אברהם אצלאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב אברהם אצלאן[1] (נולד בה'תרט"ז, 18551856 - נפטר בה'תש"ח, 19471948) שימש כראב"ד וכחכם באשי האחרון בבגדאד[2][3].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב אברהם יהודה. החל דרכו במסחר, ובמקביל למד מספר שעות תורה מידי בוקר. לאחר מכן, הרב החל ללמוד בישיבת הרב שלמה משה לנייאדו והפסיק לעבוד במסחר.

בבחירות לוועד הרוחני בשנת 1927 השפיע עליו בן אחותו עזרא ניסן להיכנס לוועד והוא נבחר לדיין שלישי, כאשר דיין שני היה הרב סלמן חוגי והראב"ד היה ששון כדורי. לאחר תקופה התמנה הרב אברהם לראב"ד, כאשר הרב ששון התמנה לחכם באשי והרב סלמן התפטר.[4] הרב שימש במשרת החכם באשי בבגדאד בשנים 1930 עד 1932[5].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חתם בשם: "אברהם אצלאן אברהם יהודה יעקב סלימאן מעתוק דוד"
  2. ^ אפרים חדד, בבל וחכמיה - תולדות רבני בבל בתקופה האחרונה, עמ' 6, בהוצאת מכון הכתב, 1989.
  3. ^ הרב יהושע משה, קץ הימין - תולדות חכמי ורבני בבל ראשונים ואחרונים, עמ' 17, ירושלים: הוצאת ספרים בקאל, 1966.
  4. ^ תווינה אברהם, גולים וגאולים - ז', עמ' 32, הוצאת אגודת בית הכנסת גאולה - רמלה, 1979.
  5. ^ אברהם בן יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, עמ' 95, ירושלים: הוצאת קרית ספר בע"מ, 1979.