שב"ס (סדרת טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שב"ס
סמליל התוכנית
סמליל התוכנית
סוגה קומדיה סאטירית
יוצרים דורון צור
עידו רוזנטל
כותבים יובל פרידמן
הדר תדמור
רמי פרג
אפרת חן
ישי שלמון
עמית קלינג
בימוי אורן שקדי
קובי חביה
שחקנים נעמי לבוב
מעיין בלום
אמיר שורוש
מנשה נוי
מיכאל הנגבי
יגאל נאור
נועה קולר
יניב ביטון
איתי זבולון
יניב סוויסה
שמוליק לוי
אורי יניב
משה פרסטר
יאיר פיש
קרן מור
אביעד בנטוב
קובי פרג'
יוסי מרשק
אורן פפיסמדוב
מקס הוניל
ארץ מקור ישראלישראל ישראל
שפות עברית
מספר עונות 2
מספר פרקים 20
הפקה
מפיק קובי אוזינג'י
חברת הפקה שמונה הפקות, דפנה דננברג אבירם אברהם
מוזיקה גיא מזיג
אורך פרק 24 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שידור
רשת שידור כאן 11
תקופת שידור מקורית 2 באוגוסט 20191 בנובמבר 2020
קישורים חיצוניים
שב"ס - אתר "כאן"
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
החצר הפנימית של מצודת הטגארט סרפאנד אלחרב (מחנה פיקוד העורף לשעבר) בנס ציונה ששימשה לצילומי "כלא ענבים".

שב"ס היא סדרת טלוויזיה ישראלית סאטירית המתרחשת בכלא דמיוני בשם "כלא ענבים" ומביאה את קורותיהם של הסוהרים, האסירים והמבקרים. הסדרה משודרת בערוץ כאן 11 החל מ-7 ביולי 2019.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקי הסדרה מורכבים ממספר מערכונים, כאשר כל אחד מהם מתמקד בדמות שונה. בית הסוהר משקף את חוליי החברה הישראלית ומשמש ככלי דרכו הסדרה מבקרת מספר רב של תופעות שליליות בה, החל משחיתות של פוליטיקאים דרך שחיקתה של הסניגוריה הציבורית ועד חולשתה של המערכת. נוסף על כך, הסדרה עוסקת בעניינים אשר אינם קשורים לבית הסוהר באופן ישיר אך מתכתבים עם אלו שכן, ומבקרת אותם בנוסף. למשל, סוהר שנחטף ושני אסירים שבאים לייעוץ זוגי אצל רב.

דמויות ושחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הכלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עדי תורג'מן הראל (נעמי לבוב): מפקדת הכלא בדרגת גונדר משנה. עדי היא אישה חזקה ומצליחה שמנהלת את הכלא ביד רמה. היא מתמודדת עם אסירים, סוהרים, חוסר תקציב וסרבול מערכתי, אבל הנקודה היחידה ששוברת אותה בכל פעם, היא הבית שלה. בדומה לנשים רבות בתפקידים בכירים, עדי מתמודדת עם הציפייה של החברה (ושל בעלה ניתאי) שבנוסף לקריירה שלה, היא תהיה זאת שמטפלת גם בכל בעיה עם הילדים או הבית. בעונה השנייה נולדת לה תינוקת בשם יובל.
  • כרוז הכלא (יוסי מרשק): כרוז בדחן ושנון. בעונה הראשונה נשמע רק קולו; בעונה השנייה נראית גם דמותו.
  • צחי גולוזנוב (קובי פרג'): סוהר שנודע ברחבי הכלא בזכות שילוב של קור רוח מחד ופתיל קצר מאידך. נחשב לאחת הדמויות הרציניות ביותר בכלא.
  • בן אמו (יגאל עדיקא): סוהר לא חכם, בלשון המעטה, אשר נוטה להיות מנותק מהעולם שסביבו. בעל יחס אמביוולנטי למפקדת עדי - מצד אחד הוא מפרגן לה על היותה אישה חזקה, ומצד שני הוא נהנה לראות אותה נשברת עקב היותו שובניסט.
  • נורדאו (טל טירנגל): סוהר אידיאליסט ובעל עקרונות. לעיתים הוא נוהג לרצוח אסירים לאחר שהם עושים דברים הנוגדים את עקרונותיו.
  • עמישי אברהם (אביעד בנטוב): סוהר בעל חוש הומור וולגרי. נחשב לסוהר הסחבקי ביותר, אך גם לזה שמפקיר את האסירים במידה הרבה ביותר.
  • קלמן (דביר בנדק) ויוגב (עפר שכטר) (עונה 2): צמד חוקרים אשר נתקלים בכל פרק בטיפוסים יחסית בלתי מזיקים בהשוואה ליתר האסירים. קלמן הוא מורה להיסטוריה לשעבר, אשר נוטה להשתפכויות רגשיות ולכנות את כל הנחקרים "מפלצת!". יוגב הוא חוקר ותיק, קר רוח ואגרסיבי הסובל מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית.

