רפאל קצין

**רפאל קצין**
לידה	1790; ה'תק"ן; חלב
פטירה	1871 (בגיל 81 בערך); א' באדר ה'תרל"א; חלב
מקום פעילות	בגדאד
תקופת הפעילות	ה'תר"ז–ה'תרכ"ב
תחומי עיסוק	חכם באשי מטעם האימפריה העות'מאנית, מחבר ספרים
חיבוריו	דרך החיים, יין הרקח, מערכת השולחן, לחם המערכת, תקפו כהן, ליקוטי אמרים

הרב רפאל (ב"ר אליהו) קצין היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף ומומחה במחשבת ישראל, רב הקהילה היהודית בבבל ומגדולי חכמי ארם צובא, ומחבר הספר "דרך החיים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בארם צובא בשנת ה'תק"ן 1790, לרבי אליהו קצין, בנו של הרב יהודה קצין מח"ס "מחנה יהודה"^[1].

הרב קצין היה בן יחיד, ואביו שהיה אב בית הדין של חלב ונחשב לאדם אמיד, העמיד לו את כל צרכיו כדי שיוכל לשבת ולשקוד בתורה. הוא נחשב למתמיד ושקדן גדול, ועד לפטירת אביו בשנת ה'תק"ץ כבר הספיק לחבר שלושה מספריו^[2].

בשנת ה'תק"ץ נפטר אביו, ובעקבות כך עזב את חלב והחל במסע נדודים. הוא הגיע לפרס, שם בהוראת שליט איראן השאה מוחמד, נאלץ לקיים וויכוח עם חכמי הנצרות והאסלאם.

רבנות הקהילה היהודית בבבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תר"ו - 1846 הגיע לבגדאד, התחתן ונולדה לו ולאשתו בת. יהודי המקום עמדו על גדלותו התורנית ומינוהו למנהיגם, ובשנת ה'תר"ז כעבור שנה התמנה באופן רשמי לחכם באשי של בגדאד, מטעם הממלכה העות'מאנית^[1].

עם זאת, אחד מרבני הקהילה שביקש להיבחר למשרה זו, התנגד למינויו של הרב קצין וחלק על כך, בעקבות כך התפלגה קהילת יהודי בבל לשניים, אך בסופו של דבר כולם קבלו את מנהיגותו.

ספר דרך החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'ת"ר יצא לאור ספר בשם "נתיבות עולם" על ידי המיסיונר האירי אלכסנדר מק'קול, ובו קושיות כנגד התורה שבכתב והתורה שבעל פה, וטיעונים המצדדים באמיתות הדת הנוצרית^[2]. הרב קצין שהתמצא במחשבת ישראל, נקרא להשיב לטיעוניו והחל לכתוב חיבור בנושא. כעבור שמונה שנים נדד לטורקיה, שם הוציא לאור את ספר "דרך החיים", בו הוא סותר את טיעוניו של מחבר ספר נתיבות עולם, ומצביע על כשלים ושגיאות נוספות באמיתות האמונה הנוצרית.

בשנת ה'תר"ח הספר יצא לאור בקושטאנדינה (איסטנבול), בשילוב לשון הקודש ושפת הלאדינו עמוד מול עמוד, וזכה להסכמת הרב חיים פלאג'י, שנחשב לאחד מגדולי הדור והיווה אסמכתא נדרשת לספר. בהמשך, כאשר הגיע מאיסטנבול לאיזמיר, קיבלו הרב פלאג'י בכבוד גדול. משם המשיך את מסע נדודיו בארצות אירופה, ובסיום מסעו שב לבבל ולקהילתו^[3].

אחרית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב קצין זכה להצלחה רבה בהנהגת הקהילה הבבלית, אך בשלב מסוים החל לסבול מהפרעות נפשיות, עד שהשתבשה עליו דעתו.

