שבטי המדיארים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שבטי המדיארים (בהונגרית: Magyar törzsek) של תקופת כיבוש אגן הקרפטים על ידי המדיארים (התיישבות המדיארים במרכז אירופה), נחלקו לשבטים, כמו עמי סְטֶפָּה אחרים. המילה "שבט" עצמה היא רק חלקית קטגוריה מדעית: ההנחה של ימינו היא ששמה העכשווי של "שבט" כזה בהונגרית דהיום, הוא המילה ההונגרית "Had", כלומר צבא, חַיִל, ארמייה, דהיינו קבוצה גדולה של חיילים מאומנים וחמושים למלחמה.[1] לפיכך נוצרו ה"שבטים" כדי לארגן את הלוחמים, ולפי מקורות ביזנטיים ראשי השבטים בעלי הדרגה הגבוהה, כמו בעלי התארים גיולה והרקה, היו גם בעלי סמכות שיפוטית. פסיקותיהם היו מכריעות ביישוב מחלוקות וסכסוכים בין השבטים. ההנחה הרווחת היא שהקלאנים שהיו שייכים לאותו השבט נשפטו על ידי ראשי השבטים שלהם בעצמם.

לפי אנונימוס, ברית (אפשרי גם איחוד או איגוד) השבטים ההונגרית, או ליתר דיוק ברית מנהיגי החמולות המובילות,[2] יכולה להיקרא גם "שבעת המדיארים" או "שבעת ההונגרים".[3] קשיי ההיסטוריוגרפיה של החברות שהיו מיושבות בטרטוריות (למשל ביזנטיון) התעוררו מאוחר יותר לגבי הבנת טבעם של החמולות ההונגריות הנ"ל ולגבי התנאים החברתיים/פוליטיים של עמי הערבות בכלל.[4]

שבט, קלאן, חמולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נדידת השבטים ההונגרים על פי התיאוריה הפינו-אוגרית

לפי ההיסטוריון ג'רג' סבאדוש, ה"שבטים" (genea) ההונגרים היו למעשה קלאנים (nemzetség).[5] לטענתו, המילה "שבט" (tribus) היא למעשה שם נרדף ל"קלאן".[6] בקצרה, טיעוניו של ג'רג' סבאדוש הם:

  • אין עובדות המתייחסות ל"שבטים" כאל ישויות נפרדות ועצמאיות.[7]
  • אין ערך ראייתי ל"שמות מקומות על פי שמות שבטים". היישוב הנתון יכול היה להיקרא גם על שמו של אדם.[8]

לפיכך, "שבט" הוא תרגום שגוי של "קלאן" (שפירושו גם בעברית הוא תת־שבט או חמולה גדולה).[9] לפי אנונימוס היו 108 קלאנים, ו"שבעת המדיארים" היו המובילים שבהם, וכללו גם חמולות אחרות. הם חתמו על חוזה הדם, שהוביל אחרי כ-100 שנים מאוחר יותר, ללידתה של ממלכת הונגריה.[10]

ההיסטוריונית מריה איבאניץ' משתמשת בכינוי של "הקלאן היוצר מדינה", כדי להגדיר את הקלאנים בעלי השליטה לבחירת הנסיך הגדול או הדוכס הגדול של המדיארים (ההונגרים) מתוך הבחינה שביצעה של ההקבלות בין המבנה השלטוני של הטטרים של קרים לבין הקלאנים ההונגרים בעת כיבוש אגן הקרפטים על ידי המדיארים,[11][12] ויאנוש ב. סאבו השתמש למטרה זו בכינוי "הקלאן הראשון".[13]

רשימת קונסטנטינוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות השבטים ההונגרים כתוב רק בעבודתו של הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס, "על ניהול האימפריה" (De Administrando Imperio), שנכתבה בשנת 950 בערך. הקיסר מונה שמונה שבטים הונגרים. הוא מזכיר לראשונה את הקאבארים שנפרדו מהכוזרים, אך מוסיף כי הקאבארים למעשה מחולקים לשלושה שבטים, או שברי שבטים, שעליהם שולט נסיך יחיד. שמם לא ידוע, אך חוקרים מציעים כאפשרויות סבירות את השמות Varsány, Eszlár, Ladány, Berény, Szekler, בהתבסס על שמות מקומות.[14] לפי קונסטנטין, שבטי הקאברים "הועלו לדרגת השבטים הראשונים" על ידי ההונגרים לאחר הצטרפותם. הברית השבטית חולקה בתחילה לשבעה שבטים בהתאם.

