רצח אורי אנסבכר
| חלק מטרור פלסטיני | |
|---|---|
 | |
| אורי אנסבכר | |
| תאריך | 7 בפברואר 2019 |
| מקום | סמוך לעין יעל, ירושלים |
| מטרה | יהודיה ישראלית |
| קואורדינטות | 31°44′34″N 35°10′38″E / 31.742739°N 35.177107°E |
| סוג | פיגוע דקירה |
| נשק | סכין |
| הרוגים |
1  |
| מבצע | ערפאת ארפאעיה |
| מניע | טרור פלסטיני לאומני |
|
(למפת ירושלים רגילה)   הפיגוע בעין יעל | |
  | |
רצח אוֹרי אַנְסְבַּכֶר הוא פיגוע טרור פלסטיני שנעשה בעין יעל שבירושלים[1], ובו אנס ורצח מחבל פלסטיני את אנסבכר, מתנדבת שירות לאומי בת 19 מתקוע, בתאריך ב' אדר א' התשע"ט, 7 בפברואר 2019[2].
הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-7 בפברואר 2019, בשעה 11:00, דיווחה משפחתה של אנסבכר למשטרה על היעדרותה. לפי עדויות היא יצאה נסערת ממקום עבודתה והלכה להתבודד בטבע[2]. אורי בת ה-19 התנדבה במסגרת השירות הלאומי ב"מרכז יעלים", מרכז לטיפול בנערים בסיכון ובבעלי צרכים מיוחדים הסמוך לעין יעל[3]. התגוררה בתקוע, והיא בתם של נעה, מחנכת וממייסדות בית ספר משלב (דתי-חילוני), והרב גדי, ר"מ בישיבת תקוע.
לפי ממצאי החקירה יצא ערפאת ארפאעיה, פלסטיני בן 29 תושב חברון, מעירו לכיוון בית ג'אלא, כשהוא מצויד בסכין ובכיפה שרכש שבועיים קודם, במטרה לבצע פיגוע רב נפגעים. הוא חדר לשטח ירושלים בהליכה רגלית דרך פרצה ברוחב 200 מטרים בגדר ההפרדה סמוך לבית ג'אלא. בג"ץ קיבל ב-2015 עתירה נגד בניית הגדר במקום והורה לממשלה לאתר פתרון חלופי. הנחייתו לא בוצעה והאזור נותר פרוץ[4].
אראעפיה נתקל באנסבכר בחורש הסמוך לעין יעל שליד גן החיות התנכ"י, התנפל עליה ודקר אותה באמצעות הסכין. אנסבכר התנגדה וצעקה, ללא הועיל. לאחר מכן גרר אותה ארפאעיה למרחק של כ־150 מטרים, דקר אותה שוב, סתם את פיה בצעיף וכפת את ידיה בחגורה, ולבסוף אנס אותה. לאחר מכן לקח את הטלפון הנייד שלה, לפי ממצאי החקירה הוא נשאר שם עוד זמן מה בניסיון לפגוע ביהודים נוספים. לבסוף נסע לשטחי הרשות הפלסטינית במונית[5].
באותו יום, בשעה 19:14, נמצאה אנסבכר ללא רוח חיים, כשעל גופה סימני אלימות[6]. למחרת הובאה למנוחות בבית העלמין בתקוע[7].
החקירה והמשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-8 בפברואר, בעקבות מידע מודיעיני שהגיע לימ"ר ירושלים, עצרו כוחות הימ"מ ומשמר הגבול, בעזרת כלב משטרה, סמוך למסגד באל-בירה את ארפאעיה, בחשד לרצח. לארפאעיה עבר פלילי וביטחוני, במהלכו שהה פעמיים בכלא הישראלי. בפעם הראשונה, ב-2009, הוא נעצר בעוון אחזקת סכין באזור מערת המכפלה, הורשע וריצה שלושה חודשי מאסר בפועל בכלא עופר. הוא הורשע פעם נוספת ב-2017 בגין אחזקת סכין ושהייה בלתי חוקית בישראל, ועקב כך ריצה עונש של כחמישה חודשי מאסר. הוא ומשפחתו מזוהים עם חמאס[8][9][10].
בחקירתו שחזר הרוצח את האירועים[11] וטען כי פעל לבדו. בית המשפט הוציא צו איסור פרסום זמני על שאר פרטי החקירה.
בתחילת מרץ 2019 הגישה הפרקליטות כתב אישום כנגד ארפאעיה, באשמת אונס ורצח[12].
ב-7 ביוני 2020 הודה הנאשם בבית המשפט המחוזי בירושלים בביצוע הרצח ובעבירות נוספות[13][14].