סגל טיפולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מירי הדר (נועה קולר): עובדת סוציאלית מוסמכת. על הנייר היא נכנסה לתחום מתוך רצון להטיב עם הזולת ולשפר את העולם, אך בעיקר כי תנאי הקבלה היו נמוכים והמכללה הייתה קרובה לביתה. בסופם של הלימודים הקשים, היא מגלה כי המציאות קשה אפילו יותר, וכי עבודתה לא משפיעה על אף אחד. בעונה השנייה היא מקבלת משרד הנמצא בחדר הציוד של הכלא, ובסוף העונה נשרפת למוות כאשר דלת המשרד אינה נפתחת.
  • ליאב אחי יותם (איתי זבולון): ליאב הוא פסיכולוג הומוסקסואל בוגר אוניברסיטת ברקלי, שמעביר בכלא סדנאות (בעונה הראשונה לטיפול בעברייני מין, בעונה השנייה לטיפול במכורים לסמים). ליאב משתמש בנגזרת ייחודית של פסיכודרמה ומשחק תפקידים שגורמים לכולם (חוץ ממנו) לחוסר נוחות. דמות חוזרת היא נערה פתיינית בשם מיכלי אשר אמורה לעמת את האסירים עם יצריהם, בעוד שהם חשים בעיקר חוסר נוחות מול ליאב. מיכלי היא בעצם אישיות חלופית של ליאב, המשתלטת עליו.
  • הרב יחיאל ויינשטיין (אורי יניב): רב בית הכלא; מאותגר על ידי רעיונותיו של מאיר, מה שמדי פעם מוציא אותו משלוותו. בסצנה האחרונה שבה הוא מופיע בעונה הראשונה, הוא מאבד את שלוות רוחו ומכריז את השהאדה. בעונה השנייה הוא נאלץ להיאבק בנערי גבעות אשר סובלים מהתעללות מינית מתמשכת בידי הרב פוריש (צחי גראד), מה שגרם להם לאיבוד שפיות ושטיפת מוח.
  • אהרון שלוש (יואב היימן): פסיכולוג הכלא. מאבחן את אילן ברקן כבעל פיצול אישיות, ומסיק שהפדופיל "בני" הוא למעשה אישיות נוספת שלו. מנסה להציל את פינקי מידי מאיר. נאנס על ידי פינקי בסוף העונה הראשונה.
  • רוחמה (קרן מור) (עונה 1): ספרנית הכלא. מספקת לאסירים גרסאות מודפסות של כל מה שיש באינטרנט (תכנים חדשותיים, פורנוגרפיה, רשתות חברתיות ועוד) תוך שהיא מקפידה להתייחס לכל התוכן במונחים של ספרייה.
  • שירלי (דנה אברהם-סמו) (עונה 2): מורה. מעדיפה את שיטת החינוך האנטרופוסופית, בעיקר מפני שהיא מקבלת עליה שכר כפול.
  • רופא הכלא (יואב לוי) (עונה 2): בן דמותו של שחר אזולאי (עורך הדין מהסנגוריה הציבורית, וטוען שהוא אחיו). כמו שחר אזולאי, גם הוא חסר כישורים, חסר יכולת הקשבה ומכור לסמים (בעיקר קוקאין). מתעקש על אבחנות וטיפולים שאינם קשורים למציאות.