שמם נרשם על ידי הקיסר (בנוסף לאזכור הקאבארים):[14]

  • קאבארים (Κάβαροι)[15]
  • נק (Νέκη)
  • מג'ר (Μεγέρη)
  • קירטג'ארמט (Κουςτουγερμάτου)
  • טריאן (Ταριάνου)
  • ינה (Γενάχ)
  • קר (Καρή)
  • קסי (Κασή)

המספר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדוע שבעה שבטים אם כן? המספר שבע עורר יראת כבוד במזרח כמספר קסם. מקורו כנראה בשבעת כוכבי הלכת שהיו ידועים בימי קדם, ומילאו תפקיד חשוב בתרבות שומר.[16] התרבות האיראנית חילקה את העולם לשבעה חלקים, ובאחרית הימים יבואו המושיע וששת מלווי הזורואסטרים משבעת האזורים הללו.[17] האווסטה למשל מורכבת מפרקים בגודל 3x7. לפי הרודוטוס, הפרסים כיבדו במקור שבע אלוהויות. לאהורא מזדא היו שישה מלאכים (1 + 6 = 7) ולזרתוסטרה היו גם כן שישה תלמידים. זה כנראה בא לידי ביטוי בכך שלמלך הפרסי דריוש היו גם שישה יועצים, שהיו האדונים הגדולים של המדינה, שיטה שעברה מאוחר יותר באימפריה הפרתית ובאימפריה הסאסאנית.[18] משמעויות המספר שבע במזרח היה: שלמות, השלמה וסיום, העולם כולו.[18] הוא היה גם מספר מזל.[18] על כן גם ההונגרים נצמדו כנראה למספר מעורר כבוד זה וציינו בקורותיהם שבעה שבטים (איחודי קלאנים כנראה).

שמות מקומות שבטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישובים הנושאים את שמות שבטי ההונגרים והעמים שהצטרפו הם ההצפופים ביותר באזורי הגנת הגבולות (ספר).

לפי המסורת כל שם שבט"הונצח" במספר (40 עד 20) שמות יישובים. לדוגמה: Mezőnyék (כיום חלק מנייקלאדהאזה) Bábonymegyer, שלגוטריאן, טיסטריאן, Tiszajenő, Hajmáskér, טיסקסי, Dunakeszi, Kőkeszi, Diósjenő, בודקסי וכו'.

לפי התפיסה המסורתית הזאת, שמות מקומות שבטיים יעידו על כך שלשיוך שבטי היה תפקיד בייעוד אזור ההתיישבות, ושלבני השבט הייתה מידה מסוימת של זהות אתנית. עם זאת, הליך זה היה חסר משמעות באזורי ההתיישבות המקוריים של ההונגרים שהתיישבו לפי שבט. במקום שכולם שייכים לשבט ינה למשל, לשם המקום ינה לא תהיה שום משמעות ייחודית. לכן, היישובים בעלי שם השבט מעידים על היישובים של המאה ה-10 והמאה ה-11, כאשר פשוטי העם הועברו לאחוזות של האצולה הגדולה שהתפתחה באותה התקופה. לכן שמות יישובים על פי שמות שבטים אינם מעידים בהכרח על שיוכם לבני אותו השבט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • B. Szabó János: Árpád honfoglalóinak 9–10. századi hatalmi szervezete steppetörténeti párhuzamok tükrében. In: Történelmi Szemle. A Magyar Tudományos Akadémia Bölcsészettudományi Kutatóközpont Történettudományi Intézetének értesítője, LVIII. évfolyam, 2016. 3. szám
  • Dénes József: A magyarok hét neme és hét országa (A magyar „törzsek" elhelyezkedése a Kárpát-medencében, Savaria Múzeum, Szombathely
  • Földes Péter: Anonymus titkos közlései (világhálós változat) Archiválva 2016. április 1-i dátummal a Wayback Machine-ben
  • Moravcsik Gyula: Constantine Porphyrogenetus, De administrando imperio. Greek text ed. by Gy. Moravcsik, English Translation by R. J. H. Jenkins., Dumbarton Oaks, 1967
  • Moravcsik Gyula: Bíborbanszületett Konstantín: A birodalom kormányzása. Bp., 1950.1, Szeged, 2003.
  • Moravcsik Gyula: Az Árpád-kori magyar történet bizánci forrásai, Akadémiai Kiadó, Budapest, 1984, ISBN 9630549670
  • Szabados György: Állam és ethnosz a IX–X. századi magyar történelemben. ACTA HISTORICA TOMUS CXXXV. Szeged, 2013.
  • Szabados György: Egy steppe-állam Európa közepén: Magyar Nagyfejedelemség. Dolgozatok az Erdélyi Múzeum Érem- és Régiségtárából, 6-7. pp.
  • Tóth Sándor László: A kavarok (kabarok) katonai és politikai szerepe. Hadtörténelmi Közlemények 2013. 2. szám, 2013