ב-20 בדצמבר 2022 שופט בית המשפט המחוזי בירושלים רפי כרמל, הרשיע את המחבל בעברות המיוחסות לו ודחה את טענות סנגוריו של המחבל שאינו כשיר לדין[15].
ב-29 בינואר 2023 גזר בית המשפט המחוזי בירושלים על המחבל מאסר עולם ו-20 שנות מאסר.[16].
ב-12 במרץ 2024 דחה בית המשפט העליון את ערעור המחבל, והותיר את העונש על כנו.[17] השופטים כתבו בפסק הדין כי "לא קמה עילה אשר תצדיק את התערבותנו בקביעות העובדתיות של בית המשפט המחוזי ובמסקנותיו. הן המומחים מטעם המשיבה, הן עורכי חוות הדעת והן אלה אשר בדקו את המערער בדיקות שגרתיות רבות במסגרת שירות בתי הסוהר, הציבו תשתית יסודית, יציבה ואיתנה לכך שהמערער אכן כשיר לעמוד לדין ואינו חולה במחלת נפש. מנגד, חוות הדעת של המערער לא עוררה, ולא ספק סביר בקביעה זו".
בעקבות הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות הרצח מיפה צה"ל כתהליך לפני הריסה את שתי הדירות שבהן התגורר ארפאעיה, הנמצאות בבניין בן חמש קומות[18][19]. אלוף פיקוד מרכז הוציא צו להריסת הדירות. בתחילת מרץ 2019, בעקבות עתירה שהגישה משפחת המחבל, הקפיא בג"ץ את ההליכים[20]. לאחר כארבעים יום התיר בג"ץ את ההריסה[21]. ב-18 באפריל 2019 הרס צה"ל את דירות הרוצח, תוך פיזור הפרות סדר פלסטיניות[22].
התגובות לפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
רצח אורי אנסבכר עורר סערה בקרב הציבור הישראלי, בעיקר בשל שמועות על פרטי הרצח, שאותן הכחישה המשטרה בהודעה רשמית[23].
ראשי המערכת הפוליטית בישראל, אישי ציבור וארגוני זכויות אדם[24], גינו בחריפות את הפיגוע וקראו למיצוי הדין עם המחבל[25]. נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו פרסמו הודעות תנחומים[26]. ב-11 בפברואר פרסם שליח האו"ם למזרח התיכון, ניקולאי מלדנוב הודעה שבה שלח את תנחומיו למשפחה, וכתב: "אני מזועזע מהרצח הנורא של אורי אנסבכר בת ה-19 על ידי עבריין פלסטיני בירושלים". חבריה של אנסבכר קראו לציבור להגיב לאירוע בטיולים ברחבי ארץ ישראל[27].
לאחר הפיגוע החליט הקבינט ליישם את החוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, שאושר בכנסת ביולי 2018, וקיזז כחצי מיליארד ש"ח מהכספים המועברים לרשות[28].
שדולת הנשים בישראל וכן עאידה תומא סלימאן, יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, הגיבו לפיגוע תוך הדגשה כי, לדבריהן, הוא בוצע על רקע מגדרי[29]. ארגונים פלסטיניים, בהם חמאס והג'האד האסלאמי, נמנעו מלשבח את הפיגוע. בכיר בפת"ח אמר שהסיבה לכך היא שברצח היה מעורב אונס – מה שמבחינתם הופך את האירוע לפלילי ולא ביטחוני[30]. ארפאעיה מיוצג בידי הסנגוריה הציבורית ולא בידי ארגוני זכויות אדם. לדברי אחד הסנגורים זו בקשת הרשות הפלסטינית[31].
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הרצח נמצא במחברתה של אנסבכר שיר שכתבה, הפותח במילים "עשי שיהא עולמך עולם של שלום, שלום עולמים, שלום עלוּמים". השיר פורסם בהבלטה באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות[32].
כשבוע לאחר הפיגוע נערכה בירושלים "צעדת האור", לזכרה של אנסבכר, שבה השתתפו כאלפיים בני אדם, בהם בני משפחתה, ראש עיריית ירושלים משה ליאון, והאמנים אהוד בנאי, שלומי שבת, יובל דיין, עמיר בניון, מיכה שטרית וחברי להקת שלווה[33]. עוד נערכה בירושלים עצרת להעצמת מתנדבות השירות הלאומי, לזכרה של אנסבכר, בה השתתפו ישי ריבו, הרב יונה גודמן והרבנית ימימה מזרחי[34].