סגל אגף שב"כ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א' (יואב כהן) ו-ג' (ארז דריגס): אנשי שב"כ המחזיקים באגף סודי אסיר אחד ("לכאורה")- "האסיר X". לאגף הוצאות כספיות חריגות המשמשות לצרכים "מבצעיים" כמו מזון ממסעדות וריהוט יוקרתי.

אסירי צווארון לבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יחיעם פוטרוך (מנשה נוי) (עונה 1): פוטרוך הוא ראש הממשלה הפופולרי ביותר בתולדות המדינה. כולם אוהבים אותו, על אף התחביב המעט מוזר שלו: חטיפה ואכילה של אנשים. אחרי שמספר אנשים "פותחים את הפה" על מנהגי פתיחת הפה שלו, פוטרוך מוכנס לכלא, מה שלא מפריע לו להמשיך ולנהל את מערכת הבחירות כראש ממשלה כי כמו שהוא אומר תמיד, "ראש ממשלה מכהן מדיחים רק בקלפי". אף על פי שלכאורה מצבו לא מזהיר, פוטרוך ממשיך להתנהל כרגיל בתפקיד ראש הממשלה ומבלה את זמנו בישיבה עם יועץ התקשורת שלו כחלק מהקמפיין, על אף שלמען ביטחונו של היועץ, פוטרוך מוחזק בחליפה מיוחדת כשגופו ופיו חסומים (בדומה לדמותו של חניבעל לקטר בסרט "שתיקת הכבשים"). נחשב לפרודיה על ראש ממשלת ישראל במציאות, בנימין נתניהו.
  • שאול גורביץ (מנשה נוי) (עונה 2): איש עסקים עשיר המרצה עונש על הונאות הון עם עורך דינו. נמצא בתנאים נוחים למדי יחסית לשאר הכלואים, אך בכל זאת מתלונן על תנאיו.
  • ברנע (אופיר וייל) (עונה 2): עורך הדין של גורביץ' הכלוא יחד איתו.

אסירים ביטחוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שייח' איברהים אל מנצור (יגאל נאור בעונה הראשונה, איציק כהן בעונה השנייה): למרות התדמית המאיימת שהוא מפתח, לפני שנכלא, השייח' עבד בחנות שבה מחבל קנה סיגריות לפני שיצא לפיגוע. על המכירה הזאת הוא הוכנס לכלא ל-30 שנה על סיוע לפיגוע. באופן עקרוני הוא היה יכול להסביר את העניין ולצאת לחופשי, אבל כאחד שרצה להשתתף במאבק הפלסטיני, ואף פעם לא הצליח זאת הייתה הזדמנות בשבילו להצטייר כלוחם חופש. השייח' מנסה להמשיך את המאבק מתוך הכלא אבל לא מקבל סיוע משותפיו לתא, שמעדיפים להתרכז בחיי הנוחות (היחסיים) שמציע הכלא.
  • פייסל (לואי נופי): מפיק פודקסט בכלא. פעיל חמאס
  • יוסוף (אמג'ד בדר): סטודנט לתואר שני למגדר ומתרגל "חשיבה קווירית". טבעוני, סביבתי, מתנגד חיסונים ומפקיד לשמור על תקינות פוליטית בצורה קיצונית. שפוט לתשע שנים על רצח משת"פ.
  • ווליד (אמיר שורוש): סטודנט באוניברסיטת אריאל. פעיל חמאס