בקרב יהודי בבל ישנה דעה כי אחד השייח'ים בעיר קינא בהצלחתו בתפקידו, בחכמתו הרבה ובהתנגחותו עם הדתות האחרות, ועשה לו מעשה כישוף אשר הוא זה שגרם לו לאבד את דעתו. ^[^{דרוש מקור]} בעקבות כך התפטר הרב קצין מתפקידו כרב, ובשנת ה'תרכ"ב חזר לארם צובא, שם שהה עד סוף ימיו^[1].

הרב רפאל קצין נפטר ביום רביעי, א' באדר ה'תרל"א^[4], ונטמן בחלב. על מצבתו נכתב "מצבת קבורת הרב הכולל בישראל להלל, ענוותן כהלל כמוהר"ר רפאל קצין זצוק"ל".

חיבורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד ספרו "דרך החיים", חיבר הרב קצין גם את הספרים:

מערכת השולחן - על שולחן ערוך חושן משפט, בפלפול
לחם המערכת - על שולחן ערוך חושן משפט, הלכה למעשה
תקפו כהן - פלפול על כללי התפיסה וקיימא לן
יין הרק"ח - דרושים על התורה (ראשי תיבות הרב רפאל קצין חזק^[5])
ליקוטי אמרים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חכם רפאל קצין, באתר "החכם היומי"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ דוד ציון לניאדו, לקדושים אשר באר"ץ, ה'תש"ם, עמ' קס"ג
^ ¹ ² חכם רפאל קצין, באתר החכם היומי
^ אברהם סתהון, מלל לאברהם, ה'תשמ"א, עמ' 25
^ בגב ספרו "תקפו כהן" מופיע הכיתוב מכאן מודעה רבה שנתבקש לבית עולמו הרב המחבר, שנתנו זאת ה'תרל"א, בא סימן ישכו"ן בה"ר קדש"ך, בחודש אדר. רבי יעקב עבאדי נשא הספד על הרב קצין, בספרו "קהלת יעקב". על פי המופיע בספר, דברי ההספד נאמרו "בליל רביעי, ראש חודש אד"ר ה'תרל"א בפטירת ח"ר רפאל קצין זיע"א"
^ כתב זאת בהקדמתו לספר, וזה טעם שם הספר

[:0-1] ¹ ² ³ דוד ציון לניאדו, לקדושים אשר באר"ץ, ה'תש"ם, עמ' קס"ג

[:1-2] ¹ ² חכם רפאל קצין, באתר החכם היומי

[3] אברהם סתהון, מלל לאברהם, ה'תשמ"א, עמ' 25

[4] בגב ספרו "תקפו כהן" מופיע הכיתוב מכאן מודעה רבה שנתבקש לבית עולמו הרב המחבר, שנתנו זאת ה'תרל"א, בא סימן ישכו"ן בה"ר קדש"ך, בחודש אדר. רבי יעקב עבאדי נשא הספד על הרב קצין, בספרו "קהלת יעקב". על פי המופיע בספר, דברי ההספד נאמרו "בליל רביעי, ראש חודש אד"ר ה'תרל"א בפטירת ח"ר רפאל קצין זיע"א"

[5] כתב זאת בהקדמתו לספר, וזה טעם שם הספר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

חכמי הבאשי בבגדאד
המאה ה-19	הרב רפאל קצין (1849-1852) • הרב עובדיה אברהם הלוי (1852-1876) • הרב ששון שמוחה (1876-1879) • הרב אלישע דנגור (1879-1884) • הרב אברהם הלל (1884) • הרב אלישע דנגור (1884-1886) • הרב אברהם הלל (1886-1889) • הרב אלישע דנגור (1889-1893) • הרב יצחק מג'לד (1893-1905)
המאה ה-20	הרב משה ראובן צדקה (1905) • הרב דוד פאפו (1906-1911) • הרב אברהם הלל (1911-1915) • הרב ירוחם נסים אלישר (1915-1918) • הרב משה חיים שמאש (1918-1923) • הרב עזרא דנגור (1923-1928) • הרב ששון כדורי (1928-1930) • הרב אברהם אצלאן יהודה (1930-1932)