שאול דוב זיסלין
הרב שאול דוב (דובער) זיסלין (תרמ"א, 1881 - י"ב בסיוון תשכ"ד, 23 במאי 1964) היה רב, פוסק ומשפיע חסיד חב"ד, דיין בבית הדין הרבני בתל אביב-יפו, ורב שכונת מאה שערים בתל אביב. ממיסדי ויו"ר הראשון של אגודת חסידי חב"ד בישראל, ארגון הגג של חב"ד בישראל.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיירה קריסלבה (אנ') בלטביה לאיטה ור' ניסן אפרים זיסלין.
למד בישיבת ישיבת תומכי תמימים בלובביץ' בשנים הראשונות לצד המשפיע הרב שמואל גרונם אסתרמן, את ספר התניא, ובחסידות של הרבי שלום דובער שניאורסון; את ביאוריו על ספר התניא היה רושם על הספר התניא שלו וחלק מזה הועלה על הכתב אחרי שנים[1], בהמשך פרסם את זכרונותיו מהישיבה בבטאון חב"ד.
בשנת ה'תר"ע התמנה למנהל ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בשצ'דרין. שם חינך ביחס מיוחד עשרות מתלמידי התמימים, ביניהם נמנים הרב שלמה חיים קסלמן, הרב אליעזר קרסיק, והרב ישראל ג'ייקובסון.
משנת תרע"ז שימש כרב בקהילות טשרניקא, בערעזין (אנ') פלך מינסק ומשנת תרפ"ג ברבנות העיר אורשה.
בסיוון תרצ"ד עלה לישראל ונתמנה לרב שכונת מאה שערים בתל אביב. רב בית הכנסת "בית שלמה". כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, ומשנת תש"א חבר בבית הדין הרבני בתל אביב. היה גם מנהל מחלקת המקוואות בעיר.
היה ממייסדי אגודת חסידי חב"ד בישראל, בתקופה הראשונה עד לפטירתו אף כיהן כיו"ר.
נחשב לאחד מראשי רבני קהילת חב"ד בישראל בכלל ובתל אביב בפרט, חבר בהנהלת תלמוד תורה 'בני תמימים', ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב וכולל חב"ד.
בשנת תרצ"ו (1935) הציע הרב זיסלין[2] לרבי יוסף יצחק שניאורסון את הרעיון להעלות בכתב תווים של ניגוני חב"ד השונים, מזה יצא בהמשך ספר הניגונים.
בשנת תש"ט הציע הרב זיסלין לרבי יוסף יצחק שניאורסון את הרעיון לייסד מושבה לחסידי חב"ד שבאו לישראל באותם ימים, בהמשך לזה הקימו את כפר חב"ד.
בשנת תשכ"ג הוציא קונטרס[3] בהם רשימה מהתוועדות שלו בי"ט בכסלו ת"ש בבית כנסת בית שלמה.
נפטר בליל שבת י"ב בסיוון תשכ"ד באיכילוב בגיל 83[4]. בצוואתו ביקש שלא יספידוהו, ולא לקוברו מחוץ לעיר תל אביב, לא לעשות מסגרת סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. במוצאי שבת הובא לביתו, שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד וקהל שקראו תהילים במשך כל הלילה, ביום ראשון יצא הלווייתו מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב. הרב איסר יהודה אונטרמן נכח בהלוויה. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.
היה נשוי לרחל, ולהם בת. בנם דוד (נהרג במלחמת העולם השנייה), במשך שנים הפעיל רבי יוסף יצחק שניאורסון קשרים על מנת שבנו ונכדיו יעלו לישראל, נכדו נפתלי זיסלין היה פרופסור בהפקולטה למדעי החקלאות ברחובות[5].
לאחר פטירתו ביקש רבי מנחם מנדל שניאורסון מהרב עזריאל זליג סלונים[6], שכתבי היד של הרב זיסלין יעברו לספריית חב"ד, בחלק מהספרים שישאיר הרב זיסלין נמצאו הערות בכתב ידו שנדפסו עם השנים בבמות שונות. ספרייתו הועברה לישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד.
בשנת תשמ"א מונה הרב יוסף גערליצקי לשליח חב"ד בתל אביב והוא חידש את הפעילות החב"דית בבית הכנסת מאה שערים של הרב זיסלין.
ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[7].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוצר החסידים - ארץ הקודש - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד, עמודים 151–164, בעריכת יוסף אשכנזי, תשע"ב
- הרב יואל כהן בדרכי החסידים - מאמרים על דרכי החסידות ועולמה, עמודים 364 ואילך, בהוצאת יחד, תשע"ה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קונטרס רמ"ח אותיות, להערכת יהושע מונדשיין (כרם חב"ד 3 עמ' 240 הערה 3) הוא מרשימותיו של הרב שאול דוב זיסלין
- כ. מאירוביץ', התוועדות י"ט כסלו בתל אביב, לפני 77 שנים אתר שטורעם כסלו תשע"ד
- י.ד. לבנון, למה אנחנו לומדים באידיש? אתר שטורעם אדר תשס"ו
- שניאור ברגר, מסע הצלה בניגוד לכל הסיכויים עיתון בית משיח סיוון תשע"ז
- אגרת המשפיע מכתב של הרב זיסלין על הגדרה של דמותו של משפיע, עיתון בית משיח גיליון 993
- רשימת הפרסומים של שאול דוב זיסלין, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מידע על שאול דוב זיסלין בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ והם נדפסו בספר התניא בצירוף מ"מ (מראי מקומות), ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות, ניו יורק ה'תשל"ג בשישה כרכים, בעריכת הרב אהרן חיטריק.
- ^ תמר זיגמן, ספר הניגונים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 07.12.2017
- ^ ש. זיסלין, ביאור פרשת גדולת י"ט כסלו, באתר היברובוקס.
- ^ נפטר הרב ש.ד. זיסלין, הצופה, 24 במאי 1964
- ^ פרופ' נפתלי זיסלין באתר של הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה.
- ^ ספר "עבד מלך" עמוד 343.
- ^ ארכיון שאול דוב זיסלין, בספרייה הלאומית