סמוך ליישוב תקוע נטעו תושבי נוקדים חורשה לזכרה של אנסבכר. החורשה נעקרה בידי חבורת פלסטינים מספר ימים לאחר מכן, ומרבית העצים נגנבו. לאחר זמן מה ניטעו בחורשה עצים חדשים, והוקם בה שלט זיכרון[35].
בסוכות תש"ף הקימו חניכי שכבת י"ב של תנועת בני המושבים גַּלְעֵד במקום הירצחה, ואת "שביל אורי" שמוביל למצפה לזכרה בסמוך למקום הפיגוע.
חוות נווה אורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2019 הוקמה "חוות נווה אורי" בסמוך למקום הירצחה באדמות קק"ל ובשיתוף עם משפחתה, במטרה למנוע את הבנייה הבלתי חוקית הפלסטינית באזור. בחווה מתגוררים כיום משפחה אחת ונוער בסיכון, העובד בפיתוח האזור ובמרעה כבשים. באוגוסט 2022 ביקרה במקום שרת הפנים איילת שקד ושיבחה את בלימת ההשתלטות הפלסטינית על האדמות, על ידי הקמת החווה[36].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יואב זיתון ואליאור לוי, מתקיפת אורי ועד לכידת הרוצח בעזרת כלב: דקה אחר דקה, באתר ynet, 9 בפברואר 2019
- איתי בלומנטל, שב"כ: רצח אורי אנסבכר בעין יעל - פיגוע טרור, 11 בפברואר 2019
- מאיה הורודניצאנו, רצח אורי אנסבכר: מעצר המחבל החשוד במעשה הוארך בעשרה ימים, באתר וואלה!, 11 בפברואר 2019
- ענבר טויזר, "חיה כל רגע במלואו": אלפים בצעדה ומופע לזכרה של אורי אנסבכר ז"ל, באתר ynet, 19 בפברואר 2019
"עשי לך שלום" שיר לזכרה, סרטון באתר יוטיוב- ויקו אטואן, ד"ש מאורי: הסרטונים שצילמה הנערה שנאנסה ונרצחה - שוחזרו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 באפריל 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נועם אמיר, השב"כ: רצח אורי אנסבכר הי"ד בוצע ממניע לאומני, באתר ערוץ 20, 10 בפברואר 2019
- ^ 1 2 ענבר טויזר, אלישע בן קימון וישי פורת, אורי בת ה-19 נרצחה בירושלים: "יצאה נסערת ממקום עבודתה", באתר ynet, 8 בפברואר 2019
- ^ לילך שובל, החשוד ברצח אורי אנסבכר שחזר את המעשה; בעין יעל מנסים להתמודד, באתר ישראל היום, 10 בפברואר 2019
- ^ יוסי אלי, רצח אורי אנסבכר: כך נראית הפירצה בגדר שדרכה חדר המחבל, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 12 בפברואר 2019
- ^ ירון דורון, רוצח אורי אנסבכר: "היא התנגדה, אבל סתמתי את הפה שלה עם צעיף", באתר ישראל היום, 2 במרץ 2019 23:35
- ^ ישי פורת, 11:00: דווחה כנעדרת. 19:14: נמצאה ללא רוח חיים. החשד לרצח בי-ם, באתר ynet, 8 בפברואר 2019.
- ^ חזקי ברוך, אורי הי"ד הובאה למנוחות, "הפצת כל כך הרבה אור שימשיך להאיר כאן לתמיד", באתר ערוץ 7, 8 בפברואר 2019.
- ^ משה נוסבאום, רצח הצעירה בירושלים: נעצר חשוד פלסטיני, באתר מאקו, 9 בפברואר 2019
- ^ משה נוסבאום, יצא מחברון עם סכין - תקף ורצח, באתר מאקו, 9 בפברואר 2019
- ^ יהושע בריינר, שב"כ: החשוד ברצח אורי אנסבכר יצא מביתו עם סכין, הבחין בה ביער ותקף אותה, באתר הארץ, 9 בפברואר 2019.
- ^ המחבל שיחזר את רצח אורי אנסבכר הי"ד, באתר ערוץ 7, 10 בפברואר 2019.
