוהי דעה כיוון שלא ניתן להגדיר את הגבול בין הדיוט לבין לא-הדיוט, אבל זו דעתי, ולפיכך הצבעתי כפי שהצבעתי. עם זאת, אני חושב שמדובר בעובדה ולא בדעה, כי מדובר ב"מונחים מקצועיים בכלכלה", כיוון שאלו מונחים שהוגדרו תחת מדע הכלכלה. תומר - שיחה 17:26, 14 במרץ 2011 (IST)

תצטרך לקבל את מילתי שאני הדיוט מוחלט, אשתי ודאי הייתה שמחה אם הייתי מבין בזה משהו. להגדיר מונחים כל כך בסיסיים כ"ריבית" או "אינפלציה", שבעיניי נהירים לפחות ברמה הבסיסית גם לאדם הרגיל ברחוב, כ"מונחים מקצועיים בכלכלה" שמספיקים לפסול ערך מהמלצה - זה אומר שכל תחום הכלכלה נחסם אוטומטית מהמלצה. זה בערך כמו לפסול את כל ערכי הכדורגל המומלצים כמו פלה או תיירי הנרי, כי מופיע בהם המונח המקצועי "שער", או לפסול את כל הערכים המומלצים מתחום האמנות כי בכולם יש מונחים מקצועיים בסיסיים מתחום האמנות. בערך לאונרדו דה וינצ'י מופיע המונח המקצועי "רישום". האם זו עילה לפסילתו? האם תפסול את כל ערכי הספרות שמופיע בהם המונח "נובלה"? אני בטוח שיותר אנשים יודעים מהי ריבית מאשר מהי נובלה. Tdunsky • דברו אלי • תם ונשלם פרוייקט קבוצות ה-NHL! בואו ל-NHL ובחרו לכם קבוצה. 19:21, 14 במרץ 2011 (IST)

יש הבדל בין להכיר משמעות של מילה לבין הבנת תהליכים, למשל תהליכים כלכליים כמו אלו שמתוארים בציטוט. אני יודע שלא הצלחתי להבין את הערך בגלל קושי בהבנת המושגים המפורטים בו, גם כשניסיתי להבין את משמעותם מתוך הערכים המורחבים המתאימים, ואני שמח שאתה דווקא הצלחת. לפיכך הצבעתי כפי שהצבעתי, ואני לא יכול לדבר בשמם של המשתמשים האחרים שהצביעו נגד ההמלצה, אבל אני מניח שגם הם קראו את הערך ונתקלו בקשיים בקריאתו. תומר - שיחה 19:33, 14 במרץ 2011 (IST)

לדעתי הערך קריא מובן וברור.ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 08:36, 15 במרץ 2011 (IST)

אני שמח ש-Tdunsky עשה את העבודה למעני. חשתי נבוך כאשר קראתי בדיון ההמלצה שבערך יש יותר מדי מונחים מקצועיים בכלכלה. הערך עוסק בפרק מההיסטוריה הכלכלית של ישראל, ולכן צפוי שיהיו בו מונחים מהשיח הכלכלי, אבל המונחים אינם חורגים מאלה המופיעים לעתים במדורי הכלכלה בעיתונות היומית (אם כי הערך מעמיק מאשר ידיעה כלכלית, שהרי אנו כותבים אנציקלופדיה ולא עיתון). בכל אופן, התגובה לערך, שהיו לה שותפים אחדים, מסבירה אולי מדוע תחום הכלכלה חלש בוויקיפדיה. היכרות בסיסית עם סוגיות כלכלה כנראה אינה נרכשת בשנות הנעורים, אלא בגיל מאוחר יותר, לאחר התמודדות עם משכורת, משכנתא, חשבון ניירות ערך וכדומה. דוד שי - שיחה 20:58, 15 במרץ 2011 (IST)

קרנות הפנסיה ותיקות מאוזנות

למי שיש את הידע והכלים, היה רצוי לכתוב גם על הסיבות שכנגד הקרנות הגרעוניות ישנן קרנות שאין בהן גרעון ובחלקן גיל הפרישה נשאר על 60 לגברים ולנשים, ראו כאן את הרשימה וכל התקנונים. מנסה - שיחה 22:07, 25 בפברואר 2014 (IST)

גירעוניות

מופיע בפסקת הפתיחה, האם צריך להיות גרעוניות כבשם הערך? Uziel302 - שיחה 22:47, 29 בדצמבר 2019 (IST)

נראה שהאקדמיה מעדיפה "גירעונות (גִּרְעוֹנוֹת) – לפי כלל ג, 3" אז אולי יש לשנות את שם הערך. Uziel302 - שיחה 22:58, 29 בדצמבר 2019 (IST)