אסירים שומרי מסורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שבתאי (יוגב יפת), ליעוז (צחי חזן) וברטוב (יעקב זאדה דניאל): שלישייה קומית הלועגת לפושעים המתגאים בהיותם מסורתיים. שבתאי יושב על אונס אימו, ליעוז יושב על ניסיון לדקור למוות את אחיו, וברטוב יושב על פשע לא ידוע. שבתאי נוהג לאלתר תוכניות בריחה בהשראת התנ"ך ומלהיב את ליעוז, וזאת למורת רוחו של ברטוב, שיודע היטב שהתוכניות של שבתאי ייגמרו רע עבורם.
  • נוער הגבעות (נווה צור, ליאור משיח ועמית מורשת) (עונה 2): שלושה נערי גבעות שמסרבים לדבר עם רב הכלא בטענה שהוא נאצי. תלמידיו ומעריציו של הרב פוריש, שאף ניצל אותם מינית. השירים הדתיים כביכול שהם שרים מרמזים על מעלליו של הרב.
  • הרב צייגר (מוטי גלעדי) (עונה 2): רב היושב בכלא על בעילה אסורה. נותן עצות רפואיות לאסירים, הפוסלות דעות של רופאים ומפנות את האסירים לקבלת ברכות, אף על פי שבפועל מעדיף בעצמו לקבל טיפול רפואי סטנדרטי, מבלי להודות בכך בפה מלא. דמותו מבוססת על אליעזר ברלנד.
  • ליפא (אילן רוזנפלד) (עונה 2): עוזרו של הרב צייגר.

אגף טעוני הגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיקמיק (מאיר אסרף) (עונה 1): יוצר חולצות עם סיסמאות מחוכמות לחתונות. הסיסמאות מצחיקות חלק מהאנשים, אך מעצבנות אחרים עד כדי רצון לרצוח אותו. נרצח על ידי נורדאו לאחר שחולצותיו עצבנו אותו.
  • חצי (אורי זלצמן) וקלאץ' (יובל ינאי) (עונה 1): שני אמנים שעושים הפעלות במסיבות באמצעות מופע אימפרוביזציה. מביאים את גולוזנוב לירות בהם.