- ^ רצח את אורי - בשל היותה יהודייה, באתר ערוץ 7, 7 במרץ 2019
- ^ מתן וסרמן, רצח אורי אנסבכר: הנאשם הודה ברצח בכוונה תחילה – העבירות בוצעו ממניע לאומני, באתר מעריב אונליין, 7 ביוני 2020
- ^ גלעד כהן, המחבל דיבר עם אמו - ואז הודה: רצחתי את אורי אנסבכר, באתר ynet, 7 ביוני 2020
- ^ מתן וסרמן, המחבל שרצח את אורי אנסבכר ז"ל הורשע בעבירות אונס ורצח, באתר מעריב אונליין, 20 בדצמבר 2022
- ^ ביני אשכנזי, מאסר עולם ו-20 שנים נוספות למחבל שרצח את אורי אנסבכר, באתר וואלה!, 29 בינואר 2023;
יובל אראל, "מעשים אכזריים ומעוררי פלצות": מאסר עולם ו-20 שנות מאסר למחבל שרצח את אורי אנסבכר ביער ב-2019, באתר מאקו, 29 בינואר 2023 - ^ גלעד מורג, העליון דחה את ערעור המחבל שאנס ורצח את אורי אנסבכר: "מעשיו אכזריים במיוחד", באתר ynet, 12 במרץ 2024
- ^ נועם אמיר, כוחות צה"ל מיפו את בית החשוד ברצח אורי אנסבכר הי"ד, באתר ערוץ 20, 10 בפברואר 2019.(הקישור אינו פעיל, 8.2.2022)
- ^ היערכות להרס בית רוצחה של אורי ז"ל, באתר ערוץ 7, 6 במרץ 2019
- ^ בג"ץ עצר את הריסת בית רוצח אורי אנסבכר הי"ד, באתר ערוץ 7, כ"ה באדר ב תשע"ט
- ^ אבישי גרינצייג, בג"ץ התיר להרוס את דירות המחבל שרצח את אורי אנסבכר, באתר מעריב אונליין, 11 באפריל 2019
- ^
מערכת אתר צה"ל, נהרסו הדירות של המחבל שרצח את אורי אנסבכר ז"ל, באתר צה"ל, 19 באפריל 2019.
- ^ משה נוסבאום, רצח אורי אנסבכר: גובר החשד שהרקע לאומני, באתר מאקו, 8 בפברואר 2019
- ^ תג מאיר, מחסום ווטש ורבנים למען זכויות אדם.
- ^ ערוץ 7, אורי נרצחה באכזריות: "מדינת ישראל הייתה צריכה לרעוד היום", באתר ערוץ 7, 8 בפברואר 2019
- ^ אריאל כהנא, "מזועזע מהרצח הנורא של אורי", באתר ישראל היום, 11 בפברואר 2019
- ^ חזקי ברוך, "צאו לטייל השבוע בכל רחבי הארץ", באתר ערוץ 7, 10 בפברואר 2019
- ^ מורן אזולאי, שחר חי ואליאור לוי, הקבינט אישר את חוק קיזוז משכורות המחבלים, באתר ynet, 17 בפברואר 2019
- ^ גדי טאוב, זה לא רצח מגדרי - זה רצח לאומני 10 בפברואר 2019
- ^
ג'קי חורי, הרשות הפלסטינית מתנערת מרוצח אורי אנסבכר כי אנס אותה, באתר הארץ, 11 בפברואר 2019
- ^ יערה שפירא, ""רציתי לפגוע ביהודים": גרסת החשוד ברצח אורי אנסבכר", פורסם באתר כאן 11 ב-11 בפברואר 2019
- ^ דורון קורן, "שלום עולמים, שלום עלוּמים": השיר המרעיד של אורי אנסבכר והמשל על עיוורוננו - ישראליזם, באתר הארץ, 12 בפברואר 2019
- ^ חזקי ברוך, "עומדים ומבקשים להאיר את הדרך החשוכה", באתר ערוץ 7, י"ד באדר תשע"ט
- ^ רפאל לוי, "לעצור לרגע ולהגיד תודה", באתר ערוץ 7, י"ב באדר תשע"ט
- ^ נעקרה החורשה שניטעה לזכר אורי הי"ד, באתר ערוץ 7, י"ט באדר תשע"ט
- ^ שקד בחוות נווה אורי בגוש עציון: "שומרים על השטח מפני השתלטות פלסטינית בלי חוקית", באתר ערוץ 7, 2 באוגוסט 2022
| פיגועי טרור נגד ישראלים בעשור השני של המאה ה-21 | ||
|---|---|---|
| פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בישראל ובשטחים | < • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • > | |
| פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בחו"ל | תקיפת שגרירות ישראל במצרים (9 בספטמבר 2011) • הפיגועים נגד הדיפלומטים הישראלים בהודו ובגאורגיה (13 בפברואר 2012) • פיגוע הירי בטולוז (11 במרץ 2012) • הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס (18 ביולי 2012) • פיגוע ההתאבדות באיסטנבול (מרץ 2016) (19 במרץ 2016) • התקרית בשגרירות ישראל בעמאן (23 ביולי 2017) | |