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ A mai megfelelője pedig, legújabb kutatások szerint, a vezérnemzetség -lásd alább.
  2. ^ Rövidebb formában: vezérnemek. A nemzetségeket nemnek is hívták, például: Turul nembeli (de genere Turul) Árpád. Anonymus szerint 108 nem(zetség) volt, ezek alkották a hét vezérnemet, amit hibásan "törzseknek" ismerünk
  3. ^ Lásd alább: onogur (tíz ogur), kutrigur (kilenc ogur) utrigur (harmic ogur), stb.
  4. ^ Tóth Sándor László fogalmazott úgy, hogy „ezt a duális és rendkívül változékony politikai struktúrát [...] nem teljesen érthette egy teljesen más, letelepült és centralizált birodalom”. - Tóth Sándor László: A 9–10. századi magyarság politikai szervezete bizánci szemszögből. In: Ünnepi kötet Dr. Blazovich László egyetemi tanár 70. születésnapjára. Balogh Elemér és Homoki-Nagy Mária gondozásában. Acta Universitatis Szegediensis. Acta Juridica et Politica 75. [2013] 690.
  5. ^ These eight clans of the Turks do not obey their own particular princes, but have a joint agreement to fight together with all earnestness and zeal upon the rivers, wheresoever war breaks out.” Constantine Porphyrogenitus: De Administrando Imperio. Ed. Gyula Moravcsik, transl. Romilly James Heald Jenkins. Budapest 1949; 2nd Ed., Washington, DC, 1968, reprinted 2008
  6. ^ S bár a ’törzs’ jelentésű tribus szó Kézai Simonnál felbukkan, de a ’nemzetség’ szinonimájaként. Előbb „a Turul nembeli(de genere Turul) Árpád... nemzetsége Szkítia többi törzse (eius prosapia prae ceteris Scitiae tribubus) viszonylatában azt az előjogot élvezi, hogy...” A második példa szerint Léltől „származott a Zovárd törzs és nemzetség (tribus et cognatio).” Sokat mondó, hogy a 14. századi krónika-szerkesztmény e kifejezéseket lecserélve így nyilatkozik Lél kapitányról: „tőle származik Zuard nemzetség, avagy család és törzsök (generatio, sive prosapia et origo).” Szabados 2013.
  7. ^ "Előbb a társadalmi csoportok mibenlétéről szólva megint Hóman Bálinttól érdemes kiindulni, aki a nemzetséget vérségi köteléken nyugvó elsődleges alakulatként, míg a törzset azonos ethnikumú nemzetségek mesterséges, politikai-katonai célzatú szövetségeként írja le. Ha a szóhasználati következetlenségtől eltekintünk,a tartalmi vonatkozásokra akkoris rá kell kérdeznünk.Voltak-e tehát olyan – akárminek is nevezett – alcsoportok a Magyar Nagyfejedelemségen belül, amik önálló tényezőként látszanak az írott források tükrében? Kútfőink nemleges választ adnak erre a kérdésre. Anonymus Álmos megválasztása kapcsán ezt a kifejezést használja: „a hét fejedelmi személy, akit Hétmagyarnak hívnak (VII principalis persone, qui Hetumogervocantur)”. Ebből világos, hogy Béla király Jegyzője nem hét különálló egységet jelenít meg, hanem egy fejedelemválasztó elit testület hét tagját." Szabados 2013.