אסירים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליהוד מלאכי (יניב ביטון): אליהוד נמצא בכלא אחרי שהורשע בעבירות של אונס, ניצול, פוליגמיה והונאה של מספר נשים שהיו חברות בכת שאותה ייסד. הוא כריזמטי, מניפולטיבי ובעיקר לא מבין למה לא נותנים לו להגשים את החלום שלו – לעבור לכלא נשים. נוהג לבצע מניפולציות על כל מי שמשוחח איתו, ומשכנע אותו שהוא סובל מחוסר ביטחון עצמי. דמותו מבוססת על גואל רצון.
  • מאיר כהן (יניב סוויסה): אסיר ורוצח סדרתי, אשר מתעלל פיזית ומינית באסיר מבוגר בשם פינקי, ומרבה לבקש מרב בית הכלא ומהעובדת הסוציאלית בקשות מוזרות הקשורות רובן בסיוע להתעללות בפינקי, כל זאת במעטה של רצון להתחזק מבחינה דתית-יהודית. בעונה השנייה רוצה להכניס את פינקי להריון, אך רוצח אותו במהלך העונה ומחליף אותו באסיר המגולם על ידי משה פרסטר.
  • פינקי הראשון (שמוליק לוי): אסיר מבוגר מאוד, החווה התעללות מצד מאיר. כמעט שאינו מדבר או נע, אך מפעם לפעם כותב מסרים באמצעות דם, המבטאים את זעקת מצוקתו. בפרק האחרון מתגלה כי פינקי הוא אנס, מה שהופך את הקשר שלו עם מאיר לאירוני. נרצח במהלך העונה השנייה ומוחלף בידי אסיר המגולם על ידי משה פרסטר.
  • אילן ברקן (יאיר פיש): נכנס לכלא לאחר שחנה בחניית נכים ולא היה לו כסף לשלם את החוב. לאחר שעורך דין מטעם הסניגוריה הציבורית מתבלבל בינו לבין פדופיל בשם בני, אף אחד לא מאמין לו שהוא לא פדופיל אלא רק צריך לשלם דו"חות. שוב ושוב הוא מנסה להסביר שהוא לא פדופיל אך שוב ושוב לא מאמינים לו. באחד הפרקים נטען כי הוא סובל מפיצול אישיות ואילן הוא למעשה אישיות נוספת של בני. נהרג בפרק 5 של העונה השנייה עקב מנת יתר של תרופה שכלל לא התאימה למצבו הרפואי (סכין שנתקעה בידו).
  • אנטון מורדוב (עודד סמו): אסיר שנשפט על מעשה מגונה. חביבו של ד"ר ליאב בסדנאות הטיפול.
  • אבי לוי (אורי הוכמן): שותפו לתא של אילן ברקן.
  • דרור צדיק (דני קרפל): מכונה "רוצח הפטיש", כיוון שרצח את שתי נשותיו באמצעות פטיש. פסיכולוג הכלא מאפשר לו להחזיק פטיש בתאו כ"חפץ מעבר", והוא רוצח באמצעותו את שותפו לתא, ותוקף בעזרתו סוהר לעיני הסנגורית שלו. למרות הראיות החד משמעיות נגדו, תוכנית טלוויזיה סנסציונית מטילה ספק בהרשעותיו. בסוף העונה הראשונה הוא משוחרר על ידי וועדת השחרורים לאחר שהוא מתיש אותם כדי שייתנו לו להשתחרר.ח
  • חוזר לכלא בעונה השנייה לאחר שרצח גם את אשתו השלישית. עמד להינשא ברביעית בכלאויתר על כך לאחר שלא ניתן לו אישור לצאת לירח דבשוטלה.
  • עובדיה (אסף פריינטא): מתמחה בקעקועים לאסירים האחרים על פי הפשעים שביצעו. משמש גם כמגיש בתחנת הרדיו של הכלא. יושב בכלא מפני שרצח את אשתו.
  • מני (גיא גורביץ'): כלוא על חשיפה מגונה בפומבי. חכם אך ספקן. בטוח שמירי העובדה הסוציאלית מתה.
  • גרגורי אברמוב (יפים ריננברג) (עונה 1): האקר היושב בבידוד תקופה ארוכה בשל פשעי סייבר חמורים. מקבל הקלות באמצעות פתרון בעיות מחשב בעלות השלכות על ביטחון המדינה, שמתגלות כבעיות טריוויאליות.
  • מורדי (אורי גבריאל) (עונה 1): אסיר מבוגר שנתפס כקשוח ומשמש בורר בכלא, אך מדבר בסלנג של בן נוער ומתגלה כבעל גינונים הומוסקסואליים.
  • חיליק אטדגי (חי מאור) (עונה 1): עציר החשוד ברצח אשתו. מוצג כאגוז קשה לפיצוח. החוקר המופקד על התיק רוצה להכניס לתאו מדובב.
  • אליעזר (אלי גורנשטיין) וקאי (אלברט כהן) (עונה 1): שני אסירים קשישים השמחים להיות כלואים ולהנות מהתנאים בכלא, לעומת התנאים המחכים לקשישים מחוצה לו.
  • ציקי (אלעד צפני) (עונה 1): אסיר טרנסג'נדר, נכה ונמוך קומה, הרודה באסירים אחרים על ידי איומים שיעליל עליהם שקראו לו בכינויים חסרי תקינות פוליטית.
  • שמוליק (יואב ברתל) (עונה 1): ישב בכלא 13 שנה על שוד 7 מיליון שקלים ממשאית ברינקס שאותם החביא וסירב להחזיר, והם לא נמצאו על ידי המשטרה. ביום שחרורו הוא מקבל את חפציו האישיים שאוחסנו בכלא ומתברר שביניהם החביא את הכסף.
  • יחיא (גבי עמרני) (עונה 2): רצח שתי נשים. מתהדר בתואר "הרוצח הסדרתי הראשון בישראל", זאת אף על פי שרצח רק שתי נשים ולכן אינו נחשב לרוצח סדרתי.
  • שרון מוצפי (יוסי טרבלוס) (עונה 2): "איש הרב-קו" - רוצח סדרתי של אנשים שמסכנים אחרים בגלל רכיבה פראית על כלי רכב עירוניים. למרות מעלליו נתפס כגיבור עממי על ידי חלק מהציבור הרחב, שמרגישים שמוצפי "מנקה את הרחובות" ועושה מה שראוי לעשות.
  • מאור קציר (דניאל סבג) (עונה 2): כלוא בשל היותו מעליב סדרתי של עובדי ציבור. משמש השראה למעליבי עובדי ציבור אחרים החוזרים על מעשיו.
  • ודים יגורוב (אלכסנדר סנדרוביץ') (עונה 2): יושב 10 שנים בגין רצח התלמידה תהל שריקי בבית הספר בו שימש אב בית, וטוען לחפותו. דמותו מבוססת על רומן זדורוב, שהיה במשך שנים החשוד העיקרי ברצח תאיר ראדה.
  • בוסקילה (קובי מאור) וברקוביץ' (רון ריכטר) (עונה 2): שני אסירים שיוזמים פעולות שונות כגון שוד בנשקייה או בריחה מהכלא, ורבים על הקרדיט לפעולה.

