שארי פוניו
 | |
| לידה |
18 באפריל 1891 דושנוק, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
3 בינואר 1949 (בגיל 57) בודפשט, הרפובליקה ההונגרית |
| שם לידה |
Freund Sarolta |
| מדינה |
הונגריה |
  | |
שארי פוניו, (במקור עד 1912 שרולטה פרוינד[1] בהונגרית: Fonyó Sári; דושנוק, 18 באפריל 1891[2] – בודפשט, 3 בינואר 1949)[3] הייתה יהודייה-הונגרייה, מנהיגת תנועת נשים, פעילה במפלגה הקומוניסטית ההונגרית ובכירה בבנק הלאומי ההונגרי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרולטה פרוינד נולדה במשפחה יהודית כבתם של הסוחר וילמוש פרוינד ושל קטלין פרוינד (1869–1905).[4] סבה וסבתה מצד אמה היו שלמה פרוינד ושרולטה טרביטש. אמה, קטלין פרוינד, הייתה בת דודו מדרגה ראשונה של ההרפתקן טרביטש לינקולן ושל הפוליטיקאי הסוציאליסט לאיוש טרצאי.
שארי פוניו הצטרפה לתנועת הפועלים ב-1910, וכן הצטרפה למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP), ומשנת 1915 עבדה כפקידה בבורסת הסחורות וניירות הערך של בודפשט.[5] במהלך מלחמת העולם הראשונה, הייתה נציגה של "האגודה הלאומית של הפקידים המוסדות פיננסיים", ולאחר מכן בשנים 1918–1919 השתתפה בהקמה והארגון של מפלגת הקומוניסטים של הונגריה (KMP) הבלתי חוקית אז, ומאז היווסדה הייתה אשת הקשר של מנהלת שלושת החברים של הוועד המרכזי של המפלגה.[6] באוקטובר 1918 נבחרה לסגנית נשיא ארגון המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית במחוז הבחירה 9.[7] בתקופת הרפובלקה הסובייטית ההונגרית ניהלה תפיסה והלאמה של מוסדות פיננסיים ושימשה כראש המזכירות בקומיסריון העם לעניינים צבאיים. היא הייתה המזכיר, האישה, של בלה סאנטו וחברה ב"מועצת הפועלים והצבא של בודפשט".[8][9] ב-27 באפריל 1919 בבודפשט, התחתנה עם פילפ פריישטאדט,[10][11] בנם של מור פריישטאדט ושל הנרייטה פוקס. שני העדים בחתונה היו בלה קון ובלה סאנטו.[12] היא נידונה לשש שנות מאסר לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית,[13] אך הורשתה לצאת לרוסיה הסובייטית ב-1922 במסגרת חילופי השבויים ההונגרי-סובייטי.[14] בברית המועצות מצאה עבודה ב"בנק הממלכתי של מוסקבה". לאחר מלחמת העולם השנייה, חזרה להונגריה והייתה בתפקיד בכיר ומנהלת בבנק הלאומי ההונגרי.[15] היא התאבדה בתלייה ב-1949.[3]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוז'ף לנדייל: l : רחוב וישגראדי . [בודפשט]: Szépirodalmi Könyvkiadó. 1962
- אטה נאג': שארי פוניו. בתוך: למהפכה הסוציאליסטית. לוחמים מצטיינים של תנועת העבודה המהפכנית ההונגרית . אד. אגנס באקו. [בודפשט]: Kossuth Könyvkiadó. 1975. 161–162. ע.
- HU BFL - VII.5.c - 6693 - 1920
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Munkásmozgalom-történeti lexikon. Szerkesztette Vass Henrik – Bassa Endre – Kabos Ernő. Budapest: Kossuth Könyvkiadó. 1972.(לקסיקון תולדות תנועת הפועלים).
- Magyar életrajzi lexikon א' (א' - ק'). (לקסיקון ביוגרפי הונגרי, עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967)
- HU BFL - VII.102.a - תעודת אסירה - 1920 - 6998
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A Belügyminisztérium 1912. évi 102825. sz. rendelete. MNL-OL 30793. mikrofilm 426. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1912. év 7. oldal 32. sor.
- ^ "Születési bejegyzése a kalocsai izraelita hitközség születési akv. 22/1891. folyószáma alatt".
- ^ 1 2 Halálesete bejegyezve Budapest VI. ker. polgári akv. 19/1949. folyószám alatt.
- ^ "Freund Vilmosné Freund Katalin halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 714/1905. folyószáma alatt".
- ^ Lásd Magyarország tiszti cím- és névtára 1915–1918. évi kiadványai.
- ^ dr. Rákos Ferenc (1959). "A Kommunisták Magyarországi Pártja második (illegális) Központi Bizottságának munkájáról". Társadalmi Szemle (2): 96.
- ^ "Pártügyek". Népszava. 46 (238): 8. 1918-10-11.
- ^ "A megválasztott munkás- és katonatanácsok". Népszava. 47 (86): 8. 1919-04-10.
- ^ "A központi tanács és a kerületi huszas bizottságok megválasztása". Népszava. 47 (88): 5. 1919-04-12.
- ^ 1918-ban önkéntesként a Vörös Hadseregben harcolt, 1918. októberben Moszkvában az OK(b)P Külföldi Nyelvcsoportjai Föderációja katonai osztályának vezetőjévé nevezték ki, ahová a permi frontról érkezett. Józsa Antal (1979). "Az internacionalisták szervezése és a Magyar Tanácsköztársaság katonai megsegítése". Hadtörténelmi Közlemények. 26 (1): 25.
- ^ 1919-ben ő is a Munkás- és Katonatanácsok központi munkástanácsának tagja lett."A központi szovjet megalakulása". Pesti Napló. 70 (89): 1. 1919-04-15.
- ^ A házasságkötés bejegyezve Budapest IX. ker. polgári akv. 1049/1919. folyószám alatt.
- ^ "A hadügyi népbiztos titkárnője". Budapesti Hírlap. 40 (203): 4. 1920-08-27.
- ^ "A politikai elítéltek harmadik csoportját elszállították". Népszava. 50 (30): 3. 1922-02-07.
- ^ "A Tebony és a sorsharag". Haladás. 4 (36): 8. 1948-09-02.