  8. ^ Végezetül „törzsnévi” eredetű helyneveink sem hordoznak bizonyító erőt, mert hiába hogy mindegyik előfordul az Árpád-korban, ha a legkorábbi Kér (Cari) adat is csak 1009-ből tűnik elénk, szórványemlékként a Magyar Királyság korából. A DAI összeállításától eltelt hosszú idő a helynévadás indokait végképp feltérképezhetetlenné teszi: főleg úgy, hogy mind csoportot, mind személyt jelölő tulajdonnév egyaránt szolgáltathat alapot, és a DAI nyolc genea-neve közül hat személynévként is kimutatható az Árpád-korból. Mármost a 13. századtól gyarapodó adatok láttán ki tudná bizonyítani azt, hogy a Nyék, Megyer/Magyar, Kürt, Tarján, Keszi helynevek mindenkor a Nyék, Megyer/Magyar, Kürt, Tarján,Keszi genea emlékezetét tartották fent, s nem egy-egy Nyék, Megyer/Magyar, Kürt, Tarján, Keszi nevű személyét? Nyilvánvalóan senki. Szabados 2013.
  9. ^ Hasonlóságban a "törzsök" szó áll hozzá a legközelebb, de az megint mást jelent, a már említett nemzetség rokonértelmű szava. A genea eredetileg nemzetséget jelent, 19. századi tudósaink közül Szalay László a „törzsök”, Szabó Károly a nemzetség magyarítást alkalmazta. Szabados 2013.
  10. ^ Szabados György: Állam és ethnosz a IX–X. századi magyar történelemben. ACTA HISTORICA TOMUS CXXXV. Szeged, 2013. továbbiakban: Szabados 2013. http://www.arpad.btk.mta.hu/images/e-konyvtar/Szabados_Gyrgy_2013_Acta_Historica.pdf
  11. ^ Ivanics Mária előadása: Nomád fejedelmi tükör a steppei forrásokban (az MTA BTK Magyar Őstörténeti Témacsoportjában, 2013. június 14.)
  12. ^ Ivanics M.: A Dzsingisz-legenda könyvének nomád fejedelme. Akadémiai doktori értekezés. 2009. 172.
  13. ^ B. Szabó János: Árpád honfoglalóinak 9–10. századi hatalmi szervezete steppetörténeti párhuzamok tükrében. In: Történelmi Szemle. A Magyar Tudományos Akadémia Bölcsészettudományi Kutatóközpont Történettudományi Intézetének értesítője, LVIII. évfolyam, 2016. 3. szám, (továbbiakban: B. Szabó 2016) 370. old.
  14. ^ 1 2 Györffy György. "A magyar törzsnevek és törzsi helynevek.". Honfoglalás és nyelvészet. Balassi Kiadó Budapest 1997. ISBN 963-506-108-0.
  15. ^ Ami a középgörög καβαροι rossz olvasata, helyesen kavarok.
  16. ^ B. Szabó 2016. 374.
  17. ^ Encyclopaedia Iranica Foundation, Welcome to Encyclopaedia Iranica, iranicaonline.org (באנגלית אמריקאית)
  18. ^ 1 2 3 https://iranicaonline.org/articles/haft
היסטוריה של הונגריה
פרהיסטוריה והיסטוריה מוקדמת פאנוניה • הונים • אווארים • התיישבות המדיארים במרכז אירופה הונגריההונגריה
הנסיכות הגדולה של הונגריה • ממלכת הונגריה תחת בית ארפאד • ממלכת הונגריה בימי הביניים המאוחרים • ממלכת הונגריה ההבסבורגית • הונגריה העות'מאנית
המהפכה והממלכה הדואלית מהפכת 1848 בהונגריה • הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867 • ארצות הכתר של אישטוואן הקדוש
הונגריה במלחמת העולם הראשונה • הרפובליקה ההונגרית הראשונה • הרפובליקה הסובייטית ההונגרית • הרפובליקה ההונגרית • תקופת העוצרות • הונגריה במלחמת העולם השנייה • הרפובליקה ההונגרית השנייה • הונגריה הקומוניסטית • דמוקרטיה ורפורמה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שבטי_המדיארים&oldid=37290918"