מערכת המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השופט (אורי גוטליב) (עונה 1): שופט הדן בעניינו של אילן ברקן. כמו עורך הדין מהסנגוריה הציבורית המגן על ברקן הוא שטחי ועצלן, חסר כישורים, מקבל אוטומטית את היותו של ברקן פדופיל כביכול, ומכור לסמים (כנראה קוקאין).
  • השופט פנחסוב (אריה צ'רנר) (עונה 2): שופט בבית המשפט העליון שהתמנה לתפקידו כיוון שאשתו שיחדה מינית את אלי רסיוק. הוא גם השופט במשפטו של רסיוק ומזכה אותו מיידית כיוון שרסיוק סוחט אותו.
  • מלכה שמש (תמרה קלינגון) (עונה 2): שופטת בית משפט מחוזי שהתמנתה לתפקידה בעקבות שוחד מיני שנתנה לאלי רסיוק. ראש וועדת השחרורים בכלא. אינה מוכנה להודות בטעויות גם כשהן מובילות לשחרור אסירים מסוכנים. דמותה מבוססת על אתי כרייף.
  • אלי רסיוק (גיא לואל) (עונה 2): עורך דין בכיר, יושב ראש לשכת עורכי הדין וחבר הוועדה למינוי שופטים, הנאשם בעבירות צווארון לבן חמורות. בעזרת קשריו וכוחו הרב הוא סוחט את השופט במשפטו (שהתמנה אחרי שאשתו שיחדה מינית את רסיוק) המזכה אותו מיידית, את פרקליט המדינה המבטל את אישומיו, ואת עורכות הדין השונות הנקרות בדרכו כולל התובעת במשפטו המוכנה לשחד אותו מינית כדי להתמנות לשופטת בבית המשפט המחוזי. דמותו מבוססת על אפי נוה.
  • התובעת (ורד פלדמן) (עונה 2): התובעת במשפטו של אלי רסיוק. למרות כוונותיה הטובות, היא נתקלת פעם אחר פעם בכוחו של רסיוק המסרס את המשפט והופך אותו לפארסה. לבסוף נכנעת גם היא ומציעה לרסיוק שוחד מיני כדי להתמנות לשופטת בבית המשפט המחוזי.
  • כרמל הכהן הכהן (מירב שירום) (עונה 1): עורכת דין בכירה. רוצה לייצג את אילן ברקן פרו בונו עקב הפרופיל התקשורתי של זיכויו האפשרי, אך מוותרת כשהיא מבינה שהוא אינו פדופיל אלא רק חנה בחניית נכים, כפי שטען.
  • שחר אזולאי (יואב לוי) (עונה 1): עורך דין מהסנגוריה הציבורית. חסר כישורים וחסר יכולת הקשבה. מכור לקוקאין. מגן על אילן ברקן אך גורם לו שוב ושוב נזק ומחמיר את מצבו.

המשטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רב פקד אהרון פינקלשטויצברגר (אריה צ'רנר) (עונה 1): קצין חקירות במשטרה שפענח רצח אותו ביצע אסיר בכלא. בראיון לרדיו הכלא הוא מתאר את תהליך החקירה וטכניקות החקירה השונות עד להודאה שנגבתה, אך מתברר שטכניקות החקירה כולן מסתכמות בהפעלת לחץ פיזי על הנחקר.
  • החוקר (יוסי עיני) (עונה 1): חוקר משטרתי המופקד על תיק הרצח בו חשוד חיליק אטדגי

בני משפחות האסירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הודה (הדר רצון רותם) (עונה 1): אחת מנשותיו של אליהוד ואמו של הודאל.
  • הודאל (עידן שקרוקה) (עונה 1): בנו של אליהוד. מעוניין לצאת לחיים רגילים ולא לעמוד בראש כת פוליגמיסטית, למורת רוחו של אביו.
  • אליס (דורין קריו) (עונה 2): בת זוגו של ליעוז ובהריון ממנו. נרקומנית שעוסקת בזנות.
  • נורית נבו (נתי קלוגר) (עונה 2): אמו של תומר. ממעיטה בערך הפשע בו הורשע (רצח אשתו) ופועלת על מנת לקבל עבורו הקלות בתנאי מאסרו בטיעונים שונים.

דמויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניתאי הראל (מעיין בלום): בעלה של עדי, ניתאי היה מנהל חשבונות ממוצע שראה את אשתו מתקדמת בסולם הדרגות בעוד הוא נשאר תקוע במשרה זוטרה יחסית. בשל חוסר היכולת לקבל את הסיבה האמיתית שבגללה הוא לא קודם (חוסר כישרון, חוסר השקעה ושלל חוסרים נוספים), ניתאי מחליט שהוא לא מצליח לפרוח רק כי הוא תקוע בתפקיד שהוא לא הייעוד האמיתי שלו. שילוב של משבר אמצע החיים עם כתבה שראה בתוכנית בערוץ האוכל מובילים אותו למסקנה שייעודו האמיתי הוא להכין שוקולד. הוא חסר כל יכולת ולא מסוגל לבצע שום דבר בבית מבלי להתקשר לעדי בזמן שהיא בעבודה.
  • אליעזר שטיינהוף (מיכאל הנגבי) (עונה 1): יועץ התקשורת המצליח ביותר בישראל. שטיינהוף הוא איש עקרונות והעיקרון הכי חשוב שלו הוא שהוא עובד בשביל מי שמשלם לו הכי הרבה בלי לשאול שאלות. שטיינהוף מסמל את הזן החדש של יועצי התקשורת, זה שמשחק בעיתונאים, נמצא כמה צעדים לפניהם ולא בוחל בשום אמצעי כדי להשיג את המטרה שלו. עם התקדמות הסדרה מאבד שטיינהוף בכל פרק איבר אחר לאחר שפוטרוך אוכל אותו.
  • רונן בורלא (יובל סגל) (עונה 1): כתב המשפטים של ערוץ 16. מראיין בחופזה את אילן ברקן "הפדופיל". תוך כדי הראיון מתבצעים קיצוצים בערוץ, כך שבורלא מקבל עוד ועוד תחומים שעליו לכסות ועבודתו נעשית חפוזה ושטחית עוד יותר, והוא מערבב בין התחומים השונים עליהם הוא מדווח.
  • המדובב (ירון ברובינסקי) (עונה 1): תלמיד למשחק ב"בית צבי". בלית ברירה, כיוון שאין בנמצא מדובבים אסירים, הוא מוכנס כמדובב לתאו של חיליק אטדגי כדי לדובב אותו - אך הוא רואה לנגד עיניו בעיקר את בניית הדמות והאתגר האמנותי.
  • יהודית (שני קליין) (עונה 2): פעילה באגודת "אפרת". מתנגדת עיקשת להפלות.
  • שי תמרי (אוהד קנולר) (עונה 2): מכור לשעבר שנגמל מסמים. משתתף כמרצה אורח בסדנה של ד"ר ליאב.
  • נטע בן רובי (אורי לייזרוביץ') (עונה 2): מדריך טיולים בוטה שמעביר סיורים מודרכים בכלא.
  • ליטל (משי קלינשטיין) (עונה 2): משתתפת בסיור של נטע בן רובי ומוחה כנגד הדרכתו.
  • הרב פוריש (צחי גראד) (עונה 2): הרב של שלושת האסירים מנוער הגבעות, שגם מנצל אותם מינית. כשרב הכלא מאיים לחשוף אותו, פוריש מתעמת איתו ומנצל מינית גם אותו. דמותו מבוססת על מוטי אלון.
  • הרב מנחם שיינמן (שראל פיטרמן) (עונה 2): רב מהרבנות הראשית. מגן על הרב פוריש ומעלליו.

סקירת הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונהפרקיםשודרה לראשונה (ישראל)ממוצע צופים
(במיליונים)
הפרק הראשוןהפרק האחרון
1102 באוגוסט 20192 בספטמבר 20190.5
2108 בספטמבר 20201 בנובמבר 2020

"השיר החלופי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"השיר החלופי" הוא השיר המלווה את כותרות הסיום בכל פרק, בגרסתו המופצת באתר יוטיוב (להבדיל מזו המופצת באתר "כאן", ובזמן השידור הטלוויזיוני המקורי של הפרק), שהפך לפופולרי בקרב צופיה של הסדרה. הוא נכתב, הולחן ומבוצע על ידי כותב המוזיקה של הסדרה, גיא מזיג. כל מילותיו מדברות על כך שהוא שיר חלופי, שנעשה בו שימוש בלית ברירה כדי לחסוך בעלויות השימוש בשיר שיועד ללוות את כותרות הסיום במקור, כיוון שהשיר המקורי מוגן בזכויות יוצרים.

במדיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 לאוקטובר 2020 יצא ספר שמע (אודיו) הכולל בתוכו משתי העונות הראשונות של הסדרה. השירים בספר מבוצעים בידי גיא מזיג. הספר כולל בתוכו מספר שירים בולטים בסדרה ביניהם- שיר חלופי (ראו פסקה לעיל), איש הרב קו ומספר שירים שבוצעו במערכונים במסגרת הדמות שאותה מגלם גיא מזיג בסדרה-שימי דבח (ראו בפסקה למעלה).

בשנת 2021, הסדרה נמכרה לוורנר מדיה העולמי, שצפויה להפיק לה גרסה אמריקאית, אשר תשודר בערוץ TNT במהלך שנת 2023.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2019 שב"ס הוכרזה כמועמדת לפרס הקומדיה הטובה ביותר בטקס "ורד הזהב" (Rose d'Or) היוקרתי.

במרץ 2020 הסדרה הוכרזה כמועמדת לפרס תוכנית הסאטירה והמערכונים הטובה ביותר בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה.

בספטמבר 2020 הוכרזה כמועמדת לפרס שושנת הכסף היוקרתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות:

ביקורות: