רצח דוד בר קפרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רצח דוד בר קפרא
חלק מפיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2015, גל הטרור הפלסטיני (2015-2016)
תאריך 24 ביוני 2015
תאריך עברי ז' בתמוז ה'תשע"ה
מקום כרמי יוסף, ישראלישראל
מטרה יהודים
סוג פיגוע דקירה
הרוגים 1
מספר מפגעים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מניע אנטישמיות, טרור אסלאמי, שנאת יהודים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רצח דוד בר קפרא היה הפיגוע שפתח את גל הטרור הפלסטיני 2015–2016. הפיגוע אירע ב-24 ביוני 2015, בכרם של הנרצח דוד בר קפרא סמוך לכרמי יוסף, על ידי שני מחבלים פלסטינים שוהים בלתי חוקיים. תחילה, סווג הרצח על ידי משטרת ישראל כאירוע פלילי וכשוד שהסתבך. אך ב-29 בינואר 2019, לאחר הכרעות הדין במשפטם של המחבלים, חזרה בה מערכת הביטחון וקבעה כי הרצח בוצע על רקע לאומני.

הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבתו של דוד בר קפרא

כשבוע לאחר תחילת חודש רמדאן, ביום רביעי, 24 ביוני 2015, סמוך לשעה 12:00, מוג'אהד ועלאא דאר עאצי שוהים בלתי חוקיים מבית לקיא, חדרו לכרם בכרמי יוסף וארבו לבעל הכרם, דוד בר קפרא (נולד בכ"א בטבת ה'תש"ו - 25 בדצמבר 1945).[1] המחבלים תקפו את דוד בעת שישב ולמד תורה והכו אותו באלות, סלעים ובכלי חקלאות חדים ואף ניסו להשקותו בחומרי הדברה. גם לאחר שהכניעו אותו המשיכו במעשיהם.

לאחר הפיגוע על מנת להקשות על המאמצים לאתרו ולהצילו, כיסו המחבלים את דוד ושברו את הטלפון הנייד שהיה ברשותו.[2] שני פועלים שעבדו בסמוך ושמעו את המתרחש מצאו את דוד כעבור מספר דקות והזעיקו עזרה. דוד הובהל לבית החולים אסף הרופא במצב אנוש ועם חבלות קשות. דוד מת מפצעיו באותו היום בשעה 20:13, בגיל 69, והובא למנוחות בבית העלמין שבשכונת שעריים, רחובות.[3]

לאחר הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשלושה שבועות לאחר הרצח, פרסם שירות הביטחון הכללי הודעה לפיה כיומיים לאחר הרצח, נעצרו במבצע משולב של השב"כ, צה"ל ומשטרת ישראל, שני צעירים תושבי הכפר בית ליקיא בחשד לרציחתו של דוד בר קפרא.

בהתאם להודעה, נקבע כי השניים מוכרים כפעילי טרור עממי, שהיו מעורבים ביידוי אבנים לעבר כוחות צה"ל בכפרם. בחקירתם, הודו השניים ברצח וטענו כי המניע למעשם פלילי. אולם, כבר בהודעתו, סייג שירות הביטחון הכללי את קביעתו בדבר סיווג האירוע כפלילי וכשוד שהסתבך. בתוך כך, קבע שירות הביטחון הכללי כי אמנם הרצח האכזרי, בוצע לכאורה על רקע ניסיון שוד שהסתבך, אך עם זאת, יש להביא בחשבון גם את המעורבות הקודמת של הרוצחים בפעילות טרור עממי ואת צבר פיגועי האווירה במהלך חודש הרמדאן באותה תקופה.[4]

כמה ימים לאחר הודעת שירות הביטחון הכללי, הפגינו עשרות מפגינים מול משרד ראש הממשלה בירושלים, במחאה על סיווג האירוע כפלילי. בני משפחתו של דוד טענו כי לא מדובר באירוע פלילי, שכן הרוצחים הם שוהים בלתי חוקיים, פעילי טרור המוכרים למערכות הביטחון, שחדרו לשטח ישראל, רצחו, לא גנבו דבר וברחו. עוד טענה המשפחה כי השאלות אשר הם הפנו לשירות הביטחון הכללי ביחס לחקירת הרצח נותרו ללא מענה.[5]

הכרעת בית המשפט וההכרה ברצח כאירוע לאומני[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשלוש שנים לאחר הרצח, בשנת 2018 הוכרע דינם של המחבלים. בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע את מוג'אהד דאר עאצי ברצח וגזר את עונשו למאסר עולם,[6] ואת עלאא דאר עאצי בהריגה וגזר את דינו ל-18 שנות מאסר.[7] בהכרעת הדין קבע בית המשפט כי הנאשמים נקטו באלימות חריגה ואכזרית כלפי המנוח. השניים הכו אותו בידיהם, ברגליהם, במקל ובאבן בחלקי גופו השונים, הן בעת שעמד והן לאחר שנפל כתוצאה מהאלימות הקשה שהופעלה כלפיו. באשר למניע הרצח, קבע בית המשפט כי לא הוכח מעבר לכל ספק סביר שהנאשמים החליטו לשדוד את המנוח, וכי האלימות שהפעילו הייתה במטרה ליטול מהמנוח את כספו. חומרת מעשי האלימות וריבוים, כמו גם זניחת המנוח לאחר תקיפתו, באופן שיקשה עליו להמשיך ולנשום כראוי, אינם מותירים ספק כי השניים היו מודעים לכך שהמנוח ימות.[8]

לאור האמור, ביום 29 בינואר 2019, החליטה הרשות המאשרת במשרד הביטחון להפוך את החלטתה ולקבוע כי יש להכיר בחקלאי דוד בר קפרא ז"ל כנפגע פעולות איבה. בהחלטתה, קבעה הרשות המאשרת במשרד הביטחון ”כי הנאשמים נקטו באלימות חריגה ואכזרית כלפי המנוח... במטרה של פגיעה במנוח בשל השתייכותו למוצא היהודי וזאת על רקע הסכסוך היהודי-ערבי... ממניע לאומני”.[9]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2020, הוקם בשכונת מקוב שברחובות בית כנסת על שמו של דוד בר קפרא. ביום 07 ביולי 2022, בהשתתפות מאות בני אדם ועשרות אישי ציבור ורבנים בכירים, בהם השר לביטחון הפנים אז עמר בר-לב הוכנס לבית הכנסת ספר תורה אשר נכתב לעילוי נשמתו של דוד.[10]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]