ריח גוף

ריח גוף קיים בכל בעלי החיים, כולל בני האדם, ועוצמתו יכולה להיות מושפעת מגורמים רבים. לריח של הגוף יש בסיס גנטי חזק, אך יכול להיות מושפע מאוד ממחלות וממצבים פיזיולוגיים שונים. אף על פי שריח הגוף מילא תפקיד חשוב (וממשיך לעשות זאת בצורות חיים רבות) באנושות המוקדמת, הוא נחשב בדרך כלל לריח לא נעים בקרב תרבויות רבות.

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היווצרות ריח גוף האדם נגרמת על ידי גורמים כגון תזונה, מגדר, בריאות, תרופות, אך תרומתו העיקרית נובעת על ידי חיידקים בבלוטות העור. לבני אדם יש שלושה סוגים של בלוטות זיעה. בלוטות זיעה אקריניות קיימות מלידה, ואילו האחרות נוצרות במהלך גיל ההתבגרות^[1]. בין הסוגים השונים של בלוטות עור אנושיות, ריח הגוף הוא בעיקר תוצאה של בלוטות הזיעה האפוקריניות (אנ'), המפרישות את מרבית התרכובות הכימיות הדרושות למערכת (טקסונומיה) בעור וכתוצאה מכך נוצר ריח גוף. ההפרשות הללו נוצרות בעיקר באזור בית השחי, אם כי ניתן למצוא את הבלוטה והשלכותיה הריחניות גם באזור הילת הפטמה וסביב אזור הטבור. אזורי איברי המין ובית השחי מכילים גם שערות המסייעות ומגבירות את הפצת ריח הגוף.

גורמים דוגמת אוכל, שתייה ומחלות יכולים להשפיע גם הם על ריח הגוף. ריח גוף האדם מושפע גם מאורח חיים, יחסי מין, גנטיקה ונטילת תרופות.^[2]

בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל בעלי חיים רבים, ריח גוף ממלא תפקיד הישרדותי חשוב. ריח גוף חזק יכול להוות אות אזהרה לטורפים להתרחק (כגון סמרן מקריס), או שזה יכול להיות גם איתות לכך שחיית הטרף אינה טעימה. לדוגמה, ישנם מינים של בעלי חיים, המחיילים מוות כדי לשרוד (כגון אופוסומיים), במצב זה מייצרים ריח גוף חזק על מנת להטעות את הטורף. כמה בעלי חיים עם ריח גוף חזק מותקפים לעיתים נדירות על ידי רוב הטורפים, אם כי הם עדיין יכולים להיהרג ולהיאכל על ידי עופות דורסים, הסובלניים לריח נבלות.

ריח גוף הוא מאפיין חשוב בפיזיולוגיה של בעלי חיים. הריח ממלא תפקיד שונה במיני בעלי חיים שונים. לדוגמה, בחלק ממיני הטורפים (כגון חתולים גדולים וקטנים), היעדר ריח גוף חשוב, והם מבלים זמן רב ואנרגיה כדי לשמור על גופם נקי מריח. עבור טורפים אחרים המשתמשים בסיבולת בריצה אחרי הטרף (כגון כלבים וזאבים), היעדר ריח גוף אינו קריטי. ברוב בעלי החיים ריח הגוף מתעצם ברגעי לחץ וסכנה^[2].

בני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוטת החלב עשויות להיות פעילות בכל גיל ההתבגרות וליצור ריח כמו גם בלוטות הזיעה האפוקריניות (אנ'), הקרובות בעיקר לאברי המין. בהשוואה לפרימטים אחרים, אצל גברים מצוי שיער בית חזה נרחב ויש להם מקורות רבים המייצרים ריח, בפרט בלוטות אפוקריניות רבות. אצל נשים, תחושת הריח החזקה ביותר נעשית בזמן הביוץ, וחזקה משמעותית מאשר בשלבים אחרים של המחזור החודשי וגם חזקה יותר מהריח אצל גברים.

בני אדם יכולים לזהות על פי ריח הגוף קרובי משפחה הקשורים קשר דם. כמו כן, אמהות יכולות לזהות לפי ריח גוף את ילדיהם הבילוגיים, אך לא את ילדיהן החורגים\ מאומצים. ילדים בוגרים יכולים לזהות את אחיהם המלאים על פי ריח גוף, אך לא אחים למחצה או אחים חורגים, וזה עשוי להסביר הימנעות האנושות בדרך כלל מגילוי עריות ואת אפקט וסטרמרק. תינוקות יכולים לזהות את אימהותיהם לפי ריח.

לבני אדם יש מעט תאי קולטן לריח בהשוואה לכלבים ומעט גנים של קולטן הריח פונקציונלי בהשוואה לחולדות. עם זאת, נטען כי לבני אדם יש אזורי מוח גדולים יותר הקשורים לתפיסת הריח בהשוואה למינים אחרים^[2].

גנטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריח גוף מושפע במידה רבה ממולקולות מורכבות של MHC אלה נקבעים גנטית ומשחקים תפקיד חשוב בחסינות האורגניזם. איבר יעקובסון מכיל תאים רגישים של MHC בצורה גנוטיפ ספציפי.

ניסויים בבעלי חיים ובמתנדבים הראו כי שותפים מיניים פוטנציאליים נוטים להיתפס מושכים יותר אם הרכב ה-MHC שלהם שונה באופן מהותי. זוגות נשואים שונים יותר ביחס לגנים MHC ממה שניתן היה לצפות. דפוס התנהגות זה מקדם את השונות של מערכת החיסון של אנשים באוכלוסייה, ובכך הופך את האוכלוסייה לחזקה יותר נגד מחלות חדשות. סיבה נוספת עשויה להיות נישואי קרובים^[2].

שינויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוף ריח עשוי להיחלש או שלא להיות מורגש כלל באמצעות גורמים חיצוניים דוגמת דאודורנט, חומרי חיטוי, סבונים מיוחדים וכדומה. אף על פי שריח גוף קשור בדרך כלל לשיטות היגיינה, ריחו עשוי להיות מושפע משינויים בתזונה כמו גם מגורמים אחרים.

עד 90% מהאמריקאים ו-92% מבני הנוער משתמשים בנוגדי הזעה דוגמת דאודורנטים. בשנת 2014 נאמד שוק הדאודורנטים העולמי בכ-13.00 מיליארד דולר עם קצב צמיחה שנתי של 5.62% בין השנים 2015-2